|
|
 |
|
|
פרוייקט אספקת חשמל סולרי בישובים הבדווים
(נכתב על ידי גיל נזר ואיל ביגר)
רקע כללי:
כ-60 ישובים בלתי מוכרזים ובהם למעלה מ-60,000 תושבים פזורים ברחבי הנגב ללא חיבור לרשת החשמל הארצית. חוסר השוויון החברתי ומעמדם הבעייתי של הכפרים הבדווים הלא מוכרים בנגב מניע את יושביהם לספק חשמל לבתיהם ולמוסדותיהם באמצעות ערב רב של דיזל גנרטורים פרטיים או חמולתיים. אי הצדק הברור המתקיים ברבדים רבים בין אזרחים החיים בישוב רגיל לאחיהם הדרים בישוב לא מוכר מתורגם בעניין אספקת החשמל למגוון מרכיבים כלכליים, סביבתיים וחברתיים המכבידים עוד יותר על שגרת החיים בכפרים, ומונע אפשרות לפיתוח ושגשוג בעולם מודרני. הפער האמור מחריף והולך בחלוף הזמן עם גידול האוכלוסין הטבעי, ועליית מחירי הדלק.
פירוט חוסר השוויון למרכיבים ב"מערך החשמל" הקיים בישובים הלא מוכרים (להלן: "היישובים"):
1. פער כלכלי: אספקת החשמל באמצעות דיזל גנרטורים חמותליים יקרה לאין ערוך יחסית לחשמל המסופק מהרשת הארצית. בעוד ששעת חשמל הממוצעת במשק עולה 41 אג', עומד מחיר שעת החשמל עבור תושבי הישובים על 3 עד 8.3 ₪ לשעה – כתלות בגודל הגנרטור ובמספר המתחברים אליו. מחיר זה אינו מביא בחשבון את עלותם הגבוהה של הגנרטורים ושל אחזקתם והחלפתם התדירה. זו בדיוק הסיבה שתושבי הישובים משתמשים בחשמל במשך כ-6 שעות ביממה בלבד.
חוסר יציבות המחיר מחריף עוד יותר את מצב אי השוויון בנושא החשמל. מחיר החשמל במשק מפוקח ע"י רשות ממשלתית ואינו נתון לתנודות מחירים. מחיר החשמל לתושב הישובים כפוף למחיר הנפט העולמי, ולרפורמה הלאומית במשק הסולר. בין אוגוסט לנובמבר 2005 עלה מחיר החשמל לצרכן הבדווי בכ-20%. בעוד ששאר המדינה עוברת לחשמל זול (ונקי) המופק מגז טבעי יעיל צפוי מחיר החשמל בישובים להתייקר משמעותית בעקבות הרפורמה ובעקבות מחיר הנפט העולמי.
2. פער סביבתי: זיהום הקרקע, האוויר, מי התהום וסביבת המגורים הוא מנת חלקם של התושבים המתדלקים גנרטורים באמצעות מיכליות האספקה המטפטפות, ובאופן עצמאי. כתם שחור, דביק ומצחין מקיף דרך קבע את הגנרטור בכל נקודה ונקודה בישובים. בין ההשפעות המזיקות הנובעות ממגע תכוף ושאיפת תוצרי הפליטה של דלקים ותוצרי הפליטה נמנים מחלות ריאה כולל אסטמה, סרטן ריאה וסרטן עור. בנוסף לרעש רב ולסרחון אדי הדיזל הנלווה להפעלת הגנרטורים – ניזון המקנה המקומי מצמחיה הגדלה על אדמות מורעלות. חלבן ובשרם של הכבשים והעיזים מכילים רעלנים העוברים לניזונים מהם.
3. פער חברתי: אספקת החשמל לתושבי הישובים בתנאים האמורים מוגבלת לשעות הערב בלבד. מחיר החשמל והטורח הכרוך באספקתו מצמצמים את השימוש בגנרטורים לממוצע של 6 שעות ביממה – יחסית לחשמל סביב השעון בישובים רגילים. עובדה זו מכתיבה תכנון פעולות בסיסיות כהפעלת מכונת כביסה וכלי עבודה לשעות החשיכה, ומצריכה היערכות מיוחדת בעניין שמירת מזון בקירור. הזיהום הסביבתי מגביר עוד יותר את המצוקה הבריאותית, והיעדר היכולת לסמוך על אספקת חשמל קבועה ובהספק הדרוש מקבעת את חוסר היכולת לפתוח עסקים תלויי חשמל, ולהשתמש במחשבים ובציוד אלקטרוני אחר.
בהעדר אופק תכנוני לאספקת חשמל דרך הרשת הארצית בוחרים רבים מהתושבים לצמצם את פעולת הגנרטורים למינימום הכרחי, לעבור לחשמל סולרי, או לחיות ללא חשמל כלל.
חשמל סולרי בישובים הבדווים הלא מוכרים:
הפאנלים הסולריים הממירים את אנרגית השמש לחשמל מהווים פתרון אלגנטי ומתקדם לחלק ניכר מהבעיות שפורטו בסעיף הקודם. מערכות סולאריות מספקות חשמל סביב השעון בתנאי הנגב, ומרגע שהן מותקנות ומחוברות לבית הצרכן מתבטלים הלכה למעשה המחיר הכלכלי, והסביבתי וכן הטורח התפעולי הנלווה להפעלת גנרטור. תושבים רבים שהברירה בידם פונים לפתרון הסולרי, ומאידך מהווה מחירה ההתחלתי של מערכת סולרית בעלת הספק סביר חסם בלתי עביר עבור רוב התושבים.
חשמל סולרי זול מחשמל גנרטורים בחישוב מצטבר כבר עתה, וההפרש עוד צפוי להשתפר. מומחים מעריכים כי על אף הביקוש התיאורטי הרב צורכים רק כ-10% מכלל בתי האב בישובים הלא מוכרים חשמל סולרי, ושהצרכנים כוללים בתי אב אמידים יחסית המתקינים מערכות של 1kW, ובתי אב חדשים המקימים מערכות של 250W. מכאן – שכ-90% מתושבי הישובים הבלתי מוכרים תלויים באספקת חשמל מגנרטורים, בעוד שמעוטי היכולת שביניהם אינם מחוברים כלל לאספקת חשמל כלשהי.
פרוייקט התקנת פאנלים סולריים והפחתת יצור ופליטה של גזי חממה:
הסטטוס התכנוני-פוליטי של הישובים מונע מתושביהן גישה לחשמל זול וזמין. תוכניות המתאר הלאומיות מצביעות על מיסודם של 6-7 כפרים בעשור הקרוב. ההערכה היא כי תושבי הישובים הללו יזכו לגישה לחשמל רשת בעוד 7 שנים לערך. לרוב הישובים אין כלל אופק תכנוני הכולל חיבור לרשת החשמל.
השילוב המכריע בין חיים בישוב לא מוכר וללא כתובת רשמית, ומצב כלכלי מהגרועים במדינה מרחיק את התושבים הבדווים ממקורות מימון ומסגרות אשראי. לתושב כנ"ל אין אפשרות מעשית ללוות כסף מבנק ולרכוש מערכת סולרית, והם צורכים חשמל מן היד אל הפה תוך רכישת סולר לפי המצאי הכספי.
פרטים טכניים ותוכנית מימון:
מחירה של מערכת סולרית בהספק של 1000 ואט עומד על 45,000 ₪. מערכת כנ"ל מתוכננת לעבוד 25 שנים רצופות, כולל החלפות תקופתיות של רכיבי העזר הנלווים לפאנלים עצמם (מצברים ושנאים). חשוב לציין כי ניתן להגדיל את הספק המערכת ע"י הוספת פאנלים בעת הצורך, וכי ניתן באופן חוקי ומוסדר לחבר את המערכת הסולרית ישירות לרשת החשמל הארצית – במידה והישובים יחוברו אליה ביום מן הימים.
גזי החממה הנחסכים ע"י המרת חשמל מגנרטור בחשמל סולרי מוערכים ב-10 טון שווה-ערך פחמן לשנה לכל משפחה, או כ-1350 טון פחמן לשנה בכפר המפעיל כיום כ-20 גנרטורים חמולתיים. מחישובים מורכבים עולה כי ניתן לממן 10% ממחיר המערכת ע"י מכירת זכויות הפחמן במסגרת הסחר בפליטות גזי חממה. מצאנו שהפחתה של כ-50% במחיר הקניה ההתחלתי של מערכת סולרית תפתח את האופציה הזו בפני אחוז ניכר מהתושבים המעוניינים בכך. תוכנית המימון הבסיסית של הפרוייקט כוללת 3 מרכיבים:
• 50% - תשלום ישיר ע"י הצרכנים
• 10% - מימון פחמני עבור מניעת הפליטה של גזי חממה
• 40% - הלוואות מקרן מיוחדת שתלווה את הסכום הנדרש
קרן ההלוואות תוקם ותנוהל בשיטת ה-microfinancing המוכרת מפרוייקטים בעלי אופי דומה ברחבי העולם. הקרן תלווה ותגבה כסף מצרכני החשמל כנגד הבעלות על המערכות הסולריות, ותשתמש בכספי ההחזר כדי לאפשר לעוד ועוד משפחות לרכוש מערכות בעצמן. אנו נמנעים מלפנות לגורם פילנטרופי קלאסי שיממן את קניית המערכות (בחלקן או בשלמותן), ומתרכזים בהקמת קרן הלוואות שתאפשר לבצע פרוייקט ראוי ומוצלח לאורך שנים, המניב פירות מהרגע הראשון ומקדם בצוותא את תושבי הישובים מבחינה כלכלית, סביבתית וחברתית כאחד
|
|
|
|
|
|
|
