בכיתה ח'4 המורה גליה מתחילה כל שיעור בבוחן בקיאות על החומר של השיעור הקודם. חמשת המצטיינים בכיתה זוכים בציון לשבח. שמם של חמשת הילדים שזכו במספר הגדול ביותר של ציונים לשבח במשך החודש מתנוסס ברשימת המצטיינים המתפרסמת הן על קיר בית הספר והן באינטרנט.
ם בכיתה ח'3 המורה רינה מתחילה כל שיעור בבוחן בקיאות על החומר של השיעור הקודם. גם היא בוחרת ומפרסמת את שמות חמשת המצטיינים. אך אצל המורה רינה הילדים לומדים את החומר בקבוצות של חמישה וחמישתם אחראיים על התקדמות הקבוצה. חמשת המצטיינים המופיעים ברשימה הבית ספרית הם שמות חברי הקבוצה שהצליחה להתקדם ביחד במידה הרבה ביותר במהלך החודש.
איזו משתי הכיתות תגיע לדעתכם להישגים גבוהים יותר? באיזו כיתה הילדים יגיעו להבנה והפנמה טובה יותר של חומר הלימוד? באיזו כיתה אחוז הכשלונות יהיה גבוה יותר? איזו דרך לימוד צודקת יותר בעיניכם ומדוע?
תהיה תוצאת הניסוי החינוכי אשר תהיה, ברור שהבחירה במדד הצלחה שונה תשפיע על המוטיבציה של התלמידים ללמידה ועל דרך התנהגותם. המוטיבציות שלנו כבני אדם מושפעות מאוד מהסביבה החברתית והפוליטית שבה אנחנו חיים. אם אנחנו כחברה בוחרים מדדים המדרבנים מצויינות של יחידים ומדכאים שיתופי פעולה – אל לנו לתמוה אם יהיה חסר בסולידריות חברתית.
אינטרס אישי או ציבורי?
המודל הכלכלי השליט כיום במדינת ישראל יוצא מנקודת הנחה שמה שמניע אנשים לפעולה הוא האינטרס האישי הצר – זוהי במידה רבה הנחה המגשימה את עצמה בגלל האקלים הפוליטי שהיא עצמה יוצרת. אלא שנקודת ההנחה הזו מתעלמת מכך שהרבה
מאוד ישראלים פועלים ברמה האישית בניגוד לרציונליות הכלכלית ותורמים מזמנם וממרצם למטרות הראויות בעיניהם, גם אם הם אישית לא ירוויחו ממנו.
כך, למשל, בימים אלו ממש יוצאים, בגשם וברוח, אלפי מפגינים כל מוצאי שבת לרחובות כדי למחות נגד מתווה הגז. אחד הנואמים בהפגנה האחרונה בת"א היה ארז צדוק שהעיד על עצמו שהוא "ימני, דתי, מתנחל וקפיטליסט" ועדיין מתנגד למתווה. כמוהו, יותר ויותר אנשים מבינים כי, בניגוד לשיסוי המתמשך והשיטתי של קבוצות ומגזרים אלו באלו, ישנו אופק אפשרי של טוב משותף. לכן, המאבק על הגז – כמו מאבקים ציבוריים אחרים – יכול להיות מאבק משותף של הימין ושל השמאל שכן הוא עוסק בניהול הוגן של נחלת הכלל, השייכת לכולנו, ולטובת הדורות הבאים – יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, מזרחים ואשכנזים.
מאבק זה ממשיך את הרוח האזרחית-חברתית שנשבה בארץ בקיץ 2011 שיצרה שינוי תודעתי עצום. נכון, קשה להצביע על רגע ספציפי שבו מתרחש השינוי החברתי, אך כאשר זרמי העומק החברתיים פורצים החוצה ומחליפים את הדיסקט – והתודעה – החברתיים – במהירות שיא, הוא נראה כמעט מובן מאליו. רק ראו כיצד ינון מגל התפטר מהכנסת פחות משבוע לאחר פרסום הפוסט בפייסבוק (!) נגדו.
לפני עשר שנים, בוודאי לפני עשרים – זה לא היה עולה על הדעת. כך גם לגבי השינוי החברתי-כלכלי – הזרעים נשתלים מדי יום בעשרות יוזמות שיתופיות מלהיבות ברחבי הארץ. השינוי "מלמטה" יהפוך, בבוא העת, ואולי מהר מכפי שאנו חושבים, לשינוי גם "מלמעלה".
כמו הגז, האוויר והמים הנקיים, גם אקלים פוליטי המעודד סולידריות, הוגנות ויחסי אמון הוא סוג של נחלת כלל, ועלינו לשמור עליו ולטפח אותו: בדרכי החינוך בבתי הספר, בדרך שבה אנחנו כחברה מוקירים פועלם של אנשים הפועלים לטובת הכלל, וגם בתמריצים כלכליים (אלו משכורות למשל נשלם לעובדים סוציאליים או למורים של ילדינו). כך נייצר אקלים פוליטי שיאפשר לעוד ועוד אנשים לפעול מתוך רגש מוסרי ומתוך סולידריות ורצון לתיקון עולם.
ד"ר ליה אטינגר, עמיתת שחרית – יוצרים מחנה משותף והרכזת האקדמית של מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית
ד"ר עופר סיטבון, עמית שחרית – יוצרים מחנה משותף ומנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים
