חיפוש

EN

חיפוש
Close this search box.

יוזמות - כנס קהילה וקיימות 2023

לצערנו הרב האסון הנורא שפקד אותנו ב 7.10.23, נאלצנו, כמו רבים אחרים, לבטל את הכנס. הכנס כולו כבר היה בנוי ומוכן. אנחנו שמחים לחלוק איתכם מעט ממה שתוכנן להיות בו – תוכניית הכנס, רשימת היוזמות שהיו אמורות להציג בו וסרטון ראיון עם ראש עיריית הליפקס שתכננו להקרין במליאת הסיום.
אנחנו רוצים להודות לכל מי שלקחו חלק בהכנת הכנס, לכל היוזמות הנהדרות שפועלות לקידום קיימות בקהילות בכל רחבי הארץ. ובאופן מיוחד לשלוח חיזוק לכל היוזמות הפועלות בדרום הארץ ובעוטף עזה בפרט.
מקווים לראותכם בכנס הבא, בימים שקטים וטובים יותר.

יזמות מקומית כמנוף לחוסן קהילתי

אסנת בבלי מנהלת היחידה לחינוך לקיימות מינהל החינוך, עיריית ירושלים​
מרכז הקיימות קיפוד ויוזמת הרחוב החברתי

שחר פלום

מרכז קיפוד הינו מרכז קיימות עירוני, אשר נולד מתוך הצורך לקדם שינוי תפיסתי והתנהגותי של העיר כפר סבא ומעבר לחינוך שמהותו צמצום פסולת וקידום חיים מקיימים. המרכז משלב נושאים מגוונים כמו שימוש חוזר, צמצום צריכה, חדשנות, חינוך ויצירה ומטרתו הענקת פתרונות, ידע וכלים לתושב, על מנת להגיע למטרה הנכספת. במסגרת פעילות המרכז נולד החיבור של הרחוב החברתי – רחוב המייצר שיתופי פעולה ויוזמות בין ארגוניים, עמותות ומוסדות חינוך במטרה לייצר קהילה חזקה, מכלילה ומקיימת.

פוגשים אילתים

אביחי ג'קסון

פוגשים" הינה קהילת מארחים שהחלה לפעול בשנת 2020 עם פרוץ הקורונה כתוצר של קול קורא של קרן מנדל לסיוע לנפגעי קורונה. כיום מטרתה העיקרית הנה פיתוח מוצר תיירותי הנותן היצע של תוכן מקומי אותנטי וייחודי במרחב הביתי של המארח, אשר יעשיר את החוייה של המבקר באילת. המוצר הינו פרי שתוף פעולה אותו הוביל היזם אביחי ג'קסון יחד עם הרשות המקומית (דרך האגף לפיתוח עסקי בהנהגת מרלן רוזנפלד), מעוף אילת (בהנהגת ענת ארנון) ותאגיד התיירות (בהובלת ליאת אגסי).

הערך המנחה של הפרוייקט הנו כלכלה מקומית מקיימת ויצירת הזדמנות לתושבים להיות מעורבים בענף התיירות תוך יצירת הכנסה נוספת ומשמעות לחייהם. מיזם "פוגשים" יוצר מעורבות של התושבים בענף, מרחיב את מגוון האפשרויות לתייר ולתושב, משנה את הרגלי הצריכה של התייר המגיע לאילת ומאפשר חוויה ייחודית והצצה לעולמם העשיר של התושבים החיים בעיר הדרומית.

בית מלאכה קהילתי זיכרון יעקוב

ננסי כץ

בית המלאכה הקהילתי בזיכרון יעקב הינו התארגנות של תושבים בשיתוף פעולה עם מתנ"ס זמארין ומחלקת איכות הסביבה של מועצת זכרון יעקב. בית המלאכה מהווה מרחב לעבודה משותפת וחלוקת משאבים של כלים וידע. מטרת המרכז יצירת שינוי תודעתי והתנהגותי, יחד עם חיזוק החוסן הקהילתי בקרב הקהילה המקומית, דרך עבודה עם הקהילה הבוגרת ועם מערכת החינוך. מעבר לבית מלאכה אליו יכולים התושבים לבוא על מנת לתקן ולבנות חפצים, המקום משמש כזירת מפגש לעשייה חברתית עם אג'נדה של קיימות וכבית ליוזמות חברתיות וסביבתיות. צוות בית המלאכה מלווה בצורה קבוצתית ואישית תכנון והוצאה לפועל של יוזמות חברתיות וסביבתיות ברחבי המושבה.

על עצים ואנשים

ד"ר שי בנימין, חבר מועצה ומחזיק תיק איכות הסביבה במבשרת ציון, בוגר תכנית העמיתים של מרכז השל לקיימות.
אלונים שווים לטבע

עפר בינדל

יער אלונים בשרון עד לפני כ100 שנה היו יערות אלונים בשרון. היערות הוכחדו, קבוצות עצים בודדות שרדו "האיש ששתל עצים" אגדת עם צרפתית מספרת על אדם שבמשך 40 שנה זרע בלוטי אלון באזור צחיח. לאחר 40 שנה נוצרו יער, נחלים, אגמים ובעלי חיים רבים חזרו לאזור. יער האלונים חוזר לשרון. הפרויקט יצא לפועל בשנת 2009, 2200 אלונים נוספו ליער. הפרויקט מפעיל תלמידים, חיילים, משפחות , חברות מסחריות ועוד לפחות פעם בשבוע עובדים בפארק, נוטעים, משקים ומטפלים.

תושבים, עצים ורשויות - תובנות על כוחה של קהילה לשמירת טבע עירוני מנקודת מבט אקטיביסטית

ד"ר מלי נבו

תושבים, עצים ורשויות – תובנות על כוחה של קהילה לשמירת טבע עירוני מנקודת מבט אקטיביסטית גידול האוכלוסייה בישראל מביא לתוכניות פיתוח שמקודמות על ידי רשויות מקומיות. לרוב הן אינן מבוססות על הוקרה אקולוגיות, שיתוף ציבור מותאם, חוכמת המקום ושימור יחסי אדם טבע. יישומן בפועל מוביל לטרנספורמציות במציאות הקיומית הלוקאלית והכוללת, ויש בכך פגיעה ישירה בצדק האקולוגי וברווחה הסוציו-אקולוגית לאדם ושאינו אדם (human and non human).

ביטוי קונקרטי לדבר משתקף דרך כריתת עצים שניתן לשמר, שינוי פני מקום ו'הכחדת החוויה' (extinction of experience). מול מציאות זו, ולאור ההכרה הגוברת בחשיבותם של העצים להתמודדות עם משבר האקלים ותרומתם לרווחת האדם, מתפתחת בשנים האחרונות תופעה סוציו-אקולוגית שמשתקפת בפעילות אזרחית אקטיביסטית לשמירת עצים וטבע עירוני מול תוכניות פיתוח. ההרצאה סוקרת את התופעה מנקודת מבט סוציו-אקולוגית אקטיביסטית משתתפת דרך השוואה בין שלושה תיאורי מקרה. היא מאירה את חשיבות הקהילה להכללה של של קולות במרחב ההחלטה על מציאות מקום, למעבר צודק ולרווחה של מערכות סוציו-אקולוגיות בישראל.

רחובות של עצים

מורן ברגר

מיוזמה להשפעה פוליטית

אבירי התל

אפרת כהן פלאם

אבירי התל, מחאה שהפכה ליוזמה עירונית ויש בה עדיין מימד של שיתוף תושבים לפני כשש שנים, התחילו ליד תל בית שמש חפירות הצלה לפני הרחבת כביש 38.

תושבים שהבינו את משמעות הגילוי עבור העיר, יצרו קבוצת מחאה בשם אבירי התל, וגייסו המוני תושבי בית שמש והסביבה למען הצלת התל והפיכתו לפנינה עירונית. העשיה הקיפה גרעין קשה של כחמישים אבירים בקבוצת ווטסאפ ומאות ואפילו אלפי עוקבים לקבוצת פייסבוק בשם אבירי התל. אבירי התל הוא שילוב של אנשים פרטיים ועמותות מקומיות שהצליחו לגייס גם פוליטיקאים למאבק. בסופו של התהליך(אחרי שבניית הכביש תסתיים) בית שמש כעיר תקבל מהמדינה פיתוח של התל לאתר תיירות כולל גשר גישה רחב ידיים מעל הכביש הנבנה. כחלק מהמאבק נוצר קשר טוב עם המכון הישראלי לארכיאולוגיה ויחד איתם נוצרו שיתופי פעולה מקצועיים עבור תושבי העיר, גולת הככותרת הוא פרוייקט משותף עם בית ספר שזכה בהאקטון המקומי. ובעצם ימשיך את ההנכחה של סיפור התל בקרב תושבי העיר. למכון יש ניסיון בעבודה עם קהילות נוספות ברמלה ולוד, שזה מהווה יתרון גדול. כיום משמשת הקבוצה בעיקר לחלוקת מידע על דברים שמתגלים באיזור, יוזמות שקשורות בתל וטיולי תוכן.

שדולת ירושלים בת שדולת ירושלים בת קיימא, ארגוני חברה אזרחית מציעים סדר יום ירוק לבחירות המקומיות - קיימות עירונית בבחירות המקומיות

יערה פארן

מבשרת מצילים את המחצבה

דב פיין

נשים מובילות קיימות ברשות המקומית

ורד זיסו-כהן, רכזת תכנון וקיימות, מרכז השל לקיימות
גינה קהילתית אקולוגית - בית ספר אלדוהא

סיהאם געאר

היוזמה הינה הקמת גינה קהילתית בשטח בית ספר הנמצא באחת משכונות העיר רהט. הגינה תהווה שטח ציבורי ירוק ופתוח עבור תושבי המקום והקהילה שגרה סביבה, ותוכל אף להיות מקום אירוח לסיורים למבקרים מבחוץ. היא תהיה מקום מפלט ומרחב בטוח לנשים במהלך היום, או למשפחות אחר הצהרייים, לשהיה במקום בטוח, ירוק ומכיל. יוכלו להתנסות, להכיר ולחוות בה פעילות של גינון, עבודה באדמה ומפגש בלתי אמצעי עם טבע. מובילות הגינה הן נשים, ברובן אמהות של ילדים שלמדו או לומדים בבית הספר, וגרות באזור. מטרות היוזמה הן לספק מרחב בטוח וירוק בעיר בה מרחבים כאלו לא קיימים כלל, ובעיקר מכיוון שמדובר על שכונה בה יש מצוקות כלכליות מורכבות.

באמצעות עבודה בגינה, רכישת מיומנויות ואף למידה על נושאים חדשים, ישנה כוונה לעזור בצמצום פערים כלכליים. מטרה נוספת היא חיזור הקשר החברתי ומעמדן של הנשים בחברה הבדואית, על ידי כך שניתן להן מרחב מפגש מעצים ובטיחותי, בו הן מייצרות, מובילות ואף יכולות לעשות בו שימוש ככל שהן רואות לנכון. מטרה נוספת היא תרומה לסביבה והיערכות למשבר האקלים. על ידי יצירת מרחב חינוכי וקהילתי ירוק, מתכוונות הנשים לעסוק בהעלאת המודעות של התושבים והכרות עם נושא הקיימות ומשבר האקלים, ולדבר עם התושבים על פעולות שצריך לנקוט כחלק מההיערכות. מטרה נוספת היא קידום אורח חיים בריא. על ידי עבודה בגינה וגידול בפועל של ירקות, הכוונה היא שהגינה תעזור לקדם, הן מבחינת מודעות והן בפועל, תזונה בריאה ונכונה יותר כחלק מהפעילויות שיתקיימו בה. נקודה אחרונה היא המטרה של הגינה כנקודת מפגש בין דורית בין הדור הישן והמסורת בחברה הבדואית לבין הצעירים שפחות מכירים מסורות ומנהגים אלו.

"רואות ירוק בעיניים - אג'נדה 2030, לא משאירות אף אחת מאחור" (פוטו וויס)

יהלומה זכות

במשך קרוב לשנה, קהילת המתנדבים של חוסן אופקים, ברובן נשים מבוגרות, עברה תהליך משמעותי של חשיפה למהות והשלכות משבר האקלים. בעיקר התמקדנו בנושאי שמירת איכות הסביבה, וההשלכות של משבר האקלים על מגדר, בריאות ועוני. עבור רוב הקהילה, היה זה מפגש מעמיק ראשון עם הנושא. השלב השני היה הפיכת הקהילה לרשת של סוכני שינוי שפועלים לצמצום נזקי משבר האקלים במרחב הפרטי והציבורי. לשם כך, קיבלה הקהילה קורס מעשי במושגי יסוד של צילום בסמארטפון. שנית, הקהילה יצאה לצלם תמונות המביעות את הקול הייחודי שלה כתושבי אופקים. תוצר סדנת הפוטו-וויס הינו תערוכת צילומים בה לכל תמונה מצורף מלל שנכתב ע"י הצלם.

"גינות במדבר"

אמאל אלנססרה ורינה חטיב

חיבור הקהילה לטבע בעיר

ד"ר ענת אהוד מנהלת חינוך סביבתי הרשות לאיכות סביבה וקיימות עיריית תל אביב-יפו
שומרי חולות ראשון - למען הכרזה על שמורת טבע בחולות ראשון לציון וחוף אקולוגי

ליאורה מקדשי ניאזוב

פיתוח טבע עירוני בפתחת נחל ארזה

ותיקים בסביבה מבשרת ציון

מחברים את קהילת חריש ליער ולטבע שמסביב

מעוז לואנץ

"בשבילי חיפה"

ענבל חן ברגב

הולך בת"ל

הילה קרן-שטיינמץ

הנעת שינוי ברשות המקומית - איך מתחילים? בין הרשות לתושבים

רן רביב, מנהל תחום קיימות מקומית, מרכז השל
רשת הקומפוסטרים הבאר שבעית

דן לסט

רשת הקומפוסטרים הינו מיזם הפועל מזה כשנתיים בעיר באר שבע ומאפשר למאות תושבים החיים בעיר להנות מנקודות מחזור לפסולת האורגנית שלהם בסמוך לבתיהם. הארגון פועל במישור הקהילתי ע"י הקמת נק' קומפוסטציה ע"פ צורך אשר עולה מהשטח, במישור החינוכי ע"י חיבור עם מוסדות חינוכיים שונים הפועלים בעיר ובמישור העסקי ע"י חיבור עם עסקים הפועלים בעיר. הארגון מנוהל ומתופעל ע"י רשת של תושבים-סטודנטים פעילים בעיר, בהתנדבות או בתמורה למלגות המוכרות ע"י קרנות/גופים/אוניברסיטה אשר הביעו את תמיכתם בפרוייקט.

גינות גג קהילתיות

חנוך קרליבך

פרויקט חדש בהובלת 'ארגון גג' (מוסללה) ,ובשיתוף עיריית ירושלים- המחלקה לקיימות חברתית וחברת עדן. , שמטרתו היא מימוש פוטנציאל הגגות בעיר ירושלים לטובת הקהילה. גינת גג קהילתית נועדה לספק לקהילה מרחב איכותי לעסוק בגינון, בגידול ירקות, להתקרב לטבע בלב העיר, ולהוות מקום ירוק לנופש ופנאי. הגינה יכולה לשרת התארגנות תושבים ואוכלוסיות שונות ומגוונות: גיל שלישי, תנועות נוער, בעלי צרכים מיוחדים, משפחות וכו'.

שניה במנשה

הדס ילינק

צמצום בזבוז מזון והפחחת צריכה הם דברים שנוגעים לכל אחד מאיתנו, והם בעלי השפעה גדולה לא רק לכיס אלא גם לשמירה על משאבי כדור הארץ והפחתת פליטות גזי חממה. כשמקדמים את זה יחד כקהילה, היכולת שלנו לעשות שינוי גדלה ומתרחבת. מחלקת קיימות ואיכות סביבה במועצה אזורית מנשה בחרה לקדם נושאים אלה על ידי תמיכה בהקמה של וועדות קיימות ביישובים, סיוע בקידום מיזמים קהילתיים בדגש על צמצום צריכה ובזבוז מזון.

לצורך זה הקמנו פורום וועדות קיימות שנפגש אחת לשלושה חודשים, נתנו ליווי מקצועי לכל וועדה, קידמו קולות קוראים לתמיכה כספית בקידום יוזמות קהילתיות ולאירועים קהילתיים רוחביים סביב שבוע סביבה וגרין נובמבר. כיום אנו רואים את הפירות – עם הקמה של 7 מרכזי יד שניה לבגדים (נוספים על הקיימים) 5 מחסני השאלה של ציוד טיולים וכלי עבודה ביישובים, מקרר קהילתי, ספריה קהילתית, ערכות כלים לאירועים ועוד.

חשמל כשר ובריא

בת אל ספיבק

קהילות של קיימות

הדר שפיגלמן מנהלת מח' קיימות חברתית עיריית ירושלים
קהילת אבוקדו-קהילה עם גרעין חזק - הבית של קהילת הקיימות של אשדוד

ימית הוניקמן וסילבי שרפי

איך מקימים קהילה מקיימת? איך מעודדים מיזמים קהילתיים מקיימים בעיר? ברוכים הבאים לאבוקדו – הבית של קהילת הקיימות של אשדוד. באבוקדו, תוכלו למצוא את כל הפעילויות הנעשות בעיר בנושאי סביבה, טבע וקיימות. תוכלו להצטרף לקבוצות ההתנדבות שלנו! ואפילו ליצור פעילויות ויוזמות עבור הקהילה בעצמכם ובלחיצת כפתור. בהרצאה יוצגו מספר יוזמות של הקהילה יחד עם הרשות המקומית, דרך מקרה בוחן של הקמת יער מאכל קהילתי באשדוד, גינת פרפרים, משתלה חברתית ועוד. בואו לקבל כלים מעשיים ודיגיטליים לניהול קהילה ולעידוד חיבור לטבע בעיר. את הקהילה תציג מחלקת קיימות ואיכות הסביבה.

קהילה מקיימת בשפירא וקריית שלום

דניאל שוורץ

״קהילה מקיימת בשפירא וקריית שלום״, היא התארגנות מקומית של תושבות ותושבים בדרום תל אביב, שמטרתה קידום אורח חיים מקיים וקהילתי בשכונות. שאיפתנו היא לחזק את החוסן המקומי ולקדם מעבר לאורח חיים מקיים באמצעות עידוד, חיזוק, תכלול, תאום ומימון פעילות מקומית הצומחת מהשטח. אנחנו מהווים חלק מרשת קהילות הטרנזישן בארץ.

בית ספר יער - יבנאל

מתן יעקב גולן

מיוזמת תושבים לפרויקט עירוני

יואב אגוזי, מרכז השל
חוות דעת - מרכז לחדשנות חינוכית בח'רבת ארזה

מוישי פרידמן

מרכז חדשנות 'חוות דעת' הינו יוזמה שצמחה מהשטח (Bottom-up) ובעזרת הרשות המקומית הפכה לשחקן מרכזי בזירה העירונית. המרכז עוסק בפיתוח פדגוגי וחדשנות בתחומי הלמידה וההוראה החוץ כיתתית והמודעות הסביבתית. פיתוח תוכן ועזרי למידה, כלי הנחיה ומתודות לעבודה חברתית-רגשית ובנוסף מוביל

השתלמויות וסדנאות ייחודיות לצוותי חינוך בתחומים הללו. 'חוות דעת' ממוקמת באתר הטבע העירוני, בכפר הקדום 'בית ארזה'. בשטח האתר ניתן לראות מגוון מתקנים חקלאיים ומבנים ארכאולוגיים מתקופות שונות, לצד מגוון ביולוגי עשיר וייחודי המאפיין את אזור ההר. מרחבים פתוחים אלו מאפשרים למידת חקר חוויתית המבוססת על עקרונות 'הלומד העצמאי' וה'שיתופיות'. החווה הינה מגדלור חינוכי ייחודי, אשר מהווה תפר מחבר בין פדגוגיה, מנהיגות וקהילה – חממה לפיתוח הוראה חדשנית לאור מסורות קדומות , גשר בין הטבע לעיר.

סיפורו של קומפוסטר שכונתי הרצלייני

אלישבע פבריקנט

סיפור מלא השראה של תושבת הרצליה שיזמה בשנת 2013 הקמת קומפסטר שכונתי, ראשון מסוגו בעיר, שגדל עם השנים והפך למתחם קומפוסטרים שוקק חיים.. יסופר גם מנקודת מבטה רכזת הקומפוסטרים של עיריית הרצליה. חוגגים עשור ליוזמה קטנה שלעיתים נראה שהקדימה את זמנה אך היום נראה שאין הגיוני ממנה.

בוסתן קהילתי יהוד מונוסון

יואב אגוזי

איך נהרסה יוזמה מפוארת, והאם מתוך המשבר יצמחו ניצנים חדשים? הבוסתן הקהילתי ביהוד מהווה פנינת טבע חשובה בקצה העיר. למעשה גינה קהילתית גדולה פתוחה לכולם, המנוהלת ע"י קבוצת מתנדבים מזה שנים. לפני מספר חודשים, בשל טעות אנוש, נהרס חלק משמעותי מהבוסתן. השלב הראשון היה משולב מהלם וכעס רב שהופנה כלפי העירייה.

בהמשך היה שלב שבו נדרשו הצדדים לבחור האם נכון והאם ניתן לצאת לשיקום המקום, או לוותר ולהספידו. לאחר מספר מפגשים בין נציגי העירייה והתושבים, ולאחר שחרור הכעסים והאכזבה החל בהדרגה תהליך איטי של שיקום. הצוות שגם כך היה שחוק למדי נדרש להתגייס לחשיבה יצירתית, העירייה נדרשה לגייס תקציבים בתקופה מאד מורכבת, בזמן שמרבית התושבים התכנסו למעין שיתוק בהמתנה לבעלי הענין המרכזיים לפעול עבורם. ה"תוצר" עדיין בהתהוות, תהליך שיקומי אף פעם לא יכול להיות מיידי וישנם שלבים שלא ניתן לפסוח עליהם. עם זאת ראינו ערך רב בביצוע אינטרוספקציה (הסתכלות פנימה) לאורך כל שלבי השיקום, ועל כן בחרנו לשתף את הנוכחים בשבר ובתהליך ההדבקה מחדש. בחרנו להגיע לכנס עם נציג העירייה, שלקח על עצמו, יש לאמר באומץ, לעמוד מול התושבים, מול נציגי הבוסתן, מול גורמי המקצוע האחראים לנזק ומול אלו האחראים לתיקונו. אנו צועדים יחד בכנות, בשיתוף פעולה מלא, ועם קשיים לא מבוטלים.

מצרכנות לשותפות - קהילות שמסתכלות אחרת על מזון

מיטל אמיר שפר, מנהלת פרויקטים, עמותת צלול
מטבע מקומי המחבר את הקהילה לאדמה

רות אהרונוביץ וג’יזלה שולמן

לירה שפירא הוא מטבע מקומי המחבר לאדמה. הנפקתו תלויה בהפרדה וטיפול בקומפוסטר מקומי והפיכתו לדשן. כל קילו של זבל אורגני שנזרק לקומפוסטר שווה ללירה שפירא אחת. האדמה המקומית מדושנת בקומפוסט מקומי ועליו גדלים ירקות מקומיים שאותם הקהילה יכולה לקבל בתמורה למטבע.

דיזיפרידג׳

יובל קושמרו

מקרר קהילתי בשיתוף עם העיריה ומשטרת ישראל בעקבות הצלחת המיזם הוגדר כפיילוט למקררים נוספים על ידי שני הגופים. המיזם יצר סביבו קהילה וכ50 מתנדבות המצילות כ4 טון מזון בחודש מעסקים בשכונה. באי המקרר מביאים ולוקחים מצרכים לפי צורכם ומסייעים לצמצם בזבוז מזון.

קהילות שיתוף אוכל - רובין פוד

שי רילוב

בעיית בזבוז מזון הינה בעיה חברתית, כלכלית וסביבתית עצומה. בכל שנה למעלה משליש מהמזון בישראל (בעולם) מתבזבז, יותר מ 40% מקורו בשלב צרכנות ביתית. כשמדובר במניעת בזבוז מזון, הכי חשוב לשים לב לאיך שאנחנו קונים, מאחסנים, מבשלים ומגישים. אבל, יתכן ועדיין נתקענו עם עודפים, בישלנו יותר מדי, קנינו מוצר שלא לטעמנו, אנחנו יוצאים לחופשה או מתחילים דיאטה. במצבים כאלה, אין יותר טוב מלשתף את העודף! אז איך משתפים אוכל? אנחנו שמחים להיות בית לרשת הולכת וגדלה של קהילות שיתוף אוכל בואצאפ, המחברת בין שכנים ומאפשרת להם לשתף עודפי מזון באזורם. התחלנו לפני מספר חודשים – אבל כבר יש כמעט 2000 משתמשים בחיפה והסביבה!

קהילון גשור

צוקי דויטש

הקמת מרכז לייצור ואספקת מזון בריא מחומרי גלם בריאים ומקיימים . זאת, בעלויות נמוכות, ובשיתוף ובעלות חברי הקהילה (קואופרטיב). כלומר, חברי הקהילה אשר מעוניינים להצטרף למיזם – הם הבעלים וגם הצרכנים של מוצרי המזון . בנוסף , המרכז משמש כמודל לצריכת מזון בריא בכל בית ובכל קהילה באשר היא.

הצלה ושיקום מגוון מינים

יערה סרי
"יש לי לב זהב - היום הצלתי צב"

אלונה גלבוע

גיוס קהילת התושבים בישובים קהלתיים, ורתימתם להצלת הצבים לפני כל פעילות אגריסיבית בישוב או סביבתו הטבעית. הדרך להשפיע ולשנות את התנהלות המועצה כלפי הטבע שבממשק הישוב.

קהילה למען הטבע

שלומית ליפשיץ

מגוון ביולוגי מתמעט

הדס שורץ

עיר שטוב לחיות בה

אנה בר אור, מנהלת פרויקטים, עמותת שבועת האדמה
הולכים רוכבים רמת גן

יוני לוין

קבוצת התושבים "הולכים. רוכבים. רמת גן" פועלת לקידום תשתיות הליכתיות רכיבה ותח"צ, ולהעלאת המודעות לתחבורה ירוקה בקרב תושבי רמת גן. פעילי הקבוצה בקשר ישיר ורציף עם חברי מועצה ועם גורמי מקצוע בעירייה על מנת לקדם אמצעי מיתון תנועה בשכונות, מדרכות רחבות ומוצלות, שבילי אופניים, נת"צים, תחנות אוטובוס מוצלות ובטוחות. מיפינו ליקויים בטיחותיים במספר שכונות ולאחר מספר רב של סיורים ופגישות, אכן טופלו ליקויים רבים. פעילי הקבוצה פועלים להעלאת המודעות ל"היפוך הפירמידה התחבורתית" על ידי יצירת ותרגום סרטונים, כתיבת פוסטים, תליית פוסטרים, רכיבות מודעות, חוגי בית לקראת הבחירות המוניציפליות, השתתפות בכתבות מקומיות.

שדרות יפה לך

שרית סלע

נושא הניקיון הינו נושא משמעותי באיכות החיים ברשות המקומית ומהווה נקודת חיכוך מתמדת בין התושבים לעירייה בכל הארץ. לאחר שנים של השקעה בתשתיות ובשיפור השירות, עיריית שדרות בחרה להוביל מהלך משותף עם התושבים מתוך גישה חדשנית הרואה בהם שותפים למהלך ולא רק לקוחות. במסגרת התהליך נעשה מיפוי נתונים ונבנו פיילוטים משותפים עם תושבים לשיפור ניקיון העיר והמרחב הציבורי המשותף, בליווי מהלך הסברתי רחב.

שבועת האדמה

מירב פרזיגר

שבועת האדמה היא עמותה ללא מטרות רווח הפועלת משנת 2007 במטרה לקדם חקלאות עירונית בת-קיימא ופיתוח קהילתי בבאר שבע ובנגב. מרכז הפעילות שלנו הינו בחוות בארי – חווה אקולוגית-קהילתית בלב העיר העתיקה בבאר שבע. החווה פועלת כמרכז קהילתי תחת כיפת השמים, אשר מציע לקהילה תוצרת חקלאית טרייה ובריאה וידע בנושא חקלאות עירונית. כל זאת במטרה לקרב בין תושבי העיר לאדמה ולחבר בין אוכלוסיות שונות לקהילה מגוונת ויוזמת. בחווה מתקיימים קורסים בחקלאות אקולוגית ורוקחות טבעית, אירועים קהילתיים וחוגים לילדים ומבוגרים. מחוץ לחווה אנו מקימים ומלווים גינות קהילתיות וחינוכיות ומפתחים יוזמות סביבתיות חברתיות בנגב.

פרויקט קיימות עירונית בטירה

יאיר אנגל

"מהכורכר ועד ההר" - טבע עירוני למען המחר

מורן בביאן בן עמרם מנהלת מרכז קיימות עירוני, עיריית ירושלים
פורום שומרי הגבעות בנס-ציונה

עינת מטלון

פורום שומרי הגבעות הוקם על מנת לשמור על השטחים הפתוחים,המסדרון האקולוגי ועל נכסי הטבע והסביבה באזור נס ציונה. אנחנו קבוצת מתנדבים ופעילי סביבה העוסקת בחינוך,הסברה,מאבק ציבורי והעלאת המודעות להגנה על גבעות הכורכר ועל הטבע שמסביב לעיר.

בשביל המעיין

אורלי שבח/דן אמיר

השטחים הפתוחים הולכים ומצטמצמים לטובת מיזמי בנייה. הערים הופכות צפופות והגישה אל שטחי הטבע אינם נחלתם של כלל תושבי הקהילה. מספר תושבים (גימלאים/ות) אוהבי סביבה מודאגים מאיומי הבנייה ברכס לבן, החלו לפעול להנגשת העמק בדרכים מגוונות, בין השאר לאחר קורס לייזמות סביבתית בקהילה, (של המועצה הישראלית להתנדבות, מחלקת הרווחה וקהילה בעיריית ירושלים, מפעל הפיס והמחלקה לקיימות בעירייה). התוצאות הניבו יצירה של קבוצת תושבים פעילה לטובת עמק לבן בשלל פעילויות ומיזמים תוך יצירת חיבורים בין אוכלוסיות השכונות הסובבות.

האוצר שמתחת להר - שטח זר

יונית תבק

שכונת חומת שמואל קיימת כ25 שנים בירושלים, היא הוקמה בדרום מזרח העיר, על ספר מדבר יהודה. השכונה עטופה בשטחי טבע ומורשת יפיפיים כמעט מכל עבריה, הם מכונים "פארק נחל דרגה". עבור רוב התושבים השטחים הללו הם מעין "חצר אחורית" לשכונה, מיטבי הלכת והרגש לטבע גילו את האוצרות שיש במרחבים האלו: עדר צבאים, מגוון צמחים, כרמי זיתים, ציפורים, זוחלים והמון שרידים ארכיאולוגיים, כשגולת הכותרת היא אמת המים החשמונאית שהובילה מים לבית המקדש.

אנחנו יודעים היום את הערך האדיר שיש לשהייה בטבע, הטבע הוא גם מקום שמחבר מגוון אוכלוסיות מכיוונים שונים והחיבור אל הטבע מגביר את האהבה לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט. אנחנו, התושבים הפעילים, רואים שליחות לפרסם ולהביא את הציבור של השכונה ומחוצה לה אל הפארק. אנחנו פועלים בשיתוף עם המנהל הקהילתי, בו יש מינוי מיוחד מטעם העיריה של 'רכז טבע עירוני' איתו אנחנו רוקמים את החלומות לכדי מעשה בעזרת שיתופי פעולה שונים. אנחנו מקיימים סיורים ופעילויות, מקדמים הנגשה לשטח ע"י שילוט וסלילת שבילים, בניית פרגולות ופינות ישיבה וחיבור מוסדות החינוך ללמידה וחינוך בטבע.

תושבים ורשות במאבק ארצי

פזית שביד - שייט, מנהלת שותפויות וקשרי ממשל, ירושלים והסביבה
מצילים את הרי ירושלים

עודד כספי

הפעילות לשמירה על הטבע בהרי ירושלים נתמכת על-ידי ציבור רחב שלא מוכן לקבל תכניות בנייה על אתרי המורשת, היער והמעיינות שלו. החזון הוא הקמת גן לאומי שיגן סטטוטורית על השטח ויבטיח את הגנתו לדורות הבאים, לשם כך המדינה צריכה להבין שיש לה בידיים נכס לאומי שראוי לטיפוח והגנה. יוזמת הגן הלאומי-אזרחי, היא ראשונה מסוגה, ונועדה להוות השראה למוסדות המדינה לקראת הקמת גן לאומי רשמי.

עד הכרזה רשמית, בשטח פועלת יוזמה אזרחית שמקיימת סיורים הדרכות ואירועים קהילתיים בשטח, הכל על מנת לטפח את אתרי הטבע ולהעצים את החיבור של התושבים למקום. מתוך תחושת אחריות ונקיטת יוזמה- אנו הקמנו יחד עם שותפים רבים גן בניהול התושבים, של התושבים למען התושבים.

עמותה נגד הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

דר' צוף מויססקו יפלח

מחאת העמודים - מכתש רמון

עזרי קידר

בסתיו 2020 גילו תושבי מצפה רמון כי חברת החשמל הציבה 14 עמודי חשמל חדשים בלב מכתש רמון בהתאם לתכנית שאושרה 5 שנים בות"ל קודם לכן ועמדה בסתירה להחלטת שר האנרגיה. עמותת קשת, ארגון סביבה מקומי, יצאה למאבק שסחף אלפים, שהביא לתיקון התכנית והטמנת הקו בתקציב של 45 מיליון ₪ ולשינוי התפיסה של מוסדות התכנון בנוגע להקמת קווי מתח גבוה בשטחים פתוחים ושמורות בכל הארץ.

קהילה ממחדשת ומתחדשת - מתן חיים חדשים לחפצים ובניית קהילה

דודו קרני, מנהל מעבדת תבל, מרכז השל לקיימות
גילגולו של מעיל- האיצטורבל, חנות קח-תן קהילתית

הילית ישראל

האם חנות קח תן שכונתית היא יוזמת קיימות או יוזמה קהילתית? איזה השפעה יש לה על החברה בה היא פועלת? חנות הקח-תן 'האיצטרובל', פועלת כשש שנים בתוך מועדון קהילתי שמפעילים תושבי הגבעה הצרפתית. סיפורה ידגים איך לזהות הזדמנויות שנקרות בדרך: לעשייה חברתית פנימה, החוצה ואפילו בחו"ל, ויציג את התהייה האם יש נוסחה, שמפצחת את הרצון ההולך וגדל בחברה לייצר מעגלי קיימות והחלפה מקומיים.

"כמה שצריך"- מרכז מיחזור לימודי קהילתי

לוטם שלדיקס

"כמה שצריך" הינו מרכז מיחזור-חינוכי-קהילתי בערבה, המשלב בתוכו את חשיבות נושאי המיחזור, איכות הסביבה, ופיתוח יצירתיות מתוך החומרים הקיימים סביבנו, יחד עם בנייה של מסגרת פעילות בקהילה. כשמו "כמה שצריך" – נובע מהצורך שלנו לקחת הרבה יותר מידי ומהכל, ומה שלא צריך זורקים או שוכחים. 

אנו מזמינים את הקהילה לבחון מושג זה בכל פעם מחדש ולתת ערך לחומרים שאיבדו את יעודם הראשוני. אל המרכז נאספים חומרים ושאריות תוצרת מפעלים, חנויות ובתים וממויינים על ידי מתנדבים לתצוגה מרשימה ממנה ניתן לקחת חומרים בחינם לכל מטרה. במקום מתקיימות לאורך השנה פעילויות מפגשים וסדנאות יצירה בחומרים הממוחזרים, ומתקיימים שיתופי פעולה נרחבים עם מסגרות החינוך, המרכז הקהילתי, התרבות והעשרה למגוון קהלים וקבוצות . בנוסף במקום ניתן להשאיל ערכות כלים רב פעמיות לאירועים שונים של עד 100 איש. הערכה להשאלה עבור כל תושבי הערבה בעלות סמלית החפצים להימנע משימוש בכלים חד-פעמיים. המרכז הוקם ומופעל בסיוע שותפות ביחד ערבה-אוסטרליה, הסוכנות היהודית ומועצה אזורית ערבה תיכונה.

בר-תיקון

גילי בריקס

מאז נובמבר 2018, מדי כ-6 שבועות, מתקיימים בבית פרנקפורט – מרכז קהילתי בשכונת הדר יוסף, אירועים לחידוש והחזרה לשימוש של חפצים שהתקלקלו, נשברו או נקרעו. בכל בר-תיקון נבחרת של כ-10 מתנדבות ומתנדבים – תיקונצ'יקים בעלי ידיים טובות שרובם גרים בשכונות הקרובות, מחכים לתושבי האזור עם כלי העבודה 

(שהביאו מהבית) והחומרים הדרושים כדי לתקן צעצועים, מכשירים אלקטרוניים, רהיטים קטנים, בגדים, תיקים וחפצים מסוגים שונים. המתקנים עושים כול מה שניתן, ביצירתיות, מתוך רצון טוב ובמסירות, כדי שה"לקוחות" ייצאו מהאירוע עם חפצים 'כמו חדשים'. היו שותפים להבאת היוזמה למימוש: בעיריית תל-אביב, מנהל קהילה, רובע צפון-מזרח – נגה שביט ודפנה בוטנר, ברשות לאיכות הסביבה נעה רגב, אדוה אופיר ורכזי הקיימות בשכונת הדר יוסף במהלך 5 השנים, בית פרנקפורט – מנהלות המרכז הקהילתי בשנים אלה, רחל שמואל שמסייעת לי בארגון ונבחרת המתקנים המדהימה ובה מתמידים ומסורים לעניין.

רק עוד רגע מזמנך,
הכדור זקוק לך

למרכז השל נסיון של מעל ל-20 שנה בהכשרות וקורסים פורצי דרך לרשויות מקומיות, משרדי ממשלה והציבור הרחב

לא מצאת את הקורס שמתאים לך? נשמח מאד לעזור לך למצוא אותו