המממ. שאלה טובה. אני חושב שאלך על הייסורים שלעיתים מתלווים ליצירה. הציפייה שמשהו יצליח ויתקבל, בכל שלבי היצירה – החל מרגע הרעיון הראשוני, דרך תהליך התחקיר, הכתיבה, הבימוי – אלו תהליכים שלעיתים יכולים לעורר הרבה תסכולים, בעיקר כשהדברים לא הולכים בדיוק כפי שתכננת. ובחיים כמו בחיים, זה רוב הפעמים לא הולך כמו שתכננת. פשוט כשמדובר במשהו שאתה יוצר, זה הופך את זה להרגשתי לעוצמתי יותר, אישי יותר.

תכנית העמיתים שינתה לי את הפרספקטיבה ואת זווית ההסתכלות על העולם בצילו של משבר האקלים. היא נתנה לי כלים נהדרים לנתח בהם את המציאות ולהבין לעומק את שורשי המשבר, מה שכמובן מדכא.

אבל אחרי שמתנערים מהדיכאון, אתה מבין שקיבלת כלים נפלאים שבונים לך יכולת להניע לפיתרון. ויוצרים בך תשוקה גדולה. התכנית גרמה לי להבין שזה עולם התוכן שבו אני רוצה לעסוק ביצירה שלי.

והתכנית גם גרמה לי להכיר אנשים נפלאים, מכל התחומים, שמהווים יחד קבוצת תמיכה נפלאה וכוח פעולה עוצמתי.

לאתר של אלון יששכר