בראשון במרץ בבית הנסן ההיסטורי התקיים הכנס הראשון לקיימות וקהילה כחלק מפעילות רשת מרכזי הקיימות המקומיים. הכנס אורגן על ידי המרכז לקיימות מקומית שבמרכז השל לקיימות, בשותפות עם עיריית ירושלים, מכון גתה, קרן ברכה, רשות ניקוז ים המלח, ארומה ישראל ועיריית תל אביב. לכנס הגיעו מעל 170 משתתפים שלקחו חלק בעשרה מושבים שונים בהובלת: המעבדה לחדשנות וקיימות באונ' תל אביב, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, קומיוניטי סביבה וחברה, הרשת הירוקה, הקליניקה האורבאנית באוניברסיטה העברית ועוד. בסך הכל הציגו בכנס כ-50 דוברים בתחום הקיימות והקהילה. בכנס נפגשו בעלי תפקידים מהשלטון המקומי, ארגונים ויזמים המקדמות קיימות ברמה המקומית ברחבי הארץ, בכדי לתת ולקבל השראה, להיפגש עם שותפים ותיקים – ולהכיר חדשים.
"הצעד הראשון לקיימות הוא שותפות", אומרת לורית לבוביץ, מנהלת תחום קיימות מקומית במרכז השל, "וזה בדיוק מה שניסינו ליצור יחד עם המשתתפים בכנס. אני מרגישה שהצלחנו – באופן אישי יצאתי מלאת השראה מהיקף העשיה ועם כוחות מחודשים לפעולה".
"הכנס מראה שהשיח על קיימות והשיח על קהילתיות מתחברים בלי כל מאמץ, ובמפגש בין התחומים קורים מפגשים מעניינים ומתאפשרים חשיבה חדשנית ופתרונות יצירתיים", אומרת אריאלה צוויקל, מנהלת תחום קיימות חברתית באגף חברה בעיריית ירושלים. "לפי ההרשמה שעלתה עלך גדותיה, הבנו שהכנס הזה היה צריך לקרות כבר מזמן".
לכבוד הכנס הגיע מלונדון פוראן דסאי, מייסד ארגון ביו-ריג'יונל (Bioregional) ומנהל בינלאומי של קהילות "חיים של עולם אחד". פוראן פתח את הכנס בסיפורו האישי, בתובנה אליה הגיע לאחר שנים רבות: "רציונליות לעולם לא תפתור את הבעיות של העולם. החיבור בין האישי למקצועי – הוא הפותח דלתות", ובדרכים ליישום עשרת ערוצי הפעולה בדרך לאורח חיים מקיים. מודל עשרת הערוצים אומץ ועובד על ידי המרכז לקיימות מקומית במרכז השל, ומוביל את תפיסת העבודה ברשת מרכזי הקיימות המקומייים, מודל משכונה קיימת לשכונה מקיימת, עיריית תל אביב ועוד. אורח נוסף שהגיע מאירופה בחסות פרוייקט FUTURE PERFECT של מכון גתה הוא לוקה פיסקוריץ מסלובניה, שסיפר על פיתוח כלכלה מקומית המבוססת על אומנות ויצירתיות.
במהלך הכנס התקיימו עשרה מושבים מקבילים, בהם שותפו סיפורי הצלחה, אתגרים ומסקנות מהיוזמות השונות "קיימות זה כלי ליצור שפע, גם במקום שאין", אמר מתן יעקב גולן, יזם קהילתי מהמרכז לקיימות שכונתית שהשתתף במושב "קיימות ככלי לשינוי חברתי". "בתנועה הסביבתית לעתים אנו מטיפים לאנשים יותר מידי על המשבר סביבתי ועל התחממות גלובלית, ומרבים לומר מה לא לעשות. זה מרחיק אנשים. אף אחד לא רוצה לשבת בחושך. עלינו להחליף שפה, לרקום ולחלום ביחד את מה שכן, לחגוג את החיים אבל לא על חשבונם של אחרים או של הדורות הבאים." אחד הפרויקטים שהוביל מתן היה מיזם מקומי להפרדת פסולת באופקים. פיילוט במסגרתו בני נוער מהשכונה הוכשרו לאיסוף וטיפול בשאריות האורגניות והועסקו בפרוייקט בשכר. הנערים עברו מדלת לדלת וביקשו מהתושבים להפריד את הפסולת האורגנית. ההכרות האישית, העבודה מהקהילה והמעקב הצמוד אחר התוצאות, בזמן אמת, יצרו את השינוי – והובילו להצלחת המיזם. "ראינו שבאמצעות מחשבה ותכנון מקיים – הלוקח בחשבון מרכיבים סביבתיים, כלכליים וחברתיים, ניתן להתגבר על מכשולים שבהם חברות גדולות שאינן מהמקום, לא הצליחו." הוסיף מתן.
במושב אחר שוחחו על כלכלה שיתופית ככלי לקידום קיימות עירונית, כחלק מסיכום פרוייקט קיימות עירונית של מכון ירושלים. דוד קורץ הוא פנסיונר ויו"ר ועדת ההיגוי של אד"מ – אגודת הדיור המשותף, ארגון המייצג פנסיונרים המקימים קואופרטיב דיור שבו יקדמו כלכלה שיתופית. במושב השתתפו גם נציגי עיריות תל אביב וירושלים וסיפרו על פעולות ברמה המוניציפלית לקידום יוזמות של שותפות עם הקהילה ובתוך הקהילה לקידום קיימות עירונית.
"ההיענות הגבוהה לכנס והמשתתפים הרבים שהגיעו לכנס הם ביטוי לכמיהה שיש לעיסוק בקיימות, בחדשנות, בקהילתיות, ביזמות בשיתופי פעולה כדי לקדם חברה משגשגת, צודקת ומקיימת", אמר מנכ"ל מרכז השל, ויקטור וייס.
הכנס הסתיים עם הרצאה של יואב דוניץ, מנהל יחידת שח"ק (שירות חברתי-קהילתי) במועצה המקומית של מצפה רמון שסיפר כיצד הצליחו להתגבר על הקשיים החברתיים-כלכליים במצפה רמון על ידי פתרונות מקיימים.
לסיכום, הכנס מיוזמתה של רשת מרכזי הקיימות המקומיים הפגיש יוזמות רבות המקדמות קיימות בקהילה. תחום שהוא עדיין אחד האתגרים שאינם מפוצחים בישראל ובעולם. היוזמות הפונות למשקי הבית, יוצרות שינוי בחיי תושבים: על ידי העלאת ערך המרחב הציבורי לטובת כלל התושבים, קידום ושימור טבע עירוני, יצירת שותפויות בין-מגזריות ויצירת מודלים כלכליים מקומיים חלופיים.
נתראה בשנה הבאה!
