אג'נדה 2030 – יעדים גלובליים, השפעה מקומית
בשנת 2015 אימצו כל המדינות החברות באו"ם את אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא, מסגרת פעולה עולמית שאפתנית להשגת שלום ושגשוג עבור אנשים וכדור הארץ.
בלב האג'נדה עומדים 17 יעדי פיתוח בר-קיימא (SDGs) – מסגרת אוניברסלית שנועדה להתמודד עם האתגרים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים הדחופים ביותר של האנושות. יעדים אלו שלובים זה בזה, וביסודם תפיסה לפיה התקדמות בתחום אחד אינה יכולה לבוא על חשבון תחום אחר.
יעדים לפיתוח בר-קיימא
היעדים עוצבו מתוך מחויבות כוללת לשוויון והכלה, תוך יישום עקרון היסוד 'לא להשאיר אף אחד או אחת מאחור'. עיקרון זה נותן עדיפות לטיפול בצרכים של אוכלוסיות מוחלשות ומודרות, לצמצום אי-שוויון ולהבטחת שגשוג לכל.
על ידי חיבור בין שאיפות גלובליות למציאות המקומית, היעדים הופכים לשפה וכלי מאחדים להתמודדות עם אתגרים מורכבים, כגון מיגור העוני, קידום בריאות ורווחה, השגת שוויון מגדרי וההתמודדות עם משבר האקלים.
ישראל אימצה את היעדים בשנת 2019, והתחייבה לשלבם במדיניות הלאומית. למרות שנעשו התקדמויות בתחומים מסוימים, נדרשות פעולות משמעותיות נוספות כדי ליישר קו בין התכנון האסטרטגי של ישראל לבין החזון השאפתני של האג'נדה.
בשנת 2017 החלה יוזמה חדשנית, שהביאה להקמת רשת של ארגוני חברה אזרחית המחויבים לקידום יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא. את המהלך הובילו עמותת איתך-מעכי, מרכז השל לקיימות ומנהיגות אזרחית, ארגון הגג של המגזר השלישי בישראל, בשיתוף ותמיכה של קרן היינריך בל.
התהליך התחיל בלימוד מודלים בינלאומיים לשילוב החברה האזרחית בקידום היעדים וכלל התייעצויות לגבי האופן שבו היעדים יכולים לשמש כלי רב-עוצמה לשינוי מדיניות. בנובמבר 2018 התקיים כנס חשיפה גדול בהשתתפות 120 נציגי ארגוני חברה אזרחית, שחשף את היוזמה והיווה אבן דרך בשיתוף הפעולה.
במהלך שנת 2019 התמקדה הפעילות בגיבוש מסמך עמדה משותף כהכנה להגשת הסקירה הלאומית הראשונה של ישראל (VNR) ליישום היעדים. מסמך זה, שאושר על ידי כ-50 ארגוני חברה אזרחית, הציע עקרונות מדיניות ומנגנונים ליישום היעדים, תוך שימת דגש על נקודת המבט של החברה האזרחית. המסמך הוגש רשמית לממשלה ונכלל כנספח בדו"ח הרשמי של ישראל.
פרויקט 'אג'נדה 2030: ביטחון חברתי, כלכלי וסביבתי לכולנו' התנהל בין השנים 2021 ל-2024, בהובלת איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, מרכז השל לקיימות, ושתיל – הקרן החדשה לישראל, ובתמיכת האיחוד האירופי.
מטרת הפרויקט הייתה חיזוק קואליציית הארגונים ליישום אג'נדה 2030 בישראל בהשפעה על המדיניות הלאומית והמקומית לקידום היעדים. ליבת העשייה עסקה בהגברת היכולת של הארגונים לשלב את היעדים, בעבודתם, להעצים קהילות מקומיות, ולהגביר את קולם של קבוצות מודרות, תוך הקפדה על עקרון "לא להשאיר אף אחד ואחת מאחור".
הפרויקט התמקד בארבעה יעדים מרכזיים –
מיגור העוני (יעד 1),
קידום בריאות טובה (יעד 3),
שוויון מגדרי (יעד 5)
והתמודדות עם שינוי אקלים (יעד 13)
תוך מתן דגש על התמודדות עם אתגרים משולבים ויצירת שיתופי פעולה החוצים מגזרים ותחומי פעילות (חברתי, סביבתי וכדומה).
ברמה הארצית, הפרויקט קידם את שילוב היעדים במדיניות באמצעות הרחבת הידע ועבודת סינגור:
בנגב, אזור המאופיין בפערים חברתיים וכלכליים ופגיעות מיוחדת לשינויי האקלים, התמקד הפרויקט בסיוע לארגונים ופעילים מקומיים המשלבים את היעדים בעבודתם:
במהלך שלוש השנים של הפרויקט, הושגו הישגים הממחישים את הפוטנציאל של היעדים להניע שינוי חברתי וסביבתי.
מחקר הפעולה של הפרויקט הדגיש לקחים חשובים:
לקריאת סיכום מחקר הפעולה
הפרויקט סיפק תובנות חשובות על קידום היעדים בישראל, והאיר את ההזדמנויות – והאתגרים – בעבודה זו.
לקח מרכזי היה החשיבות של שימוש ביעדים כמסגרת מאחדת להתמודדות עם אתגרים משולבים. חיבור בין סוגיות כמו עוני, שוויון מגדרי, בריאות ואקלים הדגיש את היתרון של גישה רב-ממדית.
שיתופי פעולה בין-מגזריים – בין ארגוני חברה אזרחית, ממשלה, רשויות מקומיות ואקדמיה – הם הכרחיים לאיגום משאבים, מומחיות ונקודות מבט לפיתוח פתרונות הוליסטיים עם פוטנציאל להשפעה רחבה.
למרות ההתקדמות, עלו מספר חסמים:
היעדר תיאום ממשלתי:
העדר מנגנון ממשלתי ברור ליישום היעדים מגביל את שילובם במדיניות הלאומית.
שילוב היעדים בהקשר המקומי:
התאמת יעדים גלובליים ליוזמות קהילתיות דרשה מאמץ משמעותי להבטחת רלוונטיות והתאמה לצרכים המקומיים.
חיזוק אמון בין-מגזרי:
מתחים היסטוריים והבדלים בסדרי עדיפויות בין החברה האזרחית לממשל הקשו על שיתופי הפעולה. בניית אמון דורשת זמן, דיאלוג ומטרות משותפות.
בהתבסס על התובנות הללו, יוזמות עתידיות צריכות להתמקד ב:
1. הקמת מנגנונים ממשלתיים ייעודיים:
קידום הקמת מנגנון ממשלתי אחראי ליישום היעדים, תוך הבטחת אחריותיות ותיאום בין משרדים ומגזרים.
2. חיזוק מעורבות מקומית:
השקעה בתהליכים המובלים על-ידי הקהילה, המתאימים את היעדים למציאות המקומית, תוך העצמת קבוצות מודרות להוביל שינוי בר-קיימא.
3. טיפוח שותפויות:
פיתוח קשרים ארוכי טווח בין חברה אזרחית, ממשל, אקדמיה והמגזר הפרטי. פלטפורמות ללמידה משותפת ומרחבים לקבלת החלטות משתפת יכולים לגשר על פערים ולהגביר את ההשפעה של פעולה ליישום היעדים.
4. הגברת מודעות ציבורית:
המשך מאמצים לשילוב היעדים בשיח הציבורי, תוך הדגשת הרלוונטיות שלהם לחיי היומיום ולרווחה של כולם וכולן.
רוצים לקבל את העדכונים הכי חמים? מלאו את הפרטים עכשיו והצטרפו לקהילת מרכז השל. אנחנו שולחים רק דברים מעניינים וחשובים
לא מצאת את הקורס שמתאים לך? נשמח מאד לעזור לך למצוא אותו
