ג':
תגיד, חשבת פעם על הקשר בין חנוכה לסביבה?
א':
מה עניין חנוכה לטבע וסביבה? חנוכה עוסק בנסים, גבורה צבאית, גאווה לאומית. אתה רוצה לטעון שאלו ערכים של קיימות?
ג':
אתה כמובן צודק. אבל אלו הן גרסאות החג של הגננת. הן עוסקות בשאלות מאד מסוימות של חנוכה ושלנו כעם – האם אנו ישות דתי-תיאלוגי, או היסטורי-פוליטי? אבל החג הרבה יותר מורכב מזה.
א':
בית מקדש, פילים, מכבים, יוונים, אנטיוכוס, מחושך לאור, תקומה וגאולה. אתה רוצה להגיד לי שיש מעבר לזה? כולה 8 ימים, אתה יודע…
ג':
על ה-Peak oil יצא לך לשמוע?
א':
בטח, שיא תפוקת הנפט. זאת תיאוריה שמנסה לחזות מתי יגיע העולם לשיא התפוקה של הנפט. מכיוון שהנפט הוא משאב סופי שאינו מתחדש, קיים חשש ממשי למחסור בנפט שיוביל למשבר אנרגיה שיגרור למשבר כלכלי חמור. אבל מה הקשר לחנוכה?!?
ג':
אם תחשוב על זה, סיפור פך השמן של חנוכה מייצג את משבר האנרגיה הראשון. הפתרון היה, שימוש במקור של אנרגיה מתחדשת!
א':
כן… תיכף תגיד שגם אנחנו צריכים לחכות לנס מן השמיים כדי לפתור את בעיות האנרגיה שלנו.
ג':
במובן מסוים, ניתן לומר שהפיתוח של אנרגיה סולארית הוא בדיוק זה – נס מן השמיים. אבל, בוא נבחן את מקורות האנרגיה של חג האור שלנו וגם את המועד שבו אנחנו חוגגים אותו.
זה לא מקרי שחנוכה מגיע בדיוק בסוף עונת מסיק הזיתים ושמן הזית נמצא בשפע.
בימים ההם, כדי להדליק את המנורה השתמשו בביו-דלק מתחדש.
בזמן הזה, "הנרות הללו שאנו מדליקים" עשויים בכלל משעווה, תוצר לוואי של נפט – מקור אנרגיה מזהם וסופי.
א':
מעניין, בהחלט הארת כאן נקודה. אם נפסיק להשתמש בנרות שעווה ונחזור להדליק את החנוכיה בשמן זית, נוסיף משמעות חדשה לחג וגם נחזק יותר את הקשר בין הימים ההם לזמן הזה.
ג':
בהחלט. בניגוד למועדי ישראל האחרים, חנוכה לא נחשב לחג חקלאי. אבל, הקשר לשמן ולעונת הזיתים הוא חשוב. מלאי השמן מתחדש בדיוק כאשר זקוקים לו הכי הרבה, עם בואו של החורף.
א':
עכשיו כשאתה אומר, אני יכול לחשוב על הקשר "סביבתי" נוסף של החג. 'חג האור' הוא לא רק הנרות והחנוכיה, אלא המועד שבו הוא נחגג. זוהי "תקופת השפל" של אור השמש, הימים הקצרים ביותר בשנה שלאחריהם מתחיל היום לחזור ולהתארך.
ג':
יפה מאד! ותרשה לי להאיר פן נוסף בהקשר זה – אורו של הירח. החג "מחבק" את הירח של חודש טבת. הוא מתחיל כמה ימים קודם, בסוף חודש כסלו, ממש בסוף מחזור הירח ומסתיים כמה ימים אחרי, אחרי מולד הירח של טבת. לכן, אנחנו חווים גם את שובו של הירח במהלך החג.
א':
אחד הדברים שאני ממש אוהב בצדדים "הטבעיים" של חגי ישראל הוא הקשר האוניברסלי שהם מעניקים לנו. גם הזיקה למחזורים הקוסמיים של אור וחושך ומעברי העונות וגם, הקשר לעמים אחרים ותרבויות שונות.
ידעת שהמסורת של הדלקת נרות בחגי החורף היא מסורת משותפת בהרבה מאד מקומות בעולם?
ג':
נכון מאד. זה אולי ישמע קצת "ניו-אייג'י" כזה, אבל האמת היאש שזאת תובנה עתיקת יומין. אפילו בתלמוד, יש רמז לכך שהמקור של חנוכה הוא חגיגת חורף של היום הקצר בשנה.
א':
באמת?! חשבתי שהתלמוד בקושי מזכיר את חנוכה.
ג':
במסכת "עבודה זרה" (ח) שעוסקת ביחס אל עובדי אלילים, יש דיון על החגים הרומיים, 'קלנדריה' ו'סטורנליה', שמתקיימים שמונה ימים לפני ושמונה ימים אחרי היום הקצר ביותר בשנה.
לפי התלמוד, מקורם של החגים האלו הוא באדם הראשון ששם לב שהיום מתקצר. הוא סבר שהעולם נענש בגלל חטאיו שלו ושהתהו ובוהו עומד לחזור. לכן, הוא ישב בתפילה וצום במשך שמונה ימים, על מנת לכפר על מעשיו.
א':
נו, ומה הקשר לחנוכה?
ג':
כאשר הוא שם לב שהתקצרות הימים היא מחזורית, הבין שזו דרכו של עולם והתקין חג של שמונה ימים לציין את נפלאות האל (ואולי את ההקלה שחש כשהבין שלא הכל בגללו…). חג זה של שמונה ימים מוצג כמקור של החגים הרומיים וגם של חנוכה שלנו. אותו רגש אנושי-אוניברסלי של שמחה ותקווה עם שובו של האור בחורף האפל.
א':
בעיני הנס הגדול באמת, אלו מחזורי הטבע. אנחנו כל כך רגילים אליהם והם נמצאים כל הזמן לנגד עינינו, עד שלפעמים אנחנו כמעט לא שמים לב אליהם. אבל הם נס אמיתי, לפחות כמו נס פך השמן.
ג':
בימינו קצת קשה להאמין בניסים ונפלאות, אבל אולי כדאי פשוט לא לקבל את הכל כמובן מאליו.
א':
אמן! כל חג הוא זמן טוב לעצור רגע, לחשוב על כל מה שיש לנו ולהוקיר תודה על כל הקשרים והחיבורים שיש לנו, ביננו לבין משפחתנו, חברינו, שכנינו ועולם הטבע הפראי והפלאי.
ג':
ולהדליק נר אל מול החושך שנותר, בפנים ומסביב. שהרי, כל אחד הוא אור קטן וכולנו, אור איתן!
אנחנו מזמינים אתכם לשמוע ולדון בקשר שבין יהדות לקיימות ולהפך, בסדרת מפגשים מרתקת בהנחיית ד"ר ג'רמי בנשטיין:
