קורונה, מרטין לותר והאצת שינוי חברתי

כיצד ניתן להסביר את ההשפעה האדירה שהייתה למרטין לותר על היווצרות הכנסיה הפרוטסטנטית במאה ה-16? אין ספק שהתזמון היה קריטי. מבחינה חברתית, הציבור באירופה היה כר פורה לרעיונות הרפורמיסטים של לותר. אולם המצאת הדפוס באמצע המאה ה-15 והתפוצה המתרחבת של חומרים מודפסים באירופה הם שאיפשרו לרעיונות שלו להגיע לציבור רחב. לפי הערכה אחת, בתקופה שבין 1500-1530 20% מהפמפלטים שפורסמו היו של לותר. מסיבה זו, יש הרואים בכתביו 'נקודת מפנה חברתית' בהתפשטות הנצרות הפרוטסטנטית בעולם.

מדעני האקלים מדברים על נקודות מפנה במערכות של כדור הארץ: נקודות 'אל חזור' שבהן שינוי כמו ההמסה של שכבת הפרמפרוסט או בירוא מאסיבי באמזונס, יכול לדחוף את המערכת האקלימית באופן בלתי הפיך למצב חדש שהאנושות לא הכירה. מדעני חברה מנסים לזהות נקודות מפנה כאלו במערכות חברתיות: נקודות שבהן פעולות קטנות יכולות להוות זרז לשינויים לא ליניאריים, רחבי היקף ולרוב בלתי הפיכים.

קץ האינקרמנטליזם

מדוע זה חשוב? כי השינויים הנדרשים בכלכלה ובחברה כדי לעמוד ביעדים של הסכם פריז, כלומר, לשמור את עליית הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ מתחת ל-2 מעלות צלסיוס, ולנסות להגביל אותה ל-1.5 מעלות, צריכים להיות מהירים ורדיקלים. לו הכלכלות הגדולות של העולם היו מתחילות להפחית פליטות בשנות ה-90 של המאה ה-20 (ברוח אמנת האקלים שנחתמה ב-1992 או פרוטוקול קיוטו שאומץ ב-1997), אפשר היה לדבר על שינויים הדרגתיים ואינקרמנטליים (תוספתיים). היום זה כבר בלתי אפשרי.

אבל מה לגבי שינוי לא לינארי? הקורונה החדירה לשיח את המונח 'אקספוננט' אחרי עשורים שאנשי סביבה מדברים על 'גידול אקספוננציאלי' (או 'מעריכי') וזה עובר לרובנו מעל הראש (לדוגמה: ראש הממשלה מסביר את הנושא בנאום לאומה). מאז סוף מלחמת העולם השניה יש לנו שלל מגמות המשתנות באופן אקספוננציאלי:  הגידול באוכלוסייה, בצריכת האנרגיה, בשימוש בדשנים כימיים ובמים, בייצור נייר, בכמות המכוניות ועוד מצד אחד ומצד שני הגידול בהשלכות לסביבה כגון בכמות הפסולת, גזי החממה באטמוספרה ואובדן מגוון מגוון ביולוגי.

תולדות המשבר הסביבתי הגלובלי מעידות על האתגר הגדול שבהתמודדות עם מגמות שמשתנות באופן אקספוננציאלי. כל עוד הדבר שמכפיל את עצמו, נגיד כמות גזי החממה באטמוספירה, הוא בכמות קטנה, אנחנו מתקשים להבחין שמשהו קורה. אולם, בשלב שכמות הגזים מתחילה להיות משמעותית, התהליכים הכלכליים שיוצרים את הפליטות כבר כל-כך אדירים שתוך זמן קצר מאד כמות הגזים תכפיל עצמה.

האקספוננט החברתי

כיצד אותו היגיון של שינוי אקספוננציאלי בא לידי ביטוי במערכות חברתיות? כמו בדוגמה של מרטין לותר, ההיסטוריה מלמדת אותנו שתהליכים חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים ופוליטיים חשובים הם כוחות מניעים משמעותיים של שינויים אקספוננציאליים. מהפכות טלקומוניקציה, כמו השימוש בטלפונים חכמים היא דוגמה טובה. בתחום המיחשוב, לדוגמה, המייסד השותף של אינטל, גורדון מור, טען כי כוח המיחשוב של מחשבים יכפיל עצמו כל שנה וחצי ('חוק מור').

אין כאן קשר פשוט של סיבה ותוצאה בין פעולות שנעשות להשלכות שלהן. ניתן לדמות שינוי חברתי לא ליניארי ללחץ שנבנה לאורך זמן מתחת לפני הקרקע, מעין שינוי טקטוני שיוצר סדקים דקים עד אשר מגיע איזה אירוע, או רעיון, או אדם ובפעולה קטנה, יוצר אפקט של כדור שלג שגדל וצובר תאוצה עד לאותו שינוי של המערכת למצב חדש.

אלו יכולים להיות שינויים בהתנהגות של אנשים, כמו בעישון במרחב הציבורי, או בעמדות של אנשים, כמו ביחס לנישואים של בני אותו מין בארה"ב. יש הרואים 'נקודת מפנה חברתית' בהשפעה של גרטה טונברג, נערה שבדית צעירה, שפעולה שלה – ישיבה מול הפרלמנט השבדי מדי יום במשך כמה חודשים הניעה שביתות ומחאות של בני נוער ברחבי העולם.

נקודות מפנה לאפס פחמן?

מה לגבי מעבר מהיר לכלכלה של אפס פחמן? מאמר שהתפרסם השנה ממפה שש מערכות חברתיות שבהן מומחים בתחום חושבים שיש לשינוי קטן יחסית  פוטנציאל ליצור אפקט של כדור שלג, בכיוון חיובי, ובאופן שיכול להפחית כמות משמעותית של פליטות גזי חממה.

1. במערכת ייצור האנרגיה: הסרת סובסידיות מדלקים פוסיליים מחד, והשקעה באנרגיה מתחדשת מבוזרת מאידך, יכולים להיות הזרז למהפך מבחינת ההחזר הכספי על השקעה באנרגיות מתחדשות.

2. בסביבה הבנויה: תקני בניה, פרויקטים גדולים להדגמה של בניה ניטרלית מבחינת פליטות פחמן והשקעה בפרויקטים ציבוריים גדולים הם זרזים אפשריים להביא את המערכת למצב שבו טכנולוגיות של אפס פחמן הן הבחירה הראשונה בפרויקטים עירוניים.

3. במערכת הפיננסית: קמפיינים להסטת השקעות של מוסדות וארגונים גדולים יכולים להיות הזרז להפסקה של השקעות ב-'בועת הפחמן', כלומר, אותם נכסים פיננסים שיאבדו מערכם תחת מדיניות אקלים משמעותית.

4. נורמות וערכים: כיצורים חברתיים ההתנהגות שלנו מעוצבת במידה רבה על-ידי דוגמאות והתנהגות של הסובבים אותנו (לדוגמה, אנשים מתקנים פאנלים סולאריים על בתים כשהם רואים אחרים עושים זאת). התערבות דרך לחץ חברתי יכולה לחולל שינוי במודעות ציבורית להשלכות המוסריות של דלקים פוסיליים.

5. מערכת החינוך: לחינוך יש תפקיד חשוב בשינוי חברתי. ההתערבות יכולה להיות בכמות ובאיכות של פעילות חינוכית על אקלים בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים, יחד עם מערך תומך במשפחה, בקהילה ובתקשורת.

6. משובי מידע: מעקב, ניטור ודיווח של חברות על טביעת הרגל הפחמנית שלהן יכולה להפוך את זרימת הפחמן בכלכלה ליותר ניראית לצרכנים, עסקים וממשלות.

כמה זמן למפנה?

כמו באקספוננט הסביבתי, גם בשינוי חברתי לוקח זמן עד שיש מסה קריטית לשינוי. החוקרים מעריכים ששינויים בשווקים פיננסיים ומשובי מידע יכולים להיות מהירים מאד (פחות משנה), מעבר לייצור מבוזר של אנרגיה מתחדשת יכול לקחת בין 5-10 שנים, והשפעות של חינוך אקלימי בין 10-30 שנה. חשוב גם לזכור שהמערכות הללו קשורות זו בזו ופעולות במערכת אחת יכולות לזרז שינויים במערכת אחרת.

השינוי האיטי ביותר הוא בנורמות וערכים של אנשים (שינויים שיכולים לקחת עשורים). קחו לדוגמה את הפסקת הסחר בעבדים. התנועה לביטול העבדות התחילה באנגליה ב-1772, הביאה לביטול הסחר בעבדים ב-1807 ולביטול העבדות באימפריה הבריטית ב-1833. רק באמצע המאה ה-19 נצפתה ירידה במספר העבדים שנסחרו בכל העולם, אולם אז, תוך עשור, ירד מספר העבדים הנסחרים באופן אקספוננציאלי.

ההוצאה משימוש של חומרים הפוגעים בשכבת האוזון בשנות ה-90 של המאה ה-20 הדגימה שניתן להביא לשינוי בעמדות והתנהגות של אנשים תוך פחות מ-30 שנה. קשה להשוות בין הדוגמה הזו למשבר האקלים כאשר לוקחים בחשבון את העוצמה הפיננסית והפוליטית של תעשיית הדלקים הפוסיליים. אולם, אפשר לראות בשביתות של התלמידים (FridaysForFuture#), המחאות של 'המרד בהכחדה' באנגליה ויוזמות מסוג הגרין ניו דיל בארה"ב עדויות לשינוי שקורה בנורמות ובערכים של אנשים.

מחקר ניסויי במדעי החברה שהתפרסם ב-2018 מצא שמיעוט של 25% יכול להטות את העמדות של של קבוצה נתונה. החוקרים משתמשים בממצא הזה להסביר את הפוטנציאל של תנועות כמו MeToo# ו-Black Lives Matter לגרום לשינוי בעמדות של אוכלוסייה גדולה. בכל מקרה כזה התנועה, בראשית דרכה, גדלה באופן אינקרמנטלי, אולם כמגיעים לנקודת המפנה נדמה כאילו חל מפץ בפופולריות ובהשפעה של התנועה.

כמובן שלא כל 'נקודת מפנה' מביאה לשינוי חיובי: רצח יורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד כזרז שהביא למלחמה העולם הראשונה הוא דוגמה טובה (או רעה) לכך. כמו כן, אי אפשר לצפות (וגם קשה לזהות בדיעבד) מהו אותו 'קש' שישבור את גב הגמל ויוביל למפנה.

אולם, אם נכיר בכך שלשינויים בשימוש בטכנולוגיות, בעמדות, בערכים ובהתנהגות של אנשים יש פוטנציאל להיות 'ויראליים' (במובן החיובי של המילה), ההתנהלות שלנו כסוכני שינוי צריכה להיות בהתאם.

מכירות.ים דוגמאות מתחום העשייה שלכם.ן לשינויים שהתרחשו מהר מאד כשהגיעו למסה קריטים של אנשים? מזהים פוטנציאל ל'הדבקה' ברעיונות? נשמח לשמוע.

המאמר הזה מתבסס, בין היתר, על מאמר ב-Vox.