|
|
 |
|
|
יוזמת האנרגיה הטובה - כללי
יוזמת האנרגיה הטובה בפינת הסביבה של ריקי בליך ברשת על הבוקר, ערוץ 2, בהנחיית אברי גלעד ועינב גלילי
מרכיבי המסמך:
1. תקציר
2. מבוא כללי
2.1. אפקט החממה, משבר האנרגיה, אנרגיות מתחדשות
2.2. המצב בישראל
3. יוזמת האנרגיה הטובה
4. פירוט צעדים ביצועיים
4.1. המנגנון לאיזון וולנטרי של פליטת גזי חממה
4.2. חסכון באנרגיה – חשמל
4.3. חסכון באנרגיה – דלקים
4.4. בריאודיזל – הדלק האקולוגי ממקור מתחדש
4.5. IMBY – אנרגיה לפתרונות
4.6. קומדנו פסולת
• נספח א': הרכב מועצת הפועלים של יוזמת האנרגיה הטובה
תקציר:תופעת התחממות כדור הארץ ותוצאותיה הצפויות מביאה בעקבותיה פעילות מתרחבת והולכת למניעת הפליטה של גזי חממה. ממשלות, עסקים, ארגונים ופרטיים מחויבים לפעול בנדון או בוחרים לעשות כן במגוון דרכים ומסלולים. במקביל מתפתח משבר אנרגיה יסודי הגורם לתנופה עולמית בתחום שימור אנרגיה ושימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים ונקיים. כך נוצר שינוי תודעתי המתבטא בסחר עולמי ומקומי בגזי חממה, ובזינוק מטאורי של מוצרים ושירותים החוסכים בצריכת אנרגיה, והמופעלים באנרגיה מתחדשת.
בישראל החלו ניצני פעילות ועשייה בתחומים האמורים, אך בעיקר עסוקים יושבי ציון בדיבורים ובתוכניות מעורפלות, בהדחקת השינוי האקלימי והתודעתי, ובנאמנות מוחלטת לדלקים מחצביים מיובאים ומזהמים – זולתי עניין דודי השמש.
יוזמת האנרגיה הטובה (GE) יוצאת לדרך במטרה להעלות לסדר היום הציבורי את משמעות שינויי האקלים, ואת הכורח בעצמאות אנרגיה לישראל. היוזמה פועלת כפרויקט חממה תחת כנפיו של מרכז השל, והיא תהפוך לחברה בע"מ לתועלת הסביבה.
הפעילות מתבצעת ב-3 מישורים.
1. הקמה ותפעול של מנגנון מקומי לאיזון וולנטרי של יצור ופליטת גזי חממה.
2. ביצוע פרויקטים מסחריים לשילוב טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת בתחומי רוח, שמש, דלקים אקולוגיים, ופסולות.
3. קידום השימוש באמצעים חוסכי אנרגיה באמצעות ייעוץ, חינוך, ביצוע התקנות ומכירת מוצרים ושירותים.
GE תשאף לדחוף את הגורמים הרשמיים לפעולה נמרצת ויעילה יותר - מלמטה. צבירת ציבור תומכים ומשאבים לפעילותה תתבצע באמצעות מכירת מניות חבר, גיוס תרומות, והפעלת מנגנון לאיזון פליטות ופעילות מסחרית. בהמשך יתאפשר ייצוג וקידום של האינטרס הציבורי בנושאי ייצור וניצול של אנרגיה נקייה, וזיהום האוויר – אל מול השלטונות.
הכספים שיועברו למנגנון לאיזון פליטות ישמשו להקמה ותפעול של הפעילות, ואלה יפחיתו את יצור ופליטת גזי החממה ע"י קידום ושימוש בטכנולוגיות משמרות אנרגיה ובאנרגיה שאיננה מייצרת גזי חממה. תחומי הפעילות שישרתו את המנגנון לאיזון הפליטות כוללים מוצרים ושירותים כתאורה חסכונית, סקרי אנרגיה, תחזוקת מכונות, דלקים מתחדשים, בקרת צריכה, נטיעת עצים, סדנאות, סקר פסולות יעודי ועוד. בעוד שמנגנון האיזון יפעל בקרב ארגונים ופרטיים שכבר מודעים לעניין גזי החממה והצורך בהפחתתם, יוצעו השירותים והמוצרים על כדאיותם הכלכלית לכלל הציבור שטרם נחשף לנושא.
מבוא כללי:
תהליך התחממות כדור הארץ, ומשבר האנרגיה הנלווה אליו - כבר אינם בחזקת תחזית עתידית של מדענים זוטרים ופעילי סביבה שוחרי שלום. תופעות האקלים הקיצוני, העלייה במפלס מי הים, גלי החום באירופה, סופות ההוריקן במפרץ מקסיקו – ומקבץ סרטים שוברי קופות מוססו את קשר השתיקה והביאו את התודעה הציבורית הבינלאומית להכרה מלאה באמיתות התופעה ובתוצאותיה האפשריות. תם העידן בו מתווכחים אם כדור הארץ מתחמם או לא, ותמה גם התקופה בה מתנגחים באשר לגורמי התופעה – אנושיים אם לאו.
משקיבל העולם לבסוף את העובדות הברורות – באה שעת הפעולה, הבלימה, ההפחתה, והניסיון לשנות את המצב. פרוטוקול קיוטו להפחתת הפליטה של גזי חממה שנחתם ב-1997 בישר למעשה את שינוי התודעה בתחילתו, ואולם נדרש עוד כעשור שלם של הוכחות אקלימיות ומדעיות כדי שמנהיגי מדינות ושלטון מקומי, אילי תעשייה ונציגי ציבור יטו שכם ויצטרפו באמת ובתמים למאמץ המניעתי. המנגנונים העולמיים לסחר בגזי חממה מתפתחים בקצב הולך וגובר – בעוד יוזמות אקלים כשל ביל קלינטון או טוני בלייר קונות אחיזה בקרב מדינות וארגונים רבים.
במקביל ניצבות רוב מדינות העולם, וישראל ביניהם - בפני משבר אנרגיה שממדיו צפויים לזעזע את המבנה המדיני והכלכלי הקיים, ולשנות את פני החברה בהדרגה. נסיקת מחירי הנפט והגז הטבעי, שילוב טכנולוגיות ששכבו נעולות במרתפים חשוכים במשך שנים, והמרוץ אחר פתרונות אנרגיה חדשים – הם רק החלק הגלוי והמוכר של קרחון האנרגיה. ברם בחברה הנשענת על נפט ועל תוצריו לסיפוק הצרכים הבסיסיים והמפותחים כאחד – צפוי סוף עידן הנפט לשנות את המפה בתחומי ייצור המזון, שוק העבודה, רפואה ובריאות, יצור-הולכה-וצריכה של חשמל, תחבורה על מגוון צורותיה, צרכנות כללית, פנאי ונופש – ועוד.
השילוב בין ההכרה בצורך לבלום את תופעת ההתחממות, ובין עליית הביקוש לאנרגיה וזינוק מחירה בהתאם – מתבטא בתנופה אדירה של שיטות, מוצרים וגישות של יצור אנרגיה ממקורות מתחדשים ונקיים (Renewable Energy – RE), ושל חסכון בצריכת אנרגיה. הגרפים הבאים מציגים נתונים עבור האיחוד האירופי, ומבטאים עליה עצומה במכירת וצריכת אנרגיה ממקורות מתחדשים בכל העולם. אנרגיה מתחדשת ונקייה מיוצרת מרוח, שמש, צמחים וביו-מסה, ביו-גז, מים, מימן, ממקורות גיאותרמיים, מגלי הים ומשלל פסולות. במקביל פורחת ומתחזקת מגמת החיסכון באנרגיה במקור באמצעים טכנולוגיים והתנהגותיים, ועמה – שיטות של מחזור אנרגיה במגזרי התעשייה והתחבורה. חשוב להדגיש שגם RE וגם חסכון במקור מפחיתים ניצול בזבזני של אנרגיה מזהמת, ממקורות מתכלים שבדרך כלל מיובאים ממרחקים.
המצב בישראל:בארץ אהבתנו מצוי עניין התחממות כדור הארץ והשימוש באנרגיה מתחדשת בפרדוקס המקביל באופיו למתרחש בתחומי חיים רבים אחרים. מחד ניצבת ישראל חסרת מקורות האנרגיה בקדמת הבמה של הטכנולוגית לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים. מאידך - התהליך הברור והמתבקש של אימוץ מדיניות ואמצעי פעולה מתקדמים כמתואר אינו קיים הלכה למעשה. מעבר לדודי השמש האגדיים מתבצעים שינויים בתחומי המדיניות, החינוך, הטכנולוגיה והאכיפה באיטיות מעורר פליאה – בעוד הפרדוקס מודגש על רקע הפופולאריות של חברות כאורמת וסולל ברחבי העולם. בהעדר נפט ובהינתן המצב הפוליטי הקבוע שלנו מול המדינות המחזיקות בו - היינו מצפים למצוא את ישראל בראש מצעד המדינות המייצרות אנרגיה ממקורות מתחדשים. תחת זאת אנחנו מסתפקים בפרוייקטים זעירים ובודדים, בקובץ חוקים שאינם נאכפים ובהגיון כלכלי שאינו מתחשב כלל בגורמים חיצוניים – בעודנו מביטים בהשתאות במדינות עולם שלישי כהודו, תאילנד וברזיל הנמצאות הנמצאות במרחק שנות אור מקדימה. הכשלים, העיכובים, הדחיות, הסיבות, בעלי העניין, והתקוות לשיפור מתוארים בהרחבה במקומות אחרים. אין מעניינה של יוזמה זו לפרטם או להעביר ביקורת על גופי שלטון, ציבור ומסחר המעורבים.
יוזמת האנרגיה הטובה:
מטרת היוזמה היא להעלות לסדר היום הציבורי את נושא התחממות כדור הארץ, ואת הכורח בעצמאות אנרגיה לישראל. היוזמה תעסוק הן במודעות וחינוך והן ביישום מעשי באמצעות שלושה מנגנונים עיקריים.
1. הקמה ותפעול של מנגנון מקומי לאיזון וולנטרי של יצור ופליטת גזי חממה.
2. ביצוע פרויקטים מסחריים לשילוב טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת בתחומי רוח, שמש, ביודיזל, ופסולות.
3. קידום השימוש באמצעים חוסכי אנרגיה באמצעות ייעוץ, חינוך, ביצוע התקנות ומכירת מוצרים ושירותים.
היוזמה תפעל ללא בשותפות ובשקיפות מול כל הגורמים הרלוונטים בנושא אנרגיה וסביבה בישראל ומחוצה לה, תוך ניסיון לדחוף את הגורמים הרשמיים לפעולה נמרצת ויעילה יותר – מלמטה. צבירת ציבור תומכים וכן משאבים להרחבת הפעילות תאפשר ייצוג וקידום של האינטרס הציבורי בנושאי ייצור וניצול של אנרגיה נקייה, וזיהום האוויר – אל מול השלטונות.
חשוב לציין שיצור ופליטה של גזי חממה מזיקים (CO2, מתאן, N2O, CFC ועוד) אינם נחלתם הבלעדית של מגזרי התחבורה, החימום והחשמל. התחממות כדה"א נתמכת ע"י מגוון פעילויות אנושיות נוספות כמו ייצור פסולת, זיהום הים, בניה בשטחים פתוחים, ניצול מים, פגיעה בעצים ובצומח – ועוד. מעבר לכך – משרתים התחבורה, החימום וייצור החשמל את הפעילות האנושית בכל תחום כמעט. מכאן יוצא שהעבודה המעשית של יוזמת האנרגיה הטובה להפחתת הפליטה של גזי חממה לא תתרכז רק בנושאים הקלאסיים של יצור אנרגיה מתחדשת וחסכון באנרגיה – אלא גם בתחומים אחרים ובראשם פסולת ובריאות הציבור.
פירוט צעדים ביצועיים
המנגנון לאיזון פליטות וולנטרי: ישראל נמנית על המדינות המתפתחות מבחינת פרופיל פליטת גזי החממה שלה, וביכולתה למכור זכויות פליטה למדינות מפותחות באמצעות מנגנון הסחר של האו"ם. מאידך פולטים ממשלתה, מפעליה, מוסדותיה, מכוניותיה, מזגניה ואזרחיה של ישראל כמות נכבדה של גזי חממה. אלה נוצרים כתוצאה מפעולות יומיומיות רגילות, וממרכיבים של רמת חיים גבוהה המקבילה למתרחש בארצות המערב. חתונה בודדת בסטנדרט הלאומי מייצרת בין 50 ל-200 טון גזי חממה הנפלטים בגין הטסת והסעת אורחים-מוצרים-ופסולות, יצור והשלכת כמות עתק של מזון, מיזוג/חימום, חשמל נוסף, טיפול בשפכים, ועוד. רשימה חלקית של מקורות ליצור מאסיבי של גזי חממה כוללת קיום קונצרטים ואירועי ספורט ופנאי.. שימוש במטוסים.. ברכבים... במזגנים..בתאורה... חקלאות בע"ח.. דישון והדברה כימיים.. יצור פסולת.. חציבה וכרייה.. פעילות בינוי.. שריפות יער.... ועוד.
המנגנון יאפשר לגופים ופרטיים המעוניינים בכך – לאזן את פליטת גזי החממה הנוצרים בגין פעילותם הרגילה ע"י תמיכה בפרויקטים וביוזמות המפחיתות את הפליטה. מצד אחד יבדוק המנגנון את פרופיל הפליטות של לקוחות באופן מקצועי ומדויק ככל שניתן – ויציע במקביל פתרונות מעשיים להפחתת הפליטה במקור הפליטה, ולתמיכה בהפחתת פליטות באתרים אחרים.
מנגד יפעל המנגנון מול פרויקטים, יוזמות ואמצעים להפחתת פליטה - הפועלים באופן עצמאי ובלי תלוי, ויתמוך ישירות בהפעלתם של יוזמות ואמצעים כאלה. המנגנון ילווה, ייעץ, יחשב את סך הפליטות הנחסכות ויהווה גוף מאשרר עבור הלקוחות המעוניינים באיזון פליטות כאמור.
דוגמא להמחשה: מפעל מסוים המתהדר בביצועים סביבתיים משתכנע שתרומתו להתחממות כדור הארץ ראויה לבחינה. המנגנון מרכיב עם המפעל פרופיל פליטות וזה מסתכם בייצור 1,000 טון גזי חממה לשנה. למפעל מוצעים מגוון מסלולים לאיזון רמת הפליטה שלו – למשל התקנת מערכות סולאריות על גג המפעל, נטיעת יערות בגליל השרוף, רכישת נורות חסכוניות עבור בתי העובדים או מוסדות חינוך באזור – וכיו"ב.
המנגנון מפרנס את יוזמת האנרגיה הטובה מתוך העבודה מול הלקוחות, ומפנה אותם לפתרונות המוצעים ע"י יחידות הבת של היוזמה, וע"י גופים אחרים בהתאם לעניין וליכולת. הנחת העבודה קובעת את מחיר האיזון על 25 ₪ לטון שווה ערך פחמן – ton CO2 equivalent
חסכון באנרגיה - חשמל: הפוטנציאל הגדול להפחתת הפליטות של גזי חממה ומזהמי אוויר, ניהול משק אנרגיה מקיים והשגת עצמאות בתחום מצוי ללא ספק בתחום השימור והניצול היעיל של מקורות אנרגיה. הפתרונות המתחדשים לסוגיהם לא ישוו לעולם לשימוש נכון, מושכל וחסכוני בחשמל ובדלקים לתחבורה ולחימום. מתקני co-generation לייצור יעיל של חשמל וחום, הסטת עומסי חשמל, מיזוג אוויר בספיגה, בידוד תרמי, תאורה חכמה, בקרה מודרנית – כל אלה ואחרים מהווים את המפתח הגדול בדרך לסביבה בריאה יותר ולחברה מקיימת. לראייה - סך צריכת החשמל של כל המכשירים והמחשבים במצב stand-by בארה"ב (צרכנית ראשונה בעולם) גבוהה מסך צריכת החשמל הכללית ביפן (צרכנית שניה).
מבחינה כלכלית קל מאוד לשכנע שההשקעה באמצעים חוסכי אנרגיה משתלמת. החיסכון הכספי, והעלייה בכמות היועצים, השירותים והמוצרים מדברים בעד עצמם. מאידך - המגזר היחיד שהחל להפנים את הפוטנציאל הגלום בחסכון באנרגיה הוא המגזר התעשייתי עתיר., ניצני פעילות ניתן למצוא גם בשלטון המקומי ובמבני הציבור שבאחריותו, ואולם המגזר הקמעונאי ובעלי העסקים הקטנים, מוסדות חינוך – ובעיקר המגזר הפרטי טרם באו לכלל הבנה שחסכון באנרגיה כדאי מאוד עבור הכיס, הסביבה והמדינה. בדיוק בנקודה זו רואה יוזמת האנרגיה הטובה את תפקידה כמבשרת הבשורה, וכספקית המידע והפתרונות. חסכון באנרגיה מפחית ייצור ופליטה של גזי חממה ומזהמי אוויר אחרים.
היוזמה תקים סוכנות להפצת מידע ומוצרים חוסכי אנרגיה המיועדים לצרכן הפרטי ולבעל העסק הקטן והבינוני. הסוכנות תרכוש נורות נפ"ק אור חם (צהוב) ו-LED בסיטונות, ותשווק ותם בליווי קמפיין מידע ומכירה במרכזי קניות ובאתרים ציבוריים אחרים. במקביל נשתדל אצל בעלי עסקים קטנים ובינוניים, ואצל מפעילי מבני ציבור לשלב אמצעים חוסכי אנרגיה. נציע שירות של ביצוע סקר אנרגיה כללי לאיתור פוטנציאל חסכון – כולל אופציית התעו"ז (תעריף עונה וזמן שחברת החשמל מחויבת להתקין ללא תשלום), והשכרת מוני המשנים את הרגלי הצריכה בפועל. ייעוץ ומוצרים לבידוד תרמי, ולבקרה על מכשור ותאורה הם הכיוונים להתפתחות עתידית של הסוכנות לחסכון באנרגיה.
יוזמת האנרגיה הטובה מתכוונת תגייס פעילים סביבתיים, סטודנטים מארגון "מגמה ירוקה" משרתי שירות לאומי, ובני נוער מודעים לשם ביצוע הקמפיין. רווח תפעולי יופנה להרחבת הפעילות ולהפצת מיד.
חסכון באנרגיה - דלקים: העדר תחזוקה שוטפת והעדפת מוצרים זולים וזוללים (דלק או חשמל) מאפיינת מאוד את הצרכן הישראלי. רכבים, מכונות ומנועים פרטיים מתוחזקים ברמה ירודה מאוד – וכך נגרם בזבוז משווע של דלק מחד – וקיצור משמעותי באורך חיי המוצר מאידך. השוק מעודד מאוד התנהגות צרכנית כנ"ל – וכך מקודמים התל"ג והמכירות על חשבון האיזון הסביבתי ובריאות הציבור. ציי רכב המתוחזקים ע"י מקצוענים ומשיגים ביצועים טובים בהרבה מהווים הוכחה חיה לשורש הבעיה.
בעבר – לא היווה החיסכון בדלק זרז מספק על מנת לעודד תחזוקה נכונה של מנועים. מחירי הדלקים הנוכחיים – ואלה הצפויים בעתיד מעלים מאוד את הכדאיות הכלכלית של ניצול דלק יעיל, ותחזוקה מקיימת מתורגמת היום לחסכון כספי ניכר.
"חיל התחזוקה" מציע שירותי תחזוקה לכלי רכב, מכונות ומנועים – הכוללים ביצוע בדיקות, טיפולים, תיקונים, תוספים, שימונים והפניות על רקע סביבתי לפרטיים, מוסדות ועסקים שאינם מעסיקים קצין רכב ותחזוקה. "החיל" ישתלב בחלל שנוצר בין יצרני המכונות והוראות ההפעלה והתחזוקה הנלווים למנועיהם – ובין חוסר הזמן, הבורות, והאופי המאפיין את הצרכן הישראלי. לצד הפעילות המעשית מתוכנן לפעול "בית הספר לנהיגה מונעת" – קורס לנהיגה מונעת בזבוז דלק ותחזוקה חסכונית ברמת הצרכן הבודד, ותתבצע פעילות לעידוד השימוש בתחבורה בלתי ממונעת.
בריאודיזל: ביודיזל הוא תחליף סולר ממקור צמחי שיעילותו, התאמתו למנועים ותרומתו למניעת הזיהום הסביבתי, החברתי והכלכלי הנגרם מנפט – מוכחת וידועה. הפופולאריות של דלק זה מתפרצת בכל העולם בעיקר בגלל תמיכות ממשלתיות הנובעות מהשינוי האקלימי וממשבר האנרגיה. בארץ הפעלנו במשך 3 שנים את "כח השמש" לביודיזל שפעלה לקידום המודעות על ידי הדרכה מעשית ותיאורטית, מחקר זעיר וייצור/שימוש מקומי ב-25 רכבים, מערכות חשמל והסקה.
עליית מחירי הנפט ועליית מס הדלקים (בלו) בשנת 2006 הביאו את הביודיזל לרמת תחרות מול סולר מינראלי מיובא – ובקרוב אנו צפויים לראות בישראל יצרני ביודיזל מסחריים. יוזמת האנרגיה הטובה מתעתדת לחבר בין נושא האנרגיה לבין בריאות הציבור ע"י דחיפה ושיווק של "בריאודיזל" עבור צרכנים הסובלים ישירות מפליטת המזהמים הכרוכה בשימוש בסולר.
צרכנים ומשתמשים שבריאותם האישית נפגעת ע"י פליטת CO, תחמוצות גופרית, פיח, ארומטיים מסרטנים כוללים בראש הרשימה את נוסעי האוטובוסים להסעת תלמידים, ואת נהגי מלגזות הדיזל. "בריאודיזל" מפחית את הפגיעה במפעילי ציוד מכאני כבד בתחום הבינוי והכרייה, בצרכני "חשמל כשר" המיוצר בשבת בתוך הישובים, במפעילי טרקטורים פתוחים, וכן בדיירי ובמבקרי הפארקים, גן חיות/ספארי ושמורות הטבע כולל בע"ח וצמחים. ה"בריודיזל" ייוצר ע"י יחידת בת של יוזמת האנרגיה הטובה או ע"י יצרנים אחרים – והוא לא צפוי להתחרות בשוק הסולר הפתוח אלא לקדם ערכים של איכות סביבה ובריאות ציבור תוך דגש על הפחתת פליטה של גזי חממה.
קבוצת "IMBY – אנרגיה" לפתרונות: בין הרעיון והתפיסה של שימוש באנרגיות מתחדשות ומקומיות, וחסכון באנרגיה – ובין הביצוע המעשי קיים פער טכנולוגי המונע מרוב האזרחים גישה קלה וחופשית יותר לפתרונות, לגישות ולמוצרים בתחום. קבוצת IMBY – אנרגיה הוקמה על מנת לחבר בין הנכונות התיאורטית לשילוב אמצעים מודרניים לחסכון ולשילוב אנרגיה מתחדשת לבין יישומה. הקבוצה משלבת עבודת מו"פ עם פעילות מעשית בשטח – והיא מציעה פתרונות מותאמים לשלל בעיות, רעיונות וכיוונים – עבור לקוחות מגוונים. הקבוצה מתמקדת בפעילות בתחום השינוי התרבותי בנוגע למשק האנרגיה, והיא בוחנת, מפתחת ומציגה טכנולוגיות ושירותים עבור מי שמעוניין להשתמש בהם.
לאחרונה סיימה הקבוצה ביצוע פרויקט תאורה חלוצי ומיוחד בחוות בודדים בכרמל, התקנת מערכת למחזור מי מזגנים עבור גינת גג בבניין ידוע בתל-אביב, וסבב סדנאות מעשיות ליזמים ולפרטיים בנגב. שם הקבוצה מקורו ביוזמה קודמת המוחה כנגד המציאות הרווחת NIMBY (Not in my back yard) של הרחקת מפגעים, זיהום ופסולות הקיימים אל מעבר לטווח הראייה והנזק המיידי הישיר.
יוזמת האנרגיה הטובה משלבת ידיים עם IMBY – אנרגיה לקידום משותף של מו"פ, פרויקטים, ושימוש בשירותים ומוצרים. תמיכה חופפת במטרות המשותפות ובתפקיד האמיתי של הפתרונות המוצעים, וקשר מקצועי הדוק לאורך השנים מוליכים לשיתוף הפעולה המתבקש .
קומנדו פסולת – פעילות חוסכת אנרגיה ומצמצמת פליטות גזי חממה בתחום הפסולת הוא נושא רחב ורב-פוטנציאל. הפסולות למיניהם מהוות מטרד סביבתי כבד שגורר עמו מחיר אנרגטי עצום (בעיקר טיפול ושינוע). פסולת אורגנית מוטמנת מייצרת גזי חממה עד להיעלמותה, ולמרות ניצול המתאן לחשמל במספר אתרים בארץ – אין די בכך. העלויות החיצוניות הנובעות מיצור הפסולת וטיפול/אי טיפול בה גבוהות לעין שיעור מעלויות ההפחתה במקור, ההפרדה במקור, השימוש החוזר והמחזור. הפרדת פסולת מקצוענית במקור והפניית פסולות לשימושים צדדיים – ובמיוחד לאנרגיה ולמחזור הופכת כדאית ככל שחולף הזמן. GE תלמד, תמפה ותתמקצע במהלך השנה הראשונה ובמקביל לפעילות בתחום האנרגיה הטהור. לקראת שנת הפעילות השנייה תיבנה תוכנית שתפעיל צוותי פעולה מיוחדים במקביל לעיריות ולמועצות, לקבלנים ולמזהמים אחרים במטרה להפחית את הנזק הסביבתי/כלכלי הנוצר וכדי להוציא זהב מבררה.
נספח 1 – הרכב מועצת הפועלים
מועצת הפועלים היא הגוף הניהולי המחליט בענייני יוזמת האנרגיה הטובה והמוציא לפועל את החלטותיה. המועצה מתכנסת לישיבת עבודה חודשים ודנה בכל העניינים השוטפים – כמקובל.
איל ביגר – יועץ לאיכות הסביבה בתעשייה ובשלטון המקומי וחלוץ הביודיזל – הדלק האקולוגי משמן צמחי בישראל. עוסק בפרויקטים מעשיים להפחתת גזי חממה מטעם מרכז השל ובשיתוף ה-Climate Neutral Network בארה"ב. נוסע על ביודיזל נקי מזה שלוש שנים ומחמם את ביתו בדלק הנ"ל. מוסמך בהצטיינות בביולוגיה חקלאית מטעם הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובוגר מחזור ה' של תוכנית "עמיתי הסביבה" של מרכז השל. נשוי ואב לשני תאומים, וחי במושב אביעזר שביהודה. בן 36 – מקים ומנהל את יוזמת האנרגיה הטובה
דרור צחורי – הנדסאי מצטיין, המפתח והמייעץ בתחום שימור האנרגיה, וניצול אנרגיית השמש. פעיל סביבה ותיק, שומר גן ומתפעל ראשי של פסטיבלי "אקטיביזם" בשנים 2002-2004. מורה, מחנך ומרצה בתחום הסביבתי בכלל, ובתחום האנרגיה בפרט. הקים מתקנים סולאריים בפרויקטים הומניטאריים בארץ ובחו"ל. בוגר ביה"ס להנדסאים, העתודה הטכנולוגית של צה"ל, ובוגר מצטיין במדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית. מתגורר בקיבוץ משמרות – בן 34. חבר IMBY – אנרגיה, ואחראי על התחום הסולארי ועל שימור אנרגיה במסגרת GE
חנן לוי – מהנדס אווירונאוטיקה ומומחה לאנרגיה המופקת מרוח. השתלם אצל מיטב החוקרים בפקולטות לאווירונאוטיקה והנדסה בטכניון ובמכון ויצמן, תכנן והטיס מזל"ט סולרי אוטומאטי, והשתתף במחקרים בנושא פיצוח מתאן להפקת מימן, ובאינספור מחקרים ופרוייקטים סביב טורבינות הרוח. יעץ ועבד עבור חברות מובילות מתחום האנרגיה ובהם SolarPower, Cyclone, ארובות השרב בע"מ וחום ותנע בע"מ. מדריך מבוקש לסדנאות לבניית תחנות רוח פרטיות, ויועץ למוזיאון המדע בחיפה בנושא תכנון חדר האנרגיה החדש וחדר התעופה החדש. גר בפרדס חנה. בן 27. חבר IMBY-אנרגיה, ואחראי על תחום אנרגיית הרוח ועל שימור אנרגיה במסגרת GE.
נעם אילן – כלכלן ומנהל פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת באילת ובמועצה האזורית חבל אילות. הקים את IMBY בשנת 2004, ועסק בהרחבה בתחום הטכנולוגיות הסביבתיות עד לקבלת התפקיד במסגרת השלטון המקומי. מקדם את נושא שימור האנרגיה והשימוש באנרגיה מתחדשת בדרום הארץ. בוגר הפקולטה לכלכלה באוניברסיטת ת"א, ובוגר מחזור ד' של תוכנית "עמיתי הסביבה" של מרכז השל. גר בקיבוץ לוטן. בן 36. יועץ אסטרטגי ל-GE.
|
|
|
|
|
|
|
