לפתיחת המסמך

לורם איפסום דולור סיט אמט

שינויי אקלים בעולם – תופעות ותחזיות

36

התרגלנו לגדל גידולים חקלאיים מסוימים באזורים מסוימים בהתאם לאקלים; התרגלנו לפיזור משקעים מסוים, אשר השפיע על גידולים חקלאיים ועל פיזור וגידול אוכלוסייה; התרגלנו לקו חוף מסוים, לכן בנינו ערים ותשתיות קריטיות (נמלי ים, תחנות כוח, מתקני התפלת מים, אזורי תעשיה) בסמוך לחוף; התרגלנו לאקלים מסוים, לכן בנינו מבנים מסוג מסוים אשר יהיה פחות מתאים עם שינוי האקלים; “התרגלנו" לתפוצת מחלות שונות המושפעות מהאקלים (כגון מחלות אשר נישאות ע"י יתושים).

שינוי האקלים מביא איתו שינויים אשר יחייבו אותנו להסתגל מחדש, וכל זאת תוך פגיעות בנפש ונזקים כלכליים גדולים. במקומות מסוימים, ניתן לראות שאין כמעט שינויים באקלים, או אפילו שמתרחשת התקררות. ישנן שנים, בהן כל העולם בממוצע קריר יותר מאשר השנה הקודמת. אולם, בממוצע, ברמה העולמית, אנו רואים הוכחות למגמת התחממות מתמשכת ומגמתית בשלל פרמטרים: ירידה בכיסוי קרח ימי, ירידה בכיסוי שלג, ירידה בגודל קרחונים יבשתיים, עליה בטמפ' על פני היבשה, עליה בטמפ' של השכבה התחתונה של האטמוספרה (טרופוספרה), ירידה בטמפ' של השכבה האמצעית של האטמוספרה (הסטרטוספרה) עקב כליאת חום בשכבה התחתונה של האטמוספרה, עליה בטמפ' מעל לאוקיינוסים, עליה בטמפ' האוקיינוסים, עליה בגובה פני הים, עליה בתכולת החום באוקיינוסים ועליה באידוי מים.

המספרים מראים כי הטמפ' העולמית הממוצעת עלתה מאז 1880 בכמעט מעלת צלזיוס אחת. במידה ותהיה בשנים הקרובות ירידה דרסטית בפליטת גזי חממה ועליה בפירוקם, יהיה ניתן לבלום את העלייה בטמפ' ועד סוף המאה ה-21 היא תעלה בעד מעלה אחת נוספת (סה”כ כמעט 2 מעלות עליה מאז המאה ה-19). עם זאת, במידה ונצליח למתן את הפליטות בכמה עשרות אחוזים בלבד לעומת היום, או אם לא נצליח אפילו לעשות את זה, הטמפ' הגלובלית הממוצעת צפויה לעלות בין 2-6 מעלות לעומת הטמפ' במאה ה-19. כיום, עדיין לא נראה כי אנו מצליחים לצמצם את פליטות גזי החממה או להעלות את קצב סילוקם מהאטמוספרה. למרות ירידה בפליטות ברוב המדינות המפותחות, ישנה עדיין עליה ניכרת בפליטות במדינות המתפתחות- גם בשל גידול האוכלוסין וגם בשל העלייה ברמת החיים.

מבחינת מפלס האוקיינוסים והימים, כיום נראה שקצב העלייה הולך ומאיץ. גם אם נפסיק את הפליטות היום, הוא ימשיך לעלות בכ-30 ס"מ עד שנת 2100, מכיוון שחימום והתפשטות המים הוא תהליך איטי. במידה ולא נצמצם את הפליטות באופן דרסטי, המפלס יכול לעלות בעוד 80 ס"מ עד שנת 2100, וימשיך לעלות בקצב מהיר גם לאחר מכן.

כיסוי הקרח בקוטב הצפוני צנח באופן עקבי בכ-40% מאז החלו המדידות הלווייניות ב-1979. יותר מכך, חלק ניכר מכיסוי הקרח כיום הינו קרח דק הרבה יותר לעומת הכיסוי הממוצע במאה ה-20. השנה נמדד כיסוי הקרח החורפי הנמוך ביותר מאז החלו המדידות בלוויין. המסת קרחונים וקרח ימי, ומיעוט שלג פועלים גם כלולאת משוב חיובי לחימום האטמוספרה: משטחים לבנים מחזירים יותר קרינת שמש חזרה לחלל. כאשר קרח ושלג מוחלפים במי אוקיינוס או אדמה וסלעים כהים- יותר קרינה נספגת בפני כדור הארץ וההתחממות גוברת.

כל השינויים הנ"ל משנים את משטרי הרוחות, מערכות מזג-האוויר, זרמי הים, הסופות, והמשקעים. אנו רואים כבר היום עליה בהצפות ובבצורות עקב שינויים בדפוסי המשקעים (יותר משקעים בפחות זמן לא מאפשרים חלחול, משקעים לא יורדים באזורים "הרגילים"), אנו רואים עליה בגלי חום, התפשטות של תופעת המידבור (הפיכת אזורים צחיחים למחצה, לצחיחים).

שינויים אקלים אלו לא מאיימים על קיומו של המין האנושי. אולם, הם מאיימים על יציבותן של מדינות, על יציבותה של הציביליזציה המודרנית ועל רווחת בני האדם ורמת החיים. זאת דרך פגיעה בביטחון התזונתי, התפשטות מחלות, וירידה באיכות המים והאוויר. המערכות האקולוגיות נפגעות ומינים נכחדים, גם עקב השינויים באקלים אליו הן מותאמות, וגם מכיוון שהתפשטות האדם חוסמת הגירה של מינים במצוקה אל אזורים מתאימים יותר. שינוי אקלים אלו, בצירוף גידול האוכלוסייה, כבר מביאים לפגיעה בתוצרת החקלאית, מחסור במים, פגיעות בנפש ובתשתיות. מלחמת האזרחים בסוריה החלה כתוצאה מבצורת מתמשכת, שגרמה לקריסת החקלאות, שגרמה למעבר מיליוני כפריים ללא תעסוקה לערים, מה שייצר תסיסה אזרחית, ניסיונות דיכוי ע"י המשטר והתדרדרות. משבר הפליטים באירופה נגרם עקב בצורות באפריקה אשר דחפו תושבים לנסות ולחפש להם עתיד במקום אחר (וגם בשל פליטים מסוריה).

מחקרים כלכליים חוזים פגיעה של 5% ב- GDP (תוצר גולמי) העולמי בשנה כתוצאה משינוי אקלים, ואפילו 20% במידה והתרחישים הגרועים יותר יתממשו. במדינות מסוימות, הצמיחה הכלכלית צפויה לעצור באמצע המאה ה-21, ובהמשך כלכלות אותן מדינות צפויות להתכווץ. בין אותן מדינות, גם ישראל ורוב המדינות בעלות אקלים חם. ההשלכות תהנה מאבקים על משאבים, רעב, מלחמות, פליטי ומהגרי אקלים.

מעניין? שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך