המאמר עוסק בשתי התנועות המתנגדות לסדר הניאו ליברלי, התנועה הירוקה וארגוני העובדים, ועדיין משמרות את ההפרדה ביניהן. שמחלישה את שתי התנועות ומאפשרת לסדר הניאו ליברלי להמשיך בתהליכי הפירוק החברתי כלכלי מכאן, ולהאיץ תהליכים כלכליים הרסניים לסביבה, בשם עיקרון מקסום הרווחים והשוק המווסת את עצמו.
המאמר עוקב אחרי שורשיו של פיצול זה האינטרס המשותף בצד כלכלת הצמיחה שארגוני העובדים אמונים עליה, ומבוקרת היום רבות על יד ארגוני הסביבה.
יחד עם מציאת הנקודות המשותפות עומד המאמר על סתירה מהותית בין הניסיונות לקדם כלכלה מקומית משותפת לבין החיוניות בארגוני עובדים גדולים וחזקים, שיוכלו להיות כוח פוליטי משמעותי.
קרדיט:
מראה מקום:
רביב, רן. הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? על התארגנויות עובדים קיימות ומה שביניהם. הוצאת מכון שחרית. 2015.
לינק למאמר הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? על התארגנויות עובדים, קיימות ומה שבינהן – מאמר מאת רן רביב