מרכז השל, ג'רמי בנשטיין, עורך, 2010
יש כאן תחום אחד, בעל פנים רבות אמנם, אך תחום אינטגרטיבי בחיים שלנו, שדורש טיפול, וטרם זכה למענה מתואם ואסטרטגי. הוא מהותי לכינון הקיימות בישראל ובעולם. כעת, כשנתנו לו שם – מזון מקיים – נוכל להתמודד בצורה יותר מושכלת ואפקטיבית בליקויים במצוי, ובהגדרת והשגת הרצוי.
גדולתו של נושא המזון הוא גם אתגרו הגדול: הוא חובק עולם וחובק תחומים רבים בחיינו. כמו בכל עניין של צרכנות, אנו מרגישים קטנים וחסרי אונים אל מול האינטרסים הכלכליים הגדולים שמעצבים את המגמות, כולל התנהגות צרכנית כללית, בכלל. קיימים אפיקי פעולה רבים, חלקם ניתנים ליישום כבר עכשיו במשפחה ובבית, חלקם דורשים קצת יותר התארגנות חברתית, וחלקם יכולים לפרנס תנועה חברתית רחבה, בעלת אג'נדה פוליטית וכלכלית.
תנועה כזו תהיה תופעה מעניינת. היא תכלול עקרות בית (גם ממין זכר…), חקלאים, אנשי ונשות מקצוע מתחום הבריאות והתזונה, אנשי ונשות ממשל מדרגים ורמות שונים, אנשי תעשיית המזון, ועוד. בעצם כל מי שאוכל, או אחראי על חלקים של מערך המזון בארץ – וקצת חושב על זה – ימצא את מקומו. תנועה זו לא תהיה ימנית ולא תהיה שמאלנית, אך היא כן תהיה ביקורתית כלפי תופעות רבות בחברה שלנו. תנועה כזאת יכולה לשנות את פני החברה ולקרבה לחזון הקיימות הכולל. החוקר והסופר הבריטי קולין טאדג' טוען שלחברה שמשכילה לסדר נכון את מערך המזון שלה, על כל מרכיביו, כל יתר השאלות והאתגרים שלה יבואו על פתרונם. ואם לא—אז לפחות נאכל טוב יותר…
מראה מקום:
מרכז השל לקיימות. לקראת מערך מזון מקיים בישראל: קווים לאפיון של תודעה חדשה ופעילות אסטרטגית. 2010.
