לפתיחת המסמך

לורם איפסום דולור סיט אמט

משבר האקלים ובריאות הציבור: אתגר והזדמנות

מאירה הנסון היא חוקרת ורכזת הערכה במרכז השל לקיימות. היא חוקרת, כותבת, עורכת ומרצה על קיימות מזה יותר מעשרים שנה. יש לה עניין מיוחד בהיבטים חברתיים ופוליטיים של בעיות סביבתיות, כלכלה מקומית מקיימת, החיבור בין קיימות לקידום בריאות ופרוייקטים היוצרים ידע רלוונטי לעשייה חברתית. בוגרת תכנית העמיתים של מרכז השל. מלמדת קורס על סביבה וקיימות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית.
51

ב-2009 פרסם כתב העת המדעי 'הלנסט' דו"ח שפתח במילים: "שינוי אקלים הוא האתגר הגדול ביותר לבריאות בעולם במאה ה-21".  הבעיות ידועות. ארגון הבריאות העולמית (WHO) קבע כי איומים כגון מפגעי איכות האוויר, זמינות ואיכות מי שתייה, אספקת מזון, חשיפה למחלות זיהומיות ולאלה המופצות על-ידי מזיקים, ונזקי בריאות בשל תנאי מזג אוויר קיצוני הם תוצאות מדידות של שינויי אקלים. זוכרים את הקיץ של 2003? ההערכות הן שיותר מ-70,000 מקרי מוות אירעו כתוצאה מגלי החום באירופה באותה שנה, וההערכות של ה-IPCCC היא שגלי חום ילכו ויגברו.

גם לשינויי אקלים בישראל ובאזור צפויים השלכות על הבריאות, אם כתוצאה מעליה בשכיחות ובעוצמה של גלי החום, הירידה בכמות המשקעים, החמרה בזיהום האוויר, התארכות עונת הפעילות והרחבת הפיזור הגיאוגרפי של ווקטורים המעבירים מחלות זיהומיות כגון קדחת הנילוס המערבי, פגיעה בחקלאות, עליה בסיכון לשריפות יער ועוד. יתר על כן, צפוי כי אוכלוסיות פגיעות כמו קשישים, ילדים ואנשים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, יסבלו יותר מההשלכות הללו. אלו מגמות שצריכות להטריד את כל העוסקים בבריאות הציבור בישראל: מקובעי המדיניות ועד המטפלים בחולים.

אולם, יש קושי מובנה בהתמודדות עם בעיה גלובלית עם השלכות מקומיות לבריאות. הגישה המקובלת של בריאות בציבור של התמודדות עם הגורמים לבעיה, אינה אפשרית כאשר הבעיה נגרמת מפליטת גזי חממה כתוצאה מפעילות אנושית בכל רחבי העולם. ההתמודדות עם ההשלכות של שינוי אקלים בעשורים הקרובים צריכה להתמקד בהיערכות או הסתגלות (Adaptation) לשינויים שיבואו.

אולם, יש לאנשי בריאות אינטרס ישיר ומידי לפעול למען תכנית לאומית למיתון פליטות גזי חממה (Mitigation), שכן למדיניות לצמצום פליטות יש תועלות בריאותיות נלוות או נוספות (health co-benefits): השקעה באנרגיות מתחדשות תפחית תלות בדלקים מזהמים כמו נפט ופחם; תכנון עירוני שיתמוך בחלופות לרכב הפרטי יעודד תחבורה פעילה כמו הליכה ברגל ורכיבה על אופניים; מעבר לתחבורה בת קיימא יפחית מזהמי אוויר כמו חלקיקים נשימים; לשינויים בתזונה להפחתת מזון מן החי יכולים להיות תועלות ניכרות לבריאות; ועוד.

ב-2015 לקראת ועידת פריז, פרסם 'הלנסט' דו"ח נוסף, שעניינו התמודדות עם משבר האקלים. המסקנה של הדו"ח הזה הייתה: "ההתמודדות עם שינוי אקלים יכולה להיות ההזדמנות הגדולה ביותר של המאה ה-21 לבריאות בעולם". אין ספק, כי מדיניות אקלים שאפתנית יכולה להיות ההזדמנות של המאה לבריאות הציבור בישראל.

זה באינטרס של כל העוסקים בקידום בריאות הציבור בישראל להצטרף למאבק למען מדיניות אקלים שאפתנית וצודקת.

מעניין? שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך