מתרבות צריכה ליצירה מקומית

היעדים השאפתניים של צמצום פליטות גזי חממה, שנקבעו בוועידת פריז, מעלים את הצורך בכלים מעשיים לעצור את מגמת ההתחממות של כדור הארץ על כל השלכותיה. ערים אחראיות ל-70% מפליטות הפחמן העולמיות: הן גורם מרכזי לבעיה, אך גם המקום ליצירת פתרונות – במישור העירוני וגם השכונתי. אם נביא בחשבון את התרומה המרכזית של משקי בית לשיעור הפליטות (ראו סקרים של פורום ה-15 לגבי המצב בישראל), עולה הצורך המידי בשינוי במגזר זה.

מאז שנות ה־50 נשלט השיח על אודות האנרגיה הגרעינית בישראל על־ידי הגישה הביטחונית. התחושה בישראל היא שהנשק הגרעיני הוא ערובה לקיומה של המדינה, וכל דיון בנושא הגרעין, בין אם צבאי או אזרחי, יכול להביא לערעור מדיניות העמימות הגרעינית ולפגוע באינטרסים האסטרטגיים של המדינה. כתוצאה מכך, למַעֵט אפיזודות קצרות ושוליות, לא התקיים בישראל דיון ציבורי של ממש על האפשרות להקים בישראל כורים גרעיניים לייצור חשמל.

הצעת מדיניות לממשלת ישראל: בחינת אדפטציה ומיטיגציה, אפריל 2015 מבוא: אמנת האו"ם בדבר שינויי אקלים נחתמה בועידת כדור הארץ הראשונה בריו דה ז'נרו בשנת 1992, במטרה להניע את אומות העולם במאמץ משותף להפחתת פליטות גזי החממה ולהתמודדות עם שינויי האקלים. עיקר האחריות נפלה על המדינות המתועשות והמפותחות, שכן הן האחראיות במידה הרבה ביותר לפליטת גזי החממה. […]