בשל גודלה הגיאוגרפי של ישראל אנו יכולים לפתח, ביתר קלות, את התשתיות והיכולות הדרושות להגשמת יעדים שאפתניים ובכך לתרום להעלאת איכות החיים בישראל (סעיפים 72-84 להסכם). דירוגה של ישראל כמובילה בתחום הקלינטק, החקלאות, שימור המים ועצירת המדבור, מאפשרים לה לקחת תפקיד מפתח בקידום ההתמודדות עם משבר האקלים תוך שיפור מעמדה בעולם וזאת בעזרת שיתוף פעולה עם מדינות האזור. יחד עם זאת, למרות הישגיה המרשימים, וגודלה היחסי, ישראל מפגרת ביישום טכנולוגיות וגישות פיתוח מקיימות אלו בתחומים רבים, בעיקר בתחומי האנרגיה, המזון והתחבורה. המעבר ליעדים שאפתניים לישראל הוא גם המעבר מיצואנית של חדשנות למקום בו החדשנות מהווה מנוף לאיכות חיים ורווחה בישראל עצמה. ע"פ ההסכם על המדינות, ביניהן ישראל, לפתח מנגנוני מעקב והטמעת מדיניות הפחתת פליטות באופן שקוף, תוך שיתוף פעולה מלא עם החברה האזרחית, על מנת להגיע לתוצאות אפקטיביות בהתמודדות עם משבר האקלים.
אמנת האקלים הישראלית, שפורסמה מיד לאחר ועידת האקלים בפריז ב 2015, משקפת שיתוף פעולה של מגוון ארגוני חברה אזרחית בישראל, ומסמנת צירי פעולה מרכזיים למדיניות אקלים בישראל.
הארגונים השותפים:
