לפתיחת המסמך

לורם איפסום דולור סיט אמט

[post_file_link]

פרק ג', נחלת הכלל: אבן היסוד של הקיימות (המקראה)

מעניין? שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בפרק זה מובאים 4 מאמרים מכוננים על נחלת הכלל. כללנו בהם כמאמר פותח את מאמרו של הביולוג המנוח, גרט הרדין, שהתפרסם לראשונה בשנת 1968, וזאת למרות שהמקראה מבקשת להביא את החדשנות שבתפיסת הקיימות. בתחום הקיימות, כמו בכל תחום, ישנם מספר הוגים ופרסומים שנכנסים להגדרת הקלאסיקה. זאת מכיוון שהללו הצליחו להטביע את חותמם על תחומם בשל: השפעתם על קובעי מדיניות והוגים אחרים, יכולתם להצית את דמיונם של רבים, או לפעמים רק ניסוחה של שאלה חדשה, או חידושה של שאלה שנשכחה. המאמר "הטרגדיה של נחלת הכלל" הוא קלאסיקה בכל שלושת המובנים הללו. הוא הופיע בתקופת לידתה של התודעה הסביבתית המודרנית, ובכך זכה לתרום לעיצוב השיח שהתחדש באותו עת. הרדין הצליח להגדיר תחום שלם – נחלת הכלל וניהולה – שגם זכה להוקרה עולמית ממסדית בזכייתה של הכלכלנית אלינור אוסטרום בפרס נובל לכלכלה, בדיוק על תרומתה לחידושים בתחום זה. אך דווקא ההכרה בעבודתה של אוסטרום מצביעה על מספר פגמים מהותיים בהנחות היסוד של הרדין, שהשפיעו רבות על ניתוחו והמלצותיו להתמודדות עם הבעיות שעליהן הוא מצביע, ושגם תורגמו למדיניות גלובלית של דור שלם.

שלושת המאמרים האחרים בפרק זה מפתחים ומעבים את נושא נחלת הכלל בתחומים השונים של החיים. הם מראים  כמה היא מרכזית בכל תפיסה של חוסן קהילתי, בריאות חברתית, ורווח סביבתי, כלומר לכל תפיסה של קיימות. נהוג להציג את הקיימות כסוג של שילוב של שיקולים שבאים מסביבה, חברה וכלכלה. מכך ניתן להסיק שהרעיון לא מחדש לנו הרבה, אלא משלב בין תחומי ידע קיימים. אך אין זה מדוייק, כי לפעמים רק ההסמכה או קשירת הקשר בין דברים שלעולם לא היו מחוברים, מהווה היא מעשה מקורי וחשוב. יתרה מזו, המסגור של נחלת הכלל כנושא, כרעיון מארגן מהווה חידוש מהותי, ותרומה ייחודית לשיח הפוליטי-חברתי במאה העשרים ואחת.

רק עוד רגע מזמנך,
הכדור זקוק לך

למרכז השל נסיון של מעל ל-20 שנה בהכשרות וקורסים פורצי דרך לרשויות מקומיות, משרדי ממשלה והציבור הרחב

לא מצאת את הקורס שמתאים לך? נשמח מאד לעזור לך למצוא אותו