מרשות מבטיחה לרשות מקיימת

36

בשנים האחרונות הפך המשבר הסביבתי לנושא מרכזי בסדר היום העולמי, הלאומי והמקומי. דוחות ההערכה האחרונים של האו"ם, מצביעים על מגמות פגיעה סביבתית ללא תקדים בחומרתן, וחלון הזדמנויות צר, לשינוי מגמות אלו. יחד עם זאת, קובעים דוחות אלו בנחרצות כי עדיין יש מספיק משאבים כלכליים, זמן ואמצעים טכנולוגיים לשינוי המצב. לשם כך נדרש רצון פוליטי וציבורי ליישום הידע והאמצעים הקיימים, והכוונה פוליטית להטמעתם.

כדי לספק כלים למימוש פיתוח בר-קיימא ברשויות המקומיות בישראל, יזמו המשרד להגנת הסביבה ומרכז השל לקיימות, בשיתוף מרכז השלטון המקומי ורשת ערים בריאות את ניסוחם של עשרה עקרונות לרשות מקיימת וכתיבתו של מדריך מקצועי (מצורף בלינק למטה בעמוד זה). מטרות המדריך הן לסייע בידי הרשויות המקומיות בבואן ליישם התנהלות ברוח עקרונות פיתוח בר-קיימא, ולהציג דוגמאות מוצלחות כמקור להשראה, לימוד והזנה הדדיים בין רשויות.

ברמה המקומית, המשבר הסביבתי בא לידי ביטוי  בירידה באיכות המשאבים והשירותים המגיעים מהסביבה: ירידה באיכות המים, צמצום השטחים הפתוחים, זיהום האוויר, זיהום הים והנחלים מצד אחד, ומצד שני, מתמודדים ראשי הרשויות עם עלויות גדלות בטיפול ובשמירה על הסביבה: טיפול בפסולת, טיפול בשפכים, ניקיון, פיקוח, טיפול במפגעים סביבתיים ובריאותיים, טיפוח חזות היישוב והטבע המקומי. הלחץ על ראשי הרשויות לספק איכות חיים נאותה לתושבים הולך וגובר ולצידו הולך וגדל הקושי לעשות זאת, אין ספק שטיפול הולם בנושאים אלה מחייב לשנות הן דפוסים קיימים של חשיבה והן את הגישה לניהול נושא איכות הסביבה והפיתוח, שינוי המכוון לפיתוח מושכל – פיתוח בר-קיימא.

מעניין? שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך