קבוצות שיח

בכנס קיימות בישראל יושקו עשרות קבוצות שיח בכל תחומי הקיימות על כל גווניהם – מאופניים ועד פסולת אורגנית, מתקשורת ועד פוליטיקה ועוד. הקבוצות יהוו יריית פתיחה להקמת רשת נרחבת של פעילים בכל אחד מהתחומים. הרשת תרכז את מיטב האנשים, הידע והנסיון מכל רחבי הארץ בכדי לתרום לפיתוח הנושאים השונים, ליצור שיתופי פעולה מפרים ולקדם אפשרויות לפעילות משולבת באזורים שונים בארץ .

להרשמה לכנס ולקבוצת שיח

רשימת קבוצות השיח

בריאות וסביבה

אבי בלאו

הקבוצה תעסוק בתפקיד הציבור בפעילות בנושא בריאות הסביבה.

אבי בלאו מרכז תחום בריאות הסביבה במרכז השל, ומרצה לניהול סביבתי באוניברסיטת תל-אביב

חזרה

אקולוגיה עירונית

טל-אל וייסמן

המטרה הגדולה שלנו היא להציע לאנשי העיר אלטרנטיבות אמיתיות לאורח החיים שלהם ולצריכה שבו, ולבנות תהליך שיוביל לכך. הכוונה ב"אמיתיות" - בלי עבודה "לשם שמים" שדורשת כסף ואנרגיה מעבר למה שאנשים מוכנים לתת, אלא תחליף שימלא את הצורך היום-יומי, ולא רק ינחם את המצפון. אפשר לומר שנראים ניצני שינוי בהרגלים לטובת הסביבה. יש כוונה טובה, עד כה בעיקר בתחום המזון האורגני, מיחזור הבקבוקים והימנעות משקיות. במרכז תל אביב רואים יותר ויותר אופניים, אולי כחלק משינוי רחב יותר. אפשר לומר גם שהשיח בנושא רחב הרבה יותר מהשינוי בפועל, גם בתוך הקהילה הסביבתית. רבים למדו וגיבשו דעה סביבתית, מעטים ויתרו על המכונית ועל קניית מוצרים חדשים. אני מחפש את השלב הבא, לאן מתקדמים מכאן. מה יהיה נוח ונעים לאנשים לקבל. מה ידבר אליהם, בהתחשב בשלב בו הם נמצאים. בחלק הראשון נאפיין בקווים כלליים את הרגלי הצריכה של תושבי העיר. לאחר מכן ננסה לאפיין את השינוי המתרחש כעת, בהקשר הסביבתי, בין השאר מתוך נסיוננו האישי בהפצת האלטרנטיבות ובנכונות לקבל אותן. בחלק השלישי ננסה לגבש כיווני פעולה (לדוגמא - שוק החלפות, "קח-תן", עשוי לעבוד; צמצום משמעותי בנסיעות ברכב פרטי - אולי אנחנו עוד לא בשלים לזה).

חזרה

רשויות מקיימת

סיגלית רחמן

חזרה

מועצות אזוריות מקיימות

מיקי ליפשיץ

יותר -80% מן השטחים הפתוחים בישראל נמצאים בתחום אחריותן המוניציפלית של המועצות האזוריות. מועצות אלה ראויות להיות מסד קהילתי ומינהלי לשימורם של השטחים הפתוחים. הקהילות במרחב הכפרי הן אלה אשר יעשו לטיפוחם של השטחים החקלאיים הפתוחים ולחיזוקה של חקלאות רב תפקידית. קבוצתנו תסעיר מוחות למציאת רעיונות ודרכי פעולה להגברת מודעות ואחריות לקיימות בקהילות הכפריות ובקרב ראשי המועצות האזוריות. עוד נציע דרכי פעולה אל מול השלטון המרכזי כדי שיעמיד כלי ניהול לשימור הנוף הכפרי בידי המועצות האזוריות.

מיקי ליפשיץ צמח בחברה להגנת הטבע והוא מנהל תחום הסביבה במרכז המועצות האזוריות

חזרה

פורום מהנדסי ערים

נעה אוירבך-אבן

לכל רשות מקומית , גדולה או קטנה במרכז או בפריפריה יכולת השפעה על עיצוב איכות החיים והסביבה של תושביה.
הבעיות הסביבתיות והחברתיות איתן אנו מתמודדים היום נוצרו בגלל ניצול יתר של משאבים, תוך התעלמות מההשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות של אופני הפיתוח הללו.
את הצורך בפיתוח עתידי, זהיר, חסכוני ומושכל הלוקח בחשבון את השלכותיו כבר הפנמנו – באופן תיאורטי, היום אני עוסקים במציאת דרכים לטיפול במגמות אלו ושינוין - באופן מעשי.
מהנדסי הערים הם חוליה חשובה ורבת השפעה על קידום הפיתוח המושכל, באופן רחב היקף. מהנדס העיר יושב בצומת המרכזית של קבלת ההחלטות בנושאי התכנון והפיתוח העירוני, צומת רב זרועית, רחבה, המאגדת בתוכה את כל הנושאים: תכנון עירוני, אישורן של תכניות בינוי ופיתוח, תחבורה ונגישות, בנייה ציבורית ובנייה פרטית מרחב ציבורי ופארקים.
אני מזמינה אתכם, חברי מהנדסי ומהנדסות הערים לבחון איך עוברים מהשפה התיאורטית לשפה המעשית, לבחון מהם החסמים ומהם המנופים העומדים בפנינו, מהם כלי המדיניות והאסטרטגיות להם אנו נדרשים?
ליצר ביחד מפת דרכים – תכנית עבודה לקידום פיתוח בר קיימא ברשויות המקומיות.

אדר' נעה אוירבך אבן, מהנדסת המועצה המקומית מבשרת ציון ונציגת איגוד מהנדסי ערים לנושאי איכות הסביבה וקיימות.

חזרה

בנייה ירוקה

גליה בן שוהם

קבוצת בניה ירוקה תדון ותקבע חזון, עקרונות, לוחות זמנים וחלוקת הפעילות בין הגופים השונים בנושא בניה ירוקה בישראל.

חזרה

מימון "ירוק"

נגה לב ציון

בשנים האחרונות יותר ויותר גופים פיננסים מובילים בעולם, מטמיעים את עקרונות החשיבה הסביבתית בהשקעותיהם, בחשיבה האסטרטגית ובתהליך קבלת ההחלטות. ההבנה שלהיבטים הנוגעים לסביבה משמעויות עסקיות וכספיות רחבות משפיעה גם על הערכת חוזקן של חברות. למגמה זאת יש השפעה חשובה על החברות והתאגידים עצמם זאת בשל כוחם הרב של המגזר הפיננסי; הממן,משקיע ומבטח את החברות והתאגידים בפעילותו העסקית. למרות העשייה הענפה בעולם, בארץ הגופים הפיננסים טרם החלו לעסוק בנושא באופן רציני. בעולם הוכח כי גופים קואליציוניים שלא למטרות רווח מצליחים להוביל מהלכים המניעים לשינוי מצב זה. המשבר הפיננסי האחרון מהווה אתגר מחד, אך גם הזדמנות מצויינת להסביר את חשיבות של ראייה ארוכת טווח והוספת פרמטרים חדשים להערכות. הניסיון העולמי בעולם מראה כי הממשלות מחד, והציבור הרחב מאידך הם משמעותיים להמרצת המערכת. מטרת קבוצה זו להתמקד באותם כוחות מניעים ולגבש דרכי פעולה דווקא בתקופה זאת, להעלאת המודעות הציבורית לנושא, ולהנעת הרגולציה לקביעת עמדה והצבת דרישות לגופים הפיננסים בתחום זה .

נגה לבציון נדן, היא מנכ"לית GREENEYE, מלווה גופים פיננסים, רשויות מקומיות וארגוני סביבה בחשיבה ואימוץ פתרונות סביבתיים כלכליים בתהליך קבלת החלטות. נגה היא כלכלנית סביבתית, (LS) מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה, ופירסמה מאמרים וספר בנושא. בנוסף לנוגה, תואר ראשון באדריכלית נוף, והיא בוגרת תוכנית עמיתי הסביבה של מרכז השל

חזרה

עיצוב מקיים

יאיר אנגל

חזרה

אקו פמיניזם

שולמית ליר

חזרה

פוליטיקה מקומית

נאור ירושלמי

חזרה

יהודים וערבים

דר' תאבת אבו ראס

חזרה

קיימות חוצת גבולות במזרח התיכון

שחר שדה

קיימות איזורית שואפת להתבונן במרחב המזרח התיכון ולחשוב על יצירת מציאות סביבתית-חברתית נכונה יותר לאיזור כולו. בעשור האחרון חדר לסדר היום ולשיח הפוליטי הבינלאומי מושג הקיימוּת, וזאת מתוך הכרה כי העולם עומד בפתחו של משבר סביבתי הנובע מהתנהלות בני האדם. לפיכך, גורמים רבים בעולם ובישראל עוסקים במציאת פתרונות ובחשיבה על התמודדות עם סוגיות סביבתיות שונות. עם זאת, נדמה כי קיים חוסר כללי בהתייחסות לרמה האזורית, חוצת הגבולות, וניכר צורך חיוני בחשיבה חדשנית, מעמיקה וארוכת טווח על משמעויות הקיימוּת בישראל בהקשרים אלו, בייחוד במצב של סכסוך מדיני מתמשך. חשיבה זו צריכה לתת את הדין על האופן בו ניתן להנחיל את התפיסה האמורה בקרב מקבלי ההחלטות כמו גם בציבור הרחב. הקשר של סביבה וקיימות לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי בכלל והישראלי-פלסטיני בפרט הוא מהותי. לא ניתן עוד לדחות את הטיפול בנושאים סביבתיים לתקופה שלאחר יישוב הסכסוך ולאחר השגת הסכם מדיני, מפני שיש להם משמעויות מרחיקות לכת על עתידם של שני העמים, על רווחתם ויכולתם להתקיים בטריטוריה המשותפת. העיסוק הסביבתי עשוי אף לקדם הידברות בין הצדדים ושיתופי פעולה בפועל ובכך לתרום להאצת פתרון הסכסוך. לפעילים ולעוסקים בנושאי הסביבה צריכה להיות תרומה ייחודית ומשמעותית לתהליכים המדיניים עוד קודם להגעתם לכדי פתרון סופי, תרומה שתקדם את תפישת הצדק הסביבתי והקיימות כפי שהם רואים אותה.

שחר שדה, מרכזת "הפורום לסביבה וקיימות איזורית" במכון ון ליר בירושלים. חוקרת את נושא Environmental Peacemaking בבית הספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב.

חזרה

יהדות וסביבה

עינט קרמר

קבוצת השיח "יהדות וקיימות" נועדה לדון באפשרות לקידום של ישראל בת - קיימא, הפועלת לקידום ערכי סביבה וחברה מתוך חיבור לארון הספרים היהודי.

חשיבות החיבור בין מורשת ישראל וערכי הקיימות טמון בעינינו בהבנה כי המשבר הסביבתי- חברתי - כלכלי שאנו חווים כיום, נובע מהתנהלות אנושית-תרבותית שגויה המקדשת את הצמיחה באשר היא. על מנת להצליח להתמודד עם התנהלות זו, עלינו להציע אלטרנטיבה תרבותית עמוקה , המציעה ערכים מקיימים בדרך שיכולה להשמע על ידי הציבור הרחב. מורשת ישראל הינה מורשתנו התרבותית , המעוגנת בחיי היום יום בישראל ופועלת ל"תיקון עולם" - בניית דמות אדם ראויה ועולם שטוב לחיות בו.

מתוך כך , לדעתנו , חיבור זה הינו הכרחי וראוי ביותר לשני הכיוונים - חיזוק הזהות היהודית של העשייה הסביבתית בישראל וחיזוק תפיסות סביבתיות הטמונות בבסיס יהדות וטרם "נחשפו".

במפגש ננסה לנסח חזון לישראל בת קיימא מבחינה סביבתית, חברתית ותרבותית ונדון בדרכים ליישם חזון זה, הן דרך הרשת החברתית המתהווה והן דרך פעילות "הפורום ליהדות וסביבה" וגופים נוספים.

בואו בשמחה.

חזרה

טרנספורמציה בחינוך

דיויד דוניץ

חזרה

גיבוש פדגוגיה אקולוגית של קיימות - ראיית המיקרו

דפנה רודיק

בתי ספר יכולים להפוך למעבדה ייחודית ליישום והובלת הקיימות בקהילה, הלכה למעשה. קבוצה זו תעסוק בדרכים והאפשרויות להבניית פדגוגיה אקולוגית של קיימות, בפרקטיקות החינוכיות ובהתנהלות מוסדית וקהילתית שבתי ספר יכולים לאמץ בדרך לקיימות. מוזמנים אנשים החפצים ללמוד אחד מהשני כיצד ניתן לעשות את זה. הפלטפורמה המוצעת בכנס ואחריו מהווה הזדמנות לרישות, להחלפת מידע ותוויית קשרים של שיתוף פעולה לקידום עשייה חינוכית מקיימת בבתי ספר.
 
דפנה רודיק מנהלת בית ספר האקולוגי הניסויי אפק, ראש העין.

חזרה

פורום חוקרי/ות החינוך לקיימות

מיה נגב ואפרת עילם הפורום נועד לתת מענה לצורך במסגרת עיונית לחוקרי/ות החינוך לקיימות במוסדות האקדמאיים ברחבי הארץ. מסגרת הפורום נועדה להפגיש דוקטורנטים/יות וחוקרים/ות לחשיבה ודיון בנושא. המפגשים נערכים כארבע פעמים בשנה, כל מפגש נערך במוסד אקדמי מארח אחר וכולל הצגת מחקר עדכני ודיון מלווה.

חזרה

תוכנית להכשרת מחנכים לקיימות

איל רם

הכנסת נושא הקיימות למערכת החינוך ולארגונים חינוכיים כמו תנועות נוער מחייב הכשרה של המורים והמחנכים ברוח המתאימה. כיצד נעביר את רוח הקיימות למחנכים? אלו תוכניות הכשרה כבר קיימות. מה נדרש ואילו שילובים?

איל רם, מרכז את החממה ליזמות חינוכית-סביבתית במכון לחינוך דמוקרטי וסמינר הקיבוצים בתוכנית מוכשרים מעל 200 סטודנטים להוראה וכ-80 מהם לחינוך סביבתי

חזרה

שותפות יהודית ערבית בחינוך סביבתי

רינה קדם והנאדי הג'רס

העתיד של קיימות הוא עתיד של מגוון ושל שיתוף. פורום פ.ע.י.ל (פורום ערבי יהודי לשותפות סביבתית) הוקם השנה מתוך הראייה שהחינוך הסביבתי והחתירה לקיימות פותחים הזדמנויות רבות להרחבת שיתוף הפעולה, ולהעמקת הקשרים ההדדיים של למידה ועשייה בין יהודים וערבים. קבוצת שיח זו תלבן תוכניות לעתיד, דרך הרחבת מעגל החיבורים שתתאפשר ברשת החברתית. 

רינה קדם והנאדי הג'ריס, פורום פעיל, מכון הערבה, איגוד ערים בית נטופה סכנין.

חזרה

מתנ"סים כסוכני שינוי

יעל ארליך/סיגל סימיאן

חזרה

עסקים ואחריות חברתית-סביבתית

אלונה שפר-קארו

זירה העסקית הפכה להיות זירת התרחשות מרכזית בנושאים הסביבתיים. תאגידים בינ"ל גדולים הם לא רק מזהמים אלא גם הגורמים הדוחפים לרגולציה בנושא הפחתת פליטות גזי חממה ועומדים בחזית החדשנות הטכנולוגית של המאבק בהתחממות כדור הארץ. בקבוצת הדיון נבחן את השאלות הבאות: מה הממשק בין ארגוני סביבה/חברה ובין העולם העסקי בישראל, האם תפקידם של גופים אלה לשמש כלב השמירה או ספקי אג'נדה? מה כר הפעולה המיטבי לשיתופי פעולה? מה הן הסכנות והמוקשים? וכיצד משפיע המשבר הכלכלי על כל אלה. 

את קבוצת הדיון תנחה עו"ד אלונה שפר (קארו) מנכ"ל חיים וסביבה ארגון הגג של ארגוני הסביבה. 

פאנל בהשתתפות: 

עו"ד אלונה שפר קארו, מנכ"ל חיים וסביבה 

מומו מהדב, מנכ"ל מעלה

רו"ח איתי ז'טלני, מנהל מחלקת קלינטק בפירמת רו"ח EY 

עו"ד עידית רייטר, משרד עו"ד יובל לוי

יפתח קרמר, יועץ תקשורת וייעוץ אסטרטגי GCS

ליעד אורתר, ארקדה, קבוצת ייעוץ לעסקים

חזרה

מים לכל – השיבה למי ברז

אלדד גרפונקל

השימוש בחלופות שונות למי הברז כגון בקבוקי מים מינראלים כתוצאה של מסעות פרסום עתירי תקציבים היוצרים דמוניזציה למי הברז, יש לנושא השלכות סביבתיות רבות כגון שימוש מסחרי במקורות מים שהם נחלת הכלל, שינוע המים ברכבים מזהמים... וים בקבוקי פלסטיק המטביע אותנו, ישנו גם האספקט החברתי,במקומות שהם באמת בעיתיים מבחינת איכות המים לא כל אחד יכול להרשות לעצמו להוציא כסף על מים חלופיים.

ברצוני לגבש קבוצת פעולה שתפעל להבאת מקסימום מידע זמין לציבור בנושא המים ואיכותם ע"י איסוף מידע ממשרדי הממשלה השונים שאינם מתואמים ביניהם והן מגופים הפועלים בתחום המים ובמקום לשלם פי 500-1000 על מים מינראלים לשוב לשתיית מי ברז. 

מוזמנים להצטרף לצוות החשיבה שלנו ולתרום לקידום הנושא.

אלדד גרפונקל - יזם בתחום האינטרנט וחלוץ בתחום האינטרנט בערבית, בין מקימי בית הספר היהודי ערבי גליל, עמית מרכז השל מחזור ט'



חזרה

טבע בעיר

עמיר בלבן

חזרה

מזון

אמי אטינגר

ייצור המזון שלנו התייעל כל כך הרבה עד שכיום הוא יודע בעיקר להפיק כסף וכבר לא כל כך יודע לייצר אוכל ראוי למאכל אדם. כדי לחזור לאכול אוכל אמיתי בריא ובייחוד בעל טעם אנו זקוקים לתפיסה שונה לחלוטין לגבי החקלאות שלנו מזו הקיימת היום- חקלאות מקיימת. בקבוצה ננסה להציג בקיצור רב את המשבר שהביאנו עד הלום ולדון בדרכים הרבות קדימה לעשור הבא אלו שכבר מתהוות ואלו שעוד רק בשלב החשיבה. שאלות מפתח שניתן לחשוב עליהן בדיון הן למשל: האם ואיך ניתן להגיע לאגרריות חדשה? (עולם בו חקלאות היא לא בושה) מה הם כמויות החקלאים הראויות? (כמה אנשים צריכים לחיות מהאדמה כדי להגיע למצב מקיים) מקומו של הסחר בתוצרת חקלאית? השפעות ההתחממות הגלובאלית? מישור המדיניות- מה אנו יודעים על הפוליטיקה של החקלאות וכיצד ניתן להשפיע עליה ולשנותה? ולבסוף כמובן חזון! מה היינו רוצים לראות בסוף הדרך קדימה.

את הקבוצה ירכז אנדרז אמי אטינגר שעוסק שנים בקידום המודעות להקשרים הסביבתיים חברתיים כלכליים אנרגטיים הרחבים של אופן ייצור המזון שלנו.

חזרה

כלכלה מקומית

גליה פיט וליה אטינגר

בקבוצת השיח נציג את עקרונות הכלכלה המקומית ונדון בדרכים לחזק אותה אל מול הכלכלה הלאומית והגלובלית.

לכלכלה המקומית יתרונות רבים כגון: חיזוק הכלכלה והתאמתה לממדים של בני אדם ולאופי של המקום, צמצום הניכור וחיזוק המרקם החברתי בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית וצמצום התובלה והיוממות, על הנזקים הסביבתיים והבריאותיים הכרוכים בהן. המשתתפים בקבוצת השיח יציגו את הפעילות הנעשית כיום לחיזוק הכלכלה המקומית, וכיצד ניתן להצטרף אליה ולמנף אותה. לאחר מכן נדון בדרכים להפצת עקרונות הכלכלה המקומית בקרב מקבלי ההחלטות, אנשי רשויות, בעלי עסקים, פעילים בארגונים לשינוי חברתי וסביבתי, ואזרחים מן השורה.

ד"ר ליה אטינגר - רכזת אקדמית ומנחת תוכנית עמיתים במרכז השל

עו"ד גליה פיט - התכנית ליזמות עסקית וצדק כלכלי הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב

חזרה

תרבות הצריכה - מדיניות

גלית כהן

חזרה

תיירות מקיימת

מיכל וימר-לוריא

מהם התכנים הנחוצים כדי ליצור את השינוי האקולוגי בתיירות – איזה מידע זקוקים לספק ללקוחות וליוצרי דעת קהל (כגון: כתבים), על מנת להביא לידי שינוי בקרב מבקרים/תיירים, תיירנים (בעלי עסקים תיירותיים), קובעי מדיניות ובעלי עניין נוספים.

חזרה

הליכה בעיר

איימי ליפמן

הליכה ברגל היא אמצעי התנועה הטבעי והזמין ביותר בהתנהלות היומיומית של האדם. למרות זאת, הולכי הרגל הפכו למשתמשי דרך בסיכון גבוה כתוצאה מהקדימות שניתנת לרכב המנועי בסביבה העירונית. מגמת הירידה בשיעור הולכי הרגל בעיר והעלייה בנסועת הרכב הפרטי משפיעה לא רק על הניידות של אוכלוסיות הנסמכות על הליכה (כמו ילדים וקשישים) אלא גם על איכות הסביבה ועל איכות החיים ובריאותם של כלל תושבי העיר. מטרת קבוצה זו לגבש דרכי פעולה ישימות מול גורמים שונים לשיפור הנגישות והבטיחות של הולכי רגל ולקידום ההליכה כאמצעי תנועה מרכזי בעיר.

איימי ליפמן מנהלת פרויקטים של 'תחבורה פעילה' בעמותת ישראל בשביל אופניים וחוקרת בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב.

חזרה

אופניים - רוכבים בשביל העבודה

יותם אביזוהר

רקע: ההנחיות לתכנון שבילי אופניים שאושרו ,התקציבים הממשלתיים הקיימים לפיתוח תשתיות לרוכבים, המודעות ההולכת וגדלה לנושאים סביבתיים ולחשיבות פעילות גופנית יום יומית והמחויבות לפעילות למען הקהילה, האינטרסים של יבואני האופניים ומנגד, עליית מחירי הנפט, מצוקת החניה, הגודש בכבישים ותאונות הדרכים מהווים הזדמנות לקדם תחבורת אופניים למקומות העבודה.

קבוצה זו תגבש הצעה לתוכנית לעידוד רכיבה לעבודה המשלבת את המגזר העסקי, הרשות המקומית, ארגונים ובעלי עניין

חזרה

גינות קהילתיות

יאיר קמייסקי

גינון קהילתי הוא מטריה לפעילות קהילתית חברתית , ברמות שיתוף שונות , שמטרתה המרכזית היא לקדם את סביבת המגורים ולקיחת אחראיות עליה על ידי התושבים . מטרות משנה של פעילות זו הם קידום נושאי איכות הסביבה , הלכידות החברתית , הבריאות וסולידריות. לגינון קהילתי רב גוניות ושונות רבה , דבר שמשקף את הרב גוניות של החברה הישראלית. גינון קהילתי הוא גם כלי יוצא דופן שמחבר אוכלוסיות שונות (חזקות ומוחלשות) סביב עבודת האדמה. פיתוח גינות קהילתיות ובעיקר במתחמים עירוניים , יוצר סביבת מגורים ידידותית יותר לאדם ומשמש כלי לחוזק חברתי קהילתי.
מטרות המפגש הוא לבחון כלים לקידום הנושא ברמה הארצית , תוך דגש על בניית שותפויות למימון וכן בניית רשת חברתית בנושא.

יאיר קמינסקי במקצועי ארכאולוג והיסטוריון שיותר מעשור עובד בתחומי פיתוח קהילתי. כמנהל תוכניות קהילתיות וחברתיות בג'וינט, אני מוביל את נושא של פיתוח וישום גינון קהילתי באוכלוסיות מוחלשות באמצעות כספים שאני מגייס מהממשלה ומהמגזר הפרטי.

חזרה

שימור טבע

אורית סקוטלסקי

במהלך העשור האחרון נעשו בארץ מאמצים בלתי נלאים להרחבה של השטחים השמורים כשמורות טבע, ולהגנה על רציפות השטחים הפתוחים בניהן. למרות זאת, כמו באזורים רבים בעולם, אנו עדים להתדרדרות הדרגתית של המערכת האקולוגית, המתבטאת בהרס בתי גידול, העלמות של מינים מקומיים, והתפשטות של מינים פולשים.

למרות המרכזיות של שימור שירותי המערכות האקולוגיות לקיימות האנושית, נושא שימור המגוון הביולוגי עדיין נתפס כמותרות בעיני הציבור ובקרב מקבלי ההחלטות, ונותר שולי בתוך השיח הסביבתי בישראל.

את הקבוצה תנחה אורית סקוטלסקי, בוגרת תוכנית עמיתי הסביבה של מרכז השל, ודוקטורנטית לאקולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.

חזרה

מדיניות שימור אנרגיה

יעל כהן

באמצע חודש ספטמבר 2008 יצאו חברי הפורום הישראלי לאנרגיה (יעל כהן פארן, נועם סגל, ד"ר שחר דולב, עו"ד רעות שניר ומתיו רולניק), לארה"ב.במהלך 12 יום נפגשו בניו יורק, וושינגטון וקליפורניה עם מעל 120 איש ואישה, בכ- 30 מפגשים מקצועיים ובהם מומחים (דיויד גולדשטיין, אלן מאייר), נציגי ממשלה (בכירים מה"רשות לשירותים ציבוריים" CPUC, כולל אחת הנציבות – רייצ'ל צ'ונג, ומנציבות האנרגיה CEC , כולל יו"ר הנציבות ג'קלין פנסטייל וארתור רוזנפלד), ארגונים לא ממשלתיים (ASE, ACEEE, NRDC), חברות חשמל (PG&E, חברת החשמל של סקרמנטו), נציגי עייריה (NYC) ומנהלי מערכת (Cal-ISO) ועוד. במפגש נציג את הדברים שנלמדו, ונעלה דיון בנוגע לדרכי היישום שלהם בישראל.

תוכנית המפגש:
יעל כהן פארן - פתיחה, מצב משק החשמל בישראל.
מתיו רולניק (באנגלית) - נסיעת הלימוד של הפורום הישראלי לאנרגיה לארה"ב - הצגה כללית.
עו"ד רעות שניר - בנייה משמרת אנרגיה - תקינה ופרויקטים שונים לקידום הנושא.
ד"ר שחר דולב - אמצעים תעריפיים לקידום שימור אנרגיה.
נועם סגל - עבודות ירוקות "green colar jobs"
סיכום ודיון 

חזרה

כלכלת המים

ידידי כדור הארץ

חזרה

צרכים וזכויות נכים בחברה מקיימת

איציק ניסני

בריאות הינה הנכס החשוב ביותר לאדם פגיעה בבריאותו של אדם, בין אם היא תוצאת מחלה, תאונה, או פגיעה מכוונת על ידי אחר, עשויה לגרום לו למחסור, כאב וסבל, ואף להוביל למותו. הזכות לבריאות היא סוגיה שניתן לבחון אותה בנקודת המפגש עם זכויות ואזרחות בישראל. בחינת הסוגיות השונות מראה כיצד שאלת הבריאות היא שאלה בה מתבטאים היבטים מרכזיים של אזרחות בישראל ב2008 בה מעורבים אלמנטים של הכנסה , חברה ניאו ליברלית,הפרטה מעמד, אתניות, לאומיות ומגדר הקבוצה תדון בנושא זה תוך התייחסות לנושאים הבאים: האם יש למדינת ישראל יכולת להתמודד עם קבוצות מוחלשות , הבעיות של בעלי מוגבלויות בחברה לא מקיימת, פעולות עמותות הנכים למען חברה מקיימת.

איציק ניסני חבר הוועד המנהל של עמותת נאמן ומתנדב בארגוני סביבה ובריאות נוספים

חזרה

מי בכלל צריך עצים

ישראל גלון

נושא קבוצת הדיון שלנו: מי בכלל צריך עצים? בקבוצה נעסוק בתרומת העצים לאיכות החיים והסביבה, ביחס הרשויות לעצים, בייעור עירוני, בחשיבות הנוף הגבוה בישראל, ובהגנה על עצים. אנו מאמינים שתוצאות דיון זה ישפיעו ויקדמו את עתיד הנוף הגבוה בארצנו.

נעסוק גם בשאלות מפתח נוספות:

  • האם לוקחים בחשבון את העצים בהליכי תיכנון, בניה ופיתוח, ואיך להבטיח שהם יופיעו בכל שלב?
  • האם שותלים מספיק עצים בערים (הן מבחינת איכות והן כמות)?
  • מדוע עץ שמגיע לנוף משמעותי לאחר 20-30 שנה אינו מטופל כראוי וסיכוייו להפגע גדולים עקב גיזום השחתה או כריתה?
  • והנושא החשוב ביותר: איך לחנך את הנוער - אזרחי ומנהיגי העתיד - לשמירה ומודעות לעצים?

חזרה

כלכלה אקולוגית

יונתן שחם

אחת הבעיות המרכזיות באזורי הפריפריה היא ניוון המערכת הכלכלית המקומית. הכסף שמגיע לאזור, זולג במהירות אל מחוץ לאזור ולא מאפשר יצירה של מקומות עבודה ופעילות אזורית.בכדי לקדם את האזור, יש לחפש את הערוצים דרכם הכסף זולג - ולנסות ולהחליף אותם בעסקים מקומיים. כך יווצרו מקומות עבודה, תיווצר פעילות באזור, מרכזי הערים ישקקו חיים, וכל זאת תוך פגיעה מופחתת במשאבי הסביבה והחברה (להרחבה)

חזרה

קהילתיות

תמיר ניר

חזרה

 פסולת - הפרדה במקור

חזרה

קהילתיות

תמיר ניר

חזרה

פעילים מקומיים – רשתות קיימות מקומית

מורן סלקמון

קבוצת שיח זו מיועדת לבוגרי תוכניות רקמ"ה ולא רק. הקבוצה פתוחה לכל הפעילים המקומיים העוסקים בקידום יוזמות ופרוייקטים (גדולים וקטנים) בבית, בשכונה, בקהילה. בסביבת החיים. המטרה היא להיפגש יחד ולחשוב איך ניתן למנף את הפעילות המקומית ליצירת רשת ארצית של פעילים מקומיים. הידע, הניסיון, ההצלחות והאתגרים אשר צברו חברי הקבוצה יהיו הרקע לפעילות משותפת.

מורן סלקמון, רכזת הכשרות במרכז לקיימות מקומית, מרכז השל.

חזרה

תחבורה בת קיימא

תמר קינן

כולם בעד תחבורה בת קיימא, ובכל זאת ממשיכים לסלול כבישי ענק, להקים חניונים לאלפי כלי רכב, ונולדים נתיבים נוספים בכניסות לערים הגדולות. מהם החסמים הקיימים היום לקידום תחבורה בת קיימא בישראל? רקע: עד לפני שנים לא רבות מתן עדיפות תקציבית למערכות תחבורה עתירות נוסעים היה בגדר חלום רטוב של פעילי סביבה. כעת כולם תומכים בתחבורה בת קיימא, אך בשטח אנו רואים מציאות אחרת. הרכבת לירושלים נעצרה, נתיבים נוספים נסללים בכניסה לתל אביב וירושלים, חניוני ענק במרכז תל אביב, ורכבות קלות שנתקעו על המסילה. מיהם בעלי העניין שיכולים להזיז אותנו קדימה? באילו דרכים חדשות עלינו לפעול בכדי להוביל למימוש את העקרונות של תחבורה בת קיימא.

חזרה

חנות מדע – מחקר עבור הקהילה

מאירה הנסון

מטרת הדיון לבחון אפשרויות לקדם בישראל את מודל ה-'Science Shop' של מחקר מדעי עבור הקהילה בנושאים הקשורים לקיימות : 'חנות מדע' (Science Shop) מספקת סיוע מחקרי עצמאי, בשיתוף קבוצות בקהילה, בתגובה לשאלות ודרישות העולות מהחברה האזרחית ('מדע' לצורך העניין כולל הן את המדעים המדויקים והן את מדעי החברה והרוח). זהו ממשק בין מחקר אקדמי וקהילה הממוקם באקדמיה או במכון מחקר עצמאי ומנצל את רמות המומחיות השונות הזמינות באקדמיה (מסטודנטים ועד חוקרים בכירים) בדיסציפלינות שונות. מקורותיו של מודל זה בהולנד של שנות ה-70 של המאה ה-20. הרציונל שבבסיס 'חנות המדע' הוא חיזוק ההשפעה של החברה האזרחית באקדמיה ויצירת קשרים טובים יותר בין קבוצות אזרחים לבין מדענים סביב עניין משותף (לדוגמא, זיהום אויר). הדגם התפשט למדינות אירופאיות אחרות בשני גלים: בשנות ה- 70 ושוב בשנות ה-90 של המאה ה-20. כיום זוכה 'חנות המדע' לגיבוי של הקהילה האירופאית. (לפרטים נוספים ראו סקירה של הרעיון).

חזרה

הפרדה במקור

עמיעד לפידות

מדינת ישראל נמצאת במקום גבוהה מאוד ביצור אשפה לנפש. כמו כן, בשל קוטנה של המדינה וצפיפותה בעיית האשפה הופכת לחמורה מאוד. כפי שנראים הדברים כיום המערכות האמורות לטפל בבעיות אלו (ממסד ארצי ומקומי ומפני האשפה) לא מסוגלות או לא מעוניינת לעשות הרבה. מה הסיבות שנושא הפרדת האשפה במקור תקועות? למה אין התקדמות מואצת לנושאי מחזור האשפה האורגנית והוצאתה ממסלול האשפה הכללית? איך ניתן, אם בכלל לייצר שינוי. בדיון נשמע על דוגמאות מלמטה - שינוי של תושבים שהתארגנו לייצר שינוי ושל רשויות ספורות שהחליטו לעשות מעשה. ונדון בדרכים לחולל שינוי - האם מלמעלה או מלמטה?

עמיעד לפידות - ארץ כרמל - עמותה לקידום רעיון הקיימות.

חזרה