התוכנית הגלובלית אג'נדה 2030 ליישום יעדי הקיימות של האו"ם – sustainable development goals) SDGs), תוכננה מתוך תפיסה שאנו חיים בעולם גלובלי בו מתקיימת תלות הדדית ויחסי גומלין סבוכים, כמאמר השיר "כולנו רקמה אנושית אחת חיה". דומה שמילים אלו קיבלו משמעות מיוחדת בעידן מגפת הקורונה, והן מבטאות היטב עד כמה אנו פגיעים לאור השינויים הקיצוניים הקורים מסביבנו בקצב מואץ.
סדר יום זה, שגם מכונה "רשימת המשימות של האנושות לעשור הקרוב" ( humanity's to do list), התקבל פה אחד בתהליך ההיוועצות הגדול ביותר שהתקיים עד כה באו"ם, בהשתתפות 193 אומות העולם, ומדינת ישראל בתוכן, למימוש מטרות משותפות למען קיום מיטבי לכולם. זו תוכנית המשמשת מעין סרגל מדידה להשוואת ההתקדמות של המדינות החתומות על פי 17 יעדי פיתוח ו-169 מטרות. המדינות החתומות התחייבו לגבש תוכניות ודרכי פעולה ליישום יעדים אלה עד שנת 2030.
העיקרון המכונן של האג'נדה, "לא להשאיר אף אחד מאחור" (leave no one behind) שזור בכל אחד מהיעדים, והוא נועד להבטיח איכות חיים ורווחה אנושית לכולם בכל תחום: צמצום העוני, שוויון מגדרי, קידום בריאות, ביטחון תזונתי, שמירה על הטבע ומאבק בשינוי אקלים.
בכך הוא מחבר בין אג'נדות חברתיות, סביבתיות וכלכליות, דברים שעד כה נתפסו כנפרדים ומטופלים כרגיל וב"מגירות" שונות. תקופת הקורונה ממחישה גם עד כמה הגישה של עבודה לא מתואמת (silos) מוטעית ביסודה.
למרבה הצער, תחרות, פערים מעמדיים, ופערי שפה וידע, מקשים לעתים תכופות על מציאת פתרונות מערכתיים מוסכמים, ואף מגבירים את חוסר האמון, את אי-השוויון ואת החשדנות בין המגזרים. משרדי הממשלה לעתים פועלים בכיוונים מנוגדים ותוך מאבקי כוח ( כפי שאנו רואים אצלנו) בדרך שאיננה מגיע לפתרון מיטבי וכולל. דבר זה פוגע בדרך כלל בחלשים ושקופים ביותר, במי שאין לובי או קבוצות לחץ, ונותר מאחור.
על כן הגישה של יעדי הקיימות באה להראות שניתן להגיע דווקא לפתרונות לטובת כלל התושבים עם נוקטים ראייה מערכתית של שילוב יעדים (ראו איור 2)
בשונה מתוכניות הפיתוח הבינלאומי בעבר, התווסף עקרון חשוב ל-SDGs, הלא הוא יעד 17: "יצירת שותפויות". יעד זה מבקש לחדד את הכורח ביצירת שיתופי פעולה רחבים על מנת להשיג את היעדים השאפתניים הנדרשים בעידן זה כדי לממש את האג'נדה עד שנת 2030.
יעד זה מגלם את ההבנה שבעולם מורכב כמו שלנו, נדרשת ראייה מערכתית כוללת ושיתוף פעולה רחב. רוב הבעיות הגדולות המונחות לפתחנו אינן ניתנות לפתרון על ידי מדינה אחת, תחום אחד, או משרד ממשלתי בודד, לא כל שכן ארגון אחד או מומחה אחד. כאשר הכלכלה והרשתות החברתיות כה כרוכות זו בזו, אנו נדרשים לדיאלוג ולתיאום הדוק ומתמיד בין מגזרים שונים.
הוא הדין ביחסים בין ארגוני החברה האזרחית והתנועה הסביבתית שהרבה פעמים פועלים בתחרות על משאבים או ביריבויות שמחלישות את האימפקט הקולקטיבי. יעד 17 מלמד על כך שיש להגביר את הסינרגיה בין השחקנים השונים וליצור שיתופי פעולה בין-ארגוניים ובין-מגזריים, לרבות עם גורמי ממשל והמגזר העסקי, תוך התמקדות בקשרים ההדדיים שניתן לרקום למימוש היעדים.
יצירת עולם טוב יותר מחייבת יצירת שותפות גם בין מדינות כדי להגיע לפתרונות משביעי רצון. גורמי ממשל וחברה אזרחית בעולם צריכים להגיע להכרה שעליהם לעבוד יחד כדי להתמודד עם אתגרי העולם המודרני ליצירת שינוי כדי למקסם את "הטוב המשותף". מדינות רבות ומוסדות בינלאומיים הטמיעו את הSDGs- בעבודתם, הפכו אותם למצפן, וגיבשו ארגז כלים ליישום מדיניות ברוח הקיימות.
אג'נדה 2030 נתפסת בעולם כפרדיגמה המאפיינת את המאה ה-21, המשלבת שפה ומסגרת רעיונית ייחודיים. השימוש בשפה זו, מתרחב בקרב מדינות, ערים, עסקים, קרנות וארגוני חברה אזרחית. מיסגור זה מעניק לנו ארגז כלים ואמות מידה משותפים שעל פיהם ניתן להגדיר מטרות, בסיס להערכה, למידה השוואתית וקידום שיתופי פעולה רחבים. כמו כן, אנו עדים לפריחה של רשתות פעולה לחילופי מידע על פרקטיקות מוצלחות במקומות שונים בעולם.
גם בישראל חלה התקדמות מסוימת בהיערכות של הממשלה בהטמעת הפלטפורמה. ביוני 2018 הורה ראש הממשלה על הקמת צוות בין-משרדי לתיאום פעולות ישראל בנושא יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא. בחודש יולי 2019 אישרה הממשלה החלטה להטמעת מדדי ה-SDGs בתכניותיה תוך היוועצות עם ארגוני החברה האזרחית. הדו"ח הוולונטרי הראשון של מדינת ישראל שהוגש לאו"ם על ההתקדמות ביישום ה-SDGs ביולי 2019, כולל גם נספח שנכתב על ידי קואליציית הארגונים ליישום אג'נדה 2030. במקביל קמה ועדה בין-משרדית האמונה לעקוב ולקדם את עבודת המשרדים להטמעת היעדים בשיתוף עם ארגוני החברה האזרחית.
הצורך במסגרת רעיונית לשיח המחבר את סדר היום של ארגונים הפועלים לקידום שינוי חברתי בתחומים שונים, הוביל את מרכז השל בשנת 2018 לרקום שותפות ביחד עם עמותת "איתך-מעכי – משפטניות לצדק חברתי" וארגון הגג של ארגוני החברה האזרחית "מנהיגות אזרחית", בתמיכת קרן היינריך בל (Heinrich Boell). מטרתה של שותפות זו הייתה לקדם את שיח יעדי הקיימות בקרב ארגוני החברה האזרחית ולהפכם לכלי שדרכו יוכלו הארגונים החברים בקואליציה לעבוד יחדיו כדי להשיג את המטרות החברתיות של הארגונים (ראו אתר וגם סרטון).
כ-70 ארגונים נענו לקריאה זו והשתתפו באופן עקבי ופעיל בשורה של כנסים ומפגשים שנערכו מאז הוקמה הקואליציה. בתחילת דרכה של הקואליציה זיהו הארגונים המובילים את ההזדמנויות שיש בקואליציה מסוג זה עבור החברה האזרחית:
כמו כן, הוקמה בישראל קהילת SDG ישראל (חל"צ בהקמה) הפועלת כקהילה מקצועית של ארגונים ויזמים במגזר העסקי, חברתי-סביבתי, חינוכי, ממשלתי, ואקדמי שמקדמים אימפקט, ברוח היעדים לפיתוח בר-קיימא של האו”ם.
הקהילה מנגישה ידע, כלים ומודעות בעברית, מייצרת מרחבים לשיתופי פעולה בין מגזריים, ממפה את יישום היעדים בישראל, מקיימת אירועים וסדנאות מקצועיות, ומנהלת אתר שמשמש כפורטל מרכזי לנושא היעדים בארץ.
דווקא בשעה של חזרה לשגרה בצל הקורונה, יש חשיבות עליונה לרתימת הקואליציה כדי לתת מענה הולם למשבר שיסייע לארגוני החברה האזרחית ולחברה האזרחית להתאושש מהמכה האנושה שספגו. לכן, אנו מתכננים שורה של פעולות להמשך, לרבות:
בהמשך השנה, מתוכנן כנס עם ג'ייקוב כדי להעמיק בנושאים אלה, ולאחר מכן נקיים מחקר ולאחריו נפרסם מסמך עמדה של הקואליציה בעקבות משבר הקורונה שיכלול המחשת היתרון בהתנהלות הוליסטית דרך מקרה בוחן, וזיהוי פערים בין הרצוי למצוי ברוח ה-SDGs דרך בחינת התנהלות המדינה בעין ביקורתית. לאחר גיבוש מסמך העמדה הוא ישמש את ארגוני הקואליציה לצורך עבודתם עם משרדי הממשלה.
אנו אסירי תודה לשותפינו בפרויקט, "איתך-מעכי" משפטניות לצדק חברתי, ארגון הגג מנהיגות אזרחית ולקרן היינריך בל שתומכת ועוזרת בקידום הפרויקט.
רוצים לקבל את העדכונים הכי חמים? מלאו את הפרטים עכשיו והצטרפו לקהילת מרכז השל. אנחנו שולחים רק דברים מעניינים וחשובים
לא מצאת את הקורס שמתאים לך? נשמח מאד לעזור לך למצוא אותו