נקודת המוצא לפרויקט היא העובדה כי חרף הישגי ההתייעלות בתהליכי ייצור והמעבר למוצרים ידידותיים לסביבה, אנו עדיין רחוקים מאוד מהשגת היעדים שיאפשרו את שימור הסביבה הגלובלית לדורות הבאים. לפיכך, הפרויקט שם את הדגש על מדעי ההתנהגות, סוציולוגיה וכלכלה, לעומת מדעי הסביבה כמקובל, ומחפש בהתנהגות האנושית פתרונות להשגת סגנון חיים איכותי ומקיים. הפרויקט מציע גישה של חיפוש דרכים "רכות" לשינויים באורח החיים בעיר, מתוך אמונה שאלו מאפשרות לייצר שינויי עומק בהתנהגות, לצד שינויים תשתיתיים נדרשים. השינויים הרכים הינם בעלי פוטנציאל להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים העירונית, בהשקעת מאמץ ותקציבים נמוכים יחסית.
המושג ’קיימות‘ זוכה להגדרות רבות ומודלים לעירוניות מתפתחים כל הזמן. פרויקט "קיימות עירונית" עסק בניסיון להגדיר מהו אורח חיים מקיים, אשר יכול להבטיח איכות חיים גבוהה במרחב העירוני, תוך כדי הפחתת הפגיעה במשאבי כדור הארץ והקטנת התלות בצריכת מוצרים ואנרגיה.
שלבי הפרויקט
בשלב הראשון גובש הרקע התיאורטי: נערך איסוף של חוות דעת במגוון תחומים שזוהו כרלוונטיים לקיימות עירונית, ובהם נושאים סביבתיים "קלאסיים" או מוכרים, כגון תחבורה ואנרגיה, לצד נושאים שלא נתפסים באופן מסורתי כאינהרנטיים בדיונים סביבתיים, כגון תפקיד העיצוב והיכולת למנף שימוש ברשתות חברתיות. בסוף שלב זה נבנו היסודות לתפיסת קיימות עירונית וגובש חזון לעיר מקיימת.
בשלב השני נבחנו עקרונות החזון בעזרת סדרה של "מעבדות עירוניות" – פיילוטים ומקרי בוחן שנערכו בערים שונות בארץ, ועסקו בסוגיות אמיתיות של קיימות עירונית בערים אלו.
בשלב השלישי והאחרון עסק הפרויקט בגיבוש המלצות מדיניות אופרטיביות לרשויות מקומיות אשר מעוניינות לקדם אורח חיים מקיים בתחומן. בנוסף, פותחה מערכת מדדים לאמידת קיימות עירונית, לשימושן של רשויות מקומיות.
קרדיט
ניהול הפרויקט וכתיבת המסמך: גבריאלי תמי, ברכיה ולרי, רז-דרור גלית, גנן אראלה, גורדון ענבר
ליווי תקשורתי: נבו אורית
עיצוב המסמך: הרדה טל
הדוח באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות