מאת ד"ר דורית אדלר – הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ותזונאית ראשית המועצה הלאומית לביטחון תזונתי
אנו חווים בימים אלה את אחד מגלי החום המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות. גלים של שריפות, שבירת שיאי טמפרטורות, שנות בצורת ממושכות: כל אלה מתרחשים ברחבי העולם כולל במדינות צפון אירופה בהן אירועים כאלה היו נדירים. בשבדיה ובפינלנד משתוללות שריפות כולל באזורים הנמצאים בתוך החוג הארקטי, ביפן מתו עשרות אנשים מגל חום עם שיאי טמפרטורות נדירים ובאנגליה שטחים שהיו ירוקים הופכים חומים וחקלאים שבעלי החיים שלהם ניזונו מרעייה באחו נאלצים לקנות מספוא עבורם. מרבית המדענים קושרים תופעות אקלים קיצוניות אלה להתחממות הגלובלית וצופים לתדירות הולכת ועולה שלהם כמו גם לעלייה בטמפרטורות הממוצעות.
לתזונה שאנחנו אוכלים יש טביעת רגל אקולוגית המשתנה בהתאם להרכבה. המחיר הסביבתי של אכילת בשר בקר גדולה בערך פי עשר מזו של כל מזון אחר המבוסס על בעלי-חיים, כמו עוף או בשר חזיר. גידול בקר משחרר כמות גדולה פי חמישה של גזי חממה ודורש שטח הגדול פי 28 והשקייה פי אחת עשר מזו הנדרשת לגידול ביצים או עוף. מאידך, תזונה המבוססת בעיקרה על מזון מהצומח נמצאה כקשורה בהפחתה שן של פליטות גזי חממה, והן של שימוש באדמה ומים לצורך ייצור של הרכב תזונתי מקביל מבחינת אנרגיה, חלבון ורכיבים תזונתיים חיוניים אחרים. התזונה הים תיכונית הנה דפוס של תזונה המבוססת בעיקרה על מזון מן הצומח ואשר נמצאה כמפחיתה את מרבית התחלואים מהן סובלת האוכלוסייה כיום החל מהשמנה, סוכרת ועד סוגי סרטן ולכן קשורה במיזעור נזקים אקלימיים הקשורים למערכות מזון.
התרומה המשמעותית של גידול בעלי חיים להתחממות הגלובלית, לזיהום האויר ופגיעה בקרקע ובמשאבי המים בעולם מוערכת כמקבילה לזו של כלל הרכב בעולם, לפי נייר עמדה חלוצי של האו"ם בשם "הצל הארוך של גידול בעלי החיים למאכל" שפורסמה ב 2006. מטרת הדו"ח הייתה להעלות את המודעות בקרב כלל הציבור ובקרב מקבלי החלטות להשלכות הרכב התזונה במטרה להפוך את המגמה של עלייה בצריכת מזון מן החי ובעיקר בשר אדום, מגמה שהולכת ומתרחבת בעולם עקב עליית מעמד הביניים בסין ומהלכים להוזיל את עלותו לציבור באמצעות כלים פיננסיים ורגולטוריים אשר אינם מכלילים את העלויות החיצוניות.
התזונה שאנו אוכלים תורמת למעגל קסמים שלילי של שינויי אקלים ואלה מצדם מחריפים תהליכים של בצורות, מדבור, שטפונות ושריפות אשר יוצרים בעיות של חוסר ביטחון תזונתי אישי ולאומי בפרט בקרב אוכלוסיות הנמצאות בסיכון. חוסר ביטחון תזונתי גורם לעליות מחירי מזון, אי שקט פוליטי והגירות כדוגמאות אותם חווה העולם בשנים האחרונות, אשר אחת מהן היא סוריה. במקביל שינויי האקלים גורמים לירידה בתפוקות המזון כמו גם באיכותו התזונתית, כלומר הפחתה ברכיבים תזונתיים חיוניים, אשר מחריפים עוד יותר את אי הביטחון התזונתי.
מציאות מחריפה זו של שינויי אקלים מחייבת אותנו לפעול במספר מישורים. אחד הוא בניית מדיניות מתכללת של כלל מערכות המזון, החל מחקלאות, בריאות, כלכלה וחינוך, תוך מתן תמריצים לחקלאים לגדל מזון העולה בקנה אחד עם התזונה הבריאה ובת הקיימא. השני, להוביל מדיניות של תעדוף סביבת מזון בריאה באמצעות כלים פיננסיים, רגולציה והחזרת לימודי התזונה, בישול ושילוב חקלאות בית ספרית וקיימות כמקצוע ליבה מהגן ועד יב'.
הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא פועל להעלאת המודעות לחיוניות בניית תוכנית להבטחת הביטחון התזונתי הלאומי לישראל, נושא בו עסוקות מדינות רבות אך לא ישראל, ופועל בכנסת לקידום רגולצייה אשר תומכת בהפיכת כל אחת מחוליות שרשרת המזון לכזו התומכת בתזונה בת קיימא לכל.
