הבלוג

לקראת ועידת האקלים לחינוך ומשבר האקלים 18.5

אנחנו מתרגשים וגאים להיות שותפים לשינוי המרתק של עיר נוספת אשר מאמצת את תפיסת הקיימות. בפועל מדובר בהובלת שינוי אשר ייטיב עם תושביה ובריאותם של העיר, יחזק את החוסן הקהילתי ויאפשר את פיתוח העיר תוך ראיית הטוב המשותף ושמירה על הסביבה.

מה עשו אוהדי כדורגל מכל העולם כאשר הקבוצות העשירות באירופה החליטו לעשות צעד קפיטליסטי חמדני אחד יותר מדי? ואיך כל זה קשור לקיימות?

מה היא ועידת אזרחים והאם ניתן וצריך לקיים אותה בישראל? (רמז: בהחלט כן)
הזמנה לסדרת מפגשי למידה עם מרצים מובילים בארץ ובעולם – הבטיחו מקומכם

תמונה: Stephen Leonardi on Unsplash פסח הוא אחד החגים המוכרים והנחגגים בעולם היהודי. אך האם יתכן שרבים לא מפרשים אותו נכון? רבים מאתנו תופסים את החג כאירוע המציין את יציאת מצרים והמעבר מעבדות לחירות. אולם, רק ההכנות הרבות לקראת החג הגדול הזה והעובדה שהוא נמשך שבוע שלם, מבהירים לנו שהחג איננו אירוע נקודתי, אלא תהליך […]

מחשבות לקראת ציון יום הבינלאומי לצדק יום הבינלאומי לצדק חברתי המצוין ב-20 לפברואר הוא הזדמנות עבורנו לשים פוקוס על יסוד מארגן חשוב: הצדק החברתי והתהוותו של גלגול חדש יחסית – תפיסת הצדק האקלימי. אמנם יום המוקדש לצדק הוא לכשעצמו אירוע חדש במחזורי השנה, כמו ימים בינלאומיים רבים שהוכרזו בעשורים האחרונים, אך השאיפה לצדק והוגנות הינה […]

הסיפור האקולוגי אינו מסופר כראוי,האתגרים שהוא מעמיד אינם מובנים והדינמיקה של אי ההבנה שלו מאיצה תהליכי קריסה חברתית. אני מנסה להציג על קצה המזלג את אי ההבנה, את הסיבות לה ואת הסרבנות שלנו למה נדרש מאיתנו. הרצאת הפתיחה של תכנית העמיתים מחזור כ' של מרכז השל https://www.youtube.com/watch?v=Wf0twt5UWko&t=3s&ab_channel=HeschelCenter%D9%85%D8%B1%D9%83%D8%B2%D9%87%D8%B4%D9%84%D9%84%D8%A7%D9%84%D8%B3%D8%AA%D8%AF%D8%A7%D9%85%D8%A9%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%94%D7%A9%D7%9C לימור אלוף,ממובילות החשיבה האקולוגית בישראל, מנחה שותפה של […]

NZO – תוכנית לאומית למשק האנרגיה בישראל אנרגיה מתחדשת כלכלית יותר בכל העולם וגם בישראל – מחקר שנערך ע"י פרוייקט NZO של מרכז השל לקיימות, מראה שניתן לספק 95% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות, תוך חיסכון בעלויות למשק. תכנית NZO מבוססת על מודל ממוחשב אשר בחן אלפי תרחישים לאספקת החשמל עד לשנת 2050,  ברמה השעתית. התרחיש […]

אנו עם מוזר: את חג הטבע שלנו אנו חוגגים דווקא באמצע החורף. אך ט"ו בשבט – חג לאילנות ופירותיהם – לא התחיל את דרכו כ"יום כדור הארץ" היהודי. על אף שהשקדיות אכן מלבישות את הנוף המקומי בפרחים לבנים וורודים בתקופה זו, עניינו של היום איננו הערכה אסתטית של הטבע. התבוננות מעמיקה יותר ב"גלגוליו" השונים של […]

אופיר אלון (אלבאום) 24.06.1988 – 27.06.2016 אופיר נולד בקרית מוצקין ומגיל שנתיים גדל ביישוב הקהילתי קורנית, בגליל המערבי. בן בכור לגילה ואבי ואחיהם של אילת ואמיר. כילד לאופיר היו תחביבים רבים ביניהם מחשבים, משחקי כדור (כדורגל, טניס שולחן וכדורסל), שחמט, ברידג' ומבוכים ודרקונים. אופיר אובחן כילד מחונן ובלימודיו הגביר מקצועות רבים, ביניהם כימיה, פיסיקה, תיאטרון, ספרות, […]

ג': תגיד, חשבת פעם על הקשר בין חנוכה לסביבה? א': מה עניין חנוכה לטבע וסביבה? חנוכה עוסק בנסים, גבורה צבאית, גאווה לאומית. אתה רוצה לטעון שאלו ערכים של קיימות? ג': אתה כמובן צודק. אבל אלו הן גרסאות החג של הגננת. הן עוסקות בשאלות מאד מסוימות של חנוכה ושלנו כעם – האם אנו ישות דתי-תיאלוגי, או […]

שיחה עם הפילוסוף השוויצרי ד"ר אוגוסטין פרניאור מתוך וובינר משותף של מרכז השל ושגרירות שוויץ בישראל מה ענין מוסר ודמוקרטיה למשבר הקורונה? ועוד הלאה למשבר האקלים?- מסתבר שהכל!!כך לפחות טען הפילוסוף מאוניברסיטת לוזאן בשוויצריה, ד"ר אגוסטין פרנייאר, בשיחה מרתקת – יחד עם ד"ר ליה אטינגר וד"ר דויד דוניץ ממרכז השל. https://youtu.be/TS9leUDLmiY שיקולים מוסריים חיוניים לניהול […]

ערב פרישתו מהכנסת ב-2019, דב חנין התראיין לניוזלטר של מרכז השל אודות יצירת שינוי חברתי-סביבתי ושינוי המציאות הישראלית בתוך, ומחוץ לאולמות המחוקקים.

זהו מאמרה האחרון של דונלה מדוז (1941-2001) הנצחית – והוא מופת של פשטות, יושר והמשגה של הסוגויות הגדולות שאנו ניצבים מולן. קריאה חובה לכל כלכלן – וגם לכל מי שמתעניין מה עלינו לעשות אחרי פריז 2015.
קריאה מהנה!

כולנו מסכימים שעיריות צריכות ויכולות להוביל את המהפכה הסביבתית בישראל, כמו שהן עושות ברחבי העולם. אבל כדי לעודד את הערים ולחזק את יכולתן לעשות זאת, בעיקר אל מול הלחצים העצומים בתוכם הן פועלות כמו מצוקות התקציב, לחצי היזמים ודרישות הציבור, צריך לקבוע מדיניות מלמעלה, לתקצב אותה – ובעצם לחייב אותן לבצע מהלכים מסוימים. כיום, גם […]

במרץ השנה קמה קבוצה של מדענים שהחלו לבחון את הבסיס המדעי  מאחורי תביעות של בני ובנות נוער בתנועת "ימי שישי למען העתיד". תוך חודש ימים פרסמה קבוצת עבודה הסכמה קטגורית מדעית אמפירית  ותמיכה בהנחות היסוד ובדרישות של הנוער הקוראות תגר על חוסר המעש של מדינות העולם לעמוד במה שלקחו על עצמם בהסכם פריז, לא כל שכן  בכול […]

דיווח מהאו"ם בניו יורק על הצגת הדוח הישראלי ליישום יעדי הפיתוח בר קיימא (SDGS) ונאומו של מנכ"ל השל בשם קואליציית SDGS של החברה האזרחית בישראל אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא שאושרה בעצרת הכללית של האו"ם על ידי כלל המדינות החברות בה, היא תכנית מדיניות מקיפה המשלבת בין יעדים חברתיים, כלכליים וסביבתיים ויחסי הגומלין ביניהם בראייה אינטגרטיבית ואסטרטגית. […]

כמה שהרעיון של פודקאסט הוא גאוני, ככה נחשפתי אליו באיחור אלגנטי… רק לפני כשנה העזתי להתקין אפליקציה שמאפשרת איתור נוח של פודקאסטים, מעין תכניות רדיו מוקלטות אותן ניתן לשמוע בכל זמן או מקום, ומאז הנסיעות שלי בתחבורה ציבורית, כמו גם הריצה שלי, נראים אחרת. הבעיה היא, שבעידן מהפכת המידע, גם עולם הפודקסטים מוצף בצורה בלתי רגילה תכניות, באין סוף תחומים ובמגוון איכות ורמות השקעה וכישרון.

"שיחות אקלים גרמניה-ישראל, סבב 3: שיחות רב מגזריות אודות יצירת חברה נטולת פחמן" 3rd German-Israel Climate Talks: Muti Stakeholder discussion on A Carbon Less Society פרויקט האקלים במרכז השל קיבל חיזוק בכך שזכינו במימון מקרן האקלים של ממשלת גרמניה. נציגי השגרירות ביקרו השבוע במרכז השל כדי להכיר אותנו ולהשיק באופן רשמי את המיזם. גבריאלה הרמני […]

מה הקשר בין אכילת המבורגר לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? תתפלאו לשמוע. תעשיית הבשר תורמת כיום ל- 18% מכלל פליטת גזי החממה, והיא מצויה במגמת עלייה. את זה אומר ד"ר רג'נדרה פצ'יארי – יו"ר הפאנל הבין ממשלתי של האו"ם לנושא שינויי האקלים, זוכה פרס נובל אשתקד. ולמה זה צריך להדאיג אותנו? ההתחממות הגלובלית רלוונטית לישראל […]

נשים לרגע את הציניות והספקות בצד – סין, כמעצמה כלכלית גלובאלית, מבקשת לקדם ציויליזציה אקולוגית, "צויליזציה אנושית המתקיימת בהרמוניה עם המערכת האקולוגית". פיתוח אקולוגי מהווה עקרון מפתח בתכנית החומש הנוכחית של המפלגה הקומוניסטית. כן, אותה מפלגה ששמה את ארדואן והטיהורים שלו בכיס הקטנטן, עושה מאמצים לנהל תהליכי פיתוח על ספידים בשטח דומה בגודלו לאירופה. על […]

במהלך השבוע האחרון חתמו מאות ממדעני ישראל על קריאה לממשלת ישראל לפעול בנושא משבר האקלים. בימים הקרובים המכתב יישלח לשרים ולבעלי תפקידים בכירים אחרים במשרדי הממשלה ויופץ בפומבי. זו ההזדמנות האחרונה שלכם לחתום עליו ולסייע במאבק בשינוי האקלים. האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, בי"ס פורטר ומרכז השל לקיימות קוראים לכם להשמיע את קולכם. לעיון במכתב וחתימה לחצו כאן […]

אתם  עומדים יותר מדי זמן בפקקים? אתם חושבים שקשה לקנות דירה בישראל? אתם מודאגים מהקו האדום בכינרת? כל אלה הם רק הסימפטומים, תופעות לוואי לתהליך המואץ של גידול אוכלוסייה בישראל. נסו לדמיין מה יהיה המצב פה בעוד עשרים או שלושים שנה. ישראל צומחת כדי להבין על מה מדובר בואו נתבונן קצת על המספרים: ישראל צמחה […]

בניוזלטר האחרון פרסמתי את חלקו הראשון של מאמר זה. למי שפספס, כדאי להתחיל משם. תהנו! לקראת מזון מקיים: תיאור הרצוי – סוגי פתרונות מזון – זכות או סחורה? החקלאות המתועשת נחשבת כסיפור של הצלחה שכן היא מאפשרת להפיק תנובה גבוהה.  רבים סבורים שזו הדרך היחידה לספק די מזון לאוכלוסיית העולם. אך שפע של מזון אינו מועיל […]

המין האנושי שיכלל את יכולת הייצור של מוצרים. הבעיה היא שהאופן שבו אנו מייצרים את המוצרים היא חד כיוונית. לוקחים חומר גלם טוב והופכים אותו למוצר שמהר מאוד מסיים את חייו כפסולת מזהמת את הקרקע, המים והאוויר.

חלק ראשון – לקראת מזון מקיים: תיאור המצוי, ואתגר מזון בחללית כדור הארץ התיזה שאני רוצה להציג בפניכם כאן היא מאד פשוטה: האופן שבו אנו מגדלים וצורכים מזון הוא אחד המפתחות הראשיים לקיימות. המעבר למזון מתועש ולחקלאות מתועשת יצר שפע בלתי רגיל של מוצרים זולים לאכילה וסיפק לנו חיים נוחים – אין צורך לבשל אפשר […]

בראשון במרץ בבית הנסן ההיסטורי התקיים הכנס הראשון לקיימות וקהילה כחלק מפעילות רשת מרכזי הקיימות המקומיים. הכנס אורגן על ידי המרכז לקיימות מקומית שבמרכז השל לקיימות, בשותפות עם עיריית ירושלים, מכון גתה, קרן ברכה, רשות ניקוז ים המלח, ארומה ישראל ועיריית תל אביב. לכנס הגיעו מעל 170 משתתפים שלקחו חלק בעשרה מושבים שונים בהובלת: המעבדה […]

ושוב כמו בריטואל ידוע מראש, מופיעות פניה של השחקנית רננה רז, עם המילה המפחידה "חזרתי" כמו מימוש ההבטחה המאיימת של ארנולד שורצנגר.

ושוב המודעות וההסברים והצורך לחסוך במים, ובתוכם ההיסטריה הציבורית והדרישה לייבש גינות כחלק מהתהליך. והיסטריה ככול היסטריה היא יועצת גרועה לקבלת החלטות…  אז מה עושים? איך מנווטים בין הרצון לחסוך ובין הרצון לסביבה ירוקה ומטופחת סביבנו?

הרשימה נכתבה לקראת הרצאה בבית הכרם כחלק מאירועי תשעה באב תשע"ט קראנו עכשיו תיאורים מחרידים של סבל אנושי במגילת איכה. רובנו אומרים את המילים ולא ממש מפנימים. רובנו מדחיקים. זה לכאורה לא שייך לעולמנו – זה קרה בזמנים אחרים. אנחנו יודעים שזוועות כאלו מתרחשות גם בימינו, אבל זה קורה במקומות אחרים ולאנשים אחרים. זה גדול […]

שינוי אקלים הוא האתגר הגדול ביותר לבריאות בעולם במאה ה-21. ההתמודדות עם משבר האקלים יכולה להיות הזדמנות לקדם בריאות.

לתזונה שאנחנו אוכלים יש טביעת רגל אקולוגית המשתנה בהתאם להרכבה. המחיר הסביבתי של אכילת בשר בקר גדולה בערך פי עשר מזו של כל מזון אחר המבוסס על בעלי-חיים, כמו עוף או בשר חזיר. גידול בקר משחרר כמות גדולה פי חמישה של גזי חממה ודורש שטח הגדול פי 28 והשקייה פי אחת עשר מזו הנדרשת לגידול ביצים או עוף.

הפרלמנט של בריטניה הכריז ב1 במאי על שעת חרום אקלימית. שבוע וחצי מאוחר יותר גם הפרלמנט של אירלנד יצא בהכרזה דומה. מי גרם לחברי הפרלמנטים לאמץ ניסוח חריף כל כך? במלה אחת התשובה היא הציבור. במשך 11 יום השביתה קבוצה יצירתית ונמרצת של אנשים המכנה את עצמה "המרד בהכחדה"  Extinction Rebellion –  צמתים מרכזיים בלונדון. […]

יציבות כלכלית, הוגנות חברתית, שלום ועוד. 7 ממדים של הטרנספורמציה לאנרגיה מתחדשת שהן סיבה לאופטימיות.

שעשועי אקלים, ומשחקי אנרגיה ופסולת שהעסיקו אותי ואת "יוזמת האנרגיה הטובה" מאז נוסדנו בחסות מרכז השל ב-2006, הובילו אותנו לאחרונה לפתחו של אחד הפתרונות המרתקים והמאתגרים ביותר בתחום, ושמו: ביו-פחם (ביוצ'אר או BioChar  בלעז).

כמו הגז, האוויר והמים הנקיים, גם אקלים פוליטי המעודד סולידריות, הוגנות ויחסי אמון הוא סוג של נחלת כלל, ועלינו לשמור עליו ולטפח אותו: בדרכי החינוך בבתי הספר ובדרך שבה אנחנו כחברה מוקירים פועלם של אנשים הפועלים לטובת הכלל.

מה בין אחריות חברתית-תאגידית לתנועות צרכנים? האם יש חלופה לשורה התחתונה? תובנות משיחה במרכז השל עם פראן הות'ורן.

לימור אלוף מותחת ביקורת הן על החולשות של המושג החשוב קיימות, הדורש מהפיכה בחיים שלנו, והן על המושג אחריות חברתית תאגידית, שלדבריה, "הוא מושג מתנצל, חמקמק ומעורפל וכמו מושג הקיימות קל להטעין אותו במשמעות לפי דרישות ונוחות המשתמש." "מחובתנו," היא כותבת, "להבין את כשלי היסוד המערכתיים שמונעים קיימות, לרתום את הציבור להבנה מעמיקה שלהם ולהצמיח מנהיגות אזורית רלבנטית לאתגרי השעה."

גל השריפות, כמו הרבה מהמאבקים הפוליטיים באזורנו ובעולם, קשור קשר הדוק לסוגיות סביבתיות הרות גורל, כמו משבר האקלים. וזה רק מחמיר.

חלק משמעותי מהאתגר בבניית תנועת אקלים הוא לצאת מאיזור הנוחות, ולחזות עולם בר קיימא. מאמרה מעורר ההשראה של דונלה מדוז "לחזות עולם בר קיימא", (מתוך המקראה של מרכז השל) נוגע ישירות לאתגר זה. התמונות לקוחות מסמינר "מעוף אקלים" שבו הוקמה תנועת האקלים בידי התנועה הסביבתית בישראל, פברואר 2016. קריאה מהנה!

מה יש לאדם ברחוב להגיד על מדיניות אקלימית? לא הרבה, בדרך כלל, אם הוא יודע בכלל במה מדובר. וזו בדיוק הסיבה שהתהליך שממשלת גרמניה והחברה הגרמנית עברה ב-2015-2016 כל כך מרשים, ומעורר השראה. בשנים האלה הממשלה הפדרלית הגרמנית יזמה תהליך רב-מגזרי השתתפותי רחב על מנת לרתום בעלי עניין וציבור כללי למאמץ להתוות דרך להשגת היעדים […]

מה בין וירוסים, סמארטפונים, התפשטות הנצרות הפרוטסטנטית ומשבר האקלים? מחשבות על 'נקודות מפנה חברתיות' ומה שניתן ללמוד מהן על מעבר לעתיד ללא פחמן.

עירית הרצליה סיימה לאחרונה הכשרת מנהלים, שהועברה על ידי צוות קיימות מקומית של השל, במסגרת הטמעת תוכנית ברית ערים לאיכות הסביבה. בהכשרה חיברו מנהלים מכל האגפים את נקודות המבט שלהם, ואפשרו לעצמם לראות את ההזדמנויות כיצד להפוך את הרצליה לעיר שטוב לחיות בה. התוכנית זימנה מנהלות ומנהלים לעבודה ולמידה משותפות כדי למצוא רעיונות יצירתיים שיתנו […]

משהו משמעותי מתרחש במרחב מבחינת האקטיביזם האקלימי של בני נוער ומי שאמונים על החינוך של הדור הזה נדרשים להגיב. כמה כיווני מחשבה בנושא.

פעילות ופעילים לשינוי חברתי מסכמים את השינוי שהם רוצים לראות בעולם הכל בדקה אחת.

אין חולק ששינוי האקלים הוא עתה בבחינת עובדה קיימת. שינוי האקלים מתבטא בעלייה של הטמפרטורה העולמית הממוצעת, עלייה בתדירות גלי החום ובעוצמתם, ירידה בכמות המשקעים, עלייה במפלס פני הים ובאופן כללי פגיעה חמורה במערכות האקולוגיות ובכלכלה, במיוחד באזורים פגיעים ורגישים. ועידת האקלים הישראלית ה-III התקיימה בצל תחושת הדחיפות שעלתה מהדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי […]

משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר של דורנו. חוד החנית של ההתמודדות עם המשבר הוא מעבר עולמי להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים. לשם כך הקים מרכז השל צוות מומחים רב תחומי שמטרתו לגבש תוכנית מעבר של משק האנרגיה למקורות מתחדשים.

בהשראת חג השבועות, שכמו כל חגי ישראל, מפגיש בין האדם, אמונתו ואלוהיו והעולם הבריאה, אני מזמינה אתכם לעיין יחד ב – 7 מחשבות ברוח הקיימות, התבוננויות שונות על האדם והסביבה, סביב הבנה בסיסית משותפת, שאנחנו חלק ממארג החיים המורכב. הדברים שהבאתי הם פרי של דיונים ושיחות במהלך 10 השנים האחרונות במרכז השל, חלקם נכתבו, חלקם הוצגו וחלקם אף פורסמו במסגרות שונות. שותפים אם כן לדברים, חברי לצוות: ליה אטינגר, דיויד דוניץ, אילון שוורץ, וג'רמי בנשטיין, יחד עם רבים אחרים שלוקחים חלק בגיבוש שיח הקיימות.

מזג אוויר הוא מצב האטמוספרה במקום מסוים וברגע נתון – חם או קר, רטוב או יבש, סוער או רגוע, מעונן או בהיר. אקלים הוא הסטטיסטיקה של מזג-האוויר לאורך עשרות שנים. או במילים אחרות, ממוצעים והתפלגויות של תופעות מזג אוויר לאורך זמן רב. לפי סטטיסטיקה זו, אנו יכולים לקבוע באיזה אזור אקלימי (מדברי, ארקטי, ממוזג וכו') מקום מסוים נמצא. הגורמים המשפיעים על אזורי אקלים שונים והמבדילים ביניהם, הם בין היתר קו הרוחב (latitude), הגובה מעל פני הים, הקרבה לגופי מים גדולים, זווית הנטייה של כדור הארץ כלפי השמש והמרחק ממנה, ועוצמת הפעילות של השמש.

לאחר שנים רבות של אי הסכמה בין מדינות העולם על מדיניות גלובלית אחידה לשם מניעת או האטת שינוי האקלים, הסכם פריז אשר נחתם בין 195 מדינות בדצמבר 2015, סימל הכרה עולמית בבעיה ומחויבות עולמית לפתרונה. המחלוקות העיקריות  היו בין המדינות המפותחות (המתועשות), למדינות המתפתחות. רוב המדינות המפותחות כבר עברו את שיא פליטות גזי החממה שלהן, […]

אם הציביליזציה האנושית הייתה מתפתחת בעולם אשר היה חם ב-3 מעלות צלזיוס מהמצב כיום, בדומה לתחזיות על העליה בטמפ' הגלובלית הממוצעת עקב שינוי האקלים במאה ה-21, היינו מתפתחים בהתאמה למצב חם זה ובעצם לא הייתה בעיה. או לפחות, היא הייתה הרבה פחות חמורה. אולם, היות והציביליזציה המודרנית נבנתה בהתאמה לאקלים הנוכחי, או יותר נכון, בהתאמה לאקלים במאות התשע-עשרה והעשרים. שינוי האקלים משנה לנו המון פרמטרים להם התרגלנו.

IPCC) Intergovernmental Panel on Climate Change), הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינוי אקלים – באתר זה ניתן למצוא את הדוחות של הפאנל, אשר מאגדים בתוכם את הידע המדעי העדכני בנושא שינוי אקלים, תחזיות, השלכות, דרכים למניעת והקטנת שינוי אקלים, דרכים להתמודדות עם שינוי אקלים. מידע על ה-IPCC באתר המשרד להגנת הסביבה. מרכז הידע הישראלי להערכות לשינוי אקלים […]

ועידת האקלים הישראלית ה-3 היא פרי שיתוף פעולה של ארגונים רבים השותפים לפורום האקלים- קואליציה של ארגונים שמבקשים לפעול במשותף כדי להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי ולהשפיע על המדיניות בתחום. בוועידה היו כ-500 משתתפים המייצגים מגוון של ארגונים, רשויות מקומיות, חברות עסקיות, ומשרדים ממשלתיים. 

על האקתון UpScaling קיימות אנחנו מדברים כבר הרבה זמן, והנה הוא קרה. ב 7-8.2.18 התכנסנו במתחם הקסום של בית איגוד ערים בית נטופה שבסחנין כ70 איש ואישה, כדי לתת בוסט מרתוני ל 11 מיזמים מרשימים ההמקדמים כל אחד בדרכו קיימות. יש משהו מרתק במתודה הכאוטית הזו, ששוברת תהליכים ליניארים מובנים ורציונאליים, מערבבת משתתפים כמעט רנדומליים ברקע […]

סיכום של הכנס השנתי השני של קיימות מקומית, 3.2018. עם לינק למצגת של האורח הרמן וון שפרנג

"כיצד ניצור תנועת אקלים רחבה ומשפיעה בישראל?" במהלך סוף שבוע בפברואר האחרון, בתום סמינר בן 3 ימים במלון רמת רחל, הוקמה "תנועת האקלים" הישראלית. התנועה תפעל לקדם את היערכות מדינת ישראל להשפעות האקלימיות אותם אנו חווים כבר היום, וצירוף ישראל למאמץ העולמי לעצירת התחממות כדור הארץ. להורדת מסמך הסיכום המלא לחצו כאן. במהלך סוף השבוע  בין […]