הספריה

חדש/ישן
סנן לפי:

מה בין גידול מעריכי, קורונה ומשברים אקולוגיים

משבר הקורונה הכניס לשיח שלנו את המושג 'גידול אקספוננציאלי'. למה הכוונה? ואיך זה קשור למשבר האקלים ומשברים אקולוגיים אחרים?

המערב הפרוע בספינת חלל

דיויד קורטן היה פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד וייעץ לממשלות ויוזמות פיתוח במדינות מתפתחות, בעיקר באפריקה ובדרום אמריקה, ניסיון עליו ביסס את הביקורת של על הגלובליזציה התאגידית. קורטן הוא סופר פורה. ספרו הפופולארי 'כשתאגידים שולטים בעולם' אף תורגם לעברית. במאמר זה קורטן משתמש במטאפורה (שהוטבעה על-ידי קנת' בולדינג) של בוקרים במערב הפרוע כדי לתאר את […]

אם התמ"ג עולה – למה אמריקה ירודה?

כפי שרומזת הכותרת, המאמר של קליפורד קוב, טד הלסטאד וג'ונתן ראו, עוסק בשאלה מרכזית לביקורת על צמיחה כיעד לכלכלה: אם התמ"ג עולה, כלומר, אם יש צמיחה, למה אנו לא מאושרים יותר? הכותבים סוקרים את תולדות השימוש בתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) כמדד לחוסן כלכלי ומצביעים על הבעיות המרכזיות בשימוש בו כמדד לשגשוג של חברה. חלקו השני […]

כלכלה אקולוגית

חגי קוט הוא כלכלן, מומחה לכלכלה סביבתית, כלכלה בת קיימא, ומדיניות סביבתית. הוא היה שותף להקמה של הפורום הישראלי לכלכלה בת-קיימא, כיום העמותה לכלכלה בת קיימא. המאמר של חגי קוט מציג בקווים כלליים את הרעיון של כלכלה אקולוגית. הגישה הזו מובחנת מ'כלכלה סביבתית'. בעוד שכלכלה סביבתית עוסקת בפיתוח שיטות לתמחר משאבי טבע ולהשתמש בכלי השוק […]

כלכלה בעולם מלא

הרמן דיילי הוא פרופסור בבית הספר למדיניות ציבורית של אוניברסיטת מרילנד. ככלכלן בהכשרתו, דיילי התחנך על ברכי הכלכלה הניאו-קלאסית. אולם, אחרי שעבד ככלכלן בכיר בבנק בעולמי בשנים 1988-1994 ראה כיצד גישה זו לא מצליחה לפתור את הבעיות האמיתיות של העולם. במאמרו מסביר דיילי מדוע שיטת הצמיחה הנהוגה במערב היא לא רק אנטי-סביבתית אלא בראש ובראשונה […]

משבר האקלים: אסון הטבע הפוסט-מודרני הראשון

הסיפור הזה התרחש ב-1755. ב-1 בנובמבר, יום כל הקדושים הנוצרי, בסביבות 09:30 בבוקר, רעידת אדמה גדולה פקדה את פורטוגל. גדולה זה לא מילה: עשרות אלפי אנשים נהרגו, בליסבון, העיר השלישית בגודלה בכל אירופה. רוב הבניינים (כולל כל הכנסיות שלה) נחרבו, חצי מהתל"ג של פורטוגל נמחק. גלי הצונמי הגיעו לאיי הקריביים ולברזיל. זאת הייתה אחת מרעידות […]

ישראל ושינויי האקלים – מסמך מדיניות של קואליציית "דרכים לקיימות" (2015)

הצעת מדיניות לממשלת ישראל: בחינת אדפטציה ומיטיגציה, אפריל 2015 מבוא: אמנת האו"ם בדבר שינויי אקלים נחתמה בועידת כדור הארץ הראשונה בריו דה ז'נרו בשנת 1992, במטרה להניע את אומות העולם במאמץ משותף להפחתת פליטות גזי החממה ולהתמודדות עם שינויי האקלים. עיקר האחריות נפלה על המדינות המתועשות והמפותחות, שכן הן האחראיות במידה הרבה ביותר לפליטת גזי החממה. […]

תובנות לחברה מקיימת מקפיטליזם הארד-קור, או מה ניתן ללמוד ממשחקים…

מה דרוש כדי לבנות חברה יותר הוגנת ויותר מקיימת? הרבה יגידו שהתשובה טמונה בעולם הכלכלה, ובמנגנון של השוק, שמצד אחד, מייצר הרבה ערך (תעסוקה, מוצרים) אך מאידך, גם מייצר הרבה עיוותים, פערים, וחוסר צדק. פיטר בארנס, בספרו (הלא חדש) "קפיטליזם 3.0," מביא את שתי הדוגמאות להלן, שהפילו אצלי כמה אסימונים. שתיהן לקוחות מעולם המשחקים, ושתיהן […]

של מי המשאבים? מבט נחלות הכלל שבחיינו, וכיצד ליצור טוב משותף

התכנסנו היום לדון בשאלה "של מי המשאבים?". מצד אחד זו שאלה גדולה: הרי יש גז בים, פוספטים בנגב, אשלג בים המלח. שלא לדבר על האוויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים, והאטמוספרה המתחממת. אך שאלה זו היא רק מקרה פרטי של נושא הרבה יותר גדול, רחב ועמוק. מאחורי כל סוגיה מדינית מסתתרים רעיונות גדולים. ומאחורי סוגיה […]

דו״ח האופטימיות

בראיון מיוחד למגזין TIME, הצהיר נשיא ארצות הברית, לשעבר, ביל קלינטון שהוא רואה את העתיד בצורה אופטימית יותר מאשר אי פעם בעבר, לא משום שהאתגרים מצטמצמים אלא משום שההתארגנות והיצירתיות האנושית נמצאית בפריחה חסרת תקדים. למרות זאת, לא קל לקדם אופטימיות בעולם שהוא כל כך ציני וספקן, לא קל להילחם על הזכות להיות אופטימי, מבלי להיתפס כהזוי ושולי, להתעקש לתת מקום לחזון, לתכנן לפי הרצוי ולא לפעול לפי המצוי. 

המדריך החיוני לטרנזישן

מדריך בגובה העיניים למחוללי שינוי לקיימות בקהילה. מטרתו להנגיש תהליכי עבודה שכבר נוסו בשטח לאנשים נוספים, פעילים חברתיים וכל מי שרוצה לחולל שינוי בקהילה.

כלכלת טוב משותף

100 ימים של כלכלת טוב משותף

במסמך זה, המיועד לראשי ערים וחברי מועצה, למועמדים ברשויות המקומיות, ולפעילים המבקשים לקדם כלכלה של טוב משותף ושגשוג מקומי בר קיימא, תמצאו עקרונות מדיניות והמלצות ליישום עקרונות אלו. המסמך נכתב בשיתוף מכון שחרית ומרכז השל לקיימות, ובמסגרת כנס 100 ימים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות.

אתגר החיים בעיר באפס פליטות פחמן

היעדים השאפתניים של צמצום פליטות גזי חממה, שנקבעו בוועידת פריז, מעלים את הצורך בכלים מעשיים לעצור את מגמת ההתחממות של כדור הארץ על כל השלכותיה. ערים אחראיות ל-70% מפליטות הפחמן העולמיות: הן גורם מרכזי לבעיה, אך גם המקום ליצירת פתרונות – במישור העירוני וגם השכונתי. אם נביא בחשבון את התרומה המרכזית של משקי בית לשיעור הפליטות (ראו סקרים של פורום ה-15 לגבי המצב בישראל), עולה הצורך המידי בשינוי במגזר זה.

מקום למחשבה: מקראה בהגות סביבתית

המקראה הראשונה מבית היוצר של מרכז השל לקיימות בקשה לעשות גם וגם – גם מבוא שיטתי ומעמיק באתיקה סביבתית, גם לתת מגוון רחב של מקורות הגות מעמיקים, אבל גם לתת כלים לא.נשי חינוך, מדריכים.ות ואחרים.ות לשלב תכנים אלו בעבודתם החינוכית. זוהי מקראה, שגם אחרי שנים רבות מפרסומה, רלוונטית יותר מתמיד ובו נכסי צון ברזל של המחשבת הסביבתית שתרומתם נחוצה ביתר שאת גם בימים אלו ממש

שותפויות אזוריות בארץ ובעולם – מבנה, מנגנונים ועקרונות פעולה

דו"ח זה נכתב עבור 'השותפות לקיימות אזורית' במטרה להוות תשתית ידע עבור מקבלי ההחלטות ובעלי עניין הפועלים במסגרתה. היכרות עם תחום התוכן של 'שותפויות אזוריות' ו'משילות משולבת' והיכרות עם מקרי בוחן שונים, יכולה להוות כלי משמעותי עבור העוסקים במלאכת גיבוש מנגנון העבודה העתידי, או בהשאלה מתחום המחשבים – 'מערכת ההפעלה' של 'השותפות לקיימות אזורית'. הדו"ח […]

מיתוסים על אנרגיה גרעינית: כיצד שדולת האנרגיה זורה חול בעינינו

מאז שנות ה־50 נשלט השיח על אודות האנרגיה הגרעינית בישראל על־ידי הגישה הביטחונית. התחושה בישראל היא שהנשק הגרעיני הוא ערובה לקיומה של המדינה, וכל דיון בנושא הגרעין, בין אם צבאי או אזרחי, יכול להביא לערעור מדיניות העמימות הגרעינית ולפגוע באינטרסים האסטרטגיים של המדינה. כתוצאה מכך, למַעֵט אפיזודות קצרות ושוליות, לא התקיים בישראל דיון ציבורי של ממש על האפשרות להקים בישראל כורים גרעיניים לייצור חשמל.

תפקידם של סוכני שינוי מקומיים בקידום אורח חיים מקיים בשכונה

בתוך השיח העירוני הרחב הולכת ומתחדדת השאלה – איך ניתן להשפיע על התושבים לעבור לאורח חיים מקיים? מאתגר זה עולה זירת הפעילות התת-עירונית – הזירה השכונתית, ובעקבותיה המושג שכונות מקיימות.

ראוותנות ורעבתנות: תרבות הצריכה הישראלית והשלכותיה

מאמר מאת ד"ר ג'רמי בנשטיין העוסק בביקורת תרבות הצריכה ונעזר במקורות מהחשיבה הסביבתית ומארון הספרים היהודי

מדריך למוביל פרויקט בתים מדגימים

מה יהיה הכי אפקטיבי כדי לשנות את הרגליים שלנו לאורחות חיים יותר מקיימים? מחקרים שונים הראו שככל הנראה אם נראה חלופה שובת לב אצל השכן שלנו, יש סיכוי לא קטן שנרצה לאמץ אותה. מדריך זה מיועד כדי לחולל מהלך כזה, וליצור חלופה של קיימות בפתח הבית. לא במוזיאון, אלא בדירה ממול. מדריך זה כולל הוראות […]

אפס פליטות פחמן בישראל

חזון למשק האנרגיה בשנת 2040 – הסבת משק החשמל של ישראל לנטול פליטות גזי חממה המסמך מסכם מחקר שנעשה בפורום הישראלי לאנרגיה ומטרתו לבחון האם ניתן להפיק אחוז משמעותי מהחשמל בישראל ממקורות מתחדשים, והאם מהלך כזה הינו כלכלי. בסיכום המחקר נמצא כי ניתן להגיע לאחוזים גבוהים מאד ממקורות מתחדשים – אף 80 ו-90%, אך ללא […]

קייימות עירונית – איך אפשר? דוח מסכם מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2016

פרויקט "קיימות עירונית" התנהל במכון ירושלים למחקרי מדיניות בין השנים 2016-2013. זהו פרויקט המשך של פרויקט קודם – "תחזית קיימות 2030" (בניהול מכון ירושלים למחקרי מדיניות והמשרד להגנת הסביבה). הפרויקט מזהה את העיר כמקום בו מתרחשת רוב הפעילות האנושית, ומבקש להתוות המלצות מדיניות להשגת קיימות באמצעות שינוי בסגנון החיים העירוני.

לקראת קיימות בישראל: השבת כדוגמה וכמשאב – נייר עמדה

נייר עמדה של ד"ר ג'רמי בנשטיין שמציע זווית הסתכלות מיוחדת על השבת – לא עוד זירת מאבק על חופש הביטוי אלא משאב במחאה כנגד תרבות הצריכה

من ثقافة الاستهلاك إلى الإنتاج المحلي מתרבות צריכה ליצירה מקומית

إن الثقافة الاستهلاكية هي مصطلح نقدي لأنماط الاستهلاك الغربية. هذا الموضوع هو موضوع معقد عابر للتخصصات، ولديه مجموعة متنوعة من الجوانب البيئية والاجتماعية والاقتصادية والسياسية والنفسية وغيرها. عند العمل في هذا المجال ينبغي فحص تأثيراته على كيفية قياسنا للنجاح، على مساهمته في العلاقات والصورة الذاتية، وعلى الطريقة التي يصوغ فيها الفضاء العام وثقافة الترفيه، وعلى تأثيراته في قضايا حقوق العمال والجندر، وإضفاء الطابع الخارجي على تكاليف وتوزيع الموارد، وعلى إنتاج التلوث والنفايات وما إلى ذلك.  

החינוך הסביבתי כחינוך הומניסטי

יחסי גומלין בין בני אדם לסביבה כיום פירושם קשר הדוק מבעבר בין עולם הטבע ובין עולם החברה. מבנים כלכליים, פוליטיים וחברתיים של בני אדם משפיעים, למשל, על חלוקת המשאבים המידלדלים בין מדינות ועל דרכי ההתמודדות שלהן עם סיכונים סביבתיים, על אורח החיים המשפיע על הסביבה ומושפע ממנה. בגלל התנהלות אנושית שאינה בת קיימא, עומדים לפתחה […]

מנהיגות השתתפותית

אסופת מתודולוגיות ברוח The Art of Hosting

חוברת זו מרכזת ומסכמת את הנחות היסוד והקווים המנחים של אוסף מתודולוגיות וטכניקות עבודה בהנחיית שיחות ודיאלוגים, כפי הן באות לידי ביטוי כחלק מפרקטיקה הנקראת Art of Hosting. הפרקטיקה מכוונת בעיקר לתרגול של שיחות משמעותיות ואיסוף של עיקרי הדברים העולים מהן, במטרה למצוא דרכים טובות לעבוד בקבוצה; דרכים שמטפחות למידה שיתופית ופעולה אפקטיבית להובלת שינוי.

בין יום האדמה ליום כדור הארץ: יהודים פלשתינים וסביבתנות בישראל

מאמר מאת ד"ר ג'רמי בנשטיין מתוך 'עיונים בניהול משאבי טבע וסביבה' המשווה בין יום האדמה ויום כדור הארץ

دليل لإقامة مركز استدامة محلي מדריך להקמת מרכז קיימות מקומי

هدف الدليل – يهدف هذا الدليل إلى تزويد المبادرين لمركز الاستدامة المحلي بالمخطط وأدوات العمل اللازمة لمسار الإقامة، وهي نقطة انطلاق لمسار مركب ومهم. يستعرض الدليل النموذج واستراتيجية التغيير ومركبات مسار إقامة المركز، كما يوفر معلومات جوهرية عن كل واحد من مجالات العمل العشرة ل "حياة كوكب واحد".

שיח הזכויות ואיכות הסביבה: הילכו שניים יחדיו?

בשנים האחרונות, במסגרת הפעילות המבורכת, ההולכת ומתרחבת, בתחום הגנת הסביבה בארץ, אנו עדים לעלייה בשימוש בכלים משפטיים, תוך הנמקה המשתמשת בשיח הזכויות. שימוש זה נשען יותר ויותר על התפיסה כי הזכות לאיכות סביבה ראויה היא זכות אדם בסיסית שיש לעגנה, בין אם כזכות עצמאית ובין אם כזכות הנגזרת מחוקי היסוד. שיח זכויות הוא צורת דיון […]

עיר חכמה

עיר חכמה ומקיימת – קיימות כבסיס ל"החכמה" עירונית

בשנים האחרונות הולך ומתבסס בישראל מודל ה"עיר החכמה" כאפיק פיתוח עירוני חדשני המקודם הן ברמה המקומית והן ברמה הממשלתית, בעיקר כמודל מבוסס טכנולוגיה.

לקראת מערך מזון מקיים בישראל: קווים לאפיון של תודעה חדשה ופעילות אסטרטגית

מאמר מאת ד"ר ג'רמי בנשטיין שמציג בעיות במערכות המזון שלנו וגם פתרונות שישפיעו לטובה על הבריאות של כולנו וגם על הסביבה ואיכות חייהם של העוסקים בחקלאות ומזון

מתרבות צריכה ליצירה מקומית

התרבות שאנו חלק ממנה מבוססת על צריכה מתמדת ההולכת וגדלה. התובנה שתרבות זו, לא רק שהיא מכלה את המשאבים העומדים לרשות המין האנושי ומשתמשת במשאבים של הדורות הבאים, אלא שהיא מכניסה את החברה האנושית לסחרור, שלמרות תחושת סיפוק עם כל רכישה חדשה, היא גורמת לאורך זמן לתסכול ניכור ובדידות.

מודל להשראה: ה'קיימן' הראוי

המודעות למשבר הסביבתי הולכת ומתרחבת, צריכת המשאבים הגדלה, הזיהום באוויר, במים ובשרשרת המזון, היכולת הטכנולוגית והתמריצים הכלכליים לשנות נופי בראשית ולהתערב באופן משמעותי במערכות כדור הארץ ובאיזון האקולוגי (לדוגמה, במגוון המינים ובמערכת האקלים), גידול האוכלוסין בעולם ועוד – ברורים יותר מבעבר. ציבור הולך וגדל מבין כיום שהגנת הסביבה היא יותר ממִחזור סוללות ובקבוקים. קרדיט אקולוגיה […]

חקלאות עירונית – מנוף לקיימות מקומית

בפתחה של המאה ה-21 ניתן לזהות שתי מגמות מרכזיות המעצבות את הצמיחה והפיתוח: התכנסות לערים ומשבר סביבתי אקלימי. כבר היום יותר מ-50% מהאוכלוסייה בעולם מתגוררת בערים ועד 2030 יעלה המספר ל- 70%. בישראל כבר מתגוררים מעל ל-90% מהאוכלוסייה בעיר. אם העיר היא ביתם של רוב האנשים בעולם, העיר חייבת לייצר פתרונות לצמיחה וחיים ראויים.

מרכז קיימות מקומי: מדריך הקמה והפעלה

מדריך מלא להקמה ולתפעול מרכז קיימות מקומי, שהוא בית פיזי, בשכונה, רובע או יישוב, שמטרתו לקדם תהליכי קיימות מקומית

دليل لمركّز مشروع استدامة على عتبة البيت מדריך לרכז פרוייקט קיימות בפתח הבית

في السنوات الأخيرة تحول مصطلح "الاستدامة" إلى إطار فكري لسياسات وأنشطة في السلطات المحلية في إسرائيل. إن الموضوع مطروح على جدول الأعمال، وهناك العديد من العلامات التي تشير إلى وجود نشاط وانخراط أطراف عدة فيه في قطاع الأعمال وفي السلطات المحلية وجهاز التربية والتعليم وفي منظمات المجتمع المدني. الآن حان الوقت لمواجهة أحد التحديات الرئيسية – التأثير على أنماط الاستهلاك وتعزيز نمط حياة مستدام للفرد والأسرة والمجتمع.

לצאת מהמקרר: מרכיב האזרחות בחינוך לקיימות

בשנת 1999, עת התפרסמו נתונים מדאיגים על גידול היקף העוני, קרא ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, לאזרחי המדינה המבוססים "לפתוח את המקררים" לרעבים, מאז ועד היום התגשם חזונו של ברק בעניין זה, שכן בד בבד עם הגידול בממדי העוני חל גידול משמעותי במספר הישראלים המקיימים למעשה את קריאתו באמצעות תרומה או התנדבות בעמותות ובארגונים של […]

תכניות פעולה – כלים עדכניים למדיניות אקלים עירונית

ב– 13 בפברואר, 2008, חתמו 18 הערים הגדולות בישראל על אמנה לשימור אויר ואקלים והצטרפו לרשת הבינלאומית של ערים לשימור אקלים –  – Cities for Climate Protection   CCP.  ראשי הערים התחייבו להפחית את זיהום האוויר ופליטת גזי חממה ב-20% עד שנת 2020  לפי רמת בסיס של שנת 2000 ולמעשה לקחו על עצמם יעדים שהיו גבוהים בהרבה מהיעדים להן התחייבה ישראל כמדינה.

הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? על התארגנויות עובדים קיימות ומה שביניהן.

מאמר העוסק בתנועה הסביבתית ובארגוני העובדים, המתנגדים שניהם לסדר הניאו ליבראלי ובכל זאת נפרדים באופןהמחליש את שתיהן.
המאמר עוקב אחרי שורשיו הפיצול, הנקודות המשותפות והסתירה בין קידום כלכלה מקומית לבין החיוניות בארגוני עובדים גדולים ובעלי כוח פוליטי משמעותי.

Bundle of vegetables

יותר אוכל, יותר רעבים: הפרדוכס של משבר המזון

מחירי המזון העולמיים נוסקים, לפי נתוני הבנק העולמי, המזון התייקר בשלוש השנים האחרונות ב-83% בממוצע. שלא במפתיע, יצאו ההמונים לרחובות: ממקסיקו ועד האיטי, ממרוקו ועד מצרים ואף במדינות מערביות כאיטליה. יותר ממאה בני אדם נהרגו עד כה ב"מהומות מזון" ברחבי העולם על רקע עליית המחירים. האם בשלה השעה לתזונה בת קיימא?

כלכלה מקומית מקיימת – אסטרטגיה לשינוי חברתי

כלכלה מקומית מקיימת (כמ״מ) היא אסטרטגיה לפיתוח כלכלי המציעה תשובה לשאלת המפתח: כיצד עושים פיתוח כלכלי ראוי? חשיבות העיסוק בשאלות של פיתוח נובעת מהתפקיד שאסטרטגיות פיתוח כלכליות ממלאות בחיינו כתושבים וכאזרחים: הן עומדות ביסודם של מהלכי מדיניות הקובעים את תנאי חיינו, כמו גם מתוות רבות מהנחות היסוד הקיומיות שלנו כפרטים.

יוצרים מקום: פלייסמייקינג בישראל

"יוצרים מקום", או "עושים מקום" היא תפיסת התערבות משתפת קהילה במרחב הציבורי. זו תפיסה שמבקשת להיטיב עם הקהילה באמצעות מגוון שיפורים ושימושים במרחב בראי הקהילה ועל ידי הקהילה, והיא חלק מהדמוקרטיזציה של המרחב ותהליכי התכנון

"זאת שאלת השאלות: כמה זה מספיק?" – תרבות הצריכה

ד"ר ליה אטינגר, המנהלת האקדמית של מרכז השל לקיימות, חוקרת, מרצה ופעילה בתחום המנהיגות הסביבתית, משוכנעת שבית הספר הוא מקום מצוין להילחם בתרבות הצריכה. בריאיון להד החינוך היא מאפיינת את נזקיה של התרבות שמעודדת קניות מיותרות, מתארת אפשרויות להיחלץ ממנה ומסבירה מדוע התרבות הזו חייבת לקרוס.

נאום כנס מזון – רות אוזקי

רות אוזקי היא סופרת יפנית-קנדית (וגם כוהנת זן-בודהיסטית), שחיברה שני רומנים רבי המכר שהאירו בזרקור ביקורתי ומשעשעש כאחד את העוולות והשגעונות של תעשיית המזון. "שנת הבשרים שלי" עסקה בתעשיית הבשר, ותרבות הבשר האמריקאית בכלל- דרך עיני עיתונאית שחורה-צמחונית. הרומן השני שלה, "על פני הבריאה כולה" סיפרה את סיפור ה- GMOs – גידולים מהונדסים גנטית – דרך סיפורם של המפגש של קבוצת 'היפים' עם משפחת איכרים במערב התיכון של ארה"ב.

משכונה קיימת לשכונה מקיימת

קיימות שכונתית היא פעולה מתמשכת המחברת בין העירייה לתושבים לקידום איכות חיים וקיימות בעיר. מתווה זה הינו מסגרת פעולה לפיתוח שכונתי בשיתוף פעולה של העירייה, התושבים והעסקים.

ליה אטינגר

קיימות – אדם, טבע וסביבה: משבר כהזדמנות

עמוס גיתאי והטלוויזיה החינוכית הפיקו ב 2016 את הסדרה "קיימות – אדם, טבע וסביבה" בת שמונת הפרקים, העוסקת במשבר האקלים בעולם שלאחר הסכם פריז. בפרקי הסדרה נפגש עמוס גיתאי עם מובילי דרך ומומחים ישראלים, חלקם עמיתי מרכז השל לקיימות.

העיר עובדת – אסטרטגיה לעירוניות בת קיימה

הספר "העיר עובדת – אסטרטגיה לעירוניות בת קיימה", מציג תכנית אסטרטגית של משרד הגנ"ס לקידום עירוניות מקיימתה בישראל. הוא מפרט תפיסה לקידום עירוניות טובה בישראל, חזון, מגמות ואתגרים, עקרונות אסטרטגים וכלי מדיניות. הספר  נועד לשמש משרדי ממשלה, רשויות, אקדמיה וארגונים אחרים. 

אמנת האקלים הישראלית – בעקבות הסכם פריז ולקראת סדר עולמי חדש

תנועת הקיימות בישראל רואה בהסכם פריז 2015 הזדמנות משמעותית עבור מדינת ישראל להוביל, הן טכנולוגית והן תכנונית את שינוי הפרדיגמה הנדרש על מנת להבטיח צדק אקלימי ואת איכות חיי אזרחי ישראל, תוך הפחתת פליטות ועיצוב המדיניות לשם כך, מחד. מאידך הובלת מחקר ופיתוח טכנולוגי למיטיגציה ואדפטציה לשינויי האקלים. כל אלו מתאפשרים לאור האפשרות לנצל ולמנף את ההשקעה הפיננסית והעברות הכספים, כפי שהוחלט בהסכם (סעיפים 53-71 להסכם).

מרשות מבטיחה לרשות מקיימת – מדריך למהלכים 'ירוקים' ברשויות מקומיות בישראל

בשנים האחרונות הופך המשבר הסביבתי לנושא מרכזי בסדר היום העולמי, הלאומי והמקומי.  דוחות ההערכה האחרונים של האו"ם בנושא משבר האקלים מצביעים על מגמות ללא תקדים בחומרתן, וחלון הזדמנויות צר, לשינוי מגמות אלו. הרמה המקומית הפכה לזירה של התמודדות מרכזית:  לחץ על ראשי הרשויות לספק איכות חיים נאותה לתושבים הולך וגובר ולצידו הולך וגדל הקושי לעשות […]

חינוך לקיימות רחבה: מתווה לבית ספר של המאה ה 21

מהו החינוך הראוי למאה ה- 21 ? על פי אלו מטרות ועקרונות הוא צריך לפעול? כיצד ייראה בית ספר שמממש אותם? לבית הספר היה תפקיד מרכזי במעבר לחברה תעשייתית המאורגנת במדינות לאום והוא יכול וצריך להפוך לגורם מרכזי במעבר החיוני לחברת ידע דמוקרטית, הפועלת בערבות הדדית גלובלית – חברה שתוכל לשגשג בתוך הגבולות שמציבות המערכות האקולוגיות של […]

לבנות את העולם מחדש / פול הוקן

פול הוקן (Paul Hawken) הוא אחד מגדולי ההוגים/פעילים בתנועת הקייימות כיום, וחלוץ במספר תחומים, כולל קיימות בעסקים וחשיבה כלכלית. במאמרו הוא מתאר התעוררות גלובלית שלדבריו נגלתה לו במסעותיו כדי להרצות וללמד ברחבי העולם.

לסתום את הדליפות: איך נפתח את הכלכלה המקומית וננצל כל שקל עד תום

מדריך זה מבוסס על הרעיון העומד מאחורי מודל ה'דלי הדולף' שמפשט ומדגים מושגים מורכבים בכלכלה למי שמחפשים תשובות לגבי איכות החיים והתנאים הכלכליים-חברתיים ביישוב או באזור שלהם. ’הדלי הדולף׳ מדגים את הרעיון בעזרת דלי, כאשר כמות המים בדלי מייצגת את כמות הכסף ביישוב או באזור. דלי מלא מייצג כלכלה מקומית משגשגת. כאשר בדלי יש חורים הדלי לעולם לא יתמלא והמים המייצגים את הכסף המופנה לאזור ישפכו כל העת אל מחוץ לדלי, אלא אם ייסתמו החורים. 

קיימות: חזון, ערכים, יישום

ספר זה הינו אסופת מאמרים בנושא של חברה מקיימת, על כל ממדיה, ואיך להגיע לשם. קיימות (sustainability) פירושה כלכלה חסונה ודמוקרטית בסביבה בריאה ובחברה צודקת, לנו ולדורות הבאים אחרינו. הקיימות היא המפתח להווה טוב יותר ולעתיד אפשרי לחברה הישראלית, ולכדור הארץ כולו. הוא לא חזון רחוק וערטילאי, אלא פרוגרמה מעשית, שמציעה תשובות לבעיות הבוערות שפוקדות את המין האנושי במאה זו, ואת החברה הישראלית שבה.

מזון למחשבה

כשמרכז השל חגג עשור לפעילותו, נבחר נושא המזון כנושא מרכזי בכדי להציף אתגרים ופתרונות לקידום קיימות. בשיאן של חגיגות העשור התקיים כנס הקיימות הישראלי בו השתתפו קרוב לאלף איש, ובו הושקה הרשת החברתית "שינוי ירוק" (שהקדימה את זמנה ולא צלחה את התחרות עם פייסבוק…), חולקה גם חוברת זו שכל כולה מזון למחשבה. בחוברת ניתן למצוא […]

המחיר שמשלמת החברה הצרכנית: טביעת הרגל האקולוגית

במאמר זה, מכמתת ד"ר ליה אטינגר את המחיר שמשלמת החברה הצרכנית על אורח חייה, במונחים של טביעת רגל אקולוגית ובכך חושפת את ההקשרים הסמוים בין צרכנות להיבטים סביבתיים וחברתיים.

משכונה קיימת לשכונה מקיימת

שכונות מקיימות הן שכונות ש"טוב לחיות בהן", לצעירים, לילדים, לקשישים, לאמהות חד הוריות, לעובדים זרים, לדתיים ולמשפחות מבוססות, לכולנו. לא מעט מדינות בעולם כבר זיהו את השכונה והקהילה כצומת לשינוי, בבריטניה למשל, קיים משרד לקהילות ושלטון מקומי, שהגדיר קהילות או שכונות מקיימות כ-"מקומות בהם אנשים ירצו לחיות, ולעבוד, היום ובעתיד. שכונות כאלו יספקו את הצרכים […]

מדריך מעשי ל Place Making – יוצרים מקום

"יוצרים מקום" הוא תהליך של התערבות קהילתית במרחב הציבורי. ארגון Project for Public Spaces – PPS מארה"ב, פיתח את המתודה, המופצת בכל העולם, ובשנים האחרונות גם בישראל. יצירת מקום הוא כלי חברתי לקידום עירוניות טובה, אורח חיים מקיים ואזרחות פעילה. שיטה זו מקדמת את המרחב הציבורי והשותפות הקהילתית כמנוע לקידום מקום שטוב לחיות בו. "יוצרים מקום" […]

10 עקרונות לרשות מקיימת

בשנים האחרונות הפך המשבר הסביבתי לנושא מרכזי בסדר היום העולמי, הלאומי והמקומי. דוחות ההערכה האחרונים של האו"ם, מצביעים על מגמות פגיעה סביבתית ללא תקדים בחומרתן, וחלון הזדמנויות צר, לשינוי מגמות אלו. יחד עם זאת, קובעים דוחות אלו בנחרצות כי עדיין יש מספיק משאבים כלכליים, זמן ואמצעים טכנולוגיים לשינוי המצב. לשם כך נדרש רצון פוליטי וציבורי […]

מרכז קיימות מקומי – מדריך הקמה והפעלה

מדריך זה נותן כלים מא' ועד ת' להקמה ולתפעול מרכז קיימות מקומי. בית פיזי, בשכונה, רובע או יישוב, המהווה קטליזטור לתהליכי קידום קיימות מקומית. מלבד תיאור תהליך הקמה המבוסס על התנסות מרתקת בין השנים 2013 ל 2015 בהן הוקמו 12 מרכזים ראשונים שכאלה, בשיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, הקרנות גנדיר ושחף, רשת קהילתו המשימה, […]

יצרנות בעיר

מטרת פרויקט יצרנות בעיר היא לפתח כיוון חדש לפיתוח עירוני בישראל, המתמקד ברעיון של יצרנות כמנגנון לחוסן מקומי. הערים המודרניות מאופיינות בצריכת משאבים אדירה, הן מייצרות עבורנו שירותים ואיכות חיים ופולטות אין סוף פסולות וזבל. לונדון, למשל, צורכת בשנה כמיליון וחצי טון מזון, 40 מיליון טון חמצן, 20 מיליון טון דלק, 2 מיליון טון פלסטיק ועץ; […]

רשת מרכזי קיימות מקומיים

בשנת 2013 הוקמה רשת ארצית של מרכזי קיימות מקומיים בשותפות עם של רשת הקהילות המשימתיות, המשרד להגנת הסביבה, הקרנות גנדיר, שחף וברכה, הסוכנות היהודית ומרכז השל לקיימות. מודל העבודה שואב ממקורות מגוונים בעולם וידע וניסיון מצטברים של אנשים הפועלים בישראל.  מהו מרכז קיימות מקומי? מרכז קיימות מקומי הוא עוגן לקידום אורח חיים מקיים במגוון צירי […]

אמנת האקלים של פורום ה-15

אורח החיים המודרני גורם בעשורים האחרונים להחמרה מדאיגה ברמות זיהום האוויר ולעלייה חדה בפליטת גזי החממה. בישראל, מרבית פליטות גזי החממה הן בתחומן של הערים, בהן כבר מתחילים להרגיש את מחיר הנזקים הסביבתיים והבריאותיים של תהליכים אלו.

לא נמצאו תוצאות