במהלך השבוע האחרון חתמו מאות ממדעני ישראל על קריאה לממשלת ישראל לפעול בנושא משבר האקלים. בימים הקרובים המכתב יישלח לשרים ולבעלי תפקידים בכירים אחרים במשרדי הממשלה ויופץ בפומבי. זו ההזדמנות האחרונה שלכם לחתום עליו ולסייע במאבק בשינוי האקלים.
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, בי"ס פורטר ומרכז השל לקיימות קוראים לכם להשמיע את קולכם.
לעיון במכתב וחתימה לחצו כאן
מדעני ישראל קוראים לפעולה בנושא שינוי האקלים
שינוי האקלים הוא לא עניין מדעי תאורטי. הוא מתרחש כאן ועכשיו והשפעותיו ברורות ומוחשיות: כל שנה מארבעים השנים האחרונות היתה חמה יותר מהממוצע במאה ה-20. 2016, למשל, הייתה השנה החמה ביותר באלפי שנים האחרונות, ו-2015 ו-2014 מדורגות מיד אחריה במקום השני והשלישי.
המחקר המדעי מוכיח כי הגורם המרכזי לשינוי זה הוא הפעילות של בני האדם (תעשייה, תחבורה, חקלאות, פסולת ועוד). אנו מעמיסים על האטמוספרה גזי חממה, כמו פחמן דו חמצני, שלוכדים חום ומעלים את טמפרטורת כדור הארץ. גזים אלה מקורם בעיקר בדלקי מאובנים שאנו שורפים לצורך אנרגיה: פחם, גז טבעי, נפט.
הראיות המדעיות ברורות: שינוי האקלים אכן מתרחש והפעילות האנושית היא הגורם העיקרי לשינוי זה. עם זאת, לאחרונה עולים קולות צורמים ברחבי העולם המכחישים את קיומו של שינוי האקלים ואת השפעת האדם עליו, וקוראים לחזרה לשימוש בדלק מאובנים מזהם. קולות אלה חודרים לשיח הציבורי ברשת ואף לאמצעי התקשורת המרכזיים בישראל, ועלולים להחזיר לאחור את ההתקדמות החשובה שהושגה בדרך הארוכה להאטת שינוי האקלים וההתמודדות עם השפעותיו.
השלכות: לשינוי האקלים יש השפעות דרמטיות על חיינו, שאותן ניתן לראות גם בישראל: ההתחממות הגלובלית גורמת להאצה בקצב עליית פני הים ומגדילה את מספר ההצפות בחופים ואת עוצמתן; המחקרים מראים שהחורף בישראל מתקצר, מספר ימי הגשם פוחת, העונה היבשה מתארכת ושריפות יער קיצוניות מתפרצות בחודשי החורף היבשים. במקביל, מתגברים אירועי גשם קיצוניים שגורמים לשיטפונות, והטמפרטורה המרבית ביום ובלילה נמצאת במגמת עלייה מובהקת. מצב זה רק יחמיר ככל שהטמפרטורה של כדור הארץ תמשיך לעלות.
מדינת ישראל אינה חסינה מפני השפעות שינוי האקלים, וללא אמצעי היערכות מתאימים העלות הכלכלית של ההתמודדות עם נזקי שינוי האקלים תלך ותגדל. שינוי האקלים ישפיע לרעה על מצב הבריאות, החקלאות, משק המים, משק האנרגיה, המגוון הביולוגי, ועוד. סכנות שינוי האקלים הן גם מדיניות וביטחוניות: שינוי האקלים עלול להשפיע גם על היציבות במזרח התיכון.
פתרונות: בהחלטה מספר 2041 אשררה ממשלת ישראל בנובמבר 2016 את הסכם פריז להתמודדות עם שינוי האקלים. צעד זה הכפיף את ישראל למנגנון של הסכם פריז והוא מחייב את הממשלה לפעול על מנת לעמוד ביעדי ההפחתה של פליטת גזי חממה. אחרת, ישראל תהיה חשופה לסנקציות הנגזרות מהסכם פריז.
על מנת להאט את שינוי האקלים עלינו להפחית באופן משמעותי את כמות גזי חממה שאנו פולטים לאטמוספרה. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא מעבר לשימוש באנרגיה נקייה ומתחדשת וצמצום נסועה ושינוע תחבורתי. לצד האטת שינוי האקלים, הפחתת הפליטות תוביל באופן ישיר גם להקטנת זיהום האוויר, שגורם לאלפי מקרי מוות בשנה בישראל, לתחלואה עודפת ומיותרת ולהוצאות של מיליארדי שקלים בשנה למשק המקומי.
הזדמנות: הצעדים להפחתת פליטות יתרמו באופן ישיר ועקיף למשק הישראלי באמצעות חיסכון כלכלי, התייעלות אנרגטית וצמצום פערים חברתיים. לצערנו, כיום אין דרך לעצור לחלוטין את שינוי האקלים, אלא רק להאט את קצב ההידרדרות. גם כאן יש הזדמנויות כלכליות מסחררות לטכנולוגיות, לחדשנות ולידע ישראלי. מדובר בהזדמנות בלתי חוזרת לאומת הסטארט-אפ להוביל את התעשייה העולמית באמצעות פיתוח טכנולוגיות התפלת מי ים, חיסכון ושימוש חוזר במים והשבת קולחים, פיתוח זני צמחים עמידים ליובש, חום ומליחות, חקלאות חכמה ומדייקת, פיתוח אמצעים להפקת ואגירת אנרגיה, ספיחת ואגירת פחמן דו-חמצני, שיטות מתקדמות לטיהור מזהמים באוויר ובמים, ועוד.
על כן אנו, מדעני האקלים והסביבה בישראל, קוראים לממשלת ישראל לנקוט בשורה של צעדים מיידיים:
- יישום התחייבויות פריז להפחתת פליטות גזי חממה
- קידום הייצור המקומי והשימוש באנרגיות מתחדשות בישראל
- היערכות דחופה להשפעות שינוי האקלים ברמה הלאומית והמקומית
- תפיסת שינוי האקלים כהזדמנות כלכלית ומדעית
- הקמת מנגנון בקרה ודיווח על פליטות גזי חממה
- חינוך, הסברה והעלאת המודעות לנושא שינוי האקלים
אנו, מדעני ישראל, קוראים להקמת ועדה מדעית עצמאית שתהיה משותפת לכלל מוסדות המחקר בישראל ושתייעץ לממשלת ישראל בנושא שינוי האקלים. הוועדה תכלול מדעני אקלים וסביבה מתחומים שונים, ותעסוק בהערכת שינוי האקלים והשפעותיו המקומיות, תתמוך ביישום מדיניות ממשלתית מבוססת מדע ותפעל לקידום ההיערכות של מדינת ישראל לשינוי האקלים ולעמידה בהתחייבויות הבינלאומיות לצמצום פליטות גזי חממה.
אנו מתחייבים לרתום לפעילות הוועדה את הידע העשיר והמגוון של הקהילה המדעית, את הניסיון המקצועי המצטבר של חבריה, את הקשרים הענפים שרקמנו ברחבי העולם ואת הרצון הכן שלנו על מנת לתרום להתמודדות עם שינוי האקלים בישראל.
