בכשניים עשר אלף השנים האחרונות, מאז סיומו של עידן הקרח האחרון, אנו נמצאים בתקופה יציבה ונוחה יחסית מבחינת אקלימית. אין זה אומר שלא התרחשו שינויים אקלימיים קטנים או מקומיים במהלך תקופה זו. אך ברמה גלובלית, לאורך אלפי שנים, האקלים נשאר יציב ונוח יחסית. אקלים יציב זה, סייע לנו בני האדם, להתפתח ממין בעל השפעה מוגבלת על העולם, אל הישגים כמו הקמת ציביליזציות ועד שליטה עולמית. כל זאת תוך זמן קצר יחסית. עם זאת, במאה וחמישים השנים האחרונות, אנו רואים הצטברות של נתונים רבים המצביעים שמתרחש שינוי אקלים גלובלי- מתרחשת התחממות ממוצעת גלובלית.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על האקלים, הוא מידת ההתחממות של האטמוספרה. ניתן לחשוב על האטמוספרה כעל מעין שמיכה אשר מגנה על כדור הארץ מהקור ומהריק של החלל החיצון. מלבד העובדה שהאטמוספרה מאפשרת לנו לנשום או מגנה עלינו מקרינה אולטרה-סגולה מהשמש, באטמוספרה קיימים גזים וחלקיקים שכולאים חום באטמוספרה ויש כאלו שמחזירים קרינה חזרה לחלל. קרינת השמש מחממת את פני כדור הארץ, וחלק ניכר ממנה מומר לקרינה אינפרה-אדומה אשר נפלטת חזרה מכדור הארץ. חלק מאותה קרינה אינפרה-אדומה נפלט חזרה לחלל. ללא אטמוספרה, כמעט כל הקרינה האינפרה-אדומה הייתה נפלטת לחלל. ישנם גזים באטמוספרה, כגון אדי מים, פחמן דו-חמצני ומתאן, שיכולים "לכלוא" את האנרגיה מהקרינה האינפרה האדומה וכך לגרום לחימום האטמוספרה. גזים אלו מכונים גזי חממה, מכיוון שהם גורמים לאפקט דומה לאפקט הנוצר בחממה, כאשר זכוכית או פלסטיק שקוף מאפשר חדירת אור שמש, אך מונע יציאת קרינת אינפרה-אדומה (קרינת חום).
תופעה זאת קריטית לרוב צורות החיים על פני כדור הארץ כיום. בהעדרה, הטמפ' הממוצעת בכדה"א הייתה בסביבות מינוס 18 – מעלות צלזיוס. עם זאת, יותר גזי חממה באטמוספרה, גורמים לכליאת יותר אנרגיה בה ולהתחממות גלובלית ממוצעת.
מה הבעיה עם זה? ההתחממות הממוצעת הגלובלית הנצפית כיום, גורמת לאקלים היציב שליווה אותנו במשך עשרת אלפים השנים האחרונות להפוך לבלתי יציב. אנו רואים יותר מקרי קיצון במזג האוויר, כמו סופות חזקות ושיטפונות, גלי חום ובצורות. אנו רואים כי מפלס פני האוקיינוסים והימים הולך ועולה- גם משום שקרחונים יבשתיים נמסים בהיקף חסר תקדים באלפי השנים האחרונות, וגם משום שמים חמים תופסים יותר נפח ממים קרים. מכיוון שחלק ניכר מתושבי העולם חיים לאורך החופים, חלק ניכר מהתשתיות שלנו (נמלי ים, תחנות כוח, מתקני התפלת מים וכדומה) וחלק ניכר מהפעילות הכלכלית שלנו מתבצעת לאורך החופים- הצפות של אזורי החוף מביאות לנזקים בנפש, ברכוש ולירידה בפעילות הכלכלית.
מה גורם לשינוי האקלים הנוכחי? ישנם ממצאים מדעיים רבים אשר מצביעים על כך שפעילות אנושית אחראית לרוב רובו של שינוי האקלים המתרחש כיום, באמצעות הגברת פליטת גזי חממה וצמצום יכולת המערכת הטבעית להקטין את כמות גזי החממה: הרס בתי גידול טבעיים אשר קולטים ואוגרים פחמן דו-חמצני (כמו בירוא יערות); כרייה והפקה של דלקי מאובנים מביאה לשחרור גזי חממה אשר היו כלואים באדמה (פחמן דו-חמצני ומתאן); שריפת דלקי מאובנים (תחבורה, תעשיה, חשמל, חימום, בישול) אשר משחררת פחמן דו-חמצני ופחמן שחור; פעילויות תעשייתיות (תעשיית המלט למשל); עליה דרמטית בהיקף גידולים חקלאיים אשר פולטים כמויות עצומות של גזי חממה חזקים (כגון גידול אורז, גידול בקר); יצור ושימוש בגזי חממה (כגון גזי קירור למזגנים ולמקררים). ריכוז הפחמן הד-חמצני באטמוספרה נע בין 150-300 חלקיקים לכל מיליון חלקיקים (ppm- parts per million) במשך 800 אלף השנים האחרונות שנים, ועד המאה ה-19. מאז המאה ה-19- במקביל למהפכה התעשייתית, לתחילת שימוש מסיבי בדלקי מאובנים, ולתחילתו של גידול אוכלוסין מסיבי בעולם- ריכוז הפחמן הדו חמצני עלה ב- 45% מ-280 ppm עד ל- 404 ppm, ועדיין עולה בתלילות. ריכוזי גזי החממה האחרים הולכים ועולים באופן תלול גם כן. 97% ממדעני האקלים סבורים ששינוי האקלים כיום הוא תוצאה של פעילות אנושית.
