מאמרים וטורי דעה

הוכרז הזוכה בתחרות "חדשן השנה" של סייגייט, שהתמקדה השנה בתחום הקיימות והסביבה.
"החזון שלנו הוא לחסל את בעיית זיהום הפלסטיק", אמרה שרון ברק, Co Founder & CTO בסולוטום.
[שרון ברק היא בוגרת תכנית העמיתים י"ח, מרכז השל].

YNET

כתבת הסביבה של כלכליסט שני אשכנזי והמנכ"לית המשותפת של מרכז השל לקיימות, רוני ארז, עשו לנו סדר – מי מגיע, מה יעמוד במרכז, למה המחאה תוגבל הפעם – ובעיקר איפה ישראל מתחברת לנושא הבוער.

רון טוביה, YNET

רוני ארז, מנכ"לית משותפת של מרכז השל לקיימות מספרת על ההכנות לועידת שארם א-שייח'

ירוקות, מיקי חיימוביץ' ודינאלה לונדון-דקל

הוכרז הזוכה בתחרות "חדשן השנה" של סייגייט, שהתמקדה השנה בתחום הקיימות והסביבה.
"החזון שלנו הוא לחסל את בעיית זיהום הפלסטיק", אמרה שרון ברק, Co Founder & CTO בסולוטום.
[שרון ברק היא בוגרת תכנית העמיתים י"ח, מרכז השל].

YNET

זה שאין להגיד את שמו

בפסטיבל הסרטים שהסתיים השבוע בחיפה היה אורח כבוד שהתארח ברבים מן הסרטים. בשניים מהם הוא היה שחקן מרכזי, למרות ששמו לא הוזכר במהלך הסרט.

משבר האקלים והשלכותיו כיכבו בשניים מן הסרטים בפסטיבל.

רן רביב, זמן ישראל

עצמאות אנרגטית בשורש​

זה סיפור על איש ירוק שגר בבית ירוק עם מכונית ירוקה, חולם חלומות ירוקים ומייצר סנדלים ירוקים – אתמול בחדשות 13 הכתבה של לימור גליק על מפעל שורש שהחל מהחודש פועל כאי אנרגטי (מיקרוגריד), מייצר את צרכי האנרגיה שלו בעזרת פנלים סולאריים ואגירה בלי הצורך להשתמש ברשת החשמל הארצית ומייצר סנדלים ירוקים למהדרין

יפעת גליק, ערוץ 13

"אמרו לי שאני משוגע": חמישה יזמי היי-טק שהחליטו - לעשות כסף זה לא מספיק

יזמי ההיי־טק הישראלים נרתעים לרוב מעיסוק בבעיות המאיימות על עתיד האנושות, ונשארים בתחומים נוחים יותר. ואולם באחרונה החל טפטוף של יזמים מנוסים למיזמים בתחומי האימפקט — כמו אקלים וטכנולוגיות בריאות. האם מה שמנחה אותם הוא הרצון לתרום לעולם אחרי שעשו אקזיט ענק, או דווקא ההבנה שזהו הענף שיניב עוד כסף בעתיד?

שגיא כהן וקורין דגני, דה מרקר.

רשות החשמל נכשלת במעבר לאנרגיות מתחדשות: העלויות הגבוהות מתגלגלות לצרכנים

רשות החשמל תעמוד ב-2025 רק בכ-13% אנרגיות מתחדשות מסך הפקת החשמל, במקום 20%, על פי נתוני מרכז השל לקיימות | המשמעות: המשך עליית תעריף החשמל שנים קדימה, וזיהום אוויר גדול יותר.

ארז רביב, דבר

כשהממשלות מתחלפות, הנשיא הופך לתקווה של המאבק במשבר האקלים

בעוד שממשלות ישראל כושלות במאבק האקלימי ומונעות משיקולי בחירות קצרי מועד, כהונתו של הנשיא הרצוג תסתיים בסוף העשור — במקביל לאחרוני גרגיריו של שעון החול האקלימי. הפורום שהקים יחד עם ח"כ לשעבר דב חנין מקדם עשרות יוזמות אקלימיות בשיתוף של חוקרים, יזמים, עמותות ומשרדי ממשלה

לי ירון, הארץ

"אמרו לי שאני משוגע": חמישה יזמי היי-טק שהחליטו - לעשות כסף זה לא מספיק

יזמי ההיי־טק הישראלים נרתעים לרוב מעיסוק בבעיות המאיימות על עתיד האנושות, ונשארים בתחומים נוחים יותר. 
ואולם באחרונה החל טפטוף של יזמים מנוסים למיזמים בתחומי האימפקט — כמו אקלים וטכנולוגיות בריאות. האם מה שמנחה אותם הוא הרצון לתרום לעולם אחרי שעשו אקזיט ענק, או דווקא ההבנה שזהו הענף שיניב עוד כסף בעתיד?

 

שגיא כהן וקורין דגני, דה מרקר.

לא ניתן לקדם אנרגיות מתחדשות ללא התחשבות בעניים

אחד האתגרים המרכזיים והחשובים בגיבוש מדיניות האנרגיה של ישראל הוא השילוב בין ההתמודדות עם משבר האקלים לבין ההתחשבות בצרכים הבסיסיים של אנשים החיים בעוני. פתרונות שלא לוקחים בחשבון את ההשלכות החברתיות עלולים לגרום נזק רב ולרוב גם אינם ישימים פוליטית

מאירה הנסון, רן רביב ודויד דוניץ, YNET

Against all odds: Israel's first citizens' assembly

On 17 May 2022 the first Israeli citizens' assembly presented 22 recommendations to the municipality of Kiryat Tiv'on, concluding three months of deliberations. In the spirit of climate assemblies, the remit of this assembly was reduction of waste sent by the town to landfills, which is both one of the biggest contributors to greenhouse gasses and one of the most expensive categories on the municipal budget.

מודאגים מההתחממות הגלובלית?

גם בגליל העליון נערכים לשינויי האקלים.

רן רביב, על הצפון

הממשלה קידמה את החברה הערבית? "כשמדברים רק על תקציבים - זה מעליב"

על השינוי התפיסתי שחייבים לעשות בכל הקשור לאנרגיה מהשמש, שיכולה לספק 50% מצריכת האנרגיה בישראל עד 2030 (היום היא מספקת פחות מ-10%!). וגם על המהפכה שהובילה במקום העבודה שלה, שמתנהל כבר יותר משנתיים בלי היררכיה, בלי חוזים אישיים ועם שקיפות בשכר של כל העובדים בכל הדרגות.

ממצב, פרק 18
1:01:08 – רוני ארז, מנכ"לית משותפת במרכז השל לקיימות

הישג כפול לעידו ויסמן בפסטיבל הקולנוע דוקאביב 2022

הסרט הזוכה הופק כחלק מפרויקט אקו-דוקו שהוקם לפני כשנה בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה, בשיתוף מרכז השל לקיימות, בהובלת נטעלי בראון, במאית קולנוע וחברת סגל בכיר, ואשר הפך לחממה ליצירת סרטים קצרים העוסקים בהיבט האנושי והאישי של משבר האקלים.

למה לזהם פחות אם אפשר לזהם יותר? החטא של האוצר, הרווח של טייקוני הגז

חוק ההסדרים החדש מתעלם מיעד ההפחתה של פליטות גזי החממה, ומציע לאפשר לתחנות כוח לזהם יותר מהמותר. במקום לחתור לבסס את העתיד האנרגטי על מקור מבוזר ונקי, ישראל מציבה יעדים נמוכים מראש ואז מחטיאה גם אותם. וכמובן שיש מי שמרוויח מכך | המנכ"לית המשותפת של מרכז השל לקיימות קוראת לעצור את האבסורד

רוני ארז, אתגר האקלים, YNET

נאיביות או שאפתנות? ישראל והעולם התחייבו לתיקון האנושות תוך 8 שנים

193 מדינות חתמו על תוכנית "אג'נדה 2030" שתכליתה בין השאר הצלת הסביבה, מיגור העוני, שיפור החיים על פני האדמה, שלום כולל, צדק ושוויון לכל. ארגון הסביבה "מרכז השל לקיימות" לקח על עצמו להיות שגריר של היוזמה בארץ, ואנשיו מסבירים בראיון ל-ynet כיצד הם מתכוננים להיאבק באדישות, בפסימיות, בפוליטיקה ובפופוליטיקה

רוני ארז, מנכ"לית משותפת, מרכז השל 
מתראיינת בכתבתו של שחר זיו ל- YNET

חוק האקלים הוא גול עצמי

החוק שעבר השבוע בממשלה הוא חוק לא טוב, אינו תורם ואף מזיק להיערכות ישראל למשבר האקלים. מלבד הצהרות יפות שכבר קיבלנו כמותן קודם, הוא אינו מציב שום מסגרת מחייבת לפעולת הממשלה בעניין

מאת:
רן רביב
מרכז השל לקיימות
זמן ישראל

שחר כהנוביץ׳ גל בראיון לירוקות



חבר צוות מרכז השל לקיימות מסביר מדוע הכחדת הדרורים על ידי אדם בשנות ה50 בסין הינה אחת הסיבות למגיפת רעב שהרגה מליונים

"הגורם האנושי" - פרק הבכורה של הפודקאסט החדש מבית חיים וסביבה

בפרק הפתיחה נדבר על המקום שתופסת הכלכלה בחיינו והאם הוא מוצדק.ביחד עם האורחים שלנו חגי קוט, כלכלן המומחה לכלכלה אקולוגית וג'רמי בנשטיין מהוגי הסביבה המובילים בישראל.למה אנחנו קונים כל כך הרבה? האם כלכלה יכולה להחשב למדע? האם תתכן צמחיה כלכלית אינסופית? ואיך קשורה ההמצאה של פס הייצור לכל זה?

"שמש יזרעאל" ‒ מיצוי הפוטנציאל לייצור חשמל מאנרגיה סולארית במועצות אזוריות

מתוך אקולוגיה וסביבה – כתב עת למדע ומדיניות הסביבה

מאת:
יערה בן נחום
מרכז השל לקיימות
דורון מרקל
מדען ראשי, קרן קימת לישראל

מקס הזועם פחות: משבר האקלים יכול להיראות אחרת, גם בקולנוע

לפני כשנתיים הובילה נטי זית ניסיון לתקשר את מורכבות המשבר בשפה חדשה בסדרת הרשת "סוף העולם". 
"ניסינו להכניס הומור, לדבר בשפה אחרת, לא בשפה הסביבתית של ידיעת הארץ וגם לא בשפה אקדמאית"

כתבתה של שירה מייקין, עיתון הארץ
גילוי נאות: משתתפת בתכנית העמיתים מחזור כ"א
לא רק שיקולי סביבה: ישראל צריכה להפנים את השיעור הגיאו-פוליטי שלומדת כעת אירופה, שהתמכרה לגז הרוסי
 
כתבתה של רוני ארז, עיתון דבר

עשרות שנים הקפידו תושבי קרית טבעון להפריד אשפה, עד שגילו שלמעשה הכל נזרק לאותו מקום. התוצאה: אסיפת האזרחים הראשונה בתולדות המדינה, שנועדה לגבש המלצות. האם יהיה לזה המשך?

כתבתה של שירה מייקין, עיתון הארץ

Talya interviews Tamara Sharon Ross, the Co-Executive director at the Heschel Center for Sustainability. They talk about creating the Hebrew term for sustainability, feeling addicted to learning about the environment, and the benefit of Covid on Knesset meetings.

עליית התחלואה מלמדת שכולנו רקמה אנושית אחת. מוטב להפנים את השיעור הזה במהרה, כי אתגר האקלים הולך להיות הרבה יותר גדול
 
כתבתה של רוני ארז, עיתון דבר

נראה שפתרון חדש-ישן מהלך קסם על חלקים מהתנועה הסביבתית בישראל: אנרגיה גרעינית. דברים ברוח זו ביטא מנכ"ל רט"ג היוצא, שאול גולדשטיין, כשאמר: "אם אתה רוצה אנרגיה נקייה באמת – זה גרעין"

כתבתו של רן רביב, מגזין זמן ישראל

 "לפני שמונה שנים אלון (פילץ, אחיו והבעלים-השותף של הסנטר; ש"מ) הלך לקורס ב'מרכז השל' וכשחזר הוא אמר, 'בוא נקים מחלקת קיימות'. לקח לנו כמה חודשים להבין מה זה בכלל אומר ואז התחלנו. זה לא איזה משהו מובנה, מוסדר, שאמרנו, 'טוב, עכשיו מרכיבים משקפיים של קיימות ומעכשיו כל פעולה שקודם הסתכלנו עליה דרך רווח והפסד, עכשיו בודקים איך מפחיתים נזקים סביבתיים ואיך משפרים תועלת לחברה, לקהילה, לבני האדם'. זה תהליך הפנמה, ארגון וניהול שלוקח המון זמן".

הפיכת הכלים החד"פ לעניין המרכזי, היא חרב פיפיות למעוניינים לקדם את היערכות ישראל למשבר האקלים. מצד אחד מקדמת הפחתת פסולת מזיקה, ובמקביל מטפחת דימוי שיחסום צעדים משמעותיים יותר.

"כל עוד נדחיק את המקור של המשבר, את הסיבות למשבר, לא נוכל להתמודד עמו. לכן חשוב להבהיר, המשבר הוא לא של האקלים והוא לא משבר "סביבתי". אלא, המשבר הוא של החברה האנושית ומקורו בשיטה החברתית והכלכלית שהביאה אותנו עד הלום." מאמר דיעה של Rony Erez מנכ"לית משותפת של מרכז השל ב-YNET מהבוקר.

כאן חדשות הלילה – מציינות לשבח את עבודתן של תמרה שרון רוס ורוני ארז במסגרת מועמדות לתחרות מיס פיקס דה יוניברס.

הפיכת הכלים החד"פ לעניין המרכזי, היא חרב פיפיות למעוניינים לקדם את היערכות ישראל למשבר האקלים. מצד אחד מקדמת הפחתת פסולת מזיקה, ובמקביל מטפחת דימוי שיחסום צעדים משמעותיים יותר

תוך הפצת הידע לנשים נוספות ולנערות בסיכון במטרה לחזק חוסן חברתי-כלכלי-נשי.  

איש קשר: אורלי קנת- מנהלת "עם הטבע". [email protected]

With the UN Climate Change Conference now in session, we introduce Israeli scientists, entrepreneurs, activists, educators, and artists working on this critical global issue.

#COP26 – גלזגו 2021
"יש אווירה של שינוי אך הדרך עוד ארוכה"
"חשוב לזכור שנושא האקלים הוא בסופו של דבר לא נושא סביבתי.
זה נושא כלכלי, חברתי והישרדותי והחשיבות שלו היא הרבה מעבר למשרד הג"ס.
רוני ארז, מנכ"לית משותפת מרכז השל עם יונתן אוחיון. דקה 40.

רוני ארז, מנכ"לית מרכז השל שגם נאמה בוועידה: "חשוב וטוב שהמנהיגים הישראלים הגיעו לגלאזגו והבינו את גודל השעה והאווירה בקהילה הבינלאומית, אולם הבשורה איתה הגיעו – הפיכת ישראל להאב טכנולוגיות אקלים  – היא בשורה חלקית ביותר במקרה הטוב ומזיקה במקרה הרע.
הטכנולוגיה היא רק כלי למינוף המשבר וצביעת מאמציה של ישראל בזירה הבינלאומית בירוק מתקלף" 

"התפקיד שלנו כחברה אזרחית להמשיך להסתכל מבחוץ ולהמשיך להעיר ולומר שלהגיע מאפס לקצת זה עדיין רחוק ממה שבאמת צריך."
"ובישראל, יד אחת מצטרפת למאבק העולמי – ויד אחת הולכת לגרום שהחיים בישראל יהיו בלתי נסבלים ב-2050"

אחרי הפרק הראשון של "הצילו!" אנחנו חוזרים להתחלה ומנסים להבין מה זה בכלל אקלים: איך נוצרו התנאים שאיפשרו לחיים להתקיים ולהתפתח.

עד עתה, ארגוני עובדים והתנועה הסביבתית לא השכילו לשתף פעולה ולעתים מצאו את עצמם משני צדי המתרס.
כדי להתמודד עם האתגרים של ימינו הם יהיו חייבים למצוא את נקודות ההשקה ולעצב יחד חזון משותף.

בזווית הישראלית, "מרכז השל לקיימות" שפועלים למען ההווה והעתיד שלנו, יצאו בסדרת סרטונים בשם ההולם – סוף העולם, במסגרתם הם סוקרים מה קרה לנו ואיך נצא מהבלגן.

ייצור אנרגיה על גבי מעטפת הבניין, קואופרטיבים של תושבי רחוב, שינוי היחסים בין יצרן וצרכן, חלוקת העושר וצמצום פערים חברתיים

הירי מלבנון בשבוע שעבר מבהיר שאסור להשאיר את חוות מכלי הנפט של תש"ן במפרץ חיפה. גרירת רגליים היא ברירת המחדל, אך יש פתרונות

על מדינת ישראל השתלטה גישת הסופר-טנקר. השריפה הנוראית בכרמל לפני כעשור הייתה נמנעת לו נפרשו שירותי כבאות ראויים, אבל אף אחד לא הקשיב אז למתריעים.