החלה אספת האזרחים הראשונה בישראל - בקריית טבעון
יזמת פעילים לקידום אספות אזרחים בישראל התגבשה בתמיכת מרכז השל כדי ללמוד וליישם מודל אספת האזרחים (citizens' assembly) , הליך דמוקרטי השתתפותי שנועד לבנות אמון ושיח של אזרחים ואזרחיות דרך למידה ודיון שדרכו הופכים שותפים בקבלת החלטות ועיצוב מדיניות בנושאים המשפיעים על חייהם. מודל זה תופש תאוצה בכל העולם, ומופעל במיוחד (אבל לא רק) סביב סוגיות של קיימות והתמודדות והיערכות עם משבר האקלים-הן ברמה לאומית והן ברמה מקומית.
באוגוסט 2021 המיזם להקמת אספות אזרחים הוציא קול קורא לרשויות מקומיות, שנענה בהתלהבות על ידי כעשרים רשויות.
קרית טבעון נבחרה להיות ה"פיילוט" הרשות המקומית בה תתקיים אספת האזרחים הראשונה בישראל בנושא: " כיצד טבעון תפחית משמעותית הטמנת פסולת- לטובת איכות חיים, סביבה והיערכות אקלימית ביישוב"
ב-20/2 נפתחה האספה בטבעון במעמד ראש המועצה עם כ-60 תושבים ותושבות שנבחרו באופן רנדומאלי על פי מדגם מייצג של טבעון. חברי האספה פתחו בתהליך למידה בו פגשו מומחים מהשורה הראשונה שהביאו את חזית הידע בתחום לאספה. קבוצת המומחים כללה שלושה מעמיתי מרכז השל שהתנדבו למשימה:
עמיעד לפידות, ליאת צבי, וגלעד אוסטרובסקיץ (תודה רבה עמיתים יקרים!)
המפגשים מרגשים ורמת המעורבות של תושבים גבוהה מיוחד – לקראת הדיונים של חברי האספה לגבוש המלצות למועצה שיוגשו למועצה בתחילת מאילמעקב אחרי המפגשים בדף הפייסבוק.
ראיון של חבר הצוות דיויד דוניץ עם אנדי ריס ראש תחום אסטרטגיית הפסולת בממשלת ויילס, בריטניה.
להצטרפות למעגל אסיפות אזרחים ניתן לפנות
לדבי רוס במייל: [email protected] או לכרמל גורני במייל: [email protected]
לקראת קיום אספות אזרחים בישראל
בבסיס משבר הדמוקרטיה הייצוגית המתעצם בכל הדמוקרטיות הוותיקות, ניצב משבר משילותי שבא לידי ביטוי בהיחלשות היכולת לשרת את האינטרס הציבורי בנושאי יסוד כגון: צמצום הפער בין עשירים לעניים, דאגה לשירותי בריאות ורווחה סבירים בחלק מן המדינות, או לחילופין התמודדות יעילה עם משבר גדול כדוגמת מגפת הקורונה. משבר המשילות מלווה במשבר אמון חריף של הציבור במוסדות הדמוקרטיים, כאשר רבים מערערים על היכולת של ממשלות לפתור סוגיות מורכבות והרות גורל, כמו משבר האקלים והמשבר האקולוגי.
במקביל, גוברים ניסויים המתרחשים בכל העולם להתחדשותה של הדמוקרטיה – בחלקם בהצלחה יתרה – המתרכזים בהגדלת כוחם של אזרחים מן השורה להשפיע על קבלת החלטות דרך השתתפות משמעותית בעיצוב חייהם ברמות מקומיות, לאומיות ואף גלובליות. מודלים חדשים אלה של דמוקרטיה השתתפותית דליברטיבית מהווים מפנה במחשבה ובפרקטיקה הדמוקרטיים. עיקרם בתפיסה השואפת להגביר את השיח המשרת את טובת הכלל, ולכלול בלב ליבו של מערך קבלת ההחלטות והחקיקה של המדינה, את תשומות האזרחים.
מודלים חדשים אלה של דמוקרטיה השתתפותית דליברטיבית מהווים מפנה במחשבה ובפרקטיקה הדמוקרטיים. עיקרם בתפיסה השואפת להגביר את השיח המשרת את טובת הכלל, ולכלול בלב ליבו של מערך קבלת ההחלטות והחקיקה של המדינה, את תשומות האזרחים.
אספת אזרחים - מהי?
מבין השיטות הרבות המנוסות בעולם, גובר לאחרונה השימוש בשיטת 'אספת אזרחים' (Citizens' Assembly) בנושאים שונים, בין היתר בסוגיות של קיימות ואקלים. במדינות בהן מתקיימות אספות אזרחים, המשתתפים מהווים מדגם מייצג של החברה, והם נבחרים באופן רנדומלי ומייצג סטטיסטית. קבוצה זו, מונה על פי רוב 100-150 אזרחיות ואזרחים, המייצגים חתך סטטיסטי/מדגם מייצג של החברה (mini public) על כל רבדיה (מגדר, גיל, פיזור גיאוגרפי, רמות הכנסה, דת, תעסוקה וכו'). קבוצה זו, היא אספת האזרחים, עוברת יחדיו תהליך שנועד לנסח הצעה למדיניות ציבורית בנושא שנבחר. במסגרת תהליך זה לומדים חברי האספה את הנושא עם מומחים ובעלי עניין, מתקיים דיון (דליברציה) והגעה להסכמה על מדיניות מוצעת. אספה זו מקבלת מראש מנדט מבית נבחרים או ממשלה המזמינים את תוצרי האספה ומתחייבים לדון בהמלצות האספה בכובד ראש כחלק מתהליך גיבוש מדיניות בנושא.
אספות אזרחים בעולם
כאמור, אספות אזרחים צוברות תאוצה בכל העולם כשיטה שמשלימה ומשכללת את יכולת הדמוקרטיה הייצוגית. באירלנד, למשל, המליצה אספה שהתקיימה בשנת 2018 על תיקון סעיף שמונה בחוקה האירית לטובת התרה של ביצוע הפלות במדינה כבר בסוף 2018. בכך, הסתיים קונפליקט חברתי עמוק ובן עשרות שנים בין פלגים וקבוצות בחברה האירית. אספות אזרחים אחרות התקיימו במספר מדינות (קנדה, הולנד) בסוגיות חוקתיות מהמעלה הראשונה כגון שינוי שיטות הבחירות, ולאחרונה מקיימות מדינות רבות אספות אזרחים בנושא משבר האקלים. כך, אספת האזרחים הצרפתית בנושא משבר האקלים , אשר הוקמה כתוצאה ממחאת 'האפודים הצהובים', הגישה את מסקנותיה לנשיא עמנואל מקרון ביוני 2020. ממשלת צרפת בראשותו עסוקה בימים אלה ביישום מסקנות האספה, כולל שינויים נדרשים בחוקה הצרפתית.
אספות אזרחים מתפשטות בכל העולם, ברמה לאומית, אזורית ומקומית, כאמצעי לשכלול דרכי שיתוף אזרחים בעיצוב מדיניות בסוגיות מורכבות המשליכות על חייהם. כך למשל, לאחרונה התקיימה אספת אזרחים התמודדות עם משבר האקלים בריטניה, גרמניה סקוטלנד ונורבגיה. התועלת שמביאות אספות גרמו למקומות רבים להציע מודל זה כמבנה קבע בשלטון המקומי בערים כמו פריז, מדריד או באזורים כמו במזרח בלגיה במחוז וורארלברג באוסטריה.
לקראת אספת אזרחים בישראל
לפני כשנתיים, התגבשה בחסות מרכז השל קבוצה של אזרחים פעילים ונציגי מספר ארגוני חברה אזרחית כדי לרקום חזון לכינון אספת אזרחים בישראל. מיזם זה קרם עור וגידים, קיים מפגשי למידה עם מומחים מכל העולם וכעת מעוניין לקיים את האספה הראשונה בישראל בנושא התמודדות והערכות עם משבר האקלים, בהיותו משפיע על תחומי חיים רבים: אנרגיה, תחבורה, בריאות, כלכלה, תשתיות וחברה. כשלב ביניים הוחלט לקיים פיילוט ברשות מקומית, כצעד ראשון לכינון אספת אזרחים ברמה הלאומית.
באוגוסט 2021 המיזם להקמת אספות אזרחים הוציא קול קורא לרשויות מקומיות, שנענה בהתלהבות על ידי כעשרים רשויות. קרית טבעון נבחרה להיות הרשות המקומית בה תתקיים אספת האזרחים הראשונה בישראל, שתחל כבר בשנת 2021.
היעד: הקמת אספת אזרחים ראשונה בישראל
הניסיון שנצבר בעולם מראה שאספת אזרחים היא כלי חיוני וחדשני שבכוחו להשלים ולשכלל את מעורבות הציבור, ובתוך כך להגביר אמון האזרחים דרך שותפות של ממש בתהליכי עיצוב ויישום מדיניות. אנו תקווה שהפעלתה של אספת אזרחים ראשונה ברמה המקומית תיצור תשתית וגם רצון לקיומן של אספות אזרחים נוספות הן ברמה הארצית, והן ברמות האזוריות והמקומיות בנושאים מגוונים ומהותיים שעומדים על סדר היום של החברה הישראלית.
הרצאות אודות אספות אזרחים
במהלך השנה האחרונה, ארחנו מומחים מהעולם בסדרת הרצאות מקוונות ולמדנו מהם אודות אספות אזרחים. לצפייה בהרצאות:
1. דניאל אופולד (Daniel Oppold) מהמכון ללימודי קיימות מתקדמים בפוטסדאם (IASS) על: מה שקרה ברובע אחד בברלין כאשר שתי נשים מבוגרות ביקשו לעצור את הסחף לימין הקיצוני הפופוליסטי?
תחילתו של הסיפור בשתי תושבות אשר זיהו את הסחף הפוליטי של גרמניה לכיוון הימין הקיצוני והחליטו לעשות מעשה. הן פנו לדניאל אופולד והוא חשף בפניהן מודלים של דמוקרטיה השתתפותית ודיונית (דליברטיבית). במרכזו של הרעיון עומדת מועצת אזרחים, המורכבת מאזרחים הנבחרים באופן רדנומלי (במקרה זה, תושבי הרובע, בהתאם לחלוקה פנימית של תתי-אזורים בתוך הרובע).
זה היה הרקע להקמת לא פחות מ-7 (!) מועצות אזרחיות (citizens councils) ברובע טמפלהוף-שונהברג (רובע של 350 אלף תושבים) בעיר ברלין מאז שנת 2019. מועצות אלה, מורכבות מאזרחים שנבחרו בצורה רנדומלית בתוך כל אזור, הוזמנו על ידי ראשת הרובע להגיש המלצות עם התייחסות לשאלה "כיצד אפשר לשמור על איכות החיים בשכונה ולעצב במשותף את העתיד". מסתבר שגם התושבים וגם ראשת הרובע הופתעו לגלות כמה מועיל הפך תהליך זה עבור כל הצדדים.
דניאל הפך יועץ מקצועי להקמת המועצות, ומגיעות אליו בקשות רבות מרבעים אחרים של ברלין, וניכר ענין גם מכוון ערים נוספות מרחבי אירופה המבקשות להתנסות במודל זה.
2. התדיינות אזרחית מקוונת - למידה מדנמרק.
על שיטות שונות לשיתוף ציבור יספרו: Kathrine Collin Hagan ו- Nicklas Bang BÅDUM, חברי צוות בכירים ב- DBT – Danish Board of Technology
מטרתו של ה- DBT היא לתרום לפיתוח חברתי בעזרת שיתוף פעולה מבוסס ידע בין אזרחים, מומחים, בעלי עניין ומעצבי מדיניות. במשך השנים, הפך ה DBT לאחד הארגונים החדשניים והמובילים בתחום פיתוח ויישום של שיטות המשתפות מגוון של שחקנים בעיצוב מדיניות ציבורית, תוך מתן דגש על שיתוף אזרחים מן השורה.
כך, כבר בשנות ה-90, פיתח והחל להשתמש ב-Citizen-Based Consensus Conference, שהתפשטה למדינות רבות בעולם, וכן הובאה משם לישראל על ידי ד"ר רונן גופר ונודעה בשם 'ועידת האזרחים' שהופעלה על ידי המרכז לחינוך קהילתי ע"ש חיים צפורי ובחסות יו"ר הכנסת החל משנת 2000. בשנת 2009 ה-DBT היה לארגון הראשון שהפעיל שיתוף אזרחים מן השורה בעיצוב מדיניות גלובלית דרך פרויקט World Wide Views, אשר שיתף אזרחים מ-40 מדינות במדיניות גלובלית של אקלים, כחלק מוועידת האקלים בקופנהגן.
כחלק מפעילותו, ה-DBT מפתח ומפעיל שיטות לשיתוף אזרחים בעזרת פלטפורמות מקוונות, כולל הפעלת אספת אזרחים (Citizen Assembly) בנושא אקלים.
3. פרופ' ג'יין סויטר, דבלין, אירלנד: כיצד אפשר להשתמש באספות אזרחים בחברה מפולגת ומקוטבת?
מה הם התנאים להצלחה – מה ניתן לעשות ומה לא כדאי לעשות ביישום מודל זה במצבי קונפליקט?
אלו שאלות רלבנטיות במיוחד עבורנו בישראל, והן עמדו במרכז ההצגה והדיון עם האורחת שלנו פרופסור ג'יין סוטר. ג'יין הציגה סיפורי מקרה עדכניים מהשדה אותו היא מלווה במחקר וביישום של אספות האזרחים בצפון אירלנד, סקוטלנד ומקומות אחרים סביב העולם.
על הדוברת
פרופסור ג'יין סויטר היא מנהלת מכון המחקר FuJo באוניברסיטת דבלין, העוסק בסוגיות של המרחב הציבורי ובמיוחד התדיינות והתמודדות עם דיסאינפורמציה.
ג'יין הינה עמיתת מחקר באסיפת אזרחי אירלנד בנושא שוויון מגדרי והייתה מאדריכלי אסיפת האזרחים האירית (2016-2018) בוועידת החוק האירי (2012-2014), הניסוי הדליברטיבי הראשון של אירלנד. היא מעורבת גם בארגון אסיפת האזרחים הסקוטית וחברה ברשת ה- Future Democracy של ה- OECD.
4. פרופ' גראהם סמית (Graham Smith), מוסטמינסטר קולג', בלונדון, בשיחה על השאלה: האם מודלים השתתפותיים עשויים להציל את הדמוקרטיה?
פרופ' גראהם סמית (Graham Smith) מחלוצי אספות אזרחים בבריטניה, ובכל העולם סבור כי לכלים חדשים אלה פוטנציאל רב להיטיב עם חוליי השיטה הפרלמנטרית הייצוגית.
ממקרה הקורונה (הפנדמיה), הפנסיות, שינוי אקלים ועד אובדן המגוון הביולוגי, שיטה זו מאכזבת, פעם אחר פעם, ומפגינה חוסר יכולת משווע לצפות ולהגן על רווחת האזרחים.
כך, מגמות ותופעות שפתרונן חורגות משיקולי קדנציה, נדחקות לטובת ה"בוער" בהווה ( presentism ) , מניעות נבחרי ציבור לוותר על קבלת החלטות אמיצות מול לחצים פוליטיים וכלכליים שכובלים את ידיהם ומצרים את מרחב הפעולה שלהם. כך, כפי טוען סמית' בספרו האחרון, דמוקרטיות סביב העולם אינן מסוגלות להפנים את צרכי הדורות הבאים בעיצוב מדיניות שאפתנית ומקיימת.
החדשות הטובות הן שניסויים המתפתחים סביב העולם בדמוקרטיה דליברטיבית השתתפותית – כמו למשל אספות אזרחים ( citizens' assemblies ), מוכיחים ביתר שאת שניתן לשכלל את תפקוד הדמוקרטיה, על ידי הזרקת מנה גדושה של תבונה אזרחית לתהליכי קבלת החלטות וגיבוש מדיניות. בו בזמן, גישה זו נועדה לאפשר לקולות של קבוצות מודרות בחברה לקבל מקום, לקבל ביטוי ולהשפיע במרחב שבד"כ מאויש על ידי אליטות.
5. פרופ' ג'יין סויטר, דבלין, אירלנד: כיצד אפשר להשתמש באספות אזרחים בחברה מפולגת ומקוטבת?
פרופ' ג'אנט הרץ-קרפ היא אחת הדמויות המובילות הוותיקות והמיומנות של מודלים דלברטיבים באוסטרליה. הובילה עשרות אירועים ותהליכים כאלה. כרגע היא מרימה אספת אזרחים במערב אוסטרליה של נוער וילדים בנושא משבר האקלים ושריפות יער (שזו בעיה חריפה שם).
ג'אנט הסכימה להיות סוג של "מנטור" שלנו במיזם בישראל.