לפתיחת המסמך

לורם איפסום דולור סיט אמט

גלאזגו – אז מה היה לנו שם?

104

לפני כשבועיים מרכז השל לקיימות היה בין מארגני ערב עיון בנושא אנרגיות מתחדשות באוניברסיטת תל-אביב. בין הנוכחים היו דוקטורנטים מבית הספר לכלכלה כמו גם תלמידים לתארים מתקדמים במקצועות נוספים. המפגש היה אינטימי והוזמנו אליו אנשי המקצוע הרלוונטיים ממשרדי הממשלה. סמנכ"לית משרד האנרגיה, שרון חצור, היתה הראשונה להציג, ולאחריה תגובת המשרד להגנת הסביבה ולבסוף הוצגה תכנית האנרגיות המתחדשות של מרכז השל – תכנית NZO.

הדיון הפך עד מהרה לאינטנסיבי למדי, והפאנליסטים והקהל החליפו דעות לגבי דחיפותו של משבר האקלים והצעדים הכלכליים שיש לנקוט היום בישראל על מנת להתמודד עמו. עלו גם נושאים חשובים אחרים, כמו האם כדאי שישראל תקדם קידוחים חדשים לחיפוש גז ונפט, מהי הרמה האופטימלית של יצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, מחסומים טכניים ליצור אנרגיות מתחדשות ודרכים יצירתיות לעודד הקמה מבוזרת של מערכות סולאריות.

ערב העיון היה הצלחה גדולה.
הנחינו שיח בהשתתפות נציגים בכירים מהממשלה, בנושא בעל חשיבות. אולם לא יכולנו שלא לחוש תסכול – נראה שהדחיפות שאנחנו בארגוני החברה האזרחית חשים בכל הנוגע לחומרת המצב, אינה מורגשת באותה עוצמה באקדמיה ובממשלה. 

שינוי שוק האנרגיה, מהמודל הנוכחי, הריכוזי ומבוסס הדלקים הפוסיליים למודל מבוזר המבוסס על אנרגיות מתחדשות, כולל בחובו אתגרים עצומים, המחייבים ראיה חדשנית, אולי אפילו שינוי פרדיגמה ועם זאת, מן ההיסטוריה אנו למדים ולמדות, שאין דבר שלא ניתן להשיגו, בהינתן מניע מספק. די אם ניזכר כי רק לפני שנה, העולם כולו הוטל למציאות חדשה עם פרוץ המגפה, וממשלות וחברות נאלצו להמציא אופני פעולה חדשים לגמרי, באופן מידי.

בשבוע שעבר, בגלזגו, מנהיגי העולם, נציגי החברה האזרחית, המגזר העסקי ואנשי שלטון מקומי התאספו על מנת לדן בפעולה אקלימית. רוני ארז, המנכ"לית המשותפת של מרכז השל, הייתה שם גם היא, כחלק מהמשלחת הישראלית, וביום חמישי הציגה באירוע שהתקיים בוועידה. באירוע זה רוני הציגה את התהליך שהובלנו יחד עם התנועה הסביבתית ואת הפעולות שאנו במרכז עושים כדי לקחת את השיח האקלימי המתקיים ברמה הלאומית ליישום ברמה המקומית. בשנה האחרונה נערכו 12 ועידות אקלים אזוריות, בתמיכת קואליציית אירגוני האקלים הישראלית, ובהובלת המנהיגות המוניציפלית. בכל אחת מהן נסוב הדיון סביב הנושאים האקלימיים הבוערים, מנקודת מבטה של הקהילה המקומית.

הסכם ראוי לציון שכבר הושג בגלזגו הוא זה הנוגע לעצירת בירוא היערות והבראתם של שטחי יער שנהרסו. הסכם זה, שנשיא ברזיל ז'איר בולסנארו, שותף לו הוא חלק מחבילת צעדים בעלות טריליוני דולרים שמטרתם להתמודד עם פליטת גזי חממה שמקורם בפעילות אנושית. אולם, חרף ההצהרות מעוררות ההשראה של המדינאים, במיוחד מנציגי מדינות מתפתחות, הדרך לביצוע השינויים הפרדיגמטיים הנדרשים עוד רבה.

בכל הנוגע לישראל, פאן-פאקט: המשלחת הישראלית הייתה השנייה בגודלה בוועידה, משלחת שכללה נציגי ממשלה, חברה אזרחית (לא רק מהתנועה הסביבתית), המגזר העסקי ועוד. קודם לוועידה, ראש הממשלה נפתלי בנט התחייב להגיע לאפס פליטות פחמן עד 2050, היעד השאפתני ביותר עד כה, מבחינת המנהיגות הישראלית. עבורנו, היה זה מדהים לראות כל כך הרבה בכירים ישראלים בוועידה, דבר שוודאי מחזק את מחויבותם האישית לנושא, ויש לקוות כי התאפשר להם ליצור שיתופי פעולה בינלאומיים, המבוססים על חזון איפוס הפליטות.

ובכל זאת, זהו רק ניצחון קטן מאד, ביחס לדרך הארוכה והנפתלת שעלינו לעבור עד להגעה ליעד של איפוס הפליטות. תידרש עוד עבודה רבה, נצטרך ליצור שותפויות לכל רוחב החזית, ליצור הסכמות ולגבש גישה חדשה הנוגעת לכל תחומי החיים. האם גלזגו הראתה לנו כי אנו מוכנים ומוכנות לשינוי שכזה? מוקדם להגיד. עם שובה של המשלחת הישראלית, אנו במרכז השל נתמקד בלסייע לישראל להתקדם לעבר מציאות חדשה זו, מציאות שתביא עמה חברה ישראלית הוגנת יותר, דמוקרטית יותר ובריאה יותר.

רוני ארז, ב"החדשות ברשת עם יונתן אוחיון.
מדקה 40.

מעניין? שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

רק עוד רגע מזמנך,
הכדור זקוק לך

למרכז השל נסיון של מעל ל-20 שנה בהכשרות וקורסים פורצי דרך לרשויות מקומיות, משרדי ממשלה והציבור הרחב

לא מצאת את הקורס שמתאים לך? נשמח מאד לעזור לך למצוא אותו