הבלוג

חדש/ישן
סנן לפי:
דב חנין

שינוי פוליטי לא מתחיל ולא מסתיים בכנסת

ערב פרישתו מהכנסת ב-2019, דב חנין התראיין לניוזלטר של מרכז השל אודות יצירת שינוי חברתי-סביבתי ושינוי המציאות הישראלית בתוך, ומחוץ לאולמות המחוקקים.

המאמר האחרון של דונלה מדוז

על הדברים החשובים באמת: דונלה מדוז על הכלכלה נגד כדור הארץ

זהו מאמרה האחרון של דונלה מדוז (1941-2001) הנצחית – והוא מופת של פשטות, יושר והמשגה של הסוגויות הגדולות שאנו ניצבים מולן. קריאה חובה לכל כלכלן – וגם לכל מי שמתעניין מה עלינו לעשות אחרי פריז 2015.
קריאה מהנה!

solar panels science

אין לנו יותר זמן ל"פיילוטים" סביבתיים!

כולנו מסכימים שעיריות צריכות ויכולות להוביל את המהפכה הסביבתית בישראל, כמו שהן עושות ברחבי העולם. אבל כדי לעודד את הערים ולחזק את יכולתן לעשות זאת, בעיקר אל מול הלחצים העצומים בתוכם הן פועלות כמו מצוקות התקציב, לחצי היזמים ודרישות הציבור, צריך לקבוע מדיניות מלמעלה, לתקצב אותה – ובעצם לחייב אותן לבצע מהלכים מסוימים. כיום, גם […]

האקתון UpScaling קיימות, היום שאחרי

על האקתון UpScaling קיימות אנחנו מדברים כבר הרבה זמן, והנה הוא קרה. ב 7-8.2.18 התכנסנו במתחם הקסום של בית איגוד ערים בית נטופה שבסחנין כ70 איש ואישה, כדי לתת בוסט מרתוני ל 11 מיזמים מרשימים ההמקדמים כל אחד בדרכו קיימות. יש משהו מרתק במתודה הכאוטית הזו, ששוברת תהליכים ליניארים מובנים ורציונאליים, מערבבת משתתפים כמעט רנדומליים ברקע […]

WHAT I STAND FOR IS WHAT I STAND ON. Global climate change protest demonstration strike - No Planet B - 09-20-2019

משבר האקלים ב 24 נקודות

במרץ השנה קמה קבוצה של מדענים שהחלו לבחון את הבסיס המדעי  מאחורי תביעות של בני ובנות נוער בתנועת "ימי שישי למען העתיד". תוך חודש ימים פרסמה קבוצת עבודה הסכמה קטגורית מדעית אמפירית  ותמיכה בהנחות היסוד ובדרישות של הנוער הקוראות תגר על חוסר המעש של מדינות העולם לעמוד במה שלקחו על עצמם בהסכם פריז, לא כל שכן  בכול […]

מנכ"ל מרכז השל ובנו במליאת האו"ם

דיווח מהאו"ם בניו יורק על הצגת הדוח הישראלי ליישום יעדי הפיתוח בר קיימא (SDGS) ונאומו של מנכ"ל השל בשם קואליציית SDGS של החברה האזרחית בישראל אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא שאושרה בעצרת הכללית של האו"ם על ידי כלל המדינות החברות בה, היא תכנית מדיניות מקיפה המשלבת בין יעדים חברתיים, כלכליים וסביבתיים ויחסי הגומלין ביניהם בראייה אינטגרטיבית ואסטרטגית. […]

Podcast recommendations

פודקאסטים מוצלחים על קיימות ושינוי חברתי

כמה שהרעיון של פודקאסט הוא גאוני, ככה נחשפתי אליו באיחור אלגנטי… רק לפני כשנה העזתי להתקין אפליקציה שמאפשרת איתור נוח של פודקאסטים, מעין תכניות רדיו מוקלטות אותן ניתן לשמוע בכל זמן או מקום, ומאז הנסיעות שלי בתחבורה ציבורית, כמו גם הריצה שלי, נראים אחרת. הבעיה היא, שבעידן מהפכת המידע, גם עולם הפודקסטים מוצף בצורה בלתי רגילה תכניות, באין סוף תחומים ובמגוון איכות ורמות השקעה וכישרון.

carbon emission

השקת פרויקט אקלים במימון ממשלת גרמניה

"שיחות אקלים גרמניה-ישראל, סבב 3: שיחות רב מגזריות אודות יצירת חברה נטולת פחמן" 3rd German-Israel Climate Talks: Muti Stakeholder discussion on A Carbon Less Society פרויקט האקלים במרכז השל קיבל חיזוק בכך שזכינו במימון מקרן האקלים של ממשלת גרמניה. נציגי השגרירות ביקרו השבוע במרכז השל כדי להכיר אותנו ולהשיק באופן רשמי את המיזם. גבריאלה הרמני […]

big burger on a wooden table with pepper and sesame

אכילת המבורגר והביטחון הלאומי של ישראל

מה הקשר בין אכילת המבורגר לביטחון הלאומי של מדינת ישראל? תתפלאו לשמוע. תעשיית הבשר תורמת כיום ל- 18% מכלל פליטת גזי החממה, והיא מצויה במגמת עלייה. את זה אומר ד"ר רג'נדרה פצ'יארי – יו"ר הפאנל הבין ממשלתי של האו"ם לנושא שינויי האקלים, זוכה פרס נובל אשתקד. ולמה זה צריך להדאיג אותנו? ההתחממות הגלובלית רלוונטית לישראל […]

China of the globe

מרכז השל בגיחה קלה לקידום אקו-ציויליזציה בסין

נשים לרגע את הציניות והספקות בצד – סין, כמעצמה כלכלית גלובאלית, מבקשת לקדם ציויליזציה אקולוגית, "צויליזציה אנושית המתקיימת בהרמוניה עם המערכת האקולוגית". פיתוח אקולוגי מהווה עקרון מפתח בתכנית החומש הנוכחית של המפלגה הקומוניסטית. כן, אותה מפלגה ששמה את ארדואן והטיהורים שלו בכיס הקטנטן, עושה מאמצים לנהל תהליכי פיתוח על ספידים בשטח דומה בגודלו לאירופה. על […]

One World sign

מכתב המדענים: שינויי האקלים כבר כאן. האם ישראל מוכנה?

במהלך השבוע האחרון חתמו מאות ממדעני ישראל על קריאה לממשלת ישראל לפעול בנושא משבר האקלים. בימים הקרובים המכתב יישלח לשרים ולבעלי תפקידים בכירים אחרים במשרדי הממשלה ויופץ בפומבי. זו ההזדמנות האחרונה שלכם לחתום עליו ולסייע במאבק בשינוי האקלים. האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, בי"ס פורטר ומרכז השל לקיימות קוראים לכם להשמיע את קולכם. לעיון במכתב וחתימה לחצו כאן […]

גידול אוכלוסין בישראל – פצצה מתקתקת או הזדמנות מצוינת?

אתם  עומדים יותר מדי זמן בפקקים? אתם חושבים שקשה לקנות דירה בישראל? אתם מודאגים מהקו האדום בכינרת? כל אלה הם רק הסימפטומים, תופעות לוואי לתהליך המואץ של גידול אוכלוסייה בישראל. נסו לדמיין מה יהיה המצב פה בעוד עשרים או שלושים שנה. ישראל צומחת כדי להבין על מה מדובר בואו נתבונן קצת על המספרים: ישראל צמחה […]

Bundle of vegetables

מזון כמפתח לקיימות – חלק שני

בניוזלטר האחרון פרסמתי את חלקו הראשון של מאמר זה. למי שפספס, כדאי להתחיל משם. תהנו! לקראת מזון מקיים: תיאור הרצוי – סוגי פתרונות מזון – זכות או סחורה? החקלאות המתועשת נחשבת כסיפור של הצלחה שכן היא מאפשרת להפיק תנובה גבוהה.  רבים סבורים שזו הדרך היחידה לספק די מזון לאוכלוסיית העולם. אך שפע של מזון אינו מועיל […]

wall graphite of hands

הכנס השנתי השני לקיימות וקהילה מאחורינו!

סיכום של הכנס השנתי השני של קיימות מקומית, 3.2018. עם לינק למצגת של האורח הרמן וון שפרנג

שולחנות עגולים - סדנה לאומית לכלכלה

מהפכת הכלכלה המעגלית מגיעה לבכירי התעשייה הישראלית

המין האנושי שיכלל את יכולת הייצור של מוצרים. הבעיה היא שהאופן שבו אנו מייצרים את המוצרים היא חד כיוונית. לוקחים חומר גלם טוב והופכים אותו למוצר שמהר מאוד מסיים את חייו כפסולת מזהמת את הקרקע, המים והאוויר.

Ripe Carrots

מזון כמפתח לקיימות – חלק ראשון

חלק ראשון – לקראת מזון מקיים: תיאור המצוי, ואתגר מזון בחללית כדור הארץ התיזה שאני רוצה להציג בפניכם כאן היא מאד פשוטה: האופן שבו אנו מגדלים וצורכים מזון הוא אחד המפתחות הראשיים לקיימות. המעבר למזון מתועש ולחקלאות מתועשת יצר שפע בלתי רגיל של מוצרים זולים לאכילה וסיפק לנו חיים נוחים – אין צורך לבשל אפשר […]

man holding a light bolb

מסכמים את הכנס הראשון לקיימות וקהילה

בראשון במרץ בבית הנסן ההיסטורי התקיים הכנס הראשון לקיימות וקהילה כחלק מפעילות רשת מרכזי הקיימות המקומיים. הכנס אורגן על ידי המרכז לקיימות מקומית שבמרכז השל לקיימות, בשותפות עם עיריית ירושלים, מכון גתה, קרן ברכה, רשות ניקוז ים המלח, ארומה ישראל ועיריית תל אביב. לכנס הגיעו מעל 170 משתתפים שלקחו חלק בעשרה מושבים שונים בהובלת: המעבדה […]

a green garden

גינון עירוני: ישראל מתייבשת והקיץ מגיע – מה עושים?

ושוב כמו בריטואל ידוע מראש, מופיעות פניה של השחקנית רננה רז, עם המילה המפחידה "חזרתי" כמו מימוש ההבטחה המאיימת של ארנולד שורצנגר.

ושוב המודעות וההסברים והצורך לחסוך במים, ובתוכם ההיסטריה הציבורית והדרישה לייבש גינות כחלק מהתהליך. והיסטריה ככול היסטריה היא יועצת גרועה לקבלת החלטות…  אז מה עושים? איך מנווטים בין הרצון לחסוך ובין הרצון לסביבה ירוקה ומטופחת סביבנו?

crowd of Extinction Rebellion protesters

בין תשעה באב למרד בהכחדה

הרשימה נכתבה לקראת הרצאה בבית הכרם כחלק מאירועי תשעה באב תשע"ט קראנו עכשיו תיאורים מחרידים של סבל אנושי במגילת איכה. רובנו אומרים את המילים ולא ממש מפנימים. רובנו מדחיקים. זה לכאורה לא שייך לעולמנו – זה קרה בזמנים אחרים. אנחנו יודעים שזוועות כאלו מתרחשות גם בימינו, אבל זה קורה במקומות אחרים ולאנשים אחרים. זה גדול […]

apple fruit with syringes

משבר האקלים ובריאות הציבור: אתגר והזדמנות

שינוי אקלים הוא האתגר הגדול ביותר לבריאות בעולם במאה ה-21. ההתמודדות עם משבר האקלים יכולה להיות הזדמנות לקדם בריאות.

Vegetables based nutrition

מזון, שינויי אקלים, ביטחון תזונתי – מעגל קסמים שחייבים לשנות

לתזונה שאנחנו אוכלים יש טביעת רגל אקולוגית המשתנה בהתאם להרכבה. המחיר הסביבתי של אכילת בשר בקר גדולה בערך פי עשר מזו של כל מזון אחר המבוסס על בעלי-חיים, כמו עוף או בשר חזיר. גידול בקר משחרר כמות גדולה פי חמישה של גזי חממה ודורש שטח הגדול פי 28 והשקייה פי אחת עשר מזו הנדרשת לגידול ביצים או עוף.

international space station view

שעת חרום אקלימית

הפרלמנט של בריטניה הכריז ב1 במאי על שעת חרום אקלימית. שבוע וחצי מאוחר יותר גם הפרלמנט של אירלנד יצא בהכרזה דומה. מי גרם לחברי הפרלמנטים לאמץ ניסוח חריף כל כך? במלה אחת התשובה היא הציבור. במשך 11 יום השביתה קבוצה יצירתית ונמרצת של אנשים המכנה את עצמה "המרד בהכחדה"  Extinction Rebellion –  צמתים מרכזיים בלונדון. […]

Solar Panels

אנרגיה אופטימית

יציבות כלכלית, הוגנות חברתית, שלום ועוד. 7 ממדים של הטרנספורמציה לאנרגיה מתחדשת שהן סיבה לאופטימיות.

A fire display at Ferment

"פחם לעם" ולהציל את העולם!

שעשועי אקלים, ומשחקי אנרגיה ופסולת שהעסיקו אותי ואת "יוזמת האנרגיה הטובה" מאז נוסדנו בחסות מרכז השל ב-2006, הובילו אותנו לאחרונה לפתחו של אחד הפתרונות המרתקים והמאתגרים ביותר בתחום, ושמו: ביו-פחם (ביוצ'אר או BioChar  בלעז).

Climate protesters

טובה הקבוצה על האחד

כמו הגז, האוויר והמים הנקיים, גם אקלים פוליטי המעודד סולידריות, הוגנות ויחסי אמון הוא סוג של נחלת כלל, ועלינו לשמור עליו ולטפח אותו: בדרכי החינוך בבתי הספר ובדרך שבה אנחנו כחברה מוקירים פועלם של אנשים הפועלים לטובת הכלל.

Climate protest

המצפן לעסקים עם מצפון

מה בין אחריות חברתית-תאגידית לתנועות צרכנים? האם יש חלופה לשורה התחתונה? תובנות משיחה במרכז השל עם פראן הות'ורן.

מחשבות והבהרות על טרנד האחריות התאגידית

לימור אלוף מותחת ביקורת הן על החולשות של המושג החשוב קיימות, הדורש מהפיכה בחיים שלנו, והן על המושג אחריות חברתית תאגידית, שלדבריה, "הוא מושג מתנצל, חמקמק ומעורפל וכמו מושג הקיימות קל להטעין אותו במשמעות לפי דרישות ונוחות המשתמש." "מחובתנו," היא כותבת, "להבין את כשלי היסוד המערכתיים שמונעים קיימות, לרתום את הציבור להבנה מעמיקה שלהם ולהצמיח מנהיגות אזורית רלבנטית לאתגרי השעה."

Fighting a grass fire at Mount Beauty, about 1940s.

כולם מדברים על מזג אוויר, אף אחד לא מדבר על אקלים

גל השריפות, כמו הרבה מהמאבקים הפוליטיים באזורנו ובעולם, קשור קשר הדוק לסוגיות סביבתיות הרות גורל, כמו משבר האקלים. וזה רק מחמיר.

לחזות עולם בר קיימא / דונלה מדוז

חלק משמעותי מהאתגר בבניית תנועת אקלים הוא לצאת מאיזור הנוחות, ולחזות עולם בר קיימא. מאמרה מעורר ההשראה של דונלה מדוז "לחזות עולם בר קיימא", (מתוך המקראה של מרכז השל) נוגע ישירות לאתגר זה. התמונות לקוחות מסמינר "מעוף אקלים" שבו הוקמה תנועת האקלים בידי התנועה הסביבתית בישראל, פברואר 2016. קריאה מהנה!

no one left behind

האם אפשר ללמוד על האקלים – מהציבור?! שיעור מגרמניה

מה יש לאדם ברחוב להגיד על מדיניות אקלימית? לא הרבה, בדרך כלל, אם הוא יודע בכלל במה מדובר. וזו בדיוק הסיבה שהתהליך שממשלת גרמניה והחברה הגרמנית עברה ב-2015-2016 כל כך מרשים, ומעורר השראה. בשנים האלה הממשלה הפדרלית הגרמנית יזמה תהליך רב-מגזרי השתתפותי רחב על מנת לרתום בעלי עניין וציבור כללי למאמץ להתוות דרך להשגת היעדים […]

coronavirus earth

קורונה, מרטין לותר והאצת שינוי חברתי

מה בין וירוסים, סמארטפונים, התפשטות הנצרות הפרוטסטנטית ומשבר האקלים? מחשבות על 'נקודות מפנה חברתיות' ומה שניתן ללמוד מהן על מעבר לעתיד ללא פחמן.

כשמחברים נקודות מקבלים הצצה לעתיד מבטיח

עירית הרצליה סיימה לאחרונה הכשרת מנהלים, שהועברה על ידי צוות קיימות מקומית של השל, במסגרת הטמעת תוכנית ברית ערים לאיכות הסביבה. בהכשרה חיברו מנהלים מכל האגפים את נקודות המבט שלהם, ואפשרו לעצמם לראות את ההזדמנויות כיצד להפוך את הרצליה לעיר שטוב לחיות בה. התוכנית זימנה מנהלות ומנהלים לעבודה ולמידה משותפות כדי למצוא רעיונות יצירתיים שיתנו […]

There is no planet B

לחנך למפנה הגדול: על תפקיד המחנכים בעידן של משבר האקלים

משהו משמעותי מתרחש במרחב מבחינת האקטיביזם האקלימי של בני נוער ומי שאמונים על החינוך של הדור הזה נדרשים להגיב. כמה כיווני מחשבה בנושא.

שינוי אחד! דקה אחת 1

פעילות ופעילים לשינוי חברתי מסכמים את השינוי שהם רוצים לראות בעולם הכל בדקה אחת.

מסמך מדיניות של החברה האזרחית – דרכים לפעולה בנושא משבר האקלים

אין חולק ששינוי האקלים הוא עתה בבחינת עובדה קיימת. שינוי האקלים מתבטא בעלייה של הטמפרטורה העולמית הממוצעת, עלייה בתדירות גלי החום ובעוצמתם, ירידה בכמות המשקעים, עלייה במפלס פני הים ובאופן כללי פגיעה חמורה במערכות האקולוגיות ובכלכלה, במיוחד באזורים פגיעים ורגישים. ועידת האקלים הישראלית ה-III התקיימה בצל תחושת הדחיפות שעלתה מהדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי […]

פרויקט האנרגיה הלאומי של ישראל – הצצה ראשונה

משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר של דורנו. חוד החנית של ההתמודדות עם המשבר הוא מעבר עולמי להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים. לשם כך הקים מרכז השל צוות מומחים רב תחומי שמטרתו לגבש תוכנית מעבר של משק האנרגיה למקורות מתחדשים.

7 מושגי קיימות לשבועות

בהשראת חג השבועות, שכמו כל חגי ישראל, מפגיש בין האדם, אמונתו ואלוהיו והעולם הבריאה, אני מזמינה אתכם לעיין יחד ב – 7 מחשבות ברוח הקיימות, התבוננויות שונות על האדם והסביבה, סביב הבנה בסיסית משותפת, שאנחנו חלק ממארג החיים המורכב. הדברים שהבאתי הם פרי של דיונים ושיחות במהלך 10 השנים האחרונות במרכז השל, חלקם נכתבו, חלקם הוצגו וחלקם אף פורסמו במסגרות שונות. שותפים אם כן לדברים, חברי לצוות: ליה אטינגר, דיויד דוניץ, אילון שוורץ, וג'רמי בנשטיין, יחד עם רבים אחרים שלוקחים חלק בגיבוש שיח הקיימות.

שינוי אקלים – רקע

מזג אוויר הוא מצב האטמוספרה במקום מסוים וברגע נתון – חם או קר, רטוב או יבש, סוער או רגוע, מעונן או בהיר. אקלים הוא הסטטיסטיקה של מזג-האוויר לאורך עשרות שנים. או במילים אחרות, ממוצעים והתפלגויות של תופעות מזג אוויר לאורך זמן רב. לפי סטטיסטיקה זו, אנו יכולים לקבוע באיזה אזור אקלימי (מדברי, ארקטי, ממוזג וכו') מקום מסוים נמצא. הגורמים המשפיעים על אזורי אקלים שונים והמבדילים ביניהם, הם בין היתר קו הרוחב (latitude), הגובה מעל פני הים, הקרבה לגופי מים גדולים, זווית הנטייה של כדור הארץ כלפי השמש והמרחק ממנה, ועוצמת הפעילות של השמש.

שינויי אקלים בעולם – מדיניות והתחייבויות

לאחר שנים רבות של אי הסכמה בין מדינות העולם על מדיניות גלובלית אחידה לשם מניעת או האטת שינוי האקלים, הסכם פריז אשר נחתם בין 195 מדינות בדצמבר 2015, סימל הכרה עולמית בבעיה ומחויבות עולמית לפתרונה. המחלוקות העיקריות  היו בין המדינות המפותחות (המתועשות), למדינות המתפתחות. רוב המדינות המפותחות כבר עברו את שיא פליטות גזי החממה שלהן, […]

שינויי אקלים בעולם – תופעות ותחזיות

אם הציביליזציה האנושית הייתה מתפתחת בעולם אשר היה חם ב-3 מעלות צלזיוס מהמצב כיום, בדומה לתחזיות על העליה בטמפ' הגלובלית הממוצעת עקב שינוי האקלים במאה ה-21, היינו מתפתחים בהתאמה למצב חם זה ובעצם לא הייתה בעיה. או לפחות, היא הייתה הרבה פחות חמורה. אולם, היות והציביליזציה המודרנית נבנתה בהתאמה לאקלים הנוכחי, או יותר נכון, בהתאמה לאקלים במאות התשע-עשרה והעשרים. שינוי האקלים משנה לנו המון פרמטרים להם התרגלנו.

מקורות מידע בנושא שינוי אקלים

IPCC) Intergovernmental Panel on Climate Change), הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינוי אקלים – באתר זה ניתן למצוא את הדוחות של הפאנל, אשר מאגדים בתוכם את הידע המדעי העדכני בנושא שינוי אקלים, תחזיות, השלכות, דרכים למניעת והקטנת שינוי אקלים, דרכים להתמודדות עם שינוי אקלים. מידע על ה-IPCC באתר המשרד להגנת הסביבה. מרכז הידע הישראלי להערכות לשינוי אקלים […]

סרטוני ועידת האקלים הישראלית ה-3

ועידת האקלים הישראלית ה-3 היא פרי שיתוף פעולה של ארגונים רבים השותפים לפורום האקלים- קואליציה של ארגונים שמבקשים לפעול במשותף כדי להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי ולהשפיע על המדיניות בתחום. בוועידה היו כ-500 משתתפים המייצגים מגוון של ארגונים, רשויות מקומיות, חברות עסקיות, ומשרדים ממשלתיים. 

סיכום מעוף אקלים 2016

"כיצד ניצור תנועת אקלים רחבה ומשפיעה בישראל?" במהלך סוף שבוע בפברואר האחרון, בתום סמינר בן 3 ימים במלון רמת רחל, הוקמה "תנועת האקלים" הישראלית. התנועה תפעל לקדם את היערכות מדינת ישראל להשפעות האקלימיות אותם אנו חווים כבר היום, וצירוף ישראל למאמץ העולמי לעצירת התחממות כדור הארץ. להורדת מסמך הסיכום המלא לחצו כאן. במהלך סוף השבוע  בין […]

לא נמצאו תוצאות