הסיפור
הסיפור מתחיל עם תושבי עמק האמזונס הגשום שכלכלו ישובים משגשגים באמצעות גידול מזון על מצעי פחם מעשה ידיהם. עם הכחדת המקומיים ע"י הכובש הספרדי ומחלותיו הצמיחו שדות הפחם שנותרו במקומם ובהרכבם עד היום הזה – חופות ג'ונגל גבוהות מהממוצע. שימוש בביו-פחם מושרש גם בתרבות החקלאית ביפן, וגם השכנים הזקנים הקוצ'ינים שלנו במושב אביעזר, והזקנים הערבים בצוריף ובדבורייה נוהגים להצניע גושי פחם מהמדורה והקמין סביב עצי הזית שלהם.
אז מה זה ביוצ'אר?
פחם עץ – Charcoal הוא תוצר של חימום חומר אורגני בסביבה דלת-חמצן )פירוליזה – או פירוק תרמי בעגה המקצועית). בניגוד לאפר המינרלי הנותר משרפה מלאה של חומר אורגני – פחם מכיל 80% פחמן. זהו חומר נקבובי מאד, עם מטען חשמלי שלילי, ויציבות פיזית מיוחדת במינה. כשמוסיפים פחם לאדמה הוא הופך לביו-פחם Biochar שכן הוא מגביר מאד את הפעילות הביולוגית בקרקע, מושך אליו מים, חומרי הזנה ומיקרו-אורגניזמים מועילים הנצמדים אליו וממלאים את נקבוביותיו – והשילוב הזה הוא מקור האור והבריאות הגורמים לצמחים לשלוח את שורשיהם ו"להתיישב" בשמחה ואושר על הביו-פחם.
גזי החממה
השילוש האנושי הקדוש הכולל כריית דלקים מחצביים מקליפת כדה"א, כריתת יערות והטמנת חומר אורגני במטמנות ובמערכות עיכול של מעלי-גרה יצרו את העודף המוכר של ריכוז גזי חממה באטמוספרה.
צוות "האנרגיה הטובה" עוסק זה שנים בפתרונות לצמצום פליטת הגזים האלה באמצעות פרויקטים ויוזמות ליישום אנרגיה מתחדשת ולהתייעלות אנרגטית כתחליף לצריכת אנרגיה מחצבית, ולמניעת הטמנת פסולת אורגנית המייצרת מתאן.
ואולם הפיכת עודפי עץ וחומר אורגני לביו-פחם מאפשרת לנו לבצע את המהלך ההפוך לשריפת הדלקים: "קיבוע גז"ח בפוטוסינתזה ע"י עצים וצמחים, הפיכתם לביו-פחם באמצעות פירוליזה, והצנעתם בקרקע לשימוש חקלאי.
שימו אותם בחזרה Put It Back Where It Belongs
ביו-פחם הוא האמצעי ההגיוני, רחב ההיקף והזמין ביותר לאיזון ריכוז הגז"ח על פני הכוכב שלנו – כך לפחות טוענים עסקנים זוטרים בתחום האקלים כמו אל גור שליט"א, ג'יימס הנסן מבכירי נאס"א, וג'יימס לבלוק מ"גאיה".
כי מציון תצא תורה
בישראל נוצרה הזדמנות מיוחדת בתחום הביו-פחם. יערות קק"ל, השדות החקלאיים והגינון העירוני והכפרי מייצרים יחד כמיליון וחצי טון בשנה פסולת מעוצה וחסרת שימוש. חלקה הגדול נשרף בשדות בניגוד לחוק ולהגיון. 60% מהאדמות החקלאיות בארץ הן אדמות חוליות ועניות בחומר אורגני, והחקלאות המודרנית המבוססת דשנים ומיכון הביאו לירידה בפוריות הקרקע. העם והארץ התברכו במסורת שתילה ויערנות ראויה, ובנכונות וירטואוזית כמעט לאמץ שינויים וליישם חידושים.
מצפון לראשון לציון ממוקם מכון המחקר החקלאי "וולקני" ש-16 מחוקריו עוסקים בדרך זו או אחרת בהבנת התועלות החקלאיות הגלומות בביו-פחם, והוא נחשב למוביל עולמי בתחום. הפחתת תחלואה בגידולי ירקות, צמצום קשיי קליטת שתיל בשדה, טיהור קרקעות מזוהמות מרעלים והגברת יבול הם חלק מהנושאים הנחקרים שם בעוז.
מדרום לראשון לציון ממוקם כפר הנוער "עיינות" ובו הקמנו לאחרונה את אתר היצור וההדגמה הראשון לביו-פחם בישראל. אנחנו מייצרים ביו-פחם מעודפי רסק יערות אורן, ומעודפי רסק גינון עירוני בשתי שיטות פירוליזה שונות העושות שימוש באנרגיה הקיימת בעץ עצמו להפעלת התהליך. ביו-פחם טהור אינו מומלץ ליישום ישיר תחת צמחים חיים שכן הוא "ישתה" מהשורשים ומהקרקע את מיטב חמרי ההזנה טרם יצירת המארג הביולוגי המיטיב שתואר. לכן אנחנו טוענים את התוצרת בקומפוסט, דשן קפה, או בחיידקים מועילים (EM)
בשלב זה התחלנו לשווק ולהפיץ ביו-פחם טהור ליצרני קומפוסט וקומפוסט תולעים האוהבים "להטעין" את חומרי ההזנה שלהם על החומר השחור לפני יישומו בקרקע, וכן ביו-פחם טעון לגינות פרטיות וכפרי נוער.
