100 ימים של טוב משותף

100 ימים של כלכלת טוב משותף

לפתיחת המסמך 100 ימים של טוב משותף
151

רקע

אחת השאלות המרכזיות בתחומי העשייה המוניציפלית היא איך ליצור תנופה כלכלית שמביאה שגשוג ושיפור באיכות החיים. כלומר, כיצד לבנות כלכלה מקומית שמיטיבה עם התושבים וקהילותיהם, עם העסקים, ועם הרשות – כלכלה המסתכלת על בני אדם – כלכלת הטוב המשותף.

מרבית הרשויות המקומיות פועלות מתוך הנחה כי כדי להגיע לשגשוג כלכלי ברשות, צריך להגדיל את התקציב ככל הניתן כך יהיו משאבים רבים יותר לחלוקה ולשגשוג רבתי. מאידך, תפיסה שמתמקדת בכלכלת הטוב המשותף, גורסת שהשגשוג מגיע ממגוון מנופים ברשות, וממגוון משאבים, לא רק הכספיים. חלקם יבואו לידי ביטוי בתמורות כלכליות ישירות ואילו חלקם בתמורות חברתיות וסביבתיות. זו תפיסה שמבינה שהפעילות הכלכלית ברשות היא מעצבת מרכזית של החיים ברשות, ולכן את התנאים לשגשוג ניתן וצריך לייצר תוך כדי הפעילות הכלכלית ולא רק בסופה.

כלכלת טוב משותף, מזהה באיכות החיים של האדם את אחד המרכיבים המרכזיים לאושרו, ולחיזוק הרשות המקומית. איכות חיים זו מושפעת מהמשפחה, הקהילה ומגורמים רבים נוספים שאינם חומריים. מתוך הבנה זו, ישאף ראש הרשות, להעשיר את חייהם של התושבים לא רק מבחינה חומרית אלא גם ע"י הגברת הקשרים החברתיים, איזון בין פנאי לעבודה, חיזוק הגאווה המקומית, שמירה על מרחב ציבורי פתוח וירוק, על אוויר נקי, חיי תרבות ויצירה תוססים ועוד.

קרדיט

המסמך נכתב בשותפות עם מכון שחרית, על ידי:

ד״ר ליה אטינגר, יובל סתיו ורן רביב – מרכז השל לקיימות

ד״ר אורלי רונן – בי"ס פורטר ללימודי סביבה אוניברסיטת ת״א

מעניין? שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך