מבני ציבור יכולים לשמש עוגן של חוסן לאוכלוסייה האזרחית – אם יתוכננו נכון.
הצורך הדחוף בפתרונות ציבוריים למיגון האוכלוסייה האזרחית בישראל הובהר באופן כואב במלחמה המתמשכת מאז אוקטובר 2023, וביתר שאת במהלך סבבי הלחימה עם איראן. אבל האיומים הביטחוניים הם רק אחד האתגרים עימם צריכה האוכלוסייה האזרחית להתמודד: משבר האקלים מביא לעלייה בתדירות ובעוצמת אירועי קיצון כגון גלי חום וקור, שריפות והצפות; והתלות הגוברת בחשמל לכל פעולה של חיינו מעלה את הצורך במענה לתרחישי עלטה ארוכי טווח.
פגיעותם של אזרחים בפני איומים אלה אינה שווה. קשישים, אנשים עם מוגבלויות, ותושבי שכונות מוחלשות חשופים יותר – ולעיתים קרובות הם גם אלה שיש להם פחות גישה למשאבים פרטיים בשעת חירום. מבני ציבור הם לכן לא רק תשתית – הם רשת ביטחון.
מבני ציבור צריכים להיות מתוכננים מתוך גישה מוטת-חוסן, כך שיוכלו לתת מענה לשלושת האיומים הללו בו-זמנית. המסמך המצורף, פרי עבודה משותפת של מרכז השל וסטודיו זרתא, מנתח את הצורך ומציע עקרונות תכנון ומנגנוני מדיניות לשילוב חוסן משולש – ביטחוני, אקלימי ואנרגטי – במבני ציבור. הוא מיועד לאדריכלים, מתכנני ערים וקובעי מדיניות המעוניינים לתרגם את הצורך הזה לפרקטיקה.
