לפתיחת המסמך

לורם איפסום דולור סיט אמט

האקתון UpScaling קיימות, היום שאחרי

בעל תואר ראשון בחינוך, הוראת המדעים והתמחות בחינוך דמוקרטי וחינוך לקיימות מסמינר הקיבוצים ותואר שני בלימודי סביבה מאוניברסיטת ת"א. בעל ניסיון רב בהדרכה, הוראה והנחיית תהליכים לקידום קיימות. בעבר ריכז את תהליך הטמעת ערכי הקיימות במכללת סמינר הקיבוצים. כיום מנהל את המרכז ללימודי קיימות במרכז השל, מרצה ומנחה תכניות למידה מגוונות.
44

על האקתון UpScaling קיימות אנחנו מדברים כבר הרבה זמן, והנה הוא קרה. ב 7-8.2.18 התכנסנו במתחם הקסום של בית איגוד ערים בית נטופה שבסחנין כ70 איש ואישה, כדי לתת בוסט מרתוני ל 11 מיזמים מרשימים ההמקדמים כל אחד בדרכו קיימות. יש משהו מרתק במתודה הכאוטית הזו, ששוברת תהליכים ליניארים מובנים ורציונאליים, מערבבת משתתפים כמעט רנדומליים ברקע שלהם, אבל עם לב פתוח, כישרון ויצירתיות, מגוון ניסיון ויכולות, להתמקדות ודחיפה של מיזמים.

אפשר לנסות לתפוס את הקסם שהיה באירוע באמצעות אותם PiNGים, מפגש בזק כל כמה שעות, ובו נציגי הקבוצות משתפים בקצרצרה איך התקדמו, מה הצרכים שלהם ומה המטרה שהם רוצים להשיג בשעות הקרובות. במפגשים הללו, פתאום מתגלה כמה קל להושיט יד לעזרה מחד, וכמה משאבים אנושיים איכותיים יש לנו ממש מסביב. האירוע הזה נמצא מחוץ לקופסא של עסקים כרגיל וגבולות השוק – המיזמים נתפשו כנחלת הכלל, כמשהו שיש לכל הנוכחים אינטרס להעיף קדימה, המשתתפים נתנו את מיטב כישוריהם לכל דורש כחלק מכלכלת אהבה.

אז בתום 36 שעות עם מעט מאד שינה, נפגש צוות השיפוט לשיחה קצרה עם כל מיזם, שאל שאלות מאתגרות ונתן עצות, לאחר מכן, בזמן שמובילי המיזמים הציגו בקצרה את התוצרים לכלל המשתתפים, צוות השיפוט ישב על המדוכה. בסופו של דבר, צוות השיפוט ציין לשבח את מיזם "הרשת" של צעירי באר שבע בהובלתם של בן מורג ומתן סעד, שהצליחו להמשיג מודל עבודה קהילתי הניתן לשכפול, מודל שמקדם צעירים ואת העיר שבה הם חיים בצורה מעוררת השראה, את מיזם 100 אלף גגות סולאריים השאפתני של אדם קרומר שמכוון לשינוי פני משק החשמל בישראל באמצעות קבוצות רכישה לגגות סולאריים (אלו ימים אחרונים להצטרף לקבוצה הרביעית!), את מרכז ההפצה לגני יער של רון מלצר ותמר רייס, שמבקשים להוציא את הילדים של כולנו מהקוביות והבטון לחוויה משמעותית ואינטנסיבית ביער, הרבה מעבר למיזמי למידה חוץ כיתתית סטנדרטית, וכמובן, המיזם שזכה לאות חביב השופטים, המיזם לשימור תרבויות מסורתיות בהובלתה של יונית קריסטל, שיוצר מפגשים רב דוריים ורב תרבותיים סביב מלאכות ותרבויות מסורתיות, כאלו שחברו בצורה בלתי אמצעית בין אדם למקום, אדם לסביבה, אדם לקהילה ואדם לעצמו.

כמובן שגם שאר המיזמים היו מרתקים ובצעו קפיצות מדרגה, ונראה שגם המשתתפים עצמם הרוויחו לא מעט – קשרים חדשים, היכרות עם כלי עבודה ותיאוריות שינוי, התחככות עם האתגר שבהאצת מיזמים, בזיהוי המודל הכלכלי והמנוף לUpScaling. 

אנחנו כמובן רוצים להודות לכל המשתתפים, מובילי המיזמים, צוות השיפוט, המארחים ולכל מי שלקח חלק בהרמת האירוע ובהבטחת הצלחתו! האירוע מבחינתנו נרשם כהצלחה ואנחנו כבר עכשיו מתחילים לשחק עם המחשבות  – איך עושים את זה עוד יותר משמעותי ואפקטיבי, איך מגיעים ליותר משתתפים, יותר מיזמים, ומבצעים קפיצות מדרגה גדולות עוד יותר. פרטים נוספים, ישלחו לקראת שנה הבאה :-).

למי שפספס, להלן מידע קצר על השופטים והמיזמים:

צוות שיפוט

  • בהאא עתאמנה אבו ריא – היא עו"ד, נוטריון ומגשרת בענייני משפחה. מנהלת משרד לעריכת דין, מנחה קבוצות גישור ומנהיגות מגשרת בגבים. יו"ר דריקטריון בתאגיד מי הגליל.

  • לימור אלוף – יועצת אסטרטגית לקיימות בתעשייה, לימדה קורסים לחשיבה אקולוגית בטכניון ובHIT, עבדה עם חברות מובילות בתעשייה דוגמת תנובה, נייר חדרה, בגיר, יזמה קרן נאמנות ירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם, כתבה טור חשיבה ירוקה במוסף סוף שבוע של מעריב, ניסחה הצעת חוק לסביבה חינוכית בריאה שמקדם ח״כ דב חנין, מרצה ומייעצת לצוותים ירוקים בארגונים.

  • דני גל – מנכ"ל קו משווה, עמותה המקדמת שוויון בתעסוקת אקדמאים ערבים בשוק העסקים הישראלי. דני הוא בוגר תכנית גלייטסמן למנהיגות ציבורית של אוניברסיטת הרווארד, יועץ ארגוני וממקימי ההאב בתל-אביב ליזמות חברתית. בין השאר בעברו, היה ממקימי תכנית המזרח התיכון של CEF המוקדשת ליצירת דיאלוג, אמון, ושיתופי פעולה אזרחיים בין ישראלים לפלסטינאים החיים באזור. ממובילי יוזמת 'מהמאהל למעגל': 1000 שולחנות עגולים בהשתתפות 10,000 איש שדנו בעתידה של החברה הישראלית.

  • מיקי חיימוביץ' – היא עיתונאית ואשת טלוויזיה ישראלית, ובעבר מגישת חדשות בכירה. בעשור השני של המאה ה-21 הפכה לפעילה להפחתת אכילת בשר ומובילה את קמפיין להנהגת "יום שני ללא בשר" ("Meatless Monday") בישראל, לצד פעילות חברתית ענפה. סדרת הסרטים התיעודיים "המערכת" שחיימוביץ' מפיקה חושפת היבטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים של מערכות וסוגיות מגוונות לקהל הרחב.

  • אביב לביא – עיתונאי ישראלי, בעל תואר ראשון במדעי המדינה. מגיש בגל"צ את התכנית "יהיה בסדר" שעוסקת במנעד רחב של סוגיות חברתיות וסביבתיות, ובמקביל כותב טורים במאקו ומשמש כעיתונאי ופרשן בנושאי סביבה וקיימות. לביא כתב יחד עם אשתו, שירי כץ, את "המדריך הישראלי לאוכל אורגני", ולמעט ימים גשומים במיוחד מגיע לעבודתו ברכיבה על אופניים.

טעימה מחלק מהמיזמים שלקחו חלק בהאקתון:

קידום השקעות אחראיות / נגה לב ציון נדן

השקעות אחראיות מתייחסות להבטים סביבתיים וחברתיים בתהליכי קבלת החלטות השקעה. בעשר השנים גדל התחום בעולם משמעותית וכיום הצטרפו למגמה למעלה 1600 גופים פיננסים המנהלים כ70 טריליון דולר. בארץ הנושא בחיתוליו, החסם העיקרי המונע גופים פיננסים להתקדם הינו המודעות הציבורית הנמוכה, וחוסר עניין. לאחר שנים של עבודה וקידום התחום, רואים ניצנים של שינוי: הממשלה פירסמה הוראה חדשה לשוק ההון; בגופים הפיננסים נפתחו מוצרים אחראים בודדים, ובציבור מגמה ירוקה גרמה לאוניברסיטה העברית לאמץ השקעות אחראיות. ברור כי שינוי משמעותי יגיע רק אם נצליח לגייס את הציבור לדרוש ניהול השקעות אחראיות מהגופים הפיננסים. לשם כך נדרשת התגייסות וחשיבה משותפת ויצרתית.

הרשת / בן מורג ומתן סעד

"הרשת" הוקמה לפני שנתיים וחצי במטרה לאפשר לצעירים להיות חלק ממארג אנושי המייצר הזדמנויות למפגש, יצירה ולקיחת אחריות משותפת על חייהם בעיר באר שבע והפיכתה לביתם. מטרתה היא לאגד מבוגרים-צעירים משלב ה-SINKDINK (שזה – Singledouble income, no kids) באמצעות חיי קהילה תוססים. כחלק מכך, הרשת ייצבה גרעין חברים המונה 100-150 חברים המכירים זה את זה, נפגשים באופן קבוע, וחשים שייכות ומחויבות לחזון הרשת, לצד למעלה מ- 5,000 צעירים וצעירות שלקחו חלק בפעילויות השונות שלה בבאר שבע. מעבר לכך, הרשת מהווה פלטפורמה ובית למגוון יוזמות חברתיות הצומחות מקרב חבריה על פי צורכיהם וברוח ערכי הרשת במגוון תחומים: למידה, יצירה, התפתחות אישית וקבוצתית, סביבה וקיימות אורבנית. הדבר מתבטא בין היתר בפרויקטים של התחדשות ושיפור פני המרחב הציבורי בעיר בדרך הנותנת מענה לצרכי חברי הרשת בפרט ולתושבי העיר בכלל. הגיע הזמן להרחיב את הרשת לקנה מידה חדש!

מאה אלף גגות סולאריים בישראל / אדם קרמר

מאה אלף גגות סולאריים הוא מיזם שנולד מתוך האמונה ששינוי סביבתי/חברתי לטובה יכול לנבוע בטבעיות מתנאים של רווח הדדי בין הסביבה לאדם היחיד ולחברה ככלל. היום לא רק סביבתי וחברתי להקים מערכות סולאריות ביתיות. הקמת מערכות גם משתלמת מאד לבעלי הגגות. הבעיה היא שחוסר ידע, מורכבות והשקעה ראשונית גבוהה גורמים לכך שמערכות סולאריות לא צצות בכל מקום. כדי לפתור את הבעיות האלו, אנחנו מארגנים רכישות קבוצתיות של מערכות סולאריות. אנחנו מפיצים ידע, מפשטים את התהליך ומשיגים הנחות משמעותיות ומימון מלא. המטרה שלנו היא לעזור בהקמת מאה אלף גגות סולאריים, בדרך ל 100% אנרגיה מתחדשת בישראל.

מתחילים במשק הבית / עופר קרן

אנחנו צורכים הרבה יותר ממה שאנחנו באמת צריכים. בתרבות השפע שבה אנחנו חיים נדרשת חשיבה חוזרת על משק הבית וכלכלת המשפחה. השילוב המתבקש בין תרבות הצריכה חסרת המעצורים והחברה המסורתית יכול להתבצע בקלות על ידי העצמת נשים. מטרת המיזם הכנת תוכנית הדרכה לצמצום צריכת המשאבים. המיזם מבוסס על אסטרטגיה אותה פיתחנו להתייעלות שיטתית בצריכת האנרגיה. לשיטתנו כל משק בית יכול להתייעל בשליש בהוצאות החשמל המים ורכש המזון על ידי חשיבה פורצת דרך והעצמת הנשים – מנהלות משק הבית. המיזם מיושם בחלקו בשפרעם – והתקבל כאחד מהאתגרים אותם כל רשות מקומית יכולה ליישם בקלות על ידי הכשרת מדריכים מקומיים.

מרכז הפצה גני יער / רון מלצר

בשש השנים האחרונות הקמתי וניהלתי את גן היער הראשון בישראל, גן קשת במצפה רמון. במהלך שנים אלו העמקנו אל תוך מהותה של גישה חינוכית יחודית זו, ומשנה לשנה הרחבנו את פעילותנו ב"יער" מיום אחד מלא לחמישה ימים מלאים בשבוע בכל עונות השנה, מתוך הבנה עמוקה של השפעת המרחב הטבעי על נפשו של הילד הצעיר כיום ועל הדרך בה יתנהל במרחב זה בבגרותו. הגן הינו גן של משרד החינוך אשר התקבל כגן ניסויי, וכיום מוגדר כמודל להפצה. אנחנו מעוניינים להקים מרכז אשר יעסוק בדיוק הגישה החינוכית ע"י כתיבתה והשרשתה בתוך מערכת החינוך הציבורי ע"י השתלמויות, הרצאות, ליווי מוסדות ומחלקות חינוך ועוד. הגיע הזמן שהרבה יותר ילדים ילמדו בחוץ וביער!

דרך הפחם / איל ביגר

המיזם פועל לנוכח האתגר המשולב של עודף גז"ח, פסולת חקלאית/קק"ל/גזם עירוני המטופלים באמצעות שריפה או הטמנה, ודלדול פוריות הקרקע. אבותינו ידעו להכין ולהצניע ביו-פחם בקרקע חקלאית יחד עם גללי בע"ח – והופעת הדשנים הכימיים השכיחה את הידע העתיק. מיזם "דרך הפחם" עוסק בהחייאת כלי העבודה החקלאי החשוב הזה, ומשכלל אותו עם טכנולוגיה מודרנית בשלבי הכנת החמ"ג, הפיחום והיישום בקרקע. יצור והשמה של ביו-פחם נחשב לאחת מ-5 הטכנולוגיות המובילות לצמצום ריכוז הגז"ח. בישראל המייצרת מיליון ומאה אלף טון פסולת כנ"ל בשנה אין יצור ושימוש נרחב וראוי בביו-פחם. זה פתרון שמשנה את חוקי המשחק בהתמודדות עם שינויי האקלים, והגיע הזמן לאימוץ נרחב שלו בארץ!

קידום קיימות במרחב הציבורי הירוק / דבי לרר ושוש עינב

המיזם מקדם תכנון, ביצוע ואחזקה של השטחים הירוקים בעיר בדרכים אקולוגיות בנות קיימא. ללא ריסוסים, ורעילם. שימוש בצמחית א"י, שימוש בצמחי תועלת, שילוב הקהילה במיזם. המיזם פועל בהצלחה בכמה רשויות מקומיות, והגיע הזמן להגדיל את היקף הפעילות שלו לכל רשות שמבקשת סביבה איכותית וידידותית לאדם ולסביבה.

קהילת נגרים קהילתיים / יפעת ואמיר לוין

אנחנו מקימים קהילות נגרים-מעצבים-הנדימנים (ו-וומנים) שמשתלטים על פינות חשוכות בעיר/בארץ/ביקום שבו הם חיים, ומייצרים placemaking – פינות שימושיות שמרחיבות את הלב לתושבים-משתמשים, כלומר לעצמם ולקהילה. הקבוצה מקבלת הנחייה והדרכה על ידינו- (Studio9 יפעת ואמיר לוין) בשלב התכנון ובשלב הביצוע.

קומפוסטר לכל בית / שרון ברק

מטרת המיזם הינה הנגשה בצורה פשוטה ונוחה בנייה ויישום קומפוסטר לכל בית, באמצעים וחומרים שכל אחד יכול להשיג בקלות, על ידי הפצת סט הוראות פשוט בקוד פתוח שכל אחד יוכל להרכיב לבד, בשבילו או בשביל אחרים. המטרה היא למקסם יכולות מיחזור ביתיות, כצורך סביבתי, חינוכי וכלכלי, על ידי חשיפת המידע לנחלת הכלל באיזו קלות ניתן לבנות קומפוסטר ולמחזר בכל בית, ללא אדמה או כל אמצעי אחר ולמעשה להשתמש בקומפוסטר כפח נוסף ישיר לפסולת אורגני. המודעות תעלה, יהיה פחות אשפה לטפל בה ובכל בית ניתן יהיה לראות באיזו קלות ניתן להכניס את נושא הקיימות והמיחזור לחיים.

מסה קריטית לצרכנות בריאה / יעלי אטשטיין

"מסה קריטית לקיימות ובריאות (CMasS)" תקדם הקמה של אתר אינטרנט מסוג " one-stop shop" בסגנון "ebay" של קיימות ובריאות. אתר המציע תכנים מקצועיים בנושאים בריאותיים רלוונטיים ושלל מוצרי צריכה מכל העולם, כולם בעלי "טביעת רגל בריאותית" נמוכה, משמע: סינון לפי רכיבים (מכילים פחות רעלים), תהליכי ייצור אקולוגיים יותר, מוצרים מתכלים, טבעונים ועוד הנתמכים בתווי תקן עולמיים וחוכמת המונים.

 

שימור מלאכות מסורתיות / יונית קריסטל

לימוד מלאכות מסורתיות של עדות וקהילות שונות בארץ (עד כה – לרוב ערביות) בתוך ההקשר הסביבתי, ובתוך ההקשר התרבותי של אותה קהילה. הלימוד מתבצע בסדנאות שאורכן חצי יום עד שלשה ימים, בהנחייה משותפת שלי ושל מורה נוספ/ת – בעל/ת מלאכה מסורתית, בדרך כלל מבוגר/ת, בתנאי אירוח אצל המורה או משפחתה/ו. התלמידות/ים נחשפים/ות לסביבת המגורים, למשפחה, ולסיפור החיים של המורה. המפגש הינו ממוקד למידה ועבודה, ובהיותו כזה הוא טבעי ומשוחרר. "הידיים עובדות, והלב נפתח"… מעמד המורה, וכן השכר הגבוה הניתן למארח/ת- בדרך כלל איש/ה מבוגר/ת – הוא בעל משמעות רבה שכן היא/הוא מועצמים מתוקף המעמד כמורה וכאוצר/ת ידע חשוב ובעל תפקיד בהגדרת זהות תרבותית. לעובדה זו משמעות חברתית מיוחדת והשפעה על הקהילה המארחת כולה. 

 

מעניין? שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך