כל מי שעוסק במשבר האקלים יודע כי על מנת לעצור את התהליך ההרסני, יש לבצע מעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות שימנעו המשך שימוש בדלקים פוסיליים מזהמים. כדי להשפיע באמת באופן אפקטיבי, דרוש מאמץ משותף כלל עולמי, כחברה אחת.
כדי לגייס התמודדות משותפת של כלל החברה צריך לוודא שחלק מתהליך השינוי כולל גם חלוקה מחודשת של העושר, כזאת המבטיחה תנאי חיים הוגנים לכל וכן, עיצוב אורחות חיים שיתאימו למסגרת האפשרויות של הפלנטה.
זוהי דרישה מוסרית, אך כאמור היא גם תנאי הכרחי על מנת שנוכל להתמודד עם העתיד שיצרנו לעצמנו.
המעבר לאנרגיה סולארית, טומן בחובו אפשרות לשינוי כלכלי וחברתי וחלוקת העושר הנוצר מייצור האנרגיה לכלל קבוצות אוכלוסייה ולכן הוא נקודת התחלה מצוינת להתנעת השינוי הנדרש.
הבנה זו מתחדדת את ההסתכלות על הרשויות הערביות, אשר רובן נמצאות בדרגים הסוציו-אקונומיים הנמוכים ביותר ובפריפריה הגיאוגרפית-חברתית של ישראל.
על השאלה, כיצד ניתן ליישם את המהפכה הזו? נסינו לענות בעזרת מחקר גישוש שערכנו במהלך השנה האחרונה, בשיתוף עם עמותת אינג'אז, ואיגוד ערים אגן בית נטופה ועם הנהגות הרשויות, התושבים והעסקים המקומיים.
במקביל, גיבשנו שורת תובנות והמלצות על בסיס עבודת שטח אינטנסיבית בליווי הרשויות בצפון אותה מובילה יערה בן נחום, במסגרת מיזם משותף עם יוזמת האנרגיה הטובה ואגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה.
במיזם שותפים גם מפעל הפיס המעמיד קרן הלוואות ומרכז השלטון המקומי.
את המחקר, התובנות וההמלצות הצגנו במסגרת יום עיון בנושא בו השתתפו בכירים רבים מהרשויות הערביות ובכירים ממשרדי ממשלה והרשויות הממשלתיות.
הקול הברור שהעלו נציגי הרשויות הערביות ביום העיון, הוא שבצד יוזמה והטמעה מהירה של המערכות הסולאריות, קיים צורך ברור להתייחסות של הרשויות הממשלתיות לחסמים המאפיינים את הרשויות בחברה הערבית. נציגי הרשויות קראו לממשלה להתארגן בשולחן משותף אליו ניתן יהיה להביא את החסמים ולמצוא פתרונות מתאימים ומקצועיים.
