הפרלמנט של בריטניה הכריז ב1 במאי על שעת חרום אקלימית. שבוע וחצי מאוחר יותר גם הפרלמנט של אירלנד יצא בהכרזה דומה. מי גרם לחברי הפרלמנטים לאמץ ניסוח חריף כל כך? במלה אחת התשובה היא הציבור. במשך 11 יום השביתה קבוצה יצירתית ונמרצת של אנשים המכנה את עצמה "המרד בהכחדה" Extinction Rebellion – צמתים מרכזיים בלונדון. למעלה מאלף איש נעצרו – כאקט של מרי אזרחי לא אלים – על מנת להעביר לממשלה 3 דרישות:
- אמרו לציבור את האמת על חומרת המצב
- פעלו עכשיו לעצור את הכחדת המינים ולעבור ל100% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2025
- התרוממו מעבר לפוליטיקה הרגילה – הקימו ועידת אזרחים לאקלים וצדק אקולוגי על מנת לכוון את הפעילות הדחופה
קבוצות של Extinction Rebellion קמות במדינות שונות. וגם בישראל התחילה התארגנות. מפגש ההתנעה של התנועה בישראל התקיים ביום שני ה27.5.19 בשעה 18:30 ב"פלא" פאול קור 16 תל אביב.
תנועת המרד בהכחדה מצטרפת למיליוני הילדים ששובתים למען האקלים מאז הקיץ האחרון. הילדים מקבלים את השראתם מהילדה השוודית גרטה טנברג. (שכבר הציעו אותה כמועמדת לפרס נובל לשלום) ב15 במרץ יצאו כ-1.4 מיליון ילדים בלמעלה ממאה ממדינות מבתי הספר כדי לשבות בדרישה לפעולה דחופה במשבר האקלים. מאות ילדים ברחבי הארץ הצטרפו למחאה העולמית. מחר יום שישי ה24 במאי הכריזו הילדים על שביתת התלמידים העולמית השנייה למען האקלים. התלמידים בארץ החליטו שיהיה יותר אפקטיבי להפגין מול הכנסת ביום שבו הכנסת עובדת והקדימו את ההפגנה ליום שלישי. הם הגיעו שלשום באוטובוסים מרחבי הארץ, התכנסו ליד בית המשפט העליון וצעדו לכנסת. מי שהגיע כמוני לתמוך בילדים ראה חברה צעירים מעוררי השראה ומלאי אנרגיה שמבינים עד כמה המצב חמור ומאמינים שביכולתם לשנות את המציאות המרה.
גם משתתפי תכנית העמיתים של מרכז השל, מחזור י"ט חשים בדחיפות. באופן ספונטני החליטו לנצל את ההזדמנות של הקהל הרב שהגיע לכפר הארוויזיון על מנת לגייס אנשים למאבק במשבר האקלים. וכך ביום רביעי שעבר עם שלטים וסטיקרים הגענו לכפר והתכנסנו ליד הפסל הענק של נטע ברזילי. קצת הופתענו מכך שלא מנעו מאיתנו לתלות את השלטים והתחלנו לדבר עם העוברים והשבים. שמחנו מאד שענבל ומייקל ממארגני מחאת הילדים בארץ הצטרפו אלינו. והופתענו לטובה מהתגובות של הקהל שנעצר לשמוע במה מדובר. כל הכבוד לעמיתי י"ט, ותודה רבה לכל מי שהצטרף להפגין איתנו.
תחושת הדחיפות אינה חדשה לכל מי שעוסק בקיימות. אך לאחרונה תחושת הדחיפות התעצמה מאד עקב הצטברות של דוחות מדעיים מדאיגים שמראים שהמצב מתדרדר בקצב עוד יותר מהיר ממה שחששנו.
אני רוצה להדגים את חומרת המצב בתמונה אחת "תמימה למראה" ומפחידה מאין כמוה שהתפרסמה במאמר Trajectories of the Earth System in the Anthropocene:
עומק השקעים במישור מלמד על מידת היציבות של המצב האקלימי. ב1.2 מיליון שנים האחרונות כדור הארץ נע במחזוריות בין המצב היציב של תקופת קרח (השקע הכחול) לבין מצב יציב פחות וחם יותר "תקופה בין קרחונית" – בו הקרח נמצא רק בקטבים ובקרחונים על ראשי ההרים. מצב זה מסומל במיקום של כדור הארץ בשקע הרדוד בחלק הפנימי של הציור.
התפתחות הציוויליזציה שלנו התאפשרה כתוצאה מיציבות אקלימית בלתי רגילה של המצב הבין-קרחוני שנמשכה ב12000 השנים האחרונות – תקופה המכונה ההולוקן.
כיום עברנו לעידן חדש האתרופוקן שבו הפעילות האנושית של שריפה של דלקים מאובנים (פחם, נפט וגז) בירוא יערות והרס המיגוון הביולוגי דוחפת את כדור הארץ לעבר מצב יציב של כדור חם ב4-5 מעלות לעומת המצב הנוכחי. במצב זה ישררו בכדור הארץ תנאים אקלימיים קשים ביותר של סופות, בצורות ושרפות. וכן אזורים נרחבים מאד יוצפו כתוצאה מעליה ניכרת של מי הים. השקף מראה עד כמה מצב זה הוא יציב ואי אפשר יהיה להימלט ממנו.
הדרך היחידה שעומדת בפנינו עכשיו היא למנוע את המשך הרס הביוספרה והצטברות גזי החממה והחזרת כדור הארץ למצב של יציבות אקלימית שמתאימה לבני האדם לפני שנעבור את הגבול הפלנטרי שאין ממנו חזרה. המשמעות של מעבר הגבול הפלנטרי היא שתהליכי המשוב המתחזק של תהליכים טבעיים במערכת כדור הארץ יגרמו להמשך ההתחממות ללא קשר לפעילות האנושית, וכדור הארץ ינעל במסלול למצב אקלימי שאינו מתאים לציווליזציה שלנו.
יש לנו כ 10 שנים לפעול, השינוי הדרוש הוא דרסטי – מה הצעד הבא שלכם?
