מחשבות לקראת ציון יום הבינלאומי לצדק
יום הבינלאומי לצדק חברתי המצוין ב-20 לפברואר הוא הזדמנות עבורנו לשים פוקוס על יסוד מארגן חשוב: הצדק החברתי והתהוותו של גלגול חדש יחסית – תפיסת הצדק האקלימי. אמנם יום המוקדש לצדק הוא לכשעצמו אירוע חדש במחזורי השנה, כמו ימים בינלאומיים רבים שהוכרזו בעשורים האחרונים, אך השאיפה לצדק והוגנות הינה עתיקת יומין. היא טמונה עמוק במבנה נפש האדם. צריך רק להתבונן על ילדים שמוחים על חוסר הוגנות המכוון כלפיהם כדי להבין עד כמה חוש הצדק מהותי לתפיסה העצמית שלנו ויחסינו עם הסובב.
במקורות מודגש יסוד זה, כמו שכתוב – "צדק, צדק תרדוף" (דברים, ט"ז). החזרתיות ללא ספק באה ללמד על החשיבות המיוחסת לצדק. צו זה אולי גם רומז עד כמה חמקמק וקשה להשגה צדק זה. לכן, כפי שטענו מספר מפרשים, נדרש מאמץ מיוחד כדי לעמוד על המשמר ו"לרדוף" אחר הצדק ומשפט שבקלות חומקים מידינו.
הפסוקים הקודמים לצווי זה רומזים על המהמורות והמכשולים בדרך בייצוב שלטון רודף צדק:
"לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד–כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים." (דברים יט- כ)
צדק אקלימי – מהו?
עם זאת, את צמד המלים "צדק אקלימי" לא נמצא בכתובים, כמו שגם שנתקשה בישראל של היום למצוא שימוש נרחב במונח זה בתקשורת או בשיח הציבורי. האם חידוש זה איננו אלא אופנה חולפת? או מונח אזוטרי שאין בו ממש אחיזה במציאות הישראלית?
נהפוך הוא. הצדק האקלימי מופיע כרכיב יסודי ברוב האמנות הבינלאומיות עליהן חתומה ישראל כמו אג'נדה 2030 (ה- SDGs) והסכם פריז. הוא אף מוצב לאחרונה במרכז סדר היום שהשיק ממשל נשיא ארצות הברית החדש ג'ו ביידן. בהוראה נשיאותית חסרת תקדים, חתם הנשיא בימים הראשונים בתפקיד הכרזה על הקמת מועצה בין-משרדית לצדק סביבתי, עם המשרד לבריאות ושוויון אקלימי ומשרד לצדק סביבתי בתוך משרד המשפטים, וכל זה מגובה בהנחיה לתקצב 40% מכל השקעות התשתית הקיימות לאוכלוסיות מוחלשות.
אז מהו צדק אקלימי זה וכיצד הוא קשור לצדק חברתי? ישנם פירושים רבים למושג, אך הקו המחבר ביניהם מצוי בהכרה שמשבר האקלים, שהולך להשפיע על כולם, יפגע באופן לא פרופורציונלי על אוכלוסיות מודרות ופגיעות. מונח זה מזמין להתבונן על משבר האקלים דרך פריזמה חברתית ולהיערך לאופן שבו שינויי האקלים ישיתו אימפקט שלילי, ושונה, ברמה חברתית, כלכלית, ובריאותית על קבוצות שונות באוכלוסייה, ובכך יגביר עוד יותר את הפערים בחברה.
ולכן, הצדק האקלימי מקבל משנה חשיבות בתוכניות להיערכות עתידית: הן בהיבט של שיפור יכולת הסתגלות וחוסן של קהילות בעת משבר (adaptation) והן בצמצום ו-"אפחות" תופעות שינויי אקלים (mitigation).
הנה כמה דוגמאות מהארץ ומהעולם שממחישות את משמעות המושג צדק אקלימי:
- הפער באחריות למצב – בדרך כלל, הקורבנות של שינויי האקלים אינם אלה שיצרו את המצב מלכתחילה על ידי פליטות גזי חממה. לדוגמה במקרה של אנשים החיים בעולם המתפתח או צעירים ונוער שעתידים לשאת בנטל התדרדרות המצב האקלימי, שלא הם גרמו להיווצרו. בישראל קיים פער מובהק בהשוואת התרומה היחסית של פלחי אוכלוסייה שונים בישראל לפליטות גזי חממה.
כך למשל, פליטות הפחמן מצריכה ביתית של חשמל של העשירון העליון גדול פי 24 מאלה של העשירון התחתון. ומצב דומה בנוגע לנסיעות ברכב פרטי, טיסות וכו. זה מהווה פער משמעותי ביותר בתרומה היחסית והאחריות לפליטות גזי חממה.¹
- אי-שוויון ברמת הפגיעות והחשיפה לסיכונים – אוכלוסיות דלות הכנסה פגיעות יותר להשפעות שינוי האקלים במקרים של עליית הטמפרטורה, מצוקת מים, הצפות, שריפות ועליית מחירי המזון. כך למשל קשישים, נכים וחולים כרוניים סובלים במיוחד נוכח זיהום האוויר וחום קיצוני, ויתקשו להתפנות מבתיהם במקרה של אירועי אקלים קיצוניים כמו בשעת שריפה או שיטפון.
- אירועי קיצון מכפילים סיכונים ומחריפים תנאים חברתיים – כמו שראינו באופן מובהק בישראל, משבר הקורונה דחק יותר אנשים למעגל העוני, כולל אנשים ממעמד הביניים². או, למצער, בגידול בעשרות אחוזים של מקרה אלימות במשפחה בתקופת משבר הקורונה שהמחיש כיצד מצבי סיכון מתגברים בשעת משבר מתמשך. דוגמה טרייה נוספת היא השפעת הפער הקיים בתשתית ונגישות למחשב בין אוכלוסיות שונות שהתגלה בחומרתו דווקא בעת הזו. כשליש מהתלמידים בישראל הודרו מאפשרות הלמידה מרחוק. "עוני דיגיטלי" זה עשוי להרחיב פערי לימוד והישגים הקיימים זה מכבר בין אוכלוסיות מאיזורים שונים בישראל, ולהפחית סיכויים לניידות חברתית בעתיד. יש להניח שמצב של אי-צדק אקלימי אף הוא יגביר סיכונים הכרוכים במצב בלתי שוויוני זה, כמו שגם יכפיל סיכונים חברתיים וכלכליים אחרים ואף יותר מזה.
- התביעה למעבר הוגן – המפנה למעבר לכלכלת דלת פחמן ולאנרגיה מתחדשת עשוי לסכן מקומות עבודה בתעשיות הנשענות על דלק הפוסילי ולדון משפחות לאבטלה ולעוני מתמשך. עקב כך גם נולדה תפיסת ה"מעבר ההוגן" (just transition) הגורסת שהמעבר לאורח חיים מקיים חייב להטמיע בתוכו שיקולי צדק חברתי והוגנות באופנים בהם מיושם מעבר הזה. כך, למשל, המעבר למקורות אנרגיה חלופיים עשוי לחזק תאגידי אנרגיה ענקיים (גם עם "מתחדשות") ולהגביר ריכוזיות כוח והון. הקריאה ל"צדק אנרגטי" ותמיכה בביזור מקורות אנרגיה לקהילה תופסות תאוצה, ונתפסות כמרכיב נוסף של צדק אקלימי, כלומר לא רק בהרחקת ה"רעין" אלא בחלוקת ה"טובין".
סיכום: צדק אקלימי – מפתח לעדכון שיח האקלים ושיח זכויות אדם
דומה שעד שעדכנו את הלקסיקון אפרופו משבר האקלים במונחים כמו: חלקיקים למיליון, תקציבי פחמן וצמצום פליטות בישראל, הגיע מושג חדש המשבש את המרכזיות של מושגים אלה בשיח.
מצד אחד, תפיסת הצדק האקלימי אכן מאתגרת את הראיה של משבר אקלים ותובעת את השילוב העמוק בין המאבק בשינוי אקלים ובין המאבק באי שוויון, גזענות והדרה חברתית. ומצד שני, מושג זה גם מעדכן ומשלים את החתירה לשוויון וצדק חברתי הזקוקה דווקא בעת הזאת לעדשה נוספת עקב הדחיפות של משבר האקלים בפתח.
בסיכומו של דבר, המושג צדק אקלימי ממחיש עד כמה ההתמודדות עם משבר האקלים איננה נושא "סביבתי" או מדעי גרידא, (על אף ששניהם חשובים ביותר) אלא סוגיה חברתית ממעלה ראשונה. צדק אקלימי מחייב תפיסה אינטגרטיבית, רב-תחומית ושילוב בין-מגזרי כדי שנצליח להתמודד כראוי.
כדברי מרי רובינסון, הנשיאה לשעבר של הרפובליקה האירית:
"צדק אקלימי מחייב מפנה של השיח מגזי חממה והפשרת הקרח לעבר תנועת זכויות אזרח שבליבה בני אדם וקהילות הפגיעות ביותר להשפעת האקלים."³
תפיסה זו מצאה לה בתוכניות השאפתנית ליצירת מקומות עבודה והמאבק באפליה ואי-שוויון שממשל ביידן משיק (כולל החזרה להסכם פריז), הגרין דיל האירופי ואף אצלנו בתוכנית "שינוי כיוון".
כל חג מצריך ברכה. הנה הברכה שלי ליום הבינלאומי לצדק החברתי הבא עלינו לטובה. גם כאשר ניצבים לפנינו עוולות משוועים וסימנים רבים לדאגה בעולם, מי ייתן והמאמצים ותוכניות הללו יפיחו בכולנו עידוד ותקווה הודות הרוח האנושית והקריאה לפעולת עומק שהן מגלמות. שווה להיזכר גם באמירה האלמותית של מרתין לותר קינג, מוביל המאבק הבלתי אלים לזכויות אדם: "אנחנו נתגבר כיוון שהקשת של היקום המוסרי, אף אם ארוכה למדי, מתעקלת לכיוון הצדק."
¹ רבינוביץ', ד., לובנוב, כ., (2010)אי שוויון בפליטת גזי חממה בצריכה של חשמל ביתי ושימוש ברכב פרטי. נייר עמדה מס 1 ,האגודה לצדק סביבתי
² גלובס "האם אתם מספיק עשירים כדי לשרוד את הקורונה? האזינו " (אוגוסט 2020), קישור
³ראה לינק כאן
