יוזמות מקומיות לטיפוח חוסן קהילתי
כנס קיימות וקהילה 2020
כנס קיימות וקהילה הוא כנס ארצי המביא את חזית הידע והעשייה בתחום הקיימות והקהילה מהארץ ומהעולם.
ייחודיות הכנס היא בשותפות רב מגזרית, והינו מתקיים זו השנה הרביעית, בהובלת עיריית ירושלים, מרכז השל לקיימות ו'האביטוס' ההאב לקיימות עירונית של הגן הבוטני.
הכנס הרביעי: 'הצצה לעתיד – כוחה של קהילה אל מול משברים' (ספטמבר, 2020) עמד בצל משבר הקורונה, דרך המשבר הכלכלי ועד משבר האקלים. משברים אלו מציבים אותנו בצומת בחירה בין בחירה בצעדים המקדמים חוסן קהילתי וחשיבה לטווח ארוך הפועלים על פי עקרונות הקיימות, לבין בחירה בכיוון אינדיבידואלי וקצר טווח.
בכנס נפגוש יוזמות שבחרו בפרקטיקות מקיימות המקדמות את החוסן הקהילתי בהתמודדות עם משברים, ומהן נוכל ללמוד גם למשברים שנכונו לנו בטווח הבינוני והארוך בעקבות שינויי האקלים. היוזמות יוצגו על ידי נציגי רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית, נציגי אקדמיה ומחקר, פעילים סביבתיים-חברתיים ועוד.
האינדקס הבא מאגד את היוזמות המקומיות שהוצגו בכנס 2020
העגלה קואופרטיב צרכני מצפה רמון
מצפה רמון הוא הישוב העירוני המבודד ביותר בישראל וחיים בו כ-5,200 תושבים. לאורך השנים פעל בישוב סופרמרקט גדול אחד בלבד ללא תחרות משמעותית וסל הקניות בישוב היה יקר בעשרות אחוזים בהשוואה לישובים במצב סוציואקונומי דומה. במטרה להעמיד תחרות לסופרמרקט הוקמה בשנת 2011 מכולת קואופרטיבית בשם "העגלה", הפועלת בשעות אחר הצהריים בלבד על בסיס משמרות בהתנדבות של חבריה. ההצטרפות אליה פתוחה לכל אדם ללא הבדל דת, גזע, מין, מגדר והשקפה פוליטית. קואופרטיב העגלה פועל ללא מטרות רווח, אך מזכה את חבריו ב-15% הנחה. כדי להצטרף לקואופרטיב יש לרכוש מנייה חד פעמית בגובה 250 ₪, ולבצע "השתתפות" (התנדבותית) קבועה בהיקף של שעתיים בחודש בתפעול החנות. השתתפות קבועה זו הופכת את החברים מבעלי מניות בלבד לקבוצת מתנדבים המעורבים באופן אישי ויומיומי בניהול העסק החברתי, הפעלתו ובהשפעה עליו. כיום חברים ב'עגלה' 144 משקי בית, ממגוון האוכלוסיות במצפה רמון.
איש קשר: צור וילמן, חבר הנהלת העגלה וחבר בתנועת דרור ישראל
Seeniors מיזם לימוד השימוש בסמארטפונים מרחוק בגיל השלישי
מיזם Seeniors נולד כדי לסייע בהפגת הבדידות, לתרום לשיפור איכות חיי בני הגיל השלישי ולאפשר בסביבתם עוד מרחב שיעניק להם משמעות, כל זאת בעזרת הטכנולוגיה, במיוחד בתקופה זו בה רבים מהם נמצאים בבידוד. השיעורים מועברים בקבוצות וואטסאפ בצורת "טיפ יומי" המלווה בסרטוני הדרכה מותאמים למערכת ההפעלה של המשתתפים וכן במפגשי זום בהם נפגשים חברי הקהילה ושומעים הרצאות בנושאים אלו. הכל מועבר בהתנדבות וללא שום עלויות מצד המשתתפים. מאז שהושק המיזם, הצטרפו אליו למעלה מ1700 משתתפים וצפו בשיעורים כ80,000 פעמים.
איש קשר: אוריאל שוראקי, שותף מייסד
קח תן עם השכן לוח מודעות ונתינה שיתופי לבניין המגורים
בימים לא פשוטים אלו, בהם האנשים הקרובים ביותר אלינו הם שכנינו, חשבנו על דרך לחזק את החוסן הקהילתי, הקשר בין התושבים והתקשורת האנושית שלא תלויה במסך. הכנו ופרסמנו לתושבים טבלה לתלייה בבניין, בה כל אחד יכול למלא מה הוא מעוניין להעניק לשכנו או מה ישמח לקבל. לדוגמא: לימודי עזר, הסעות, תיקונים קטנים, אימון ספורט משותף, בישול ארוחה, שליחויות קטנות, סיבוב עם הכלב וכו'. באמצעות הטבלה ניתן גם לבקש להשאיל ציוד, למשל: סולם, שואב אבק, כלי עבודה (פטיש, מברגה וכו') מגהץ ועוד. כמו כן המלצנו לתושבים לארגן פינה בכניסה לבניין (מדף או ארגז) בו יוכלו לשים ציוד מיותר שיש להם (משחקים, כלי מטבח, ציוד אלקטרוני שמיש וכו') אשר שכנים אחרים יוכלו לאסוף וליהנות ממנו.
אשת קשר: הדס שגיא, רכזת קיימות, עיריית תל אביב יפו
"שכניםשכנים"
עיתון שכונתי
"שכניםשכנים" – יוזמה התנדבותית שכונתית של הוצאת 3 מהדורות של עיתון שכונתי שנכתב על ידי צעירים וותיקים וחולק על ידי מתנדבים בבתי הוותיקים בשכונה ב' בב"ש. יוזמה זו קמה במטרה לתת מענה להפגת הבדידות, יציקת תוכן קהילתי ויצירת חיבור רב-דורי שכונתי בעיתות משבר, ויצאה לפועל בזכות תשתית קהילתית קיימת שנוצרה ע"י "הרשת באר שבע" – פלטפורמה לעשיה קהילתית שהתבססה בשכונה בחמש השנים האחרונות.
שכנות טובה
יוצרים קהילה בשכונה
ארגון: עמותת קהילה
כשעובדים בתחום החברתי, תמיד יש חלום גדול, תקציב קטן ואילוצים מכל מיני כיוונים.
החלום הגדול שלנו, להקים קהילות גיאוגרפיות זכה להזדמנות ענקית בזכות העובדה ששותפים רבים חברו לרעיון בזמן הקורונה.
על בסיס "רוקמים שכונה", הקמנו יחד עם מחלקת רווחה בעיריית בית שמש, קבוצות מתנדבים שתפקדו בתוך השכונות בכל רחבי העיר. יצרנו שיתוף פעולה מרגש בין העיריה, אירגונים חברתיים ומתנדבים פרטיים לטובת כלל התושבים. כעת, אנו ממשיכים לבסס את הקבוצות הללו כקבוצות מנהיגות שכונתית.
אשת קשר: אפרת כהן פלאם, רכזת קיימות [email protected]
מהמרחב הפיזי אל המרחב ביתי
ארגון: עיריית בני ברק
אשת קשר: תמר לרר, מתכננת סביבתית ופרויקטים
ותיקים בסביבה
ארגון: החברה להגנת הטבע
ותיקים בסביבה הינה יוזמה שהוקמה על ידי משרד הג"ס אשל גוינט והחברה להגנת הטבע ופועלת במספר ערים בארץ בשנים האחרונות . מטרת התוכנית היא לחבר קבוצת ותיקים לעירם ולהופכם לקבוצת פעילים סביבתיים ייחודית ל אתר טבע /גינה קהילתית או שטח פתוח אחר במרחב הציבורי.
במהלך הפרויקט הוצעו לפעילים קורסים והכשרות וגם הזדמנות לפתח פרויקטים. היוזמות שפותחו, גיבשו את הקבוצה סביב עניין ומטרה משותפים והפכו אותם ואת התושבים בקרבת האתר לקהילה תומכת. התוכנית הצליחה במיוחד בהרצליה, מבשרת ציון (ירושלים), מודיעין, נתניה ובת ים ונמצאת בשלבי פיתוח גם במוקדים נוספים.
אשת קשר: פזית שביד -שייט, מנהלת תחום קהילות ופעילות עירונית
לירה שפירא
מטבע מקומי ירוק
ארגון: לירה שפירא
לירה שפירא – מטבע מקומי ירוק, הוא מיזם קהילתי המזמין את תושבי דרום תל אביב להמיר את הזבל האורגני שלהם במטבע מקומי משלים. על כל קילו שנזרק בקומפוסטר קהילתי המשתתף במיזם ניתן לקבל לירה שפירא אחת. המטבע משמש את תושבי השכונה לקניית שתילים, קומפוסט, בגדי יד שנייה, וגם לתשלום על שירותים שמציעים תושבים אחרים כמו שיעורי מוזיקה, תספורת, טיפולים שונים, ואף לתשלום בבתי הקפה ועסקים מקומיים. הזבל האורגני יוצא מהנרטיב הלינארי שמסתיים (לכאורה) במטמנה והופך לכח מניע בכלכלה המקומית. הוא מגדיל את השפע בשכונה, מגדיל את אפשרויות הפרנסה של התושבים ויוצר קשרים חדשים בתוך הקהילה. הלירה יוזמת גם אירועי תרבות שכונתיים ואפילו ימי חלוקת המטבעות למפקידי הזבל הופכים לנקודת מפגש קהילתית בה מוחלפים רעיונות ונוצר שיח משותף על עתיד השכונה והכלכלה. מעל כל זה, ללירה כח חינוכי, המאתגר את המחשבה ואת אורחות החיים. האפשרות לייצר שפע מפסולת מביא אנשים שלא מיחזרו את הזבל האורגני שלהם מעודם לאסוף את שאריות המזון דרך קבע.. מאז התחלת הפרויקט כמות הזבל האורגני שממוחזר בשכונה גדלה פי 4.. תפישת הכלכלה והכסף כדבר מרוחק מאותגרים אף הם על ידי הלירה כאשר המטבע מונפק בתוך הקהילה, ומתוכנן לענות על צרכיה היחודיים. מושג הכסף והשפע משתנה, מושג הזבל משתנה והאחריות של התושבים על גורלם, על הפסולת שהם מייצרים ועל הכלכלה בה הם חיים גדלה.
בימים אלה הפרויקט עומד בפני גדילה משמעותית עם עיצוב והדפסה של מטבעות חדשים, הצטרפות עסקים נוספים ומתוך כך גם מחזור של כמות הולכת וגדלה של זבל אורגני בשכונה. בעתיד ננסה לייצר מודל שניתן להעתיק ולהקים בכל שכונה בארץ.
איש קשר: איתמר סתת, לירה שפירא
מצילי המזון ירושלים
בניית מערכת מזון בת קיימא עם פחות בזבוז
ארגון: מצילי המזון ירושלים
אנו שואפות לקדם חוסן תזונתי יציב ומתמשך ברמה אישית והקהילתית באמצעות בניה של רשתות פעולה ותמיכה קהילתית. אנו פועלות בכדי ליצור שינוי תודעתי והתנהגותי ביחס לקשר שבין צריכה, מזון וסביבה ובכדי לצמצם את בזבוז המזון ברמה המקומית ובישראל בכלל. אנו עושות זאת באמצעים שונים ביניהם חינוך והשראה דרך סדנאות בישול והרצאות, ארוחות לקהל הרחב על בסיס מזון מוצל, באסטות של פירות וירקות מוצלים על בסיס 'שלמו כפי רצונכם', והפעלת קייטרינג חברתי ומקיים המבוסס על אוכל גולמי מוצל ומוצרים מאזור ירושלים והסביבה.
אשת קשר: דניאלה זלצר, מייסדת שותפה
Tira Live
אולפן שידורים מיוחד בפייסבוק
ארגון: עיריית טירה והמרכז הקהילתי
בימי הקורונה נוסד אולפן השידורים `Live Tira` ששידר תכנים מגוונים באמצעות עמוד הפייסבוק של המרכז הקהילתי.
פרויקט זה יצר תשתית לקשר ישיר ואמין בין העירייה לתושבים – הן ברמת העברת המסרים והמידע המעודכן והמהימן ביותר והן ברמת סיוע מנטלי להתמודדות עם הקושי שמזמן המשבר – על ידי תכני פנאי, הפוגה, הרגעה וכו'.
הפרויקט הבליט למעשה את הכוחות המקומיים שקיימים בטירה – המתנדבים שפעלו ליצירת התוכן והפעלת הערוץ הקהילתי והתושבים שהתארחו בתכניות השונות וסייעו לצקת תוכן ומשמעות לשעות הפנאי הרבות שצריך היה לבלות בבתים. המיזם בא לתת מענה לשלושה צרכים עיקריים:
- הפגת אי וודאות ופחד – באמצעות הסברה על הווירוס דרך פלטפורמה מהימנה רופאים ומדענים מבני היישוב הממלאים תפקידים ציבוריים ברמה הלאומית.
- הפחתת תחושת הבדידות והשעמום הן לילדים והן למבוגרים בעזרת אומנים, שפים, מומחה העצמה אישית ומדריכי ספורט.
- יכולת לציין את הרמאדן גם מרחוק – באמצעות תכניות ותחרויות מיוחדות לחודש.
- הזדמנות עקיפה להפחית אלימות בתוך המשפחה – לאור העיסוק במוקד עניין חיצוני.
הפרויקט התקיים תוך שיתוף פעולה של העירייה ובעלי התפקידים בה, המרכז הקהילתי המקומי, עסקים נותני חסות ותושבים רבים. גם הצופים וגם המשתתפים היו גאים להיות חלק מהעיר טירה, מהעושר התרבותי והאינטלקטואלי של העיר ומן האפשרות לדאוג לבריאות ולשלום התושבים.
איש קשר: סעיד ענאבוסי , מנהל המרכז הקהילתי
"עיר-יער"
חקלאות עירונית כפרנסה
ארגון: עץבעיר
חזון עיר-יער נדמה רלוונטי יותר מתמיד לאור משבר האקלים, אבל איך להוריד אותו אל הקרקע? ומאיפה להתחיל? ב 'עץבעיר' מציעים מדיניות ואסטרטגיה שיהפכו חקלאות עירונית למקצוע מבוקש ומכובד, ומצביעים על התועלות המיידיות שיהיו למהלך שכזה על הבריאות הקהילתית והאקולוגית של העיר. משבר הקורונה רק המחיש את החשיבות של מקומיות, חיבור למרחב, לגינון ולתזונה, ונתן ליוזמה רוח גבית.
אשת קשר: תמי צרי
החממה החברתית בטכניון
צמצום אי השוויון החברתי
הטכניון
החממה החברתית בטכניון תומכת בקורסים קיימים בטכניון ומוסיפה להם שכבה חברתית של לימוד עם הקהילה ולמענה. כך, הטכניון מטפח את בוגריו להיות הן בעלי מחויבות לתחום החברתי והן מסוגלים לנהל את הידע המקצועי לטובת הציבור בכללותו. לדוגמא: עמותה המנהלת עשרות מתנדבים קיבלה פלטפורמה דיגיטלית לניהול מתנדבים, כמוה עמותה אחרת הפועלת לשיתוף מזון; הצבת חיישנים בכרמלית לטובת טיוב התחבורה הציבורית העירונית; נייר מדיניות בנושא פאנלים סולריים על גגות בתי דירות בשכונת הדר בחיפה ועוד.
אשת קשר: רונית פיסו, רכזת החממה החברתית בטכניון
מחקר בנושא: קורונה, סביבה וצריכה
ארגון: החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב
המשבר הכלכלי והבידוד אשר נכפה במסגרת ההתמודדות עם הקורונה, הובילו לשינוים בדפוסי הצריכה, להם השפעות סביבתית חיוביות ושליליות. מחקרי עבר מלמדים כי מחד משברים טומנים בחובם הזדמנויות לאימוץ דפוסי צריכה מקיימים יותר ומאידך, הם נוטים להפוך דפוסי צריכה לחסכנים יותר, מה שבמקרים רבים מוביל לנזק סביבתי ועשוי לדחוק שיקולים סביבתיים לתחתית המדרג. מחקר זה הוא מחקר המשך למחקר שערכנו ב2018, בו אפיינו את דפוסי הצריכה של העשירונים הסוציו אקונומיים השונים. מחקר אורך זה חזר אל אותם נבדקים, שנה וחצי לאחר המחקר הראשוני, בלב הסגר שהוטל על ישראל, במטרה לבחון כיצד דפוסי הצריכה של העשירונים השונים ותמיכתם בצעדי מדיניות כלכלים בתחום הסביבה, הושפעו משינוים תעסוקתיים וממשבר הקורונה, ובכך לשפוך אור על מערכת היחסים שבין צריכה, משבר, קיימות ומדיניות ציבורית.
המחקר בחן את הקשר בין דירוג סוציו-אקונומיים ופגיעה כלכלית מהקורונה לשינויים בדפוסי הצריכה במהלך הסגר, שינויים מתוכננים לאחר הסגר ומידת התמיכה בצעדים של מדיניות סביבתית לטיפול במשבר הכלכלי שנוצר כתוצאה מהקורונה. מהממצאים עלה כי בקרב העשירונים הנמוכים חלה עלייה בהתנהגות מזיקה לסביבה, בעוד שהעשירונים הגבוהים הדגימו שיפורים סביבתיים צנועים. בקרב כל העשירונים נמצאה מגמה כללית לחסכנות, בעלת השלכות סביבתיות דואליות. שינויים צרכניים פרו סביבתיים נמצאו בשיעור הגבוה ביותר בקרב אלו שנפגעו כלכלית במידה מועטה. בנוסף, התמיכה הגבוהה ביותר נמצאה בעבור מדיניות ממוסגרת כסביבתית, בעוד שהתמיכה הנמוכה ביותר הייתה למיסים על מוצרים מזהמים בשימוש קבוע, כגון מזון וחשמל, בקרב כל העשירונים.
מצביעי שמאל הביעו את התמיכה הגבוהה ביותר בצעדי "איכות סביבה" בעלי השפעה סביבתית מתונה, מצביעי מרכז הביעו את התמיכה הגבוהה ביותר בצעדים הנוגעים לצמצום קצבאות ילדים ומצביעי ימין את התמיכה הגבוהה ביותר במיסוי מותרות כגון טיסות ורכבי יוקרה. ממצאי המחקר בעלי חשיבות גדולה במיוחד עבור קובעי מדיניות בתחום הצריכה, סביבה וכלכלה.
אשת קשר: מיטל פלג מזרחי, חוקרת בחוג למדיניות ציבורית
סיירת בני נוער
ארגון: עיריית עפולה
מחלקת הנוער, עיריית עפולה מהווה גוף המוביל את תחום החינוך הבלתי פורמאלי ברשות, המכוונת להניע למעורבות חברתית בקהילה למען הכלל ולעודד ביטוי עצמי של צורכי הפרט, המחלקה תהווה כתובת ערכית –חינוכית לבני נוער גילאי 12-18 בתחומי הליבה – מעורבות חברתית והתפתחות אישית, שירות משמעותי לצה"ל , מנהיגות נוער מקומית, תרבות ופנאי לנוער ותנועות וארגוני נוער.
על מנת להוביל מהפכה חינוכית עם בני הנוער – נוער מועצם מוביל תהליכים חברתיים ופעיל חברתי, בתקופת הקורונה בחרנו לראות את המשבר כהזדמנות לחולל תהליך חינוכי אשר במטרתו לחבר בין הקהילה ובני הנוער למערכות אקולוגיות ויחסי אדם וסביבה. למען קידום מטרה זו הקימו בני הנוער "סיירת נוער" אשר פעלה ברחבי העיר ויזמה פרויקטים חינוכיים –הסברתיים עם הקהילה בתקופת הקורונה – הסברה על שמירה איכות הסביבה, לצד הקמת מרחבים חינוכיים ובטוחים לבני נוער, מיזמים עם משפחות השכולות, ניצולי שואה וקשישים תושבי העיר. היוזמות הביאו את בני הנוער להיות סוכני שינוי של מחזור ושמירה על ניקיון הסביבה, לצד פיתוח חשיבה יוזמת יותר עם ראייה אקולוגית לחי ולצומח כל זאת עם נהלי משרד הבריאות והריחוק החברתי. ממקום של בני נוער שצורכים רק את שירות הרשות המקומית לאור המשבר הקורונה הן הפכו להיות הצד היוזם והמוביל אשר תוך כדי הפעילות החינוכית פותרים ומביאים ופותרים משבר עולמי.
איש קשר: חנן בן דוד, מנהל מחלקת נוער
קניון וירטואלי לעסקים
ארגון: עיריית בית שמש www.buyshemesh.co.il
הקניון הווירטואלי `BuyShemesh` הוקם במטרה לחזק את העסקים המקומיים בתקופת הקורונה וחג הפסח כאשר לא ניתן היה לבצע רכישות פרונטליות. האתר סיפק פלטפורמה חדשה לכל בעלי העסקים המקומיים ואיפשר לתושבים לבצע הזמנות ולקבל את המוצרים בעלות משלוח אחד ללא הגבלת מס וסכום קנייה במטרה לחזק ולהנגיש את הפלטפורמה החדשה בוצעו מספר פעולות מעטפת כגון: קמפיין עירוני לקידום המודעות לפרויקט, הקמת עמדות מחשבים לרכישה מקוונת מהאתר, ליווי מקצועי לבעלי העסקים ועוד.
היוזמה נתנה מענה לצרכים אשר עלו מן השטח וחיזקה את העסקים בתקופה המאתגרת של פרוץ מגפת הקורונה.
אשת קשר: יהודית אוריצקי, מנהלת פרויקטים ביחידת פיתוח כלכלי
מערך עזרה הדדית חדשני בדרך ליצירת חוסן קהילתי
ארגון: יד תמר https://www.youtube.com/watch?v=T-DVbXwAIW4
"יד תמר", מובילה מהלך אסטרטגי של מהפך בכל מערך העזרה הקהילתית במדינת ישראל. לשם כך "יד תמר" פיתחה מודל חדשני ויחודי – "תמר לקהילה". אנחנו מכשירים צוותים בכל רחבי הארץ שמפעילים את העזרה בתוך הקהילה שלהם על פי המודל. התגובות מהשטח נלהבות ומרגשות!
מטרה:
הגדלת משמעותית מאד של כוחות העזרה בקהילה – גיוס כוחות פנים קהילתיים שעד היום לא נוצלו (מכבסות, קייטרינג, חברת הסעות – כל זה במחירי עלות, תנועות נוער, מחויבות אישית עוד). שיטת גיוס ייחודית ומוכחת לגיוס מעגל מתנדבים רחב מתוך אנשי הקהילה.
ניצול אפקטיבי – הכנסת מנהל לכל אירוע – מהסביבה הקרובה של המשפחה.
מתן מענה מדויק צורך למשפחה – בירור צרכים דקדקני של המשפחה ומתן מענה בהתאם.
עקרונות:
ניהול – עובדים עם הראש במקום עם הרגליים. מנהלים אירוע ולא נגררים אחרי ריבוי המשימות והלחץ.
יצירתיות – מכניס מעגלים חדשים לעזרה (למשל: אח שגר במרחק רב).
מענה לטווח ארוך – ע"י שיתוף פעולה בין מעגלי העזרה ושימוש נכון בגופים ומוסדות פנים קהילתיים.
הגדרת קהילה:
כל קבוצת אנשים בעלת תחום ענין משותף: קרבה גאוגרפית, בית ספר, בית כנסת, קבוצת רוכבי אופניים וכד'.
אוכלוסיית יעד:
משפחות שחוות משבר שנמשך מימים ועד שנים. לידה, מחלות, זקנה, בדידות, גירושין, אובדן ושאר משברים
איש קשר: אלעד שנבל, ראש צוות הדרכה וקשרי קהילות בעמותת יד תמר
מיזם תחבורה מקיימת בשרון
שת"פ חברה אזרחית ואשכול רשויות השרון
ארגון: מכון ירושלים למחקרי מדיניות https://www.youtube.com/user/jiisjerusalem/search?view_as=subscriber&query=%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94
מיזם תחבורה מקיימת בשרון מקדם שיתופי פעולה בין רשויות ובינן לבין גורמי תחבורה ארציים ואזוריים, במטרה לקדם פתרונות שיסייעו להקטין את השימוש ברכב פרטי. פעילויות המיזם מתמקדות בקידום וייעול תחבורה ציבורית, שיפור הנגישות לאזורי תעסוקה, שיפור הנגישות לתחנות רכבת, תחבורה שיתופית, שיתוף אופניים, ועידוד הליכתיות.
המיזם הוא שיתוף פעולה בין ארגוני חברה אזרחית, תחבורה היום ומחר, 15 דקות וישראל בשביל אופניים והוא מנוהל ע"י מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
המיזם פועל בשיתוף עם אשכול רשויות השרון, המונה 13 רשויות: הערים הוד השרון, טייבה, טירה, כפר סבא, כפר קאסם, קלנסווה ורעננה, את המועצות האזוריות דרום השרון ולב השרון, ואת המועצות המקומיות ג'לג'וליה, כוכב יאיר-צור יגאל, כפר ברא וקדימה- צורן.
מאז פרוץ מגפת הקורונה עבר המיזם למתכונת מפגשים אונליין ועוסק בשלושה נתיבי פעולה עיקריים:
1- פורום רפרנטים מקרב הרשויות הערביות באשכול – עוסק בהכשרות מקצועיות וחיבור עם גורמי מקצוע מקרב הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, נתיבי איילון, חברות ייעוץ של משרד התחבורה.
2- קידום תחבורה גמישה באמצעות זיהוי פערי שירות עיקריים באשכול השרון, זיהוי צרכים משותפים, וביצוע בדיקות לאיתור מודל הפעלה מיטבי (דרך מש' התחבורה או עצמאית באמצעות צבר רשויות).
3- סיוע לרשויות לקדם תחבורת אופניים באמצעים של עירוניות טקטית לצד איסוף ותכלול תגובות הרשויות לרשת האופנים המטרופולינית המתוכננת.
איש קשר: אלעד שנבל, ראש צוות הדרכה וקשרי קהילות בעמותת יד תמר
אפליקציה לשיתוף אוכל קהילתי
ארגון: רובין פוד www.robin-food.co
בשנים האחרונות עמותת רובין פוד הקימה והפעילה את המסעדה הראשונה בישראל שהגישה תפריט של 'אוכל מוצל' מחקלאים, שווקים וחנויות. בנוסף, הציעה העמותה שירותים חוויתייםשונים ברחבי הארץ ובכללם הרצאות, סדנאות, קייטרינג, תחרויות בישול ועוד. כיום מקיימת העמותה הרצאות ותחרויות בישול אך מתמקדת ביצירת השלב הבא ב-scaling של מניעת בזבוז מזון בישראל: יצירת אפליקציה, בשיתוף עם החממה החברתית והפקולטה למדמ"ח של הטכניון, שתאפשר שיתוף אוכל בין צרכנים, ובהמשך גם רכישת עודפים מעסקים (חנויות, מסעדות ועוד) במחיר מוזל. באפליקציה גם קיים מידע מקצועי למניעת בזבוז מזון, צמצום הוצאות ומיזעור טביעת הרגל הפחמנית.
בנוסף מתפתחת פלטפורמה לקישור בין עודפי סחורה של חקלאים, יצרנים, קמעונאים ומסעדות – לבין ארגונים חברתיים ועמותות.
איש קשר: שי רילוב, מנכ"ל ומייסד ומשותף