לקראת ועידת האקלים לחינוך ומשבר האקלים 5.7
קווי השבר הרבים והמטרידים הפוקדים אותנו בישראל (לדוג': משבר הבריאות, מערכת החינוך, המשבר הכלכלי , משבר האמון בפוליטיקה, אלימות וכו') נחשפו ביתר שאת בתקופה האחרונה. אולי החמורים מבין כולם הוא משבר האקלים והמשבר האקולוגי, גם משום עוד טרם עיכלנו את המשמעות המלאה לעתידינו ולחיי ילדינו.
בעניין חינוך למשבר האקלים עולה התמיהה: האין מספיק בעיות, מבלי שנעמיס עוד אחת כה מורכבת על הכתפיים הקורסות של מערכת חינוך ציבורית מותשת?
עבור צעירים וצעירות בכל העולם, כולל בישראל, זו איננה בחירה כלל שניתן לדחוק לימים נוחים יותר. הם יודעים היטב שמרב הנטל של תוצאות משבר האקלים עתיד ליפול עליהם. לכן, מיליוני המשתתפים במחאה של תלמידים ותלמידות סביב העולם (גם בישראל) תובעים להשיב את הביטחון בעתידם ודורשים פעולה נמרצת של המדינות, כלומר, שאנו המבוגרים, נרתם כולנו למאבק פעיל בשינוי אקלים.
למה זה לא קורה?
תגובות במערכות החינוך לאתגר זה היו עד לא מכבר פושרות למדי מול הדחיפות של המצב האקלימי. סוגיית משבר האקלים, גם אם זכתה לאזכור קל בתוכניות הלימודים, מעולם לא עמדה במרכז סדר היום של בתי ספר. לא שהנושא חדש למדע (כבר מוכר וידוע מעל 30 שנה), אלא מערכות חינוך, שמטבען נוטות לשמרנות, התקשו להתמודד עם המורכבות החוצה דיסציפלינות והדורשת הקניית מיומנויות וכלים שמורים ומוסדות חינוך לא הוכשרו לטפל בהם. כך, נידון האקלים לשוליים של תשומות וקשב של מערכת החינוך במשך כשלושה עשורים.
חינוך לאקלים – איך עושים את זה?
לאחרונה, מערכות החינוך בעולם, ולו מעט בזכות קולות הנוער עצמם, הגיעו להכרה שאינן יכולות להמשיך לעמוד מהצד ולהסתפק בתוכניות העבר. הם הבינו שעליהן להישיר מבט אל מצב החירום האקלימי ולפתח למידה שתכין את הדור הצעיר לאתגרי הזמן .פירוש הדבר שעל בית ספר להפוך עצמו לסוכן שינוי, כגון הגברת מודעות ושיח, הרחבת ידע מדעי לצד חמלה, אחריות ויזמות לשינוי אורח חיים, וטפח מעורבות אזרחית פעילה כחלק מפיתוח חוסן אישי וקהילתי. במילים אחרות: לפתח בקרב תלמידות ותלמידים יכולת לחיים ראויים בצל משבר האקלים והאסון האקולוגי ופעילים להבראתם.
עם זאת, אין פתרונות קסם. חינוך אקלים מציב סוגיות פדגוגיות וערכיות ראשונות במעלה: כיצד מלמדים על משבר האקלים וההרס האקולוגי בלי לפתח בקרב תלמידים ותלמידות ייאוש וחוסר אונים? איך מפתחים חוסן במצב של חוסר וודאות? איך משלבים מעורבות אזרחית של צעירים וקהילות כחלק מתוכנית הלימודים?
לצורך ליבון סוגיות אלו ואחרות תתכנס לראשונה הוועידה הארצית לחינוך ומשבר האקלים בתאריך 5.7.2021.
מה יהיה בוועידת חינוך למשבר האקלים?
בוועידה הארצית הראשונה, יתכנסו בפעם הראשונה מומחים מהארץ ומהעולם: אנשי מערכת החינוך, הורים, מורים ותלמידים. מושב ייחודי בוועידה מוקדש לכלים להתמודדות עם חרדה אקלימית וגישות להכלה רגשית של תלמידים ותלמידות בתהליכי למידה של משבר האקלים.
המושב השני יחשוף יזמות חינוכיות ודוגמאות של הצלחה לשכפול והשראה בנושא חינוך אקלים.
המושב השלישי – "פערים בחינוך" יארח (בזום) את פרופ' מרסיה מקנזי (Marcia Mckenzie) מקנדה שמובילה פרויקט מחקר עולמי הבוחן את מדיניות להטמעת נושא משבר אקלים במערכות חינוך במדינות סביב העולם. מידע זה נחוץ להשוואה ולבחינת מצב חינוך האקלים בישראל. מושב הנעילה של הוועידה יביא רשמים וקולות ממחאת נוער אקלים.
ועידת החינוך הינה חלק מסדרה של 15 ועידות אקלים אזוריות שיתקיימו בחודשים הקרובים בכל הארץ, לקראת ועידת האקלים העולמית. מידע נוסף על הוועידות האזוריות באתר – https://climatemeet.org.il/
