פרק ד', מקום ומקומיות, קהילה וקהילתיות (המקראה)

לא קל לי לוקאלי, אבל לא בא לי גלובאלי, לכן מקומי במקומי

מקום: אין מושג יותר פשוט, לכאורה מובן מאליו, ועם זאת – מורכב, טעון, שנוי במחלוקת. אך מהו מקום?, למשל, ניתן לעשות הבחנה בין המילה "מקום" לבין המילה "מרחב", כשהאחרונה מתייחסת לפן הפיזי, החיצוני של העולם או של חלק ממנו. הגיאוגרף התרבותי המוביל ייא פו טואן הגדיר "מקום" בעזרת המשוואה: "מקום = מרחב + תרבות" (Tuan, 1974). אחרים הדגישו גם את הפן הרגשי: "מקום הוא חלק מהסביבה כולה שנפדה על ידי רגשות" ("claimed by feelings" Sagoff, 1996).

אחד המאפיינים של המעבר בין חברה מסורתית למודרנית, ואחריה לחברה פוסט-מדורנית, הוא תמורות בהגדרות או בתפקודים של מקום. רק לפני מספר דורות, ובתרבויות מסורתיות עד היום, מושגים כמו קהילה, משפחה, וגם זהות אישית וקולקטיבית היו תלויי-מקום. בלי רומנטיזציית יתר, ניתן היה לטעון שכל אחד נולד במקום, גדל במקום וגם התגורר במקום – ועד לא מזמן, עבור רוב האנושות, היה זה אותו מקום בכל שלושת המקרים. כעת יש לנו קהילות באינטרנט, משפחות פזורות על פני יבשות, ואנשים שחיים במספר מקומות – או בשומקום…

אך רבים חווים את המעבר הזה כדבר חיובי. ניידות פותחת אופקים והזדמנויות, בעוד שזיקת יתר למקום מחניקה. גבולות נפרצים, החיים יותר עשירים, יותר מגוונים, ואנו פחות תלויים בחסדיו ומגבלותיו של הטבע. כמו כן, מבחינה פוליטית, קשירת קשר למקום נתפסת בקרב חוגים פרוגרסיבים רבים כדבר פרימיטיבי, מחרחר ריבים וסכסוכים פוליטיים, ונוגד ערכים נאורים טובים של קוסמופוליטיות, אוניברסליות, סובלנות והכללה. אך כאן טמון פרדוקס לא קטן, כי זיקה למקום ואחריות כלפי אותו מקום היא מנוע מרכזי בפעילות סביבתית, פרוגרסיבית.

אימוץ המקומיות כנושא סביבתי מרכזי נובע ממספר סוגי שיקולים. לדוגמה, טביעת רגל אקולוגית גבוהה של תעשיות שלמות, כגון מזון, נובעת בין היתר מהגלובליות של התחום, שכוללת מאות אלפי ק"מ של אספקת תשומות רבות (דשנים, דלקים וכו') והובלת התוצרת ברחבי הגלובוס. וייבוא-ייצוא נרחב של מוצרי מזון אינו נובע רק מצרכים קשיחים. אף על פי שאנו מגדלים תפוחים יפים בישראל, אין זה מונע מאתנו לייבא גם טונות של תפוחים מארצות רחוקות בכל שנה. לכן, לאור המחירים הסביבתיים הגבוהים של שוק מזון גלובלי, אחד מכיווני המענה המוצעים הוא לוקליזציה – לגדל, לייצר ולצרוך במעגלים קרובים יותר, ולבנות מחדש את הכלכלה בקנה מידה מקומי.

ישנם גם אלה הדוגלים בלוקליזציה מהצד השני, התרבותי-ערכי. תמיכה בכלכלה מקומית לא רק מקטינה את הנזק מטביעת רגל אקולוגית גבוהה, היא מייצרת הון אנושי ביחסים חברתיים שמתחזקים, ובמרקם קהילתי שמתעצם. כשצרכן של ירקות ופירות קונה מחקלאי מקומי, ומכיר את המגדל באופן אישי, כולם מרוויחים ערכים נוספים הרבה מעבר למזון טרי וצמצום בפערי טיווח.