דו״ח האופטימיות

מבוא – אופטימיות, הצלחות, ותסיסה מבורכת

מרכז השל, כארגון שמקדם קיימות כגישה לשגשוג ולאיכות חיים, מציע לאפשר לימוד ושכפול הצלחות כדרך לכינון עתיד טוב יותר. כבר היום, בישראל, אנו עדים לפריחה של יוזמות ושל פעילויות מכל קצוות הארץ שפועלות לקדם עשייה חברתית סביבתית שמשנה את המציאות.

לרוב, יוזמות אלה "חולפות מתחת לרדאר" – כלי התקשורת אינם מסקרים אותן, והן אינן, מגיעות לתודעה של החברה הכללית. כמו כן, מאחר שהן באות מתחומים רבים – סביבתי, חברתי, עסקי, התנדבותי, טכנולוגי, עירוני, כפרי – הן אינן נכנסות לרובריקה מוכרת, ולכן חסרות כותרת אחת שמאגדת את כולן. איש העסקים והוגה הדעות פול הוקן מכנה תופעה זו "תסיסה מבורכת" ("Blessed Unrest"), וגורס שזו התנועה החברתית הגדולה בהיסטוריה. הוא מתאר אותה כך:

"זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שתנועה חברתית גדולה אינה הופכת ל"איזם" נוסף. החומר המחבר הוא רעיונות ולא אידיאולוגיות. התרומה הגדולה של תנועה נטולת שם זו הוא היעדרו של "רעיון גדול"; במקומו היא מציעה אלפי רעיונות קטנים, שימושיים ומאוד פרקטיים. במקום "איזמים" ישנם תהליכים, דאגות וחמלה. התנועה מדגימה פן של האנושות שהוא נדיב, גמיש ומהדהד… תנועה שצומחת מלמטה, בלתי אלימה, אין לה צבאות, מסוקים או פצצות. אין לה "בעל חוליות" כריזמטי ממין זכר כמנהיג. התנועה אינה מסכימה על כל דבר וסביר כי כך יישאר המצב, כיון שזו תהיה אידיאולוגיה. אך היא חולקת סדרה של הבנות עקרוניות לגבי כדור הארץ, אופן פעולתו והצורך החיוני בהוגנות ובהגינות עבור כל האנשים החולקים את המערכות מעניקות ומתחזקות החיים של כדור הארץ".

ההבטחה של תנועה נטולת שם זו היא להציע פתרונות לדילמות שנראות חסרות פתרון: עוני, שינוי אקלימי גלובאלי, טרור, הדרדרות אקולוגית, קיטוב חד בחלוקת הכנסות, אובדן תרבויות. תנועה זו אינה כורעת תחת הנטל של "להציל את העולם"; היא מנסה במקום זאת לבנות מחדש את העולם…. השראה אינה נאגרת מקינות מתישות אודות ליקויים, אלא היא נמצאת בנכונות של האנושות לשקם, לתקן, לבצע רפורמות, לחלץ, לדמיין מחדש ולשקול מחדש. ריפוי פצעי העולם ותושביו אינו דורש לנהוג כקדושים או להקים מפלגה פוליטית. זו אינה פעילות ליבראלית או שמרנית. זו פעולה קדושה" (לקוח מהספר "קיימות: חזון, ערכים, יישום", הוצאת מרכז השל, 2013).

חשיפה והגברת הנראות של תופעה זו מרחיבות את גבולות הדמיון של מה אפשר לעשות, ומאפשרת תהליך למידה ושכפול מיזמים מצליחים להרחבת מעגלי ההשפעה עוד ועוד.

הדוח: קריטריונים שהם הבסיס לאופטימיות

במשך חודשים, תיעדנו עשרות רבות של מיזמים ברחבי הארץ. אל מאות נוספים, עדין לא הגענו אליהם עדיין, והם מחכים לדוחות של השנים הבאות. חילקנו את המיזמים לכמה קטגוריות, אך כולם מייצגים פנים שונות של תחום הקיימות. כולם "מדברים קיימות" – אפילו אם אינם מודעים לכך: ניהול מקיים של משאבים (טכנולוגיה, אנרגיה, מים פסולת); ערים מקיימות; חדשנות עסקית (כולל תעסוקה של אוכלוסייה מודרת); תרבות דמוקרטית; מזון וחקלאות; קהילה וכלכלה מקומית; צעירים חינוך והכשרות; קיימות מעשית.

מה זאת הקיימות הזאת? "קיימות היא השקפת עולם דמוקרטית אופטימית, ששמה במרכז את כבוד האדם וחירותו מתוך הבנה עמוקה שכולנו חלק ממארג החיים המזין ומקיים את כל היצורים על פני כדור הארץ" ("על קיימות", מתוך "קיימות: חזון, ערכים, יישום", עורך ד"ר ג'רמי בנשטיין, עמ' 17). קיימות אינה חלום אוטופי, וגם לא תחום עיסוק ־ וודאי לא מקצוע מסויים זה או אחר. יותר נכון לחשוב על קיימות כסוג של משקפיים או מצפן, שבאמצעותה אנו בוחנים ומכוונים את מעשינו, מהכרעות אישיות יומיומיות דרך פעילות עסקית וחברתית של גופים שונים, ועד למדיניות ציבורית ממשלתית ועולמית.

הדוגמאות בדוח הן חשובות, אך עוד יותר חשובים בעינינו העקרונות להצלחה שזיקקנו מהן, שיכולים להעניק הכוונה והשראה לכולנו. המסר של הדוח איננו: הביטו וראו מי עושה טוב בחברה הישראלית, אלא: המון אנשים וגופים עושים דברים מדהימים, שכולם יחד הם מקור בלתי נדלה לאופטימיות, והנה כמה דברים שנוכל ללמוד מהם על איך להפיץ עוד פתרונות אמיתיים, לזרוע יותר אור, ולהעניק יותר השראה.