משבר הקורונה: הזדמנות לחשב מסלול מחדש?
מגפת הקורונה המחישה כיצד אירועים שרחוקים מאיתנו, לכאורה, משפיעים עלינו, ועד כמה אנחנו לא ערוכים למשברים שהם מייצרים. דו"ח על יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא בראי הקורונה מציף את האתגרים וגם את ההזדמנות לבנות חוסן ממשברים בלי להשאיר אף אחת ואחד מאחור.
מגפת הקורונה המחישה עד כמה אנחנו לא מוכנים לאירועים בלתי ניתנים לצפייה מראש המשבשים סדרי עולם. היא גם המחישה כיצד אירועים ותופעות שרחוקים מאיתנו, לכאורה, משפיעים עלינו ומשתקים את פעילותינו היומיומית. כל זה קרה בזמן שבו ארגונים בינלאומיים ועולם המדע והמחקר, מתריעים כבר שנים רבות מפני משברים הקשורים באקלים ובהתמוטטות אקולוגית. המגפה המחישה את האתגרים המשותפים של כלל בני האדם ואת הצורך במציאת פתרונות כלל-עולמיים משותפים.
דו"ח חדש של ארגוני החברה האזרחית בישראל סוקר את יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא (SDGs) בראי משבר הקורונה ומציף את חולשות המערכות בישראל אל מול האתגרים העומדים לפיתחנו.
ממצאי הדו"ח
מחברי הדו"ח, עו"ד שירין בטשון מעמותות איתך معك – משפטניות למען צדק חברתי, וד"ר דיויד דוניץ ממרכז השל לקיימות עקבו אחר עשייה של ארגוני חברה אזרחית בתקופת משבר הקורונה לאור יישום שלושה מיעדי האו"ם במדינת ישראל: שוויון מגדרי, שמירה אקלימית ומיגור העוני. הדו"ח מצביע על נקודות החולשה של המערכות השונות במדינה בכל הנוגע למתן מענים והתקדמות ביעדים הללו.
משבר הקורונה חשף את חולשות המערכות בישראל, הן בהתמודדות עם תופעות הנלוות למגפה בתחומים של עוני, אבטלה, אלימות נגד נשים ועוד והן בהגנה על אוכלוסיות מוחלשות לרבות מהגרים, חסרי מעמד ותושבי היישובים הלא מוכרים בנגב. משרדי הממשלה האמונים על מימוש יעדי פיתוח בר קיימא, נסוגו מהאחריות למימוש היעדים דווקא בעת המשבר. במהלך תקופת הקורונה ולאחריה, ארגוני החברה האזרחית ספגו מחד פגיעה כלכלית קשה ומאידך – גידול עצום בהיקף השירותים החברתיים שהם נדרשים לתת. בתחום של שוויון מגדרי, ארגוני חברה אזרחית נאלצו לשוב ולהתדפק על דלתות משרדי הממשלה להזכיר למדינה את מחויבותה לשוויון מגדרי ולכלל צורכי קיום בחברה.
עו"ד שירין בטשון | ד"ר דיויד דוניץ
בפתחנו – מעין מפת דרכים לעתיד טוב יותר
פתרון מרכזי להגברת החוסן בפני משברים מצוי בהבנת ההצטלבויות בין היעדים וההקשרים המשולבים. תובנה זו נכונה למשבר הקורונה וגם למשבר האקלים ולאסונות טבע שעתידים לבוא. השפעת משבר האקלים על גברים ונשים בהכרח שונה, בין היתר בשל תפקידים מגדריים שונים, גישה לא שווה למשאבים, כגון, קרקעות וכן אי שוויון בשילוב במנגנוני קבלת החלטות. הבנה זו יכולה גם להביא לפתרונות אפקטיביים יותר.
יש לזכור שהיערכות וטיפול במצבי משבר אינם גזירת גורל אלא פרי ותוצר של תכנון, היערכות מוקדמות ומדיניות כלכלית חברתית. אימוץ היעדים לפיתוח בר קיימא ככלי תכנון מדיניות וכשפה לדיאלוג ותקשורת בין-מגזרית עשוי להפחית סיכונים באופן משמעותי במשברים עתידיים וכן להביא לפיתוח מיטיב הכולל את כל אחד ואחת מאיתנו. מדינת ישראל אשררה את היעדים ומחוייבת לקידומם ויכולה לצאת נשכרת משימוש זה. כעת, דווקא בשוך משבר הקורונה, ניתן לממש את האתגר הטמון במחויבות זו ולבנות עולם בריא, בטוח, הוגן יותר ומשגשג – זהו המאמץ הדרוש, היום יותר מאי פעם.
שווים יותר ושווים פחות: גם בקורונה
מה שלמדנו ממגפת הקורונה הוא העובדה הפשוטה שכבני אדם, כולנו חשופים לאסונות טבע ולמגפות אולם רמת הפגיעות או מידת החוסן של אוכלוסיות מושפעת אינהרנטית מגישתם לזכויות ולמשאבים ועל כן לגורמים כמו מעמד, מגדר, עוני, נגישות לשירותים ולטכנולוגיה ועוד יש השפעה מכרעת על התמודדותה של אוכלוסייה עם קשיים. על פי נתוני הביטוח הלאומי, למשל, עולה כי שיעור העוני בישראל צפוי לעלות מ-18% ל-19.4% בעקבות משבר הקורונה וכי שיעור העוני בקרב אוכלוסיות כגון חרדים, ערבים ומשפחות חד הוריות, צפוי לעלות בשיעורים גבוהים עוד יותר. הקורונה העצימה מצוקה שבאה לידי ביטוי בעלייה של מקרי אלימות במשפחה ואלימות מגדרית כאשר לא היו כלים זמינים למערכות להתמודדות עם תופעות אלו.
לחשב מסלול מחדש לאור יעדי ה-SDGs
אג'נדה 2030 – יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא (SDGs) מציעה מסגרת והזדמנות לשיקום וכן לבניית חוסן ועמידות ממשברים עתידיים בלי להשאיר אף אחת ואחד מאחור. יעדי הפיתוח בר קיימא מציעים פתרונות הוליסטיים לבעיות ולאתגרים העומדים כיום.
הדו"ח יושק במסגרת יום עיון של קואליציית ארגוני אג'נדה 2030 בנושא "הקורונה והיעדים הגלובליים, איך לצאת מהמשבר טוב יותר",
בתאריך 28.6 ב"מרכז נא לגעת", נמל יפו.
