הטבע גם הוא מייצר לנו מוצרים, אני למשל מת על תפוזים. תחשבו על זה, אנחנו מקבלים מוצר עסיסי וטעים באריזה עם צבע נהדר, ששומרת על המוצר. לאחר שצרכנו את המוצר (התפוז), האריזה מגיעה לקרקע, מזינה את העץ והופ! תפוז חדש. אין פסולת, אין זיהום. הטבע מייצר לנו מוצרים בכלכלה מעגלית ואילו אנחנו מייצרים מוצרים בכלכלה חד כיוונית.
את הרעיון הבסיסי הזה שמעתי לראשונה במרכז השל לפני כ- 12 שנים. בעשור האחרון, זו תעשייה שצומחת בעולם וחברות רבות מאמצות את המודל, לא רק כי זה מקיים וסביבתי, אלא כי בראש וראשונה זה מאפשר ניצול יעיל של חומרי גלם ולכן גם חסכוני וכלכלי.
בארץ, הכלכלה המעגלית נותרה רעיון יפה בידי קומץ של אנשים, ומעטים החברות שאימצו את המודל.
עכשיו יש סיכוי שסוף סוף משהו מתחיל לזוז.
אחרי שלמדנו במרכז השל לקיימות את התכנית הלאומית של ממשלת הולנד לקידום הכלכלה המעגלית, התחלנו לעבוד עם משרד הכלכלה על קיום תהליך שיתופי רב-מיגזרי רחב בשיתוף כל בעלי העניין לבניית התכנית הלאומית לכלכלה מעגלית בישראל, בשותפות עם התאחדות התעשיינים ובכירים מהתעשייה, KPMG ישראל, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה והמשרד להגנת הסביבה.
התוכנית מתמקדת בשלב הראשון בשלושה מגזרים – בניה, כימיה ואריזות. לקראת הסדנה הוכנו חוות דעת בנוגע לפרקטיקות הנהוגות בעולם כיום לקידום כלכלה מעגלית במגזרים. באדיבות שגרירות הולנד הבאנו מומחה הולנדי, ארנו וולרכט מ-KPMG הולנד, מומחה לכלכלה מעגלית שהוביל סדנה שבה השתתפו נציגים מהתעשיות הרלוונטיות על מנת ללמוד ולדון בחסמים ובכלים לקידום כלכלה מעגלית.
במסגרת ביקורו של מר וולרכט ארגנו עם שותפנו ערב בבית שגריר הולנד לערב חשיפה לבכירים במשק הכלכלי הישראלי, ומפגש למידה במשרד הכלכלה בהשתתפות נציגים ממשרדים נוספים. שלושת המפגשים היו מוצלחים מאוד ונציגי התעשייה שהשתתפו הראו התלהבות רבה לקדם כלכלה מעגלית בחברות שלהם.
אנחנו מודים לשותפנו שגרירות הולנד KPMG ישראל, המשרד להגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים והמועצה לבניה ירוקה שביחד איתנו מקדמים תכנית לאומית לכלכלה מעגלית בישראל.
