ראשית, כמה מילים על אגמא ועלי:
אגמא (אגם בארמית) הוא מרכז ידע חדש (בן שנה) לאגני היקוות ונחלים. המרכז הוקם במטרה ליצור קהילה מקצועית לומדת של כלל הגורמים הפעילים במרחבי אגני ההיקוות והנחלים בישראל. אנו מטמיעים את הגישה האגנית המשלבת לניהול אגני היקוות ונחלים ומבקשים ליצור שפה מקצועית משותפת על ידי איסוף של ידע רלוונטי, עדכני ומקצועי מהארץ ומהעולם, ריכוזו והנגשתו.
זאת כדי לאפשר למעגלים רחבים של בעלי עניין ללמוד על יתרונות הגישה האגנית המשלבת וליצור יחדיו סביבה אגנית בריאה ומיטבית.
אנו מאמינים שחוסנם של אגני ההיקוות והנחלים, הדרוש לתפקודם בימי שגרה וחירום, תלוי בהצלחה של שיתוף הפעולה בין הגורמים וביצירת שיח עדכני וחדשני על תכנון וביצוע. הצלחה זו קשורה בהבנת היעדים של כל שותף פעיל באגן ההיקוות ובאפשרויות הטמונות בהיכרות מעמיקה עם המערכת הטבעית וצרכיה.
אגמא היא גוף עצמאי, ללא ומטרות רווח, שהוקדם בשותפות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, רשויות ניקוז ונחלים בישראל, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ויד הנדיב.
אני באגמא: אני הצטרפתי להקמה של מרכז הידע לפני שנה וחודשיים כשזה היה עוד רעיון. את אגמא מנהלת הילה ביניש (שבתפקידה הקודם הייתה מנכ"לית המועצה לבניה ירוקה) ואני הצטרפתי אליה כמנהלת מחלקת הטמעה וקשרי קהילה. מאז מאנחנו גדלים!
פרצנו לאקוסיסטם במהלך 2021.
- מה מתגמל בעשיה הזו? למה?
כשאני מגלה שיש הרבה מאוד שותפים ושותפות לחזון במקומות שבחיים לא ציפיתי שיהיו שם כמו: ברמ"י, משב"ש ואפילו בותמ"ל. החזון של ישראל ירוקה, בריאה ומקיימת חודר והיום, אחרי שנה באגמא, אני מבינה שזה רחוק מלהיות קלישאה. אנחנו חיים בעידן של שינוי והוא מבצבץ. - מה הדבר הכי קשה נאלצת להתמודד איתו?
הדבר הכי קשה שאני מתמודדת איתו הוא הפער שבין החזון לשטח. אני נמצאת במקומות מרשימים ומפתיעים במשרדי ממשלה בהם נרקמות תוכניות שאפתניות, חדשניות וחכמות עבור נחלי ישראל ובאותו היום אני יכולה לקבל תמונות של ביוב זורם בנחל, משאיות זבל פורקות פסולת בניין בשטחים הפתוחים ועוד. הפער בין החלטות טובות ונכונות, כלי מדיניות חדשים, מקרי מבחן מלמדים מהארץ ומחו"ל למה שקורה בשטח עצום. העבודה הנדרשת כדי לצמצם את הפער עוד מאוד מאוד גדולה, קשה ואף סיזיפית.
- מה תרמה תכנית העמיתים לעשייה שלך?
התרומה של תוכנית העמיתים לעשייה שלי – את תכנית העמיתים עשיתי בדיוק בנקודת השינוי בעשייה שלי. כביכול זו לא חכמה גדולה… אני באה מהחברה להגנת הטבע. מבחנתי החברה להגנת הטבע תהיה בית הגידול הטבעי שלי תמיד. כשהצטרפתי לאגמא הייתי צריכה לחשב את דרכיי ולגבש את אסטרטגיית הפעולה שלי. באותה תקופה חשבתי הרבה על בניית הדרך שלי מחוץ לארגון שהכתיב (ובמידה מסוימת עדיין מכתיב) את דרכי ואת האופן בו אני תופסת את השינוי הסביבתי שאני מובילה. תוכנית העמיתים עזרה לי לגבש אסטרטגיית שינוי, להתגבש לתוך התפקיד החדש שלי ואף נתנה לי השראה לשינוי שניתן לחולל כמשפיענית "מבפנים".