לצאת מהמקרר: מרכיב האזרחות בחינוך לקיימות

לצאת מהמקרר: מרכיב האזרחות בחינוך לקיימות

לפתיחת המסמך לצאת מהמקרר: מרכיב האזרחות בחינוך לקיימות
24

בשנת 1999, עת התפרסמו נתונים מדאיגים על גידול היקף העוני, קרא ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, לאזרחי המדינה המבוססים "לפתוח את המקררים" לרעבים, מאז ועד היום התגשם חזונו של ברק בעניין זה, שכן בד בבד עם הגידול בממדי העוני חל גידול משמעותי במספר הישראלים המקיימים למעשה את קריאתו באמצעות תרומה או התנדבות בעמותות ובארגונים של חסד וצדקה. בקיץ 2011 התרחשה בישראל מחאה חברתית נרחבת. במאהלים, בכיכרות וברשת האינטרנט קיימו פעיליה דיונים ציבוריים והתייעצו עם מומחים בשאלות חברתיות וכלכליות. בהפגנות ההמוניות שהיו חלק מאירועי המחאה הונפו שלטים, נשמעו סיסמאות ונישאו נאומים בזכות השבת מדינת הרווחה, שינוי השיטה הקפיטליסטית, שינוי סדרי העדיפויות התקציביים, צדק חברתי וכדומה. שורה של דרישות בתחומי הכלכלה והחברה הופנתה כלפי הממשלה באופן ישיר, וכן באמצעות ועדת טרכטנברג, שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו . קל להבחין כי שני המקרים המתוארים לעיל עניינם בפעילות אזרחית, אולם לא קשה לחוש כי אופי הפעילות שונה בכל אחד מהם , ותפיסה שונה של המושג "אזרח" עולה ממנו.

קרדיט

גילוי דעת, סמינר הקיבוצים

מראה מקום

אריה ונגר, " לצאת מהמקרר – מרכיב האזרחות בחינוך לקיימות", גילוי דעת, סמינר הקיבוצים, גיליון 3, ינואר 2013.

מעניין? שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך