המודל הכלכלי הקפיטליסטי, גידול האוכלוסין והשאיפה המתמדת לקדמה ולצמיחה גרמו לעלייה בצריכה ולפגיעה מתמשכת במערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ.
המודל הכלכלי הקפיטליסטי, גידול האוכלוסין והשאיפה המתמדת לקדמה ולצמיחה גרמו לעלייה בצריכה ולפגיעה מתמשכת במערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ.
אוכלוסית כדור הארץ צפויה להגיע ל-9.6 מיליארד איש בשנת 2050 ועל מנת להזינם יידרשו כמויות משאבים שלא ניתן יהיה לספק, אם נמשיך בדפוסי הצריכה הנוכחיים ובאורח חיינו הנוכחי.
משקי הבית ומפעלי תעשיה נמצאים במקום השני בייצור גזי חממה אחרי תחבורה. משקי הבית, בעיקר בעולם המערבי, צורכים 29% מהאנרגיה המיוצרת בעולם ובכך תורמים ליצור 21% מגזי החממה בחישוב גלובלי.
לפיכך, נדרשים קובעי המדיניות לנקוט בצעדים שאפתניים בקצב מואץ, הן על מנת להפחית פליטות גזי חממה באופן משמעותי עד לאיפוסן במחצית המאה, והן על ידי תכניות הסתגלות לשינוי האקלים ברמה הלאומית והמקומית.
בדומה למהלכים של הפחתת פליטות ברחבי העולם, החל המשרד להגנת הסביבה בתהליך בין-משרדי שבסופו תגובש מפת דרכים לצמצום פליטות לטובת משק משגשג ומקיים בישראל, כך לדברי יוזמיו. תהליך זה יחייב צעדים דרסטיים שישפיעו עלינו ויורגשו על ידי כולנו, אך במיוחד על ידי החוליות החלשות בחברה.
מעבר צודק - Just transition
על קובעי המדיניות לנקוט בעמדה חברתית-ערכית, ולנצל שעת כושר זו גם לצמצום האי-שוויון ההולך וגדל בישראל ולוודא שהמשק בכללותו ירוויח מהמהלך. למרות שיוזמי התהליך כללו מרכיב של שיתוף ציבור מקוון, אנו במרכז השל לקיימות, סברנו כי יש צורך במהלך משלים של שיתוף ציבור על מנת להעניק לנציגי קבוצות האוכלוסיה שיושפעו מתוכניות אלה הזדמנות להביע את עמדתן ולהשפיע עליהן בעודן נמצאות בשלבי התכנון.
על כן, הוביל מרכז השל לקיימות תהליך היוועצות עם החברה האזרחית שנועד לאסוף תובנות ונקודות מבט מגוונות במטרה להצביע על איומים אפשריים בתהליך בצד ההזדמנויות והתועלות (co-benefits) שניתן להפיק ממנו. רק כך יהיה המעבר למשק דל-פחמן גם צודק ומקיים.
מסמך עמדה זה הופק במקביל להשקת התהליך הלאומי לתכנון מפת דרכים לשנת 2050, תחת הכותרת "מעבר צודק" (just transition) תפיסה המנחה מדינות רבות בעולם המתכננות את המעבר לייצור אנרגיה נקייה בדרך לכלכלה מקיימת. בישראל השימוש במושג זה רק בחיתוליו, אולם התרשמנו שעם הזמן השימוש בו נעשה נוכח יותר בשיח גם כאן.
שיתוף חברה אזרחית במעבר למשק דל פחמן
במהלך המחקר המקדים, נאספו דוגמאות לפרקטיקות מוצלחות ליישום מעבר צודק בתחומים שונים המספקות הצצה לאופן בו מדינות אחרות מתארגנות למימוש מעבר צודק.
במהלך המחקר קיימנו ראיונות ושיחות עם ארגוני עוגן בחברה האזרחית בישראל ממגוון אוכלוסיות כגון: החברה החרדית, החברה הערבית, ארגונים העוסקים בשוויון מגדרי, נציגים מיישובי פריפריה, בדואים בנגב, ארגוני תחבורה, ארגונים העוסקים בבעלי מוגבלויות, אנרגיה ותכנון עירוני ושאלנו את דעתם ביחס למדדים ולחזון המתגבש.
באירוע ההיוועצות עם החברה האזרחית שהתקיים בסוף נובמבר 2019 השתתפו כ-70 נציגים מהארגונים, מהממשלה, האקדמיה והתעשייה. העקרונות והתובנות שעלו מתוך הדיונים והמחקר המקדים נארזו למסמך מסכם שיוגש למעצבי התהליך הממשלתי.
מתוך ניתוח הממצאים, שורטטו 12 עקרונות-על רוחביים שלדעתנו ולדעת משתתפי ההיוועצות צריכים להנחות את מעצבי התהליך על מנת שהמעבר למשק דל-פחמן יהיה צודק:
- יש לנקוט בגישה ערכתית
- הפתרון אינו רק טכנולוגי
- יש לחתור לשלומות ולא רק לצמיחה
- יש לוודא נגישות, גיוון וייצוג
- יש להתנהל בשקיפות ולחתור לבניית אמון
- שיתוף פעולה בין-משרדי רחב
- פתרונות דיפרנציאליים מותאמים ( No one size fits all)
- לא להשאיר אף אחד מאחור (Leave No One Behind)
- שיתוף ושותפות הציבור
- עידוד כלכלה מקומית מקיימת
- קידום מודלים עסקיים המפזרים בעלות על הון
- אימוץ מדיניות של no regrets
לאחר דיון בעקרונות המעצבים, נציג את עיקרי ההמלצות לפי התחומים בהם התמקד התהליך הממשלתי, תעשייה ופסולת, תחבורה, אנרגיה, וערים ומבנים. אלה מהווים בסיס לפיתוח המשכי של כלי מדיניות ומסגרות פעולה חיוניים.
המסמך נכתב על ידי אביבה שמש וד"ר דיויד דוניץ.
תודה מיוחדת למשרד להגנת הסביבה שתמך בתהליך ובהכנת המסמך.
