ארכיון הספריה - מרכז השל https://heschel.org.il/category/מרכז-התוכן/library/ כלכלה, חברה, סביבה, חינוך Fri, 01 Dec 2023 21:49:39 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.4.3 https://heschel.org.il/wp-content/uploads/2020/09/logo.jpg ארכיון הספריה - מרכז השל https://heschel.org.il/category/מרכז-התוכן/library/ 32 32 برنامج تأهيل مستشارين للسلطات المحلية العربية في مجال الاستدامة البيئية https://heschel.org.il/story_70139/ Wed, 10 May 2023 11:22:27 +0000 https://heschel.org.il/?p=24997 برنامج تأهيل مستشارين للسلطات المحلية العربية في مجال الاستدامة البيئية بدأ التسجيل للاستكمال الأول من نوعه – مستشارين للسلطات المحلية لبناء مشاريع واستنفاذ موارد في مجال البيئة وازمة المناخ . عندك الرغبة للمشاركة في سيرورة التغيير في السلطات المحليّة العربيّة؟معني/ة أن تكون/ي مستشار/ة للسلطات المحليّة لبناء مشاريع او مخططات في قضايا البيئة والمناخ؟يمكنك الآن الانضمام […]

הפוסט برنامج تأهيل مستشارين للسلطات المحلية العربية في مجال الاستدامة البيئية הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>

برنامج تأهيل مستشارين للسلطات المحلية العربية في مجال الاستدامة البيئية

بدأ التسجيل للاستكمال الأول من نوعه – مستشارين للسلطات المحلية لبناء مشاريع واستنفاذ موارد في مجال البيئة وازمة المناخ .

عندك الرغبة للمشاركة في سيرورة التغيير في السلطات المحليّة العربيّة؟
معني/ة أن تكون/ي مستشار/ة للسلطات المحليّة لبناء مشاريع او مخططات في قضايا البيئة والمناخ؟
يمكنك الآن الانضمام للمشروع الأول من نوعه لتأهيل مستشارين/ات للسلطات المحليّة العربية في مجال الاستدامة والجهوزية المناخية.
المشروع بالتعاون ما بين مركز هيشيل للاستدامة، جمعية مواطنين من أجل البيئة والمركز العربي للتخطيط البديل ويشمل دورة تعليمية مكثفة، ورشات عمل وجولات، وتأسيس اول رابطة مهنية لمستشارين للسلطات المحلية العربية في مجال البيئة والمناخ

סונדוס

הפוסט برنامج تأهيل مستشارين للسلطات المحلية العربية في مجال الاستدامة البيئية הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
NZO – פתרונות משלימים להאצת חיבור אנרגיה מתחדשת לרשת https://heschel.org.il/story_70133/ Thu, 02 Feb 2023 02:24:54 +0000 https://heschel.org.il/?p=23890 פתרונות משלימים להאצת חיבור אנרגיה מתחדשת לרשת חברת נגה פרסמה לאחרונה תוכנית אינטגרטיבית ראשונה מסוגה לשנת 2030, אשר נועדה בין השאר לאפשר עמידה ביעד האנרגיה

הפוסט NZO – פתרונות משלימים להאצת חיבור אנרגיה מתחדשת לרשת הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
לוגו מרכז השל וNZO

פתרונות משלימים להאצת חיבור אנרגיה מתחדשת לרשת

חברת נגה פרסמה לאחרונה תוכנית אינטגרטיבית ראשונה מסוגה לשנת 2030, אשר נועדה בין השאר לאפשר עמידה ביעד האנרגיה המתחדשת.
עם זאת, הליכי התכנון הממושכים בישראל מצביעים על כך כי גם בשנים הבאות היכולת של רשת החשמל לקלוט אנרגיה מתחדשת תהווה חסם מרכזי לפיתוח האנרגיה המתחדשת בישראל. ההתמודדות עם הצורך לקלוט לרשת אנרגיה מתחדשת בהיקף נרחב, משותפת למדינות רבות בעולם, הנדרשות לתת לכך מענה תוך שמירה על אמינות האספקה.
במטרה לקדם את השיח בנושא יזמנו עריכת מחקר לבחינת דרכים אשר יאפשרו חיבור של מתקני אנרגיה מתחדשת נוספים לרשת הקיימת. המחקר, המצורף למייל זה, בוצע ע"י ד"ר נורית גל, ביוזמה של פרוייקט NZO בשיתוף Energycom ואילת-איילות.
המחקר מציג מספר כיווני פעולה להגדלת היכולת לקלוט אנרגיה מתחדשת לרשת, תוך אפשרות לקיצור לוחות הזמנים לחיבור מתקנים באזורים בהם לא מתאפשר חיבור כיום. מיצוי הרשת הקיימת יאפשר להקדים חיבור מתקנים ואינו מייתר את הצורך בפיתוח רשת החשמל בישראל.

הפוסט NZO – פתרונות משלימים להאצת חיבור אנרגיה מתחדשת לרשת הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
قاموس مصطلحات مشترك – מילון מונחים משותף https://heschel.org.il/climate_dictionary/ Sun, 06 Nov 2022 11:15:19 +0000 https://heschel.org.il/?p=22279 תוכנית השותפויות برنامج الشراكات 2022 قاموس مصطلحات مشترك – מילון מונחים משותף המילה בעברית الكلمة باللغة العبرية קַיָּמוּת מַשְׁבֵּר הָאַקְלִים הֶגְמוֹנְיָה "קוֹמוֹנְסֵנְס" "בְּלוֹק הִיסְטוֹרִי" מַאֲבָק

הפוסט قاموس مصطلحات مشترك – מילון מונחים משותף הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>

תוכנית השותפויות برنامج الشراكات 2022

قاموس مصطلحات مشترك - מילון מונחים משותף

המילה בעברית

الكلمة باللغة العبرية
  • קַיָּמוּת
  • מַשְׁבֵּר הָאַקְלִים
  • הֶגְמוֹנְיָה
  • "קוֹמוֹנְסֵנְס"
  • "בְּלוֹק
    הִיסְטוֹרִי"
  • מַאֲבָק
  • גִּישַׁת הַהִתְנַגְּדוּת
  • גִּישַׁת הַהַמְתָּנָה
  • גִּישַׁת הַזָּרָז מִבִּפְנִים
  • גִּישַׁת שִׁנּוּי הַשִּׂיחַ
  • נְקֻדַּת מִפְנֶה
  • אֶקְסְפּוֹנֵנְט
  • קֶשֶׁר סִיבָּתִי
  • אֵלִיטָה
  • נַחֲלַת הַכְּלָל
  • תַּרְבּוּת הַצְּרִיכָה
  • תּוֹצָר לְאֻמִּי גּוֹלְמִי
  • הִצְטַלְּבוּת מִקּוּמֵי שׁוּלַיִם
  • מֵטָפוֹרָה
  • דִּמּוּי
  • פָּרָדִיגְמָה
  • זִכָּיוֹן
  • הַפְרָטָה
  • הַלְאָמָה
  • פַּחְמָן דּוּ-חַמְצָנִי
  • פְּלִיטוֹת גַּזֵּי חֲמָמָה
  • מטִיגַצְיָה
  • אָדַפְּטַצְיָה

התעתיק לערבית

النقل الحرفي للعربية
  • كَيَاموت
  • مَشبِر هاأكليم
  • هِجِمونيَاه
  • كومونسِنس
  • بلوك
    هيستوري
  • مَأڤاك
  • چيشَت هَهيتنَجدوت
  • چيشَت هَهَمتَناه
  • چيشَت هازَرَز ميبفنيم
  • چيشَت شينويّ هَسيّح
  • نيكودات مِيفنيه
  • اكسپوننت
  • كيشر سيبَتي
  • إيليتا
  • نحلات هَكلال
  • تربوت هَتسريخاه
  • توتسار ليئومي چولمي
  • هتستلفوت ميكومي شولايم
  • متافوراه
  • ديموي
  • باراديجماه
  • زيكايون
  • هفراتاه
  • هلئماه
  • فحمان دو حمتساني
  • فليتوت جازي حماماه
  • مطيجاتسياه
  • ادافتاطسياه

الكلمة باللغة العربية

המילה בערבית
  • إستِدَامة
  • أزمةُ المناخِ
  • الهَيّمنَة
  • الفِطْرةَ السَليمةَ
  • "الكُتلَةُ التاريخيةُ" التحالف بين المجموعات الاجتماعية
  • كِفَاح / نِضَال
  • نَهجُ المُقَاوَمَةِ
  • نهجُ الانتظارِ
  • نَهجُ التَحفيز من الداخلِ
  • نهجُ تغييرِ الخطاب
  • نُقطةُ تَحول
  • تسارع
  • عِلاقِة سَبَبِيَة
  • نَخبة
  • مَشَاعات عامة
  • ثَقَافةُ الاستِهلاك
  • الناتج القومي الإجمالي
  • تقاطع أشكال التمييز
  • كناية
  • تشبيه
  • نموذج فكري
  • امتياز تجاري
  • خصخصة
  • تأميم
  • ثاني أكسيد الكربون
  • انبعاثات غازات دفيئة
  • التخفيف
  • التكّيف

الكلمة باللغة العربية

המילה בערבית
  • إستِدَامة
  • أزمةُ المناخِ
  • الهَيّمنَة
  • الفِطْرةَ السَليمةَ
  • "الكُتلَةُ التاريخيةُ"
    التحالف بين
    المجموعات
    الاجتماعية
  • كِفَاح / نِضَال
  • نَهجُ المُقَاوَمَةِ
  • نهجُ الانتظارِ
  • نَهجُ التَحفيز
    من الداخلِ
  • نهجُ تغييرِ الخطاب
  • نُقطةُ تَحول
  • تسارع
  • عِلاقِة سَبَبِيَة
  • نَخبة
  • مَشَاعات عامة
  • ثَقَافةُ
    الاستِهلاك
  • الناتج القومي
    الإجمالي
  • تقاطع أشكال
    التمييز
  • كناية
  • تشبيه
  • نموذج فكري
  • امتياز تجاري
  • خصخصة
  • تأميم
  • ثاني أكسيد الكربون
  • انبعاثات
    غازات دفيئة
  • التخفيف
  • التكّيف

النقل الحرفي للعبرية

התעתיק לעברית
  • איסתדאמה
  • אזמת אל-מנאח'
  • אל-הימנה
  • אל-פטרה אל-סלימה
  • "כתלה תאריח'יה" אל-תחאלוף באין אל-מג'מועאת אל-אג'תמאעיה
  • כיפאח / נד'אל
  • נהג' אל-מקאוומה
  • נהג' אל-אנתט'אר
  • נהג' אל-תחפיז מן אל-דאח'ל
  • נהג' תע'יר אל-ח'יטאב
  • נוקטת תחוול
  • תסארוע
  • עילאקה סבבייה
  • נח'בה
  • משאעאת עאמה
  • ת'קאפת אל-אסתהלאכ
  • אל-נאת'ג' אל-קומי אל-אג'מאלי
  • תקאטוע אשכאל אל-תמייז
  • כנאיה
  • תשביה
  • נמוז'ג' פיכרי
  • אמתיאז תג'ארי
  • ח'צח'צה
  • תאמים
  • תַ'אנִי אֹכְּסִיד אֶל-כַּרְבּוֹן
  • אנבעאת'את ע'זאת דפיאה
  • אל-תח'פיף
  • אל-תכיף

النقل الحرفي للعبرية

התעתיק לעברית
  • איסתדאמה
  • אזמת אל-מנאח'
  • אל-הימנה
  • אל-פטרה אל-סלימה
  • "כתלה תאריח'יה"
    אל-תחאלוף באין
    אל-מג'מועאת
    אל-אג'תמאעיה
  • כיפאח / נד'אל
  • נהג' אל-מקאוומה
  • נהג' אל-אנתט'אר
  • נהג' אל-תחפיז
    מן אל-דאח'ל
  • נהג' תע'יר אל-ח'יטאב
  • נוקטת תחוול
  • תסארוע
  • עילאקה סבבייה
  • נח'בה
  • משאעאת עאמה
  • ת'קאפת
    אל-אסתהלאכ
  • אל-נאת'ג' אל-קומי
    אל-אג'מאלי
  • תקאטוע אשכאל
    אל-תמייז
  • כנאיה
  • תשביה
  • נמוז'ג' פיכרי
  • אמתיאז תג'ארי
  • ח'צח'צה
  • תאמים
  • ת'אני אכסיד אל-כרבון
  • אנבעאת'את
    ע'זאת דפיאה
  • אל-תח'פיף
  • אל-תכיף

הפוסט قاموس مصطلحات مشترك – מילון מונחים משותף הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
"إضاءات بيئيّة" | "הארות סביב הסביבה" https://heschel.org.il/story_70124/ Thu, 12 May 2022 07:31:26 +0000 https://heschel.org.il/?p=18318 جمعيّة مواطنون من أجل البيئة ومركز هيشل للاستدامة يدعوكم لسلسلة لقاءات بيئية باللغة العربية تحت العنوان "إضاءات بيئيّة".
עמותת אזרחים למען הסביבה ומרכז השל לקיימות מארחים סדרת הרצאות סביבתיות בשפה הערבית תחת הכותרת "הארות סביב הסביבה".

הפוסט "إضاءات بيئيّة" | "הארות סביב הסביבה" הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
جمعيّة مواطنون من أجل البيئة ومركز هيشل للاستدامة يدعوكم لسلسلة لقاءات بيئية باللغة العربية تحت العنوان "إضاءات بيئيّة". עמותת אזרחים למען הסביבה ומרכז השל לקיימות מארחים סדרת הרצאות סביבתיות בשפה הערבית תחת הכותרת "הארות סביב הסביבה".

هدر الطعام - بين الموجود والمنشود
בזבוז מזון - בין המצוי לרצוי

ملابسنا: ثمنها البيئي والاجتماعي
הלבוש שלנו - השפעות סביבתיות וחברתיות

محيطنا وصحتنا
הסביבה שלנו והבריאות שלנו

הפוסט "إضاءات بيئيّة" | "הארות סביב הסביבה" הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
נמאס מהבלה, בלה, בלה שלהם https://heschel.org.il/story_70120/ Mon, 08 Nov 2021 17:49:41 +0000 https://heschel.org.il/?p=12519 נאום גרטה טונברג בהפגנה מחוץ לוועידות האקלים COP26 בגלזגו 5 בנובמבר, 2021 תודה לכולכם שבאתם. איזה יום מעולה. זה לא סוד שוועידת האקלים בגלזגו היא

הפוסט נמאס מהבלה, בלה, בלה שלהם הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>

נאום גרטה טונברג בהפגנה מחוץ לוועידות האקלים COP26 בגלזגו

5 בנובמבר, 2021

תודה לכולכם שבאתם. איזה יום מעולה.

זה לא סוד שוועידת האקלים בגלזגו היא כישלון. זה אמור להיות ברור שאי אפשר לפתור משבר באותן שיטות שהביאו אותנו אליו מלכתחילה. עוד ועוד אנשים מתחילים להבין את זה. רבים שואלים את עצמם – מה עוד נדרש כדי שמקבלי ההחלטות יתעוררו?

אבל בואו נהיה ברורים: הם כבר ערים. הם יודעים בדיוק מה הם עושים. הם יודעים בדיוק אילו ערכים שלא יסולאו בפז הם מעלים קורבן, כדי שיוכלו להמשיך באסטרטגיית ה"עסקים כרגיל" שלהם.

המנהיגים שלנו לא "לא עושים דבר". הם באופן אקטיבי יוצרים פרצות, ומכינים תכניות עבודה שיטיבו עמם, כך שיוכלו להמשיך ולהרוויח מהשיטה ההרסנית הזו. המנהיגים בוחרים באופן אקטיבי להמשיך ולאפשר ניצול של בני-אדם ושל הטבע, כמו גם את ההרס של התנאים הנדרשים לקיום חיים, היום ובעתיד.

הוועידה הזו נהפכה לאירוע של יחסי ציבור, בו מנהיגים נושאים נאומים נהדרים, ומצהירים על יעדים נשגבים, בעוד מאחורי הקלעים הממשלות של מדינות "הצפון הגלובלי" עדיין מסרבות לנקוט באף לא צעד משמעותי אחד להתמודדות עם משבר האקלים. נראה כאילו המטרה העיקרית שלהם היא להילחם למען קיומו של הסטטוס-קוו.

ויש האומרים שהוועידה הזו הייתה וועידת האקלים המדירה ביותר עד כה. זו כבר לא וועידת אקלים, זהו פסטיבל גלובלי של 'גרין ווש'. שבועיים של חגיגת 'עסקים כרגיל' ו-'בלה בלה בלה'.

קולם של האנשים שהכי מושפעים ממשבר האקלים, מהאזורים הכי מושפעים, לא נשמע בוועידת האקלים בגלזגו, וקולם של הדורות הבאים מוטבע ב"גרין ווש", במילים ובהבטחות ריקות. אבל הנתונים אינם משקרים, ואנחנו יודעים שהמלכים שלנו ערומים. כדי לעמוד ביעדים שהוגדרו בהסכם פריז, וכך להקטין את הסיכוי להנעת תגובת שרשרת בלתי הרסנית ובלתי נשלטת, יש צורך לקצץ את הפליטות באופן דרסטי, ולהתמיד בכך שנה אחר שנה, בצורה שלא נראתה עד כה.

והיות ואין לנו את הפתרונות הטכנולוגיים המסוגלים לבדם לעשות משהו שאפילו מתקרב לכך, המשמעות היא שעלינו לשנות את החברה שלנו באופן יסודי. זו התוצאה המצערת של כישלונם המתמשך של המנהיגים שלנו להתמודד עם המשבר הזה. בקצב פליטות הפחמן הנוכחי שלנו, ובהינתן סך פליטות הפחמן עד כה, הסיכוי שלנו להימנע מהתחממות גלובלית של יותר מ-1.5 מעלות ייעלם, עד לסוף העשור.

אבל המשבר האקלימי והאקולוגי לא מתקיים בחלל ריק, כמובן. הוא קשור באופן ישיר למשברים אחרים ולעוולות קדומות יותר, כמו הקולוניאליזם ואף קודם לכן. זהו משבר שקשור באופן ישיר לעובדה שיש אנשים שרואים עצמם כשווים יותר מאחרים, ולכן יש להם, לדעתם, את הזכות לגנוב מאחרים, ולנצל אחרים, לגנוב את אדמתם ואת משאביהם. יהיה זה מאד נאיבי מצדנו לחשוב שנוכל לפתור את המשבר הזה בלי להתמודד עם שורשיו.

אבל על זה לא ידברו בוועידה. זה פשוט יותר מדי לא נעים. הרבה יותר קל להם פשוט להתעלם מהחוב ההיסטורי שיש למדינות הצפון הגלובלי כלפי האזורים והאנשים שיושפעו באופן החריף ביותר ממשבר האקלים. אז השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו עכשיו היא על מה אנחנו נלחמים? האם אנחנו נלחמים על להציל את עצמנו ואת כדור הארץ או שאנחנו נלחמים כדי להמשיך בגישת 'עסקים כרגיל'.

מנהיגינו אומרים לנו שאפשר להשיג את שניהם. אך האמת הקשוחה היא שזה לא אפשרי, בפועל. האנשים בוועידה יכולים להמשיך לחיות בבועה שלהם, וליהנות מהפנטזיות שלהם על צמיחה מתמדת בעולם שמשאביו מתכלים; או לחלום על פתרון טכנולוגי שיופיע לפתע, משום מקום כביכול, ויפתור את המשבר כבמטה קסם. כל זאת כשהעולם עולה באש, ממש עולה באש, והאנשים בחזית סופגים את מרבית המחיר של משבר האקלים. הם יכולים להמשיך להתעלם מהשלכות מחדליהם, אבל ההיסטוריה תשפוט אותם בחומרה, ואנחנו לא נקבל זאת.

אנחנו לא צריכים עוד הבטחות רחוקות ולא מחייבות, אנחנו לא צריכים עוד מילים ריקות, אנחנו לא צריכים עוד התחייבויות המלאות בפרצות ומבוססות על נתונים חלקיים, תוך שהן מתעלמות מפליטות הפחמן עד כה ומאי הצדק האקלימי שהן יצרו. אבל זה כל מה שאנחנו מקבלים. ולא, זה לא רדיקלי להגיד את זה. הסתכלו על הישגיהם עד כה. היו להם 26 ועידות. היו להם עשורים של בלה בלה בלה, ולאן זה הוביל אותנו?

יותר ממחצית מהפליטות בהיסטוריה נעשו מאז שנת 1990, וכשליש מהן נעשו מאז 2005. כל זה בעוד התקשורת מדווחת על מה האנשים שבשלטון אומרים שיעשו, ולא על מה שהם עושים באמת. התקשורת נמנעת שוב ושוב מלדרוש ממקבלי ההחלטות לקחת אחריות על מחדליהם ומעשיהם. וזאת בזמן שהם ממשיכים לפתח את תעשיית הדלקים המזהמים, בזמן שהם ממשיכים לכרות פחם ולהקים תחנות כוח פחמיות חדשות, בזמן שהם מניחים צינורות נפט חדשים ומסרבים לעשות אף את המינימום הנדרש, כמו לקיים את ההבטחה שניתנה כבר לפני שנים, להקים קרנות למימון השיקום מהנזקים האקלימיים, הבטחה שמימושה נדרש לתמיכה במדינות הפגיעות ביותר, ושאחריותן למשבר היא הנמוכה ביותר. זו בושה!

יש מי שאומר שאנחנו רדיקליים מדי. אבל האמת היא שהם הרדיקליים. להילחם כדי להציל את המערכות האקולוגיות שאנו חיים בזכותן אינו רדיקלי כלל. מן הצד השני, להאמין שהאנושות עשויה לשרוד עולם בו הטמפרטורה גבוהה ב-2.7 או 3 מעלות צלזיוס היא לא סתם רדיקלית, היא פשוט טירוף!

כאן בחוץ אנחנו אומרים את האמת. מקבלי ההחלטות מפחדים מהאמת, כך אנו רואים בבירור. אך כל כמה שיתאמצו, הם לא יוכלו לברוח ממנה. הם לא יוכלו להתעלם מהקונצנזוס המדעי, ומעל לכל הם לא יוכלו להתעלם מאיתנו, מהציבור, שכולל גם את ילדיהם. הם לא יוכלו להתעלם מהזרמים שאנו מחוללים כאשר אנחנו מאמצים את כוחנו יחד.

נמאס מהבלה בלה בלה שלהם. המנהיגים שלנו לא מנהיגים אותנו. כך נראית מנהיגות! (מצביעה על הקהל).

תודה שהגעתם,

נתראה מחר בצעדה!

הפוסט נמאס מהבלה, בלה, בלה שלהם הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
הסיפור שאנו מסרבים לו – הרצאת פתיחה בתוכנית העמיתים מחזור כ' https://heschel.org.il/story_70103/ Tue, 09 Feb 2021 18:41:45 +0000 https://heschel.org.il/?p=4547 הסיפור האקולוגי אינו מסופר כראוי,האתגרים שהוא מעמיד אינם מובנים והדינמיקה של אי ההבנה שלו מאיצה תהליכי קריסה חברתית. אני מנסה להציג על קצה המזלג את

הפוסט הסיפור שאנו מסרבים לו – הרצאת פתיחה בתוכנית העמיתים מחזור כ' הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>

הסיפור האקולוגי אינו מסופר כראוי,
האתגרים שהוא מעמיד אינם מובנים והדינמיקה של אי ההבנה שלו מאיצה תהליכי קריסה חברתית. אני מנסה להציג על קצה המזלג את אי ההבנה, את הסיבות לה ואת הסרבנות שלנו למה נדרש מאיתנו.
🎯הרצאת הפתיחה של תכנית העמיתים מחזור כ' של מרכז השל🎯

לימור אלוף


✨ לימור אלוף,
ממובילות החשיבה האקולוגית בישראל, מנחה שותפה של תכנית העמיתים של מרכז השל, מרצה ופובליציסטית מבוקשת. בעבר היתה יועצת אסטרטגית לקיימות, יזמה קרן נאמנות ירוקה, לימדה קורסים לחשיבה אקולוגית בטכניון וב- HIT וייצגה את ארגון The Natural Step בישראל.

הפוסט הסיפור שאנו מסרבים לו – הרצאת פתיחה בתוכנית העמיתים מחזור כ' הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
NZO – תוכנית לאומית למשק האנרגיה בישראל https://heschel.org.il/story_70102/ Tue, 09 Feb 2021 14:41:47 +0000 https://heschel.org.il/?p=4505 NZO – תוכנית לאומית למשק האנרגיה בישראל אנרגיה מתחדשת כלכלית יותר בכל העולם וגם בישראל – מחקר שנערך ע"י פרוייקטNZO של מרכז השל לקיימות, מראה

הפוסט NZO – תוכנית לאומית למשק האנרגיה בישראל הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
לוגו מרכז השל וNZO

NZO – תוכנית לאומית למשק האנרגיה בישראל

אנרגיה מתחדשת כלכלית יותר בכל העולם וגם בישראל – מחקר שנערך ע"י פרוייקט
NZO של מרכז השל לקיימות, מראה שניתן לספק 95% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות, תוך חיסכון בעלויות למשק.

תכנית NZO מבוססת על מודל ממוחשב אשר בחן אלפי תרחישים לאספקת החשמל עד לשנת
2050,  ברמה השעתית. התרחיש האופטימלי מצא ש:

● ניתן לספק 95% מהביקוש לחשמל בשנת 2050 מאנרגיות מתחדשות
● בעלות זהה ואף נמוכה מתרחיש עסקים כרגיל
● תוך הפחתה של מעל 90% מפליטות גזי החממה מייצור החשמל

המודל מבוסס על הנחות כלכליות שמרניות. בחינת המודל בתרחישים נוספים¹ מראה סבירות גבוהה לחסכון של מעל ל 2 מיליארד ש"ח בשנה למשק הישראלי ממעבר לאנרגיות מתחדשות.

העולם כבר שם: עשרות מדינות בעולם כבר קבעו יעדים לאיפוס פליטות גזי חממה
● ארה"ב² (הממשל החדש): ייצור 100% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2035 ואיפוס פליטות עד 2050.
● האיחוד האירופי³: הפחתת 55% מפליטות גזי חממה עד לשנת 2030 ואיפוס פליטות גזי חממה עד לשנת 2050

מדינת ישראל צריכה להצטרף למדינות העולם
ולאמץ תכנית לאומית למעבר למשק אנרגיה דל פחמן

מס פחמן: מדינות רבות ומוסדות בינלאומיים ממליצים על העמסת עלויות גזי החממה על המוצרים, על ידי שימוש במס פחמן או מנגנוני שוק דומים. האיחוד האירופי מפעיל מנגנון לתמחור פליטות גזי חממה והצהיר על כוונתו להחיל אותו משנת 2023 גם על מדינות וחברות הסוחרות עם האיחוד.

המסמך של תכנית NZO 2050 מתאר את המודל ואת ההמלצות המוצעות למדיניות.

¹ בתרחיש שבו עלות ההון 4% ועלויות חיצוניות לפי המלצת בנק ישראל למס פחמן – $75 לטון –  צפוי חסכון למשק של 66 מיליארד₪ לאורך התקופה. ירידת מחירים מהירה של אגירה ו PV      תגדיל את החסכון ל-100 מיליארד₪.  

² תכנית האקלים של נשיא ארה"ב  

³ יעדי האקלים של האיחוד האירופאי ל 2030

⁴ לקריאת מסמך מדיניות של ארגון ה 30G מ 2020/10 הכולל המלצות למדיניות להגעה ליעד של איפוס פליטות גזי חממה. כולל המלצה  למס פחמן בערך של $80-40 לטון בשנת 2020 ו $100-50 לטון בשנת 2030 – לחצו כאן

הפוסט NZO – תוכנית לאומית למשק האנרגיה בישראל הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
מדריך להתקנת פאנלים סולארים ברשויות מקומיות https://heschel.org.il/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%aa-%d7%a4%d7%90%d7%a0%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e/ Sun, 10 Jan 2021 17:09:08 +0000 https://heschel.org.il/?p=4171 מדריך להתקנת פאנלים סולארים על מבני ציבור ברשויות המקומיות מיועד למנהלים ברשויות המקומיות האמונים על התחום. המדריך כולל חומר רקע והסבר  ומדריך מעשי כיצד לקדם

הפוסט מדריך להתקנת פאנלים סולארים ברשויות מקומיות הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>

מדריך להתקנת פאנלים סולארים על מבני ציבור ברשויות המקומיות מיועד למנהלים ברשויות המקומיות האמונים על התחום.

המדריך כולל חומר רקע והסבר  ומדריך מעשי כיצד לקדם את הפרוייקט הזה ברשות.

המדריך המעשי הולך צעד צעד עם כלים פרקטים וחומרים נוספים שיעזרו למנהל הרשותי לתכנן ולהצליח ביישום של המהלך, שהוא חשוב ומהותי לרשות ולכלל המדינה.

הוא כולל את הצדדים הטכנים ואת הצדדים של הקשר עם התושבים וכיצד להוביל את המהלך במשותף איתם.

המדריך נכתב במשותף עם נעם ואן דר – האל, עמית ממשק במשרד הפנים, ובמסגרת המיזם המשותף עם אגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, ובתמיכת הפדרציה היהודית של ניו יורק.

הפוסט מדריך להתקנת פאנלים סולארים ברשויות מקומיות הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
ייצור אנרגיה סולארית בחברה ערבית סיכום מחקר והמלצות https://heschel.org.il/local-production-of-solar-energy-in-arab-society/ https://heschel.org.il/local-production-of-solar-energy-in-arab-society/#respond Sun, 10 Jan 2021 13:12:06 +0000 https://heschel.org.il/?p=4135 هدف الدليل - يهدف هذا الدليل إلى تزويد المبادرين لمركز الاستدامة المحلي بالمخطط وأدوات العمل اللازمة لمسار الإقامة، وهي نقطة انطلاق لمسار مركب ومهم. يستعرض الدليل النموذج واستراتيجية التغيير ومركبات مسار إقامة المركز، كما يوفر معلومات جوهرية عن كل واحد من مجالات العمل العشرة ل "حياة كوكب واحد".

הפוסט ייצור אנרגיה סולארית בחברה ערבית סיכום מחקר והמלצות הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>

כל מי שעוסק במשבר האקלים יודע כי על מנת לעצור את התהליך ההרסני, יש לבצע מעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות שימנעו המשך שימוש בדלקים פוסיליים מזהמים. כדי להשפיע באמת באופן אפקטיבי, דרוש מאמץ משותף כלל עולמי, כחברה אחת.

כדי לגייס התמודדות משותפת של כלל החברה צריך לוודא שחלק מתהליך השינוי כולל גם חלוקה מחודשת של העושר, כזאת המבטיחה תנאי חיים הוגנים לכל וכן, עיצוב אורחות חיים שיתאימו למסגרת האפשרויות של הפלנטה. 

זוהי דרישה מוסרית, אך כאמור היא גם תנאי הכרחי על מנת שנוכל להתמודד עם העתיד שיצרנו לעצמנו. 

המעבר לאנרגיה סולארית, טומן בחובו אפשרות לשינוי כלכלי וחברתי וחלוקת העושר הנוצר מייצור האנרגיה לכלל קבוצות אוכלוסייה ולכן הוא נקודת התחלה מצוינת להתנעת השינוי הנדרש.

הבנה זו מתחדדת את ההסתכלות על הרשויות הערביות, אשר רובן נמצאות בדרגים הסוציו-אקונומיים הנמוכים ביותר ובפריפריה הגיאוגרפית-חברתית של ישראל. 

על השאלה, כיצד  ניתן ליישם את המהפכה הזו? נסינו לענות בעזרת מחקר גישוש שערכנו במהלך השנה האחרונה, בשיתוף עם עמותת אינג'אז, ואיגוד ערים אגן בית נטופה ועם הנהגות הרשויות, התושבים והעסקים המקומיים.

במקביל, גיבשנו שורת תובנות והמלצות על בסיס עבודת שטח אינטנסיבית בליווי הרשויות בצפון אותה מובילה יערה בן נחום, במסגרת מיזם משותף עם יוזמת האנרגיה הטובה ואגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה. 

במיזם שותפים גם מפעל הפיס המעמיד קרן הלוואות ומרכז השלטון המקומי. 

את המחקר, התובנות וההמלצות הצגנו במסגרת יום עיון בנושא בו השתתפו בכירים רבים מהרשויות הערביות ובכירים ממשרדי ממשלה והרשויות הממשלתיות. 

הקול הברור שהעלו נציגי הרשויות הערביות ביום העיון, הוא שבצד יוזמה והטמעה מהירה של המערכות הסולאריות, קיים צורך ברור להתייחסות של הרשויות הממשלתיות לחסמים המאפיינים את הרשויות בחברה הערבית. נציגי הרשויות קראו לממשלה להתארגן בשולחן משותף אליו ניתן יהיה להביא את החסמים ולמצוא פתרונות מתאימים ומקצועיים. 

12.1.21 סיכום מחקר והמלצות

סרטון הסברה על סוגיית הקרינה

וובינר שיתוף תושבים

הפוסט ייצור אנרגיה סולארית בחברה ערבית סיכום מחקר והמלצות הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>
https://heschel.org.il/local-production-of-solar-energy-in-arab-society/feed/ 0
המעבר הצודק לכלכלה דלת פחמן – תהליך ומסמך מסכם https://heschel.org.il/lib_501105/ Wed, 16 Dec 2020 08:49:31 +0000 https://heschel.org.il/?p=3860 המודל הכלכלי הקפיטליסטי, גידול האוכלוסין והשאיפה המתמדת לקדמה ולצמיחה גרמו לעלייה בצריכה ולפגיעה מתמשכת במערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ. המודל הכלכלי הקפיטליסטי, גידול האוכלוסין

הפוסט המעבר הצודק לכלכלה דלת פחמן – תהליך ומסמך מסכם הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>

המודל הכלכלי הקפיטליסטי, גידול האוכלוסין והשאיפה המתמדת לקדמה ולצמיחה גרמו לעלייה בצריכה ולפגיעה מתמשכת במערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ.

המודל הכלכלי הקפיטליסטי, גידול האוכלוסין והשאיפה המתמדת לקדמה ולצמיחה גרמו לעלייה בצריכה ולפגיעה מתמשכת במערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ.

אוכלוסית כדור הארץ צפויה להגיע ל-9.6 מיליארד איש בשנת 2050 ועל מנת להזינם יידרשו כמויות משאבים שלא ניתן יהיה לספק, אם נמשיך בדפוסי הצריכה הנוכחיים ובאורח חיינו הנוכחי.

משקי הבית ומפעלי תעשיה נמצאים במקום השני בייצור גזי חממה אחרי תחבורה. משקי הבית, בעיקר בעולם המערבי, צורכים 29% מהאנרגיה המיוצרת בעולם ובכך תורמים ליצור 21% מגזי החממה בחישוב גלובלי.

מעבר צודק למשק דל פחמן

לפיכך, נדרשים קובעי המדיניות לנקוט בצעדים שאפתניים בקצב מואץ, הן על מנת להפחית פליטות גזי חממה באופן משמעותי עד לאיפוסן במחצית המאה, והן על ידי תכניות הסתגלות לשינוי האקלים ברמה הלאומית והמקומית.

בדומה למהלכים של הפחתת פליטות ברחבי העולם, החל המשרד להגנת הסביבה בתהליך בין-משרדי שבסופו תגובש מפת דרכים לצמצום פליטות לטובת משק משגשג ומקיים בישראל, כך לדברי יוזמיו. תהליך זה יחייב צעדים דרסטיים שישפיעו עלינו ויורגשו על ידי כולנו, אך במיוחד על ידי החוליות החלשות בחברה.

מעבר צודק - Just transition

על קובעי המדיניות לנקוט בעמדה חברתית-ערכית, ולנצל שעת כושר זו גם לצמצום האי-שוויון ההולך וגדל בישראל ולוודא שהמשק בכללותו ירוויח מהמהלך. למרות שיוזמי התהליך כללו מרכיב של שיתוף ציבור מקוון, אנו במרכז השל לקיימות, סברנו כי יש צורך במהלך משלים של שיתוף ציבור על מנת להעניק לנציגי קבוצות האוכלוסיה שיושפעו מתוכניות אלה הזדמנות להביע את עמדתן ולהשפיע עליהן בעודן נמצאות בשלבי התכנון.

על כן, הוביל מרכז השל לקיימות תהליך היוועצות עם החברה האזרחית שנועד לאסוף תובנות ונקודות מבט מגוונות במטרה להצביע על איומים אפשריים בתהליך בצד ההזדמנויות והתועלות (co-benefits) שניתן להפיק ממנו. רק כך יהיה המעבר למשק דל-פחמן גם צודק ומקיים.

מסמך עמדה זה הופק במקביל להשקת התהליך הלאומי לתכנון מפת דרכים לשנת 2050, תחת הכותרת "מעבר צודק" (just transition) תפיסה המנחה מדינות רבות בעולם המתכננות את המעבר לייצור אנרגיה נקייה בדרך לכלכלה מקיימת. בישראל השימוש במושג זה רק בחיתוליו, אולם התרשמנו שעם הזמן השימוש בו נעשה נוכח יותר בשיח גם כאן.

שיתוף חברה אזרחית במעבר למשק דל פחמן

במהלך המחקר המקדים, נאספו דוגמאות לפרקטיקות מוצלחות ליישום מעבר צודק בתחומים שונים המספקות הצצה לאופן בו מדינות אחרות מתארגנות למימוש מעבר צודק.

במהלך המחקר קיימנו ראיונות ושיחות עם ארגוני עוגן בחברה האזרחית בישראל ממגוון אוכלוסיות כגון: החברה החרדית, החברה הערבית, ארגונים העוסקים בשוויון מגדרי, נציגים מיישובי פריפריה, בדואים בנגב, ארגוני תחבורה, ארגונים העוסקים בבעלי מוגבלויות, אנרגיה ותכנון עירוני ושאלנו את דעתם ביחס למדדים ולחזון המתגבש.

מעבר צודק Just traistion

באירוע ההיוועצות עם החברה האזרחית שהתקיים בסוף נובמבר 2019 השתתפו כ-70 נציגים מהארגונים, מהממשלה, האקדמיה והתעשייה. העקרונות והתובנות שעלו מתוך הדיונים והמחקר המקדים נארזו למסמך מסכם שיוגש למעצבי התהליך הממשלתי.

מתוך ניתוח הממצאים, שורטטו 12 עקרונות-על רוחביים שלדעתנו ולדעת משתתפי ההיוועצות צריכים להנחות את מעצבי התהליך על מנת שהמעבר למשק דל-פחמן יהיה צודק:

  • יש לנקוט בגישה ערכתית
  • הפתרון אינו רק טכנולוגי
  • יש לחתור לשלומות ולא רק לצמיחה
  • יש לוודא נגישות, גיוון וייצוג
  • יש להתנהל בשקיפות ולחתור לבניית אמון
  • שיתוף פעולה בין-משרדי רחב
  • פתרונות דיפרנציאליים מותאמים ( No one size fits all)
  • לא להשאיר אף אחד מאחור (Leave No One Behind)
  • שיתוף ושותפות הציבור
  • עידוד כלכלה מקומית מקיימת
  • קידום מודלים עסקיים המפזרים בעלות על הון
  • אימוץ מדיניות של no regrets
מעבר צודק Just traistion

לאחר דיון בעקרונות המעצבים, נציג את עיקרי ההמלצות לפי התחומים בהם התמקד התהליך הממשלתי, תעשייה ופסולת, תחבורה, אנרגיה, וערים ומבנים. אלה מהווים בסיס לפיתוח המשכי של כלי מדיניות ומסגרות פעולה חיוניים.

המסמך נכתב על ידי אביבה שמש וד"ר דיויד דוניץ.

תודה מיוחדת למשרד להגנת הסביבה שתמך בתהליך ובהכנת המסמך.

הפוסט המעבר הצודק לכלכלה דלת פחמן – תהליך ומסמך מסכם הופיע לראשונה ב-מרכז השל.

]]>