כנס קיימות וקהילה 2021

מרכז השל לקיימות, עיריית ירושלים, התנועה המסורתית, האביטוס-ההאב לקיימות עירונית של הגן הבוטני ו-שמיטה ישראלית, שמחים לארח את כנס קיימות וקהילה המתקיים זו השנה החמישית.

הכנס השנה עוסק בשיח שבין שמיטה כרעיון, מצווה ופרקטיקה ובין אתגרי החיים ברי קיימא בישראל 2021 והדבר בא לידי ביטוי במגוון הארגונים  השונים הלוקחים בו חלק.

בכנס השנה נבחן מה ניתן ללמוד מרעיון השמיטה על ההתמודדות בתחומי החיים השונים בישראל כיום וננסה לענות על שאלות כגון:

מה ניתן ללמוד מפרקטיקות מסורתיות עתיקות כיצד לספק את הצרכים האנושיים מבלי לפגוע בטבע ומתוך סולידריות חברתית?

מה משמעות השמיטה עבור קהילות וארגונים ומה הם יכולים לשמוט למען חיים בריאים יותר פיזית ונפשית?

אילו מרכיבים מחזוריים נוכל לשלב בחיי הקהילה שלנו כך שיקטינו את טביעת הרגל הפחמנית ואלו אפשרויות מגלמת השמיטה לחיזוק החוסן האישי והקהילתי.

סיכומים

רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית בישראל

מה לשמיטה, אסופת מצוות והוראות בנות אלפי שנים העוסקות בחקלאות וכספים, ולמשבר האקלים אשר הוא תוצר של עולם תעשייתי, מודרני וקפיטליסטי?

התנועה המסורתית חרטה על דגלה את המחויבות לקחת חלק ויוזמה בשיח שבין סוגיות אקטואליות והמסורת היהודית ולפתח כלים בהם המסורת ושמירת ההלכה הם כלים בהתמודדות שלנו עם סוגיות חיים בעולם מודרני. משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני האנושות כיום והעובדה שתשפ"ב היא שנת שמיטה הוותה הזדמנות מצוינת לבחון את השאלה כיצד שמיטה, מצוותיה וערכיה יכולים להיות כלי בהתמודדותן של קהילות בפרט ומדינת ישראל  בכלל עם המשבר.

בכנס שקיימנו ניסינו להתייחס לאפשרות בה דווקא העולמות השונים האלו יכולים להפרות זה את זה ולבחון כיצד שמיטה יכולה להיות גם סוג של מענה אקטואלי ורלוונטי דווקא לאתגר שמזמן לנו העולם המודרני. בחנו את הערכים העומדים בבסיסן של מצוות השמיטה ושאלנו כיצד נוכל להיעזר בהם ככלי להתמודדות עם משבר האקלים, קיימות וחוסן קהילתי. ניסינו לבחון את משמעותה של המתודה המחזורית של שמיטה לעולמות תוכן שונים ומרחבי פעולה מגוונים. בחנו את השפעת השמיטה על הפרט, על קהילות ועל המרחב הציבורי במדינת ישראל

השילוב של מנהגים ומסורת יהודית עתיקה לצד שאלות אקולוגיות וחברתיות אקטואליות אפשרו לנו לא רק הזדמנות לדיון ושיח פורה אלא גם למפגש אנושי ייחודי ומעניין. מפגש שהביא יחד אוכלוסיות שונות הנוהגות לדבר על הסוגיות מנקודות מבט שונות. אוכלוסיות שלעיתים לא רואות כלל את המשותף ביניהן, ואילו כאן המפגש והשיח אפשר להן לחפש יחד שפה ודרכי פעולה משותפות.

ככלל הכנס התאפיין בדיאלוגים מסוגים שונים. דיאלוג שהחל כבר בחיבור שבין ארגונים שמשימותיהם שונות, דיאלוג של דורות (צעירים ומבוגרים), דיאלוג בין שמיטה וקיימות כהתמודדות לוקאלית להזדמנויות גלובליות, דיאלוג של פרטים, של קהילות, של מדינה.

שמיטה כפי שלמדנו כולנו בכנס היא לא רק אוסף הלכות, איסורים ומגבלות, אלא היא ערכים והזדמנויות ליצירת עתיד משותף בריא ובר קיימא. כדי לקיים אותו ככזה –  עלינו להתייחס לכל שש השנים שבין שנת שמיטה אחת לזו שאחריה.

השמיטה דורשת מאתנו הכנה, התארגנות, מכוונות ואמונה באפשרות לעתיד טוב יותר. עלינו – על כולנו – להציב לעצמנו כבר היום מטרות לשנת השמיטה הבאה להתכונן ולפעול לקראתה. בראש ובראשונה שמיטה היא אמונה ביכולת של העולם להירפא, להתחדש, לתקן. שש שנים אינן הרבה זמן, אבל הן זמן משמעותי דיו כדי לקחת אחריות אישית, קהילתית, לאומית כבר בשנת השמיטה הזו.

אז מה התכנית שלכם לשנת השמיטה הבאה?

ג'רמי בנשטיין, מרכז השל

במדינת ישראל של היום קשה מאוד לטעון שדווקא רעיון כמו שנת שמיטה, על ערכיה המסורתיים, יכול להוות השראה לאנשי סביבה וחברה שמתמודדים עם בעיות מודרניות מאוד. אך אנו שקועים כל-כך בהקשר החברתי והפוליטי שלנו ובהשקפת עולמנו, שקשה לנו מאוד לבקר אותם מבפנים. לפעמים, על-מנת לקבל פרספקטיבה על מצבנו ולדמיין שאפשר אחרת, יש לחפש "נקודת ארכימדס" מחוץ למערכת הנוכחית, שממנה ניתן להתחיל לנסח חזון אחר, חלופי. ישנן כמה אפשריות למלא תפקיד זה, אך מסורות דתיות ותרבותיות, שלנו ושל שכנינו, בהחלט עשויות לשמש לנו מעוף למחשבה ומנוף לעשייה. הארץ הזאת ואנו בתוכה זקוקים לכל סיוע אפשרי על-מנת להתמודד עם האתגרים, הסביבתיים והחברתיים כאחד, הפוקדים אותנו כאן ועכשיו.

חזון השמיטה מעלה שאלות מאד אקטואליות כגון יחסי עבודה וחיים, הון וחוב, אחריות כלפי האדמה, נוהלי תעסוקה הוגנים, רכוש פרטי ונחלת הכלל, והתחדשות פיזית ונפשית. שנת השמיטה המקורית כללה השבתה של עבודה חקלאית יצרנית, פתיחת השדות לכל, מחיקת חובות, והחלפת צבירה אישית באתוס של חלוקה ושיתוף. אל מול ירידה מרצון זו של רמת החיים חומרית, קהילות התחזקו, סולידריות פרחה, הארץ זכתה ליחס של שותפה, ורווחת הכלל והטוב המשותף היו מעל לכל. אלה הם בדיוק אותם ערכים שלהם אנו זקוקים היום להתמודד בהצלחה עם אתגרי משבר האקלים: ליצור כלכלה וחברה שמכבדת ומטפחת את בריאות כדור הארץ, ושיכולות לספק את הצרכים הבסיסיים והתנאים לשגשוג של כל תושביה.

יכול להיות ששימת דגש על המושג "קיימות" היא חלק מהבעייה. על אף שהוא מהווה מינימום דרוש שגם אליו עדיין לא הצלחנו להגיע, אנו צריכים לשאוף ליותר. לא רק להתקיים, אלא לשגשג. נוכל לעשות זאת רק אם נגלה איך להתחדש בכל תחומי החיים – גם שמקורות אנרגיה יהיו מתחדשות, אבל גם מבחינה חברתית ונפשית – שנגלה את "סוד ההתחדשות." זה שונה מצמיחה, וגם מחדשנות. לפעמים זה לחדש ימינו כקדם. השמיטה, עם הדגש שלה על מחזוריות ועל סולידריות ושיתוף, מציעה כיוון אחד. יש נוספים. זו המשימה שלנו – לגלות, ולפתח ולהפיץ את הכלים לבנות חברה מתחדשת.

עינט קרמר, מנכ"לית "טבע עברי" ושמיטה ישראלית 

כנס קהילה וקיימות האחרון, שהתקיים סביב הנושא המארגן של "מה עניין שמיטה למשבר האקלים" היה בעיני לא פחות מאירוע מכונן. 

ולמה מכונן? כבר שנים שאנחנו, אנשי הסביבה, מתריעים  על הקשר בין התנהלות האנושות  למשבר האקלים, וקוראים לשינוי למעבר לאורח חיים המיטיב עם האדם ועם העולם גם יחד. אך נדמה כי פעמים רבות המסר, למרות חשיבותו ודחיפותו, לא עובר לציבור הרחב ונשאר נחלת מעטים יחסית. הסבר אפשרי לדבר הינו הפער בין הרעיונות הגלובליים של הקיימות ובין חיי היום יום בישראל בת זמננו, שלא מאפשר להבין בדיוק מול מה אנחנו מתריעים ומה אנחנו מציעים.

מורשת ישראל היא השפה התרבותית שלנו כעם. היא התפתחה כאן, באקלים הזה, סביב העונות החקלאיות והטבע הארצישראלי  ומתוך חיבור לטבענו הפנימי. היא נלמדת בבתי הספר ובגנים, מדוברת ברחוב וברשתות החברתיות, ומורגשת במעגל השנה ובמעגל חיי האדם. היא נוגעת בשאלות של איך ראוי לחיות, ובתרגום שאלות אלו לפרקטיקה הלכתית ומעשית. בכך, היא יכולה (וצריכה) להיות שער וגשר לקידום אורח חיים הנדרש לעת הזו. 

הכנס היה ניסיון אמיץ של כל הגופים העוסקים בדבר לבנות את הגשר הזה ולעבור בשער הזה – לדבר קיימות בשפת המורשת, ולשמוע רעיונות מסורתיים המקדמים תפיסת עולם המיטיבה לאדם ולבריאה. הדבר לא היה פשוט, כולנו חיים כאן ויודעים כמה המציאות הישראלית מורכבת, אבל עשינו צעד ראשון, בשאיפה לקראת צעדים רבים שעוד יבואו. 

בשנת השמיטה נדרש בעל הקרקע לפתוח את שדהו ולאפשר לאחרים להיכנס וליהנות מהשפע. בכך הוא מעביר את המסר (בעיקר לעצמו) כי במהות השפע הוא לא שלו, אלא ראוי להיות נחלת הכלל. במהלך הכנס עברתי בין המושבים  וממש הרגשתי את חווית פתיחת שדות הרוח והמעשה לאנשים שפחות חשופים לכך, ואת הכח שיש במעשה זה, לדוברים בפאנלים ולמשתתפים גם יחד. אני מאחלת לנו שברוח הכנס , נזכה לפעול באופן מיטיב בעולם, כך שיתקיים בנו "למען ירבו ימיכם וימי בניכם בנו " לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ." (דברים 11:21) 

שביעית טובה.

האינדקס הבא מאגד את היוזמות המקומיות שהוצגו בכנס 2021

"לי ולך"- קואופרטיב קוסמטיקה טבעית

הקואופרטיב הוקם על ידי חבורת נשים שנמאס להן לשלם הרבה כסף עבור מוצרי קוסמטיקה מלאים בחומרים משמרים, כימיקאליים ורעלים.

חברות הקואופ מבטלות את התלות בתעשייה קפיטליסטית מזהמת, רוקחות  במו ידיהן מוצרים טבעיים ואורגניים

תוך הפצת הידע לנשים נוספות ולנערות בסיכון במטרה לחזק חוסן חברתי-כלכלי-נשי.  

איש קשר: אורלי קנת- מנהלת "עם הטבע". orlykenneth@gmail.com

"שמיטה ישראלית" - יוזמה לקידום השמיטה בשיח הציבורי באופן מחבר וחיובי

שמיטה ישראלית

 פיתוח ועידוד מיזמים בנושא חינוך, קהילה, קיימות ושיקום כלכלי בשנת השמיטה.

איש קשר: נפתלי אופנהיימר, רכז שמיטה ישראלית וראש תנועת בר-קיימא. naptaliopen@gmail.com

גינון מקיים וקהילתי ​

כלים להפעלת קהילה בהגנה על עצים בסביבה עירונית.

איש קשר: ישראל גלון, אגרונום, פעיל חברתי.  israel.galon@gmail.com

יער אקלים

יער האקלים – מה עושה פרויקט נטיעת עצים במהלך שנת השמיטה? מתאקלם!

יער האקלים הוא פרויקט לנטיעת כמות מאסיבית של עצים בתוך שטחים

ציבוריים נטושים ומוזנחים במרחב האורבני בכל רחבי הארץ, כדרך התמודדות עם משבר האקלים והעלייה בצפיפות האוכלוסין העירונית.

לאור שנת השמיטה, יער האקלים מצא דרכים יצירתיות ומגוונות לתת לגלגל המשיך לנוע כדי לא לעצור לרגע במאבק במשבר האקלים.

איש קשר: דניאל כץ, מנהל פרויקט, יוזמת האנרגיה הטובה.  daniel@goodenergy.org.il

בבא קיימא - המצוות שבין האדם לעולמו

מיזם בין לאומי, רב שנתי, רב ארגוני, בהובלת רשת תנועות וארגונים של היהדות המסורתית.

מטרתה חשיבה, לימוד, פיתוח והטמעת נושא הקיימות כנדבך מרכזי בהגות ובעשייה של העולם היהודי.

המתווה כולל פיתוח תכנית עבודה מדידה על פני 8 שנים (מחזור השמיטה הקרוב) . מוזמנים/ות להצטרף כעת לצוות חשיבה וועדת ההיגוי של הצלע הישראלי בתכנית גלובלית אשר תכלול מוסדות יהודיים ברחבי העולם.

איש קשר: אילנה מושקין, חברה בפורום הקיימות הבינ"ל של התנועה המסורתית, יו"ר בית המדרש ע"ש שכטר. ilanimax@gmail.com

בר-קיימא התנועה לקיימות עברית

לוגו בר קיימא 2-05

תנועת חברים הפועלת לחבר בין ציונות ואקולוגיה בקרב הציבור הממלכתי בישראל. לוח השנה העברי כולל מחזור בן שש שנות מעשה ולאחריהן שנה

של “שבת הארץ”- שנת שמיטה, “השבת של השנים”. מחזור זה מציג בפנינו דגם ייחודי של חברה המחוברת לאדמתה ומחויבת לכלל חלקיה שאחת לשבעה שנים זונחת את המירוץ לטובת ערבות הדדית. מתוך רצון ששנת השמיטה תהייה שנה של חיבור ותיקון לעם ולארץ “שמיטה ישראלית” מבקשת להביא ערכים של ערבות, קהילתיות ואחריות חברתית-סביבתית לציבוריות הישראלית. 

איש קשר: נפתלי אופנהיימר, רכז שמיטה ישראלית וראש תנועת בר-קיימא. naptaliopen@gmail.com

הצפיפות העתידית בישראל כפריזמה לתכנון

תארו לעצמכם מצב שבו ניתן יהיה להגיע לפארק עירוני עם הילדים, רק עם תור קבוע מראש, ואפשר יהיה להיכנס רק עם הצגת תעודת תושב.

נשמע לכם מופרך? יש ערים בסין שזה כבר קורה בהן.. לא מדובר בניסיונות הדרה, אלא בניסיון לנהל את המרחב הפתוח המצומצם בערים הגדולות, באופן שיותר אנשים יוכלו ליהנות ממנו, ובאיכות סבירה. 

ישראל הולכת ומצטופפת בקצב מהיר. בשנות ה 70' היו בה כשלושה מיליון תושבים, והיום, גרים בישראל כבר למעלה מתשעה מיליון תושבות ותושבים, על אותו שטח. נכון שמדובר בפיתוח מדהים, בצמיחת ישובים וערים, ובפיתוח תשתיות, אבל הכפלה נוספת של תושבים, כפי שחוזות תחזיות האוכלוסיה, תשפיע משמעותית על המרחב הפתוח והעירוני שאנחנו מכירים היום, באופן שמאיים על איכות החיים.

במצבים של צפיפות קיצונית, עקרונות של שמיטה, במשמעות של אי שימוש בחלקים של המרחב כדי לאפשר להם להתחדש, עלולים להוות סתירה מהותית מול הלחץ לעשות שימוש רב בכל פיסת שטח פנוי.

היוזמה מבקשת לבחון מה הם הכלים העומדים לרשותנו כמתכננים כדי להיערך לעתיד הצפוף שלפנינו. הטענה הבסיסית היא כי הצפיפות תהיה הפריזמה לכל קבלת החלטה תכנונית ותשתיתית, ובין היתר למשל:

איך לשמור על המרחבים הפתוחים בין הערים מול לחץ לבנות

איך לתמוך בפיתוח בתשתיות שיספקו איכות חיים טובה מול מחסור בקרקע ושימוש יתר בתשתיות

איך לטפל בנושאים של בריאות, חינוך, קבורה, עבודה ופנאי מול שינויים באורח החיים, הקצנת התבדלות של קהילות ותמורות בהעדפות הפרט.

ושאלת השאלות: איך, בתוך כל אלה, נשמור על איכות חיים ועל הדמוקרטיה של המרחב? 

נציג רקע לסוגיות שתוארו, נקודות לחשיבה ולדיון, והתחלה של פתרונות.

איש קשר: ד"ר חוה ארליך, ראש צוות תכנון, עירוניות וקיימות ואראלה גנן, מכון ירושלים למחקרי מדיניות. havaerlich@gmail.com

קוֹל הַתּוֹר' - קיימות התפתחותית

לוגו מרכז השל

קוֹל הַתּוֹר' הוא מיזם המרחיב את השיח והעשייה הסביבתית לתחומי התודעה והחברה. עשייה סביבתית שהציר שלה הוא התפתחות אישית דרך מערכות היחסים של האדם עם כל מה שמחוץ

 לו. קידום של 'קַייָּמוּת הִתְפַּתְּחוּתִית' ולא קיימות דרך חקיקה וכפיה.

'קוֹל הַתּוֹר' מציע מגוון סדנאות העוסקות באדם, בטבע ובקהילה ומה שביניהם.

הסדנאות מעשיות ומציעות כלי מחשבה ומעשה להיטיב את החיים בהווה

ולכוון את העשייה שלנו לעתיד של שפע בר קיימא בארץ ובעולם.

'קוֹל הַתּוֹר' עוסק ביצירת תכנים חינוכיים במדיות השונות-

סרטונים, מאמרים, ספרים, פודקסטים שמטרתם לקדם עשיה סביבתית אפקטיבית ומקומית.

הייחוד של הפעילות שלנו היא התאמה והנגשה לקהילות, גילאים ומגזרים מקומיים שונים,

מתוך הבנה שבכל מקום השפה, הצרכים, התודעה והמשאבים משתנים.

בפרויקט המרכזי של המיזם 'קְהִלּוֹת מִתְמַקְּמוֹת' אנו מציעים סדנא של 7 מפגשים,

המיועדת לקבוצה החולקת מרחב מחייה מקומיים (גרעין משפחות בתוך ישוב קיים, חברה עסקית וכו')

והמעוניינת לקדם הנהגות חיים סביבתיות. הסדנה מעוצבת וייחודית לסביבת החיים המקומית של קבוצת הלומדים.

לאחר הסדנה הראשונית, הקבוצה יכולה להזמין תהליך מתמשך של כשנה,

אנחנו נתאים נקודתית צוות של אנשי מקצוע ונפיק קורס בו יחד עם קבוצת הלומדים נתכנן מחדש את מרחב החיים שלהם, קורסים של מיומנויות חיים מקיימות (פרמקאלצ'ר) ותמיכה בעיצוב מערכות חברתיות. השאיפה היא שחלק גדול מאנשי המקצוע יהיו מתוך הקבוצה המקומית עצמה.

דוגמא לפעילות נוספת של המיזם במגזר החרדי ודתי לאומי הוא קידום נורמות חיים ופסיקה הלכתית באמצעים שונים. ההנחה היא שבמגזרים האלו התשתיות הקהילתיות כבר קיימות ועיקר העבודה היא בתחום החינוך והפסיקה.

שתי הנחות עבודה יסודיות מהוות את הציר של הפרוייקט הן-

1. התופעות החברתיות והסביבתיות הצריכות תיקון הם סימפטום, תופעה של בעיה, ולא הבעיה בעצמה. ללא טיפול בעצם הבעיה לא נוכל להגיע חיים מתוך שפע בר קיימא. שורש הבעיה נעוץ בנפש האדם.

2. שנוי אמיתי ואפקטיבי הוא שינוי של חברה שלמה ולא מתוך כפיה אלא מתוך רצון טוב והתפתחותי של חבריה. עשייה סביבתית שאינה מכוונת לשם מוגבלת מאד ביכולת שלה לעצור תהליכי חורבן בסביבה ובחברה האנושית.

איש קשר: עופר שניידר, יזם, מעצב תוכן ומרצה. opheriko@gmail.com

תערוכת 'לראות את הבלתי נראה'

לוגו הגן הבוטני - תערוכת הבלתי נראה

Seeing the invisible (לראות את הבלתי נראה) היא תערוכת אמנות 

מרהיבה המציגה 13 יצירות אמנות מציאות רבודה (AR) של אמנים ואמניות מרחבי העולם וחוקרת את הגבולות והקשרים בין אמנות, טכנולוגיה, טבע ואדם, דרך חוויות דיגיטליות בתוך 12 גנים בוטניים: בארה"ב, אירופה, אוסטרליה, דרום אפריקה וירושלים.

האמנים עושים שימוש בטכנולוגיית המציאות הרבודה כדי לפקוח את עינינו למציאות שתיחשף רק באמצעות אפליקציית התערוכה שפותחה במיוחד עבור הפרויקט, ורק אם הצופה נמצא פיזית בתוך הגן, וכך לייצר היכרות ולמידה מעמיקים עם הטבע והאמנות, לעורר מחשבה על הפוטנציאל ועל מה שנסתר מהעין ולחשוב מחדש על המושג ""תלוי מקום"" בשנה שבה בילינו רבות במרחבים ווירטואליים. התערוכה מבקשת להגדיר מחדש את הנוכחות הפיזית והדיגטלית שלנו.

כל 13 האמנים עוסקים כל אחד בדרכו\ה במערכת יחסים שבין האדם לטבע במושגים רחבים ועמוקים של שיח אקולוגי ומציעים מחשבה על חיים ומוות, דת, פילוסופיה, מערכת יחסים בין טבע ואדם, יחסי גומלין, הקשבה ועוד. התערוכה תציג בגן במשך שנה שלמה, תעבור יחד איתנו את העונות והשינויים ואנחנו מתרגשים לראות כיצד המפגש עם המבקרים ועם הטבע ישפיע עליה, ולהפך.

השנה בה התערוכה תציג הינה שנת שמיטה המבקשת מאיתנו לחזור לאיזון ולחשוב מחדש על מערכות יחסים, על תלות ועל תמיכה.

איש קשר: מירב שנפ, מנהלת מחלקת אמנות בגן הבוטני. merav@botanic.co.il

מתלבשות על נובמבר

תנועת מתלבשות קמה באוקטובר 2019, כמתלבשות על נובמבר, במטרה להציג אלטרנטיבה מקיימת לחגי הקניות בנובמבר.

עם תום נובמבר 2019, לאור הצורך המתמשך לכל אורך השנה,

בתנועה המאפשרת מרחב בטוח ונותנת מידע על צריכת אופנה הוגנת, בחרנו להמשיך את פעילתנו. כיום אנחנו פועלות לכל אורך השנה, מעלות מידע לנזקיי תעשיית האופנה, שהיא התעשייה השניה הכי מזהמת על פני כדור הארץ, ולאלטרנטיבות הקיימות בדמות אופנה הוגנת ובת קיימא. אנו רואות בנובמבר תקופת שיא משמחת לפעילותו ובהתאם במהלך חודש נובמבר אנחנו מקיימות מספר שיא של אירועים לחברות הקהילה: הרצאות, סדנאות, מסיבות החלפה ועוד. 

איש קשר: מיטל פלג מזרחי, מיכל לסטר ואירית דרמון, מנהלות תנועת מתלבשות. meitalpeleg@gmail.com

תכנית 'מעגלים חיים'

מרכז "עם-אדם" – מדרשה לקיימות אדם וטבע' קם מתוך הרצון להגשים את תורתו של אהרן דוד גורדון בחיינו.

אנו רואים בכתביו עקרונות וכלים שבעזרתם ניתן להעמיק את הקשר שלנו לטבע, לאדם ולעצמנו. 'מעגלים חיים' הנה תכנית לקיימות ורוח המבוססת על הגותו של א. ד. גורדון ומתקיימת בירושלים במתכונת של יום וחצי בשבוע לאורך 3 חודשים. הפעילות מתקיימת בגן הבוטני ובגינה הקהילתית במוזיאון הטבע והלימודים כוללים – קורס גינון בר-קיימא המעניק תעודה של הגן הבוטני וכולל לימוד על אדמה, קומפוסט, גידול ירקות, מצעים מנותקים, תכנון גינה ועוד, משבצות בית מדרש בתחומי פילוסופיה ומחשבת ישראל, משבצות התפתחות אישית ותהליך קבוצתי, אימוני גוף, ומשבצת אינטגרציה של כלל התכנים בתכנית. לאחר חודשי הלימוד המשתתפים משתלבים בהתמחות בת 20 שעות בגינה הקהילתית במוזיאון הטבע ובמגוון פרויקטים המקדמים קיימות בעיר לצורך הטמעת תכני הלימוד, צבירת ניסיון מעשי והיכרות עם העשייה המגוונת הקיימת בעיר.

איש קשר: אלחנן לואיס, מנכ"ל, "עם-אדם" מדרשה לקיימות אדם וטבע. elchanan@am-adam.org

שמיטה ישראלית

מצוות השמיטה המקראית מחייבת כל עובד אדמה בישראל לחדול מעבודתו אחת לשבע שנים למשך שנה תמימה, לאפשר לאדמה "לשבות" ממלאכה ולכלל תושבי הארץ (כולל בעלי החיים)

ליהנות באופן חופשי מהיבול. בכך, מהווה השמיטה פרקטיקה אפשרית לתפיסת עולם אקו-תיאולוגית של משמריות (Stewardship), הגורסת כי האדם מונה על ידי הבורא לדאוג לרווחת ושגשוג עולם הטבע. בישראל בת זמננו, מתפתח סביב נושא שנת השמיטה הן שיח רעיוני והן פרקטיקות חדשות, המציעות תרגומים חברתיים-סביבתיים למצווה זו, ברוח תפיסת המשמריות ואל מול משבר האקלים. בשיחה נסקור רעיונות חברתיים-סביבתיים שמחזיקה שנת השמיטה, ואת תרגומם במציאות הישראלית וננסה לחשוב יחד כיצד רותמים רעיונות אלו לאדפטציה ומזעור המשבר.

איש קשר: עינט קרמר, מובילת "שמיטה ישראלית" ודוקטורנטית החוקרת קשרים בין דתיות וסביבתנות. einat.kramer@gmail.com

השמיטה כמשבר מתוכנן

לוגו מרכז השל

הספר "שבע: רעיונות כלכליים וחברתיים בהשראת שנת השמיטה" הוא הנסיון הראשון לפרש את מסורת השמיטה העתיקה באופן מקיף הנוגע

בסוגיות יסוד בכלכלה ובחברה של זמננו: קיימות, קהילתיות, שוק העבודה, משבר החוב ועוד. הספר מביא מקורות עתיקים ופרשנות מסורתית לצד ידע ותובנות מחזית המחקר המדעי ומציע לקהל המשכיל הרחב הזדמנות ייחודית להתבונן על האופן בו חכמה עתיקת יומין יכולה לסייע לנו להתמודד עם אתגרי השעה.

איש קשר: אהרון אריאל לביא, השיק לאחרונה את הספר 'שבע: רעיונות כלכליים וחברתיים בהשראת שנת השמיטה'. arilavi@gmail.com

לדאוג לדורות הבאים: איך מכוונים לטווח הארוך מאוד?

לוגו מרכז השל

צדק בין דורי, דאגה לדורות הבאים וחשיבה לטווח הארוך מאוד הם מהותה של השמיטה.

אלו נמצאים בסתירה למערכת התמריצים המונהגת על ידי חברות מסחריות ומשקיעים המתגמלת ביצועים קצרי טווח לפי רבעון. ההרצאה תגע במשמעות הפער בין תמריצים לביצוע מיידי ובין היכולת ליצור מדיניות כלכלית שתקח בחשבון את הדורות העתידיים שעדיין אינם קיימים. זאת, דרך הסתכלות על חוקים ארוכי טווח בחברות עתיקות (כמו שמיטה) ובחינת שילובם בחוקי חברות, השקעות מוסדיות ורגולציה עכשווית.

איש קשר: מיכל פוניה-אלכסנדרון, סגנית דירקטור Oxford Climate Alumni Network.   

michalfonea@gmail.com

על שמיטת כספים במאה ה-21: ביטקוין כמקור השראה

לוגו מרכז השל

צדק בין דורי, דאגה לדורות הבאים וחשיבה לטווח הארוך מאוד הם מהותה של השמיטה.

אלו נמצאים בסתירה למערכת התמריצים המונהגת על ידי חברות מסחריות ומשקיעים המתגמלת ביצועים קצרי טווח לפי רבעון. ההרצאה תגע במשמעות הפער בין תמריצים לביצוע מיידי ובין היכולת ליצור מדיניות כלכלית שתקח בחשבון את הדורות העתידיים שעדיין אינם קיימים. זאת, דרך הסתכלות על חוקים ארוכי טווח בחברות עתיקות (כמו שמיטה) ובחינת שילובם בחוקי חברות, השקעות מוסדיות ורגולציה עכשווית.

איש קשר: אהרון פורת, יזם וחוקר ממשקי טכנולוגיה כלכלה וחברה. ‎aharon.porath@gmail.com

קיימות ושמיטה בעולם של עסקים קטנים

 מרכז מאפח"ה הוקם על מנת להנגיש, לחבר, וללמד חברות קטנות ובינוניות

כיצד לאמץ פרקטיקות בתחום הקיימות והאחריות החברתית בליבת הפעילות שלהן, כמנוע לצמיחה עסקי וארגוני – אך גם חברתי וסביבתי.

כסקטור שמשפיע רבות על הכלכלה, התעסוקה והצריכה המקומית (והעולמית), יש צורך לראות התקדמות משמעותית, בניהול, יישום, דיווח ומדידה. המרכז כולל שירותי ליווי, ייעוץ, הכוונה, פורום למידה ושירותים משלימים. המרכז פועל בשיתוף פעולה בין מגזרי – עסקי, מוניצפלי וחברתי.

איש קשר: מיכל תמם, שגית פרכטר ברצלבסקי, מרכז מאפח"ה : מרכז אחריות ופיתוח חדשנות הוליסטי לעסקים קטנים ובינוניים בישראל. michal@michal-tamam.co.il

שנת שמיטה בקהילה חילונית

השמיטה ככלי ערכי לחיבור והעצמה קהילתית. בחברה החילונית, במרבית המקומות, שנת השמיטה איננה מקבלת דגש משמעותי אם בכלל.

אחת מהסיבות לחוסר החיבור בין הקהילה החילונית למושג שנת השמיטה הינה השיוך והקישור הדתי למושג.

ביוזמה שלנו, בגינה הקהילתית בקבוצת שילר, החלטנו לפתח שיח ועשיה סביב נושא השמיטה ולייצר "סדק" חיובי בקיר הפרדיגמות הקיים אצל מרבית חברי הקיבוץ. מטרתנו היא כפולה; לייצר ולחזק חיבור קהילתי מקומי דרך נושא השמיטה ויצירת נקודת חיבור נוספת לגינה הקהילתית. במעגל רחב יותר, מטרתנו היא לרפא קרע תפיסתי בין העולם הדתי לעולם החילוני בעזרת שינוי נקודת המבט על המונח שמיטה מנקודת מבט דתית לנקודת מבט ערכית.

איש קשר: ישראל ול, שותף בהקמת קבוצת שילר- גינה קהילתית. Israelwall@gmail.com

שמיטה מרחיבה דעתו של אדם

לוגו מרכז השל

הלימוד עצמו שם דגם על שמיטה כמנגנון לאומי שיוצר מסגרת זמן ומפנה משאבים להתמודדות עומק מחזורית עם סוגיות חברתיות וסביבתיות שאינן נחשבות כבהולות לרוב בשגרה.

ההצעה שלנו היא ששינוי האקלים הציבורי, בין אם ע"י גורם חיצוני כמו קורונה או מלחמה ובין אם באופן בחירי-פנימי ע"י שמיטה, הוא שמאפשר את הקשב והזמן לדון ולפעול בנושאים שאין להם מקום בשגרה היומיומית. על כן עלינו לבנות את המנגנונים של קבלת ההחלטות הדורשות התעמקות (מרמת הפרט ועד האומה) בצורה שיהיו מסונכרנות עם מחזור השמיטה- כלומר עידוד התעסקות אינטנסיבית בנושאים חשובים אך לא דחופים במהלך השמיטה וקיבוע יחסי של החלטות במהלך שש-שנות עשייה. לימוד זה הוא חלק מהיוזמה שאנחנו מקדמים במהלך השנה בה אנו מזמינים אנשי מקצוע מתחומים שונים לשרטט קווי מתאר לשמיטה בעולם המקצועי שלהם (לטובה ולרעה) במטרה ליצור חזון משותף (חלקי כמובן) של איך נראת חברה מודרנית שמקיימת שמיטה.

איש קשר: אביב בריגר, שמיטה ישראלית. aviv.bry@gmail.com

רגשות הם גשר לשמיטה

אנחנו רואות סביבנו א.נשים שבדרך כלל אינם נרתעים מפעילות חברתית ופוליטית מתקשים לפגוש את נושא משבר האקלים ומוצאים את 

עצמם מתחמקים מ"להביט בעיניים" לנושא ולמשמעותו. אנחנו שומעות שהדבר מעורר חרדה, אדישות וקיפאון רגשי.

עם זאת, כדי לפעול לריפוי כדור הארץ דרושה פעולה אזרחית כוללת, העלאת שאלות רגשיות בנוגע למשבר האקלים והתמודדות אתן הן צעד הכרחי בדרך לגיוס קהלים רחבים יותר ויותר. בהרצאה ובדיון בכנס ננסה לענות על השאלות האלו דרך תובנות שאנחנו מוצאות במסורת הרוחנית היהודית שהגתה את רעיון השמיטה ומתמודדת אתו בזמנים שונים. סביב השמיטה ניתן לזהות שיח עתיק של חרדה וקושי, למול חוסר הוודאות שמצוות השמיטה מעוררת.

איש קשר: רבה אפרת רותם, מקימת פורום "ותחדש פני אדמה" ובוגרת תכנית העמיתים של השל והרבה גילה קן, רבת קהילת בית אורה ופעילה סביבתית. efratrotem@gmail.com

מצמיחים מנהיגות ירוקה- "אות בר-קיימא" למוסדות קדם צבאיים

לוגו מרכז השל

איש קשר:  שירה רוזנבאום, בר-קיימא התנועה לקיימות עברית.  ‎shira.rose18@gmail.com

הגיע הזמן לתו ירוק (סביבתי) במערכת החינוך

לוגו מרכז השל

איש קשר:  יאיר זעפרני, מזכ"ל נוע"ם. Menahel@noamist.org

אקלים ומסורת

לוגו מרכז השל

איש קשר:  הדס שלומי ואביב שטרית, נוער למען האקלים. hadas.geula055@gmail.com

מדברים על הפרה שבחדר

לוגו מרכז השל

איש קשר:  עומר גינזבורג, רכז תכניות חינוכיות, חיים וסביבה ואנימלס. omer@sviva.net

מסלול החוות בתנועה החדשה- מעשה ולימוד בשמיטה

לוגו מרכז השל

איש קשר: רינה בן נר, מנהלת הדרכה והכשרה, התנועה החדשה בשומר החדש. Rina@hashomer.org.il

*הכנס הופק בתמיכה המשרד ההגנה לסביבה